drbarak

אפתח בגילוי נאות: סבתא שלי עליה השלום הלכה לעולמה לפני כשנה בגיל 100 שנים יום אחד.
הסיבה שאני מספר לכם את העובדה היא שסבתא שלי מאוד אהבה, מאוד מאוד אהבה סבן-אפ.
עד כדי כך, שבתום ההלוויה שלה שפכתי פחית סבן אפ על הקבר שלה, כדי שהטעם ילווה אותה גם בעולם הבא, וכל הנוכחים בלוויה הבינו ומחאו כפיים.

ועכשיו לעניין עצמו:

בגיליון האחרון של העיתון הרפואי Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention פורסם מחקר שנערך בשיתוף פעולה על ידי חוקרים מיחידות המחקר האפידמיולוגי של אוניברסיטת מינסוטה בארה"ב ואוניברסיטת סינגפור.
רקע:

משקאות קלים ומיצים, שהם בעלי מדד גליקמי גבוה יחסית, בגלל תכולת הסוכר שלהם, חשודים מזה זמן כבעלי פוטנציאל מסרטן. החוקרים החליטו לבחון חשד זה על אוכלוסיית גברים ונשים ממוצא סיני בסינגפור.
השיטה:

מחקר עֻקְבָּה, (פירוש המילה הוא "קבוצת אנשים בעלי אפיון סטטיסטי או דמוגרפי משותף") פרוספקטיבי נערך במטרה לבדוק את הקשר בין צריכת משקאות קלים ומיצים והסיכון לפתח סרטן הלבלב על 60,524 נבדקים, על פני 14 שנים.

נאסף מידע על צריכת המשקאות הנ"ל, על הרגלי תזונה והרגלי חיים אחרים, כולל חשיפה לגורמים סביבתיים. המידע נאסף באמצעות ראיון אישי עם תחילת עריכת המחקר. מקרי סרטן הלבלב ומקרי מוות תועדו מרישום ברשויות המדינה.
תוצאות:

14 שנות המחקר הראשונות הניבו סה"כ 648,387 שנות אדם במצטבר ו-140 מקרי סרטן הלבלב. פרטים שצרכו 2 ויותר משקאות קלים בשבוע היו סטטיסטית בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הלבלב (יחס סיכון ממוצע 1.87) בהשוואה לכאלה שלא צרכו משקאות קלים, לא נמצא סיכון גבוה יותר בקרב צרכני מיץ הפירות.
מסקנה:
צריכה סדירה של משקאות קלים משחקת תפקיד עצמאי בהתפתחות סרטן הלבלב

Soft Drink and Juice Consumption and Risk of Pancreatic Cancer: The Singapore Chinese Health Study. Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention; 19 (2); 447–55

Black Venus

לרובכם ידוע שאני ממשפחה של מטפלים, אבא שלי רופא, אח שלי רופא, אני רופא, אחינו הצעיר עובד סוציאלי, וכשם שלהערכתי, במשפחה של מכונאים היו מתנהלות שיחות על מכוניות, אצלנו במשפחה מתנהלות שיחות על רפואה. אני מיידעים זה את זה בחדשות רפואיות, חדים זה לזה חידות רפואיות, ומספרים זה לזה על קוריוזים רפואיים.
כך היה גם בשבת האחרונה, עת נפגשנו בבית הוריי לארוחת צהריים לרגל 61 שנות הנישואין שלהם, ותוך כדי ארוחה הציג לנו שמעון, אחי הבכור, את תאור המקרה שאביא כעת בפניכם.
המקרה פורסם ב BRITISH JOURNAL OF OBSTETRICS AND GYNAECOLOGY בספטמבר 1988, והריהו מוגש לכם בתרגום קרוב למקור ככל האפשר, השפה היא מאוד רפואית ולאקונית, ולמי מכם שאינו בקי היא תיראה מוזרה, אבל ככה מדברים אצלינו במקצוע, המקרה כל כך ביזארי שלא יכולתי להתאפק מלשתף אתכם בו, יש רק קצת הערות הבהרה שלי בסוגריים:
תאור מקרה

החולה הייתה נערה בת 15 המועסקת בבר מקומי. היא התקבלה לבית החולים לאחר תגרת סכינים, המעורבים בתגרה היו הנערה, מאהבה לשעבר והחבר הנוכחי שלה. לא היה ברור במדויק מי דקר את מי, אך שלושת המעורבים בפרשה נתקבלו לחדר מיון כשהם סובלים מפציעות דקירה. לנערה היו כמה חתכים קלים ביד שמאל ופצע דקירה יחיד בבטן העליונה. תחת הרדמה כללית בוצעה פתיחת בטן דרך חתך אורכי בבטן העליונה. בחקירת הבטן נמצאו שני חורים בקיבה. חורים אלה נבעו מדקירה יחידה שחדרה את דופן הבטן ואת הקיבה. שני החורים תוקנו בתפר דו-שכבתי. בזמן הניתוח הייתה הקיבה ריקה ולא נצפה תוכן קיבה בחלל הבטן. למרות זאת בוצעה שטיפה של חלל הבטן באמצעות נוזל סליין לפני סגירת הבטן (פעולה רוטינית שמטרתה להוציא שאריות תוכן מחלל הבטן העלולות להתפתח לזיהום- ראובן). מצב החולה השתפר במהירות, ולאחר מהלך בתר ניתוחי תקין היא שוחררה לביתה 10 ימים לאחר הניתוח.

בדיוק 278 ימים לאחר מכן התקבלה החולה בשנית לבית החולים כשהיא מתלוננת על כאב בטן חד המופיע לסירוגין (בא והולך- ראובן) בדיקת הבטן גילתה הריון בשל( FULL TERM) עם עובר במנח ראש. הרחם התכווץ באופן סדיר וניתן היה לזהות את פעימות לב העובר. ניסיון לבדיקה לדנית גילה כי לחולה אין נרתיק (VAGINA), אלא קפל עור זעיר בלבד מתחת לפתח השופכה ובין השפתיים הקטנות של הפות.
תחת הרדמה ספינאלית בוצע ניתוח קיסרי דחוף דרך חתך בטני נמוך , ותינוק זכר במשקל 2800 גר' הובא לעולם, עם ערכי APGAR אפגר 7 ו-9 כעבור 1 ו-5 דקות בהתאם. בבדיקה מתוך חלל הבטן ודרך צוואר הרחם המורחב לחלוטין נמצא רחם תקין המסתיים בנרתיק באורך 2 ס"מ שהמשכו החיצוני אינו קיים.

הרחם והטפולות (חצוצרות ושחלות- ראובן) ומערכת השתן נראו נורמאליים. סגירת בטן רוטינית בוצעה ונקז בקוטר רחב הושאר בתוך חלל הרחם (כדי לאפשר יציאה לדם ולהפרשות הנפלטים באופן טבעי במהלך משכב הלידה דרך הנרתיק, שכאן אינו קיים-ראובן). תוך סגירת הבטן עלתה מאוד מידת הסקרנות, והחולה רואיינה בעזרת אחות. הסיפור לא הובהר כולו מיד, אך בעזרת חקירות מספר נתקבלה התמונה במלואה.
החולה הייתה מודעת היטב לעובדה כי אין לה וואגינה, ולאחר שניסיונות לקיום יחסי מין רגילים נכשלו בחרה בקיום מין אוראלי.
זמן קצר לפני שנדקרה היא ביצעה מין אוראלי בבן זוגה החדש,  היא "נתפסה על חם" על ידי בן זוגה הקודם וקרב הסכינים התפתח, שתוצאותיו תוארו לעיל. תפיחת הבטן לאחר האירוע הדאיגה אותה, אך היא לא העלתה בדעתה כי היא בהריון, אם כי המחשבה החלה לחלוף במוחה ככל שהיקף הבטן שלה גדל ואנשים סביבה העלו בפניה את האפשרות של הריון. היא ידעה
לספר כי במהלך השנה היו לה מספר אירועי כאב בטן שלא ידעה את פשרם. לאחר הלידה, האם הצעירה, בני משפחתה והאב המשוער הסתגלו לעובדה כי היא הרתה וילדה תינוק ממנו, ההדורים ביניהם יושרו, וכמה ראשי בקר החליפו ידיים כאות לכך שאין טינה בין הצדדים.
המהלך לאחר הניתוח היה ללא אירועים מיוחדים, הנקז הוצא ביום ה-6 והיולדת נשלחה לביתה.
8 חודשים לאחר הלידה, כשהיא עדיין מניקה, החלה מתלוננת שוב על כאב בטן. בוצע ניסיון לבנות לה וואגינה על ידי יצירת תעלה באזור שבין השופכה והרקטום.בשיטת …

 כאן בא קטע שלם שאחסוך מכם ובו תיאור של ניתוחים וטיפולים רבים שמטרתם הייתה לבנות משהו הקרוב לאנטומיה נורמאלית של איברי המין, כדי שדם הווסת ייצא החוצה, ואולי היא אף תוכל להביא לעולם עוד ילדים. אך בסופו של דבר היא עברה כריתת רחם, אדלג ישר להערות, ולפני כן אצטט רק הערה לפיה התינוק היה דומה מאוד לאבא הביולוגי…

הערות המחבר

הסבר אפשרי להריון זה הוא כי תאי זרע הגיעו ממערכת העיכול הפגועה.

(בשפת העם: היא בלעה, הזרע יצא דרך החורים בקיבה אל חלל הבטן ונדד אל אזור השחלות, שם היפרה ביצית-ראובן).

ידוע כי תאי זרע לא שורדים בסביבה חומצית (כמו זו השוררת בקיבה- ראובן) אבל ידוע גם שהרוק בפה הינו בסיסי, וכי הפרשת החומצה בקיבה מתרחשת רק עם הכנסת מזון לקיבה. במצב של צום כפי שהיה מצב הנערה בעת אירוע הדקירה, לא אמורה הסביבה בקיבה להיות חומצית (דבר המסביר איך לא כל הזרעים נקטלו מיד עם הגיעם לקיבה-ראובן).
סביר ביותר כי החולה הרתה במהלך הביוץ הראשון או אחד הביוצים הראשונים שלה, כי לו בייצה פעמים מספר בעברהיה מצטבר בתוך הרחם והשחלות דם ווסת מדי חודש (באין מוצא לדם-ראובן) שהיה מונע הריון. העובדה כי התינוק דומה לאבא, שזהותו ידועה לנו, מבטלת כמעט לחלוטין את האפשרות של הריון ממקור פלאי (כמו של ישו? ראובן)

Dr. Douwe .A. A. Verkuyl, United Bulawayo Hospitals. Bulawayo, Zimbabwe
Oral conception. Impregnation via the proximal gastrointestinal tract in a patient with an aplastic distal vagina. Case report. British Journal of Obstetrics and Gynaecology. September 1988, Vol. 95, pp. 933-934

כמעט מדי יום אני חווה אותה חוויה: אני נואם ומטיף כנגד צריכת מוצרי חלב ומשבח ומהלל מוצרי סויה, ואז אני רואה את המבט החושד והפרצוף העגמומי, ויודע שתיכף תגיע השאלה ביחס לקשר בין

א) מוצרי סויה והפרעות בהתפתחות המינית של ילדים/התבגרות מינית מוקדמת אצל בנות, ו

ב) הסכנה להתפתחות סרטן שד ו/או חזרה של סרטן שד בנשים שעברו את המחלה.
וכל כמה שאני מסביר ששני החששות האלה מחוסרי יסוד, קשה לאנשים לקבל את זה, מישהו עשה עבודה טובה, והחדיר את הפחד עמוק-עמוק.

אז עכשעו התפרסם עוד מחקר, באחד העתונים הרציניים בעולם: ה JAMA, המחקר בוצע במטרה להעריך את הקשר בין צריכת מוצרי סויה בקרב חולות סרטן שד לתמותה וחזרה של המחלה.
הנתונים למחקר נלקחו ממחקר עקבה שכלל 5042 נשים לאחר סרטן שד. והוא מצא כי צריכת מוצרי סויה בנשים עם סרטן שד קשורה בסיכון מופחת לתמותה ולחזרת המחלה.

הסיבה לחשש מסויה נובע מכך שמאכלים המכילים סויה עשירים בפיטואסטרוגנים מסוג איזופלבונים (isoflavones). אמנם ישנן השערות מחקריות לכך שפיטואסטרוגנים מסוג זה מפחיתים דווקא את הסיכון לסרטן שד – אבל בגלל השפעתם דמוית-האסטרוגן של איזופלבונים והאינטראקציה הפוטנציאלית שלהם עם התרופה טמוקסיפן (Tamoxifen), הניתנת לנשים שהגידול שלהן הינו בעל קולטנים לאסטרוגן, קיים חשש מפני צריכת מאכלי סויה בקרב חולות סרטן שד.
עקבו אחרי 5042 הנשים במשך זמן ממוצע של  3.9 שנים

• נפטרו-444
• המחלה חזרה או שארע מוות הקשור למחלה אצל 534

בחלוקת הנשים על פי צריכת מוצרי סויה נמצא שהיה יחס הפוך בין צריכתה להישנות המחלה או מוות ממנה, כלומר:
ככל שצרכו סויה יותר- מתו פחות ( 7.4% ) והמחלה חזרה פחות (8%)
ככל צרכו סויה פחות- מתו יותר (10.3%) או המחלה חזרה יותר(  11.2%)
התופעה נצפתה הן בקרב נשים עם רצפטורים שליליים, הן בעלות רצפטורים חיוביים, הן בקרב מטופלות בטמוקסיפן והן אצל כאלה שלא טופלו.
מסקנות: צריכת מוצרי סויה בנשים עם סרטן שד קשורה בסיכון מופחת לתמותה ולחזרת המחלה.
תאכלו סויה, ותנו גם לילדים, ובקרוב אוכיח לכם שגם להם זה בסדר לתת.

Soy Food Intake and Breast Cancer Survival, Shu X.O. et al, JAMA, 2009, Volume 302, Number 22, Pages 2437-2443

ורק בשביל לרענן לכם את הזכרון, תקראו את זה