פורמולות על בסיס סויה נמצאות בשימוש מזה כ-100 שנה, בארה"ב מהוות הפורמולות הללו 25% מהמזון לתינוקות.

לפניכם תרגום שלי לסקירה ארוכה, מפורטת, יסודית מאוד וחשובה ביותר על הנושא כפי שפורסמה בעיתון החברה האמריקאית לרפואת ילדים, המאמר הובא לידיעתי על ידי ד"ר שמעון ברק, אחי, שהוא רופא ילדים וחבר וועד איגוד רופאי הילדים של הר"י ואני מודה לו מאוד על כך.

לפני הכול, ולמרות שזה כמעט בנאלי, חובה לחזור ולציין כי המזון הנכון, הבריא והמתאים לתינוקות הוא חלב אם.

למרות שהדבר ידוע לכולם, רבים מהתינוקות ניזונים תוך חודשים ספורים מלידתם מפורמולות מסחריות, אשר כ=20%-25% הן צמחיות, קרי-על בסיס סויה.

פורמולות צמחיות מסחריות הן נטולות חלב בקר ו/או לקטוז.

הן מכילות 67 קלוריות לדציליטר בממוצע, כולן מחוזקות בברזל ובאבץ, ועומדות בכל הדרישות בנוגע לתחולת ויטמינים ומינרלים (למעט פרשת רמדיה האומללה). מקור החלבון בפורמולה הוא בסויה, ובד"כ מחוזק בחומצות אמינו חיוניות. השומן הוא ממקור צמחי ורמתו משתנה בהתאם ליצרן, אך זהה לרוב לרמת השומן בפורמולות על בסיס חלב בקר.

קטניות בכלל, וסויה בפרט מכילים איזופלבונים, המוכרים יותר כפיטואסטרוגנים.

מחקרים רבים נעשו לבדיקת נושא האיזופלבונים בפורמולות על בסיס סויה, מתוך חשש, שהופרך, מן האפשרות שהדבר עלול להשפיע על התפתחות מינית של ילדים (בנים לא היו נשיים יותר או בעלי איבר מין קטן, ובנות לא החלו הבשלה מינית מוקדמת) או על איברים ומחלות תלויות אסטרוגן.

כאן המקום להרגיע סופית: מחקרים רבים לא מצאו כי צריכת מוצרי סויה היא בעלת השפעה אסטרוגנית כלשהיא, לא בנושא התפתחות/התבגרות מינית של ילדים, ולא בנושא התפתחות גידולים תלויי אסטרוגן, כגון סרטן שד, נהפוך-הוא ניסוי על קופים (קופות ליתר דיוק) אף הראה דיכוי צמיחת גידולי שד תלויי אסטרוגן.

בעניין השפעת הסויה על בלוטת התירואיד: אצל מי שמאוזן מבחינת תפקוד הבלוטה לא נמצאה השפעה, אצל בעלי תת-פעילות של בלוטה הצורכים סויה ייתכן צורך בהעלאת המינון של האלטרוקסין (תחליף הורמונאלי).

לסיכום: בעקבות מחקרים רבים, בבני אדם (ילדים ומבוגרים) ובבעלי חיים שונים , לא נמצאה עדות לכך שצריכת סויה משפיעה באופן שלילי על התפתחות מינית, פוריות או תפקוד אנדוקריני (של הבלוטות השונות בגוף) הדבר נכון גם בצריכה ישירה של מוצרי סויה וגם בתינוקות יונקים שאמהותיהם צורכות סויה.

אלומיניום בפורמולות על בסיס סויה

אלומיניום נוכח בסויה, ממספר סיבות: זהו האלמנט השלישי על פני כדור הארץ (הוא מהווה 8% מהאדמה עליה אנחנו דורכים) ןעל כן קיים בצמח הסויה, והמלחים שלו נוכחים ומופרשים בתהליך הפקת האבקה שהיא הבסיס לפורמולות.

הבעיה העיקרית באלומיניום היא שהוא מתחרה בסידן ועלול לגרום לבעיות בהתפתחות השלד של תינוקות.

אלא שהדבר בעייתי בתינוקות עם הפרעה בתפקודי הכליה (כי שם האלומיניום מופרש מהגוף) ובפגים.

תינוקות בשלים ובעלי תפקוד כלייתי תקין לא נמצאים בסכנה מנוכחות אלומיניום בפורמולות על בסיס סויה או ממוצרי סויה אחרים.

שימוש בפעוטות:

מחקרים רבים בדקו גדילה והתפתחות בפעוטות הניזונים פורמולות על בסיס סויה. אספקת האנרגיה באלה זהה לזו שאצל הניזונים מפורמולות על בסיס חלב בקר. רמת האלבומין (חלבון) בדם זהה ונורמאלית בשתי האוכלוסיות, בניית העצם ושקיעת המינרלים בהן זהה, בשום מחקר לא הועלו נתונים העלולים להחשיד או לעורר דאגה בנוגע לצרכים תזונתיים, התפתחות מינית, תפקוד בלוטת התירואיד, תפקוד המערכת החיסונית, או התפתחות מערכת העצבים. מחקרים נוספים אף מאששים את העובדה כי פורמולות על בסיס סויה לא פוגמות בתגובה האימונית (החיסונית) לחיסון נגד פוליו הניתן דרך הפה.

רשות התרופות והמזון האמריקאית (ה FDA ) אישרה פורמולות על בסיס סויה כבטוחות לשימוש בפעוטות.

מצד שני, מזון זה אינו מומלץ לשימוש בפגים, ויש נתונים המרמזים לאפשרות כי הדבר עלול לפגוע בהתפתחות השלד שלהם (נמצאה OSTEOPENIA ב- 32% מ 125 פגים שנבדקו)

שימוש במצבי הפרעות במטבוליזם של פחמימות.

במצבים בהם יש צורך להימנע לחלוטין מצריכת לאקטוז, כגון באלרגיה לחלב, חוסר אנזים הלאקטאז או בצמחונים אדוקים (VEGANS )  שאינם צורכים חלבון מהחי, מהוות פורמולות על בסיס סויה תחליף בטוח וזול יחסית. יש להימנע משימוש בהן בכאלה הסובלים מהפגמים התורשתיים sucrase-isomaltase deficiency

ו- hereditary fructose intolerance היות והפורמולות הצמחיות מכילות סוקרוז.

שימוש במצבי שלשול חריף וחוסר שניוני של לאקטאז.

מחקרים מספר נעשו במטרה לבדוק את תפקיד הפורמולות הצמחיות בעת החלמה משלשול בילדים, המלווה בחסר שניוני של לאקטאז (אחת מתופעות הלוואי של שלשול היא היעלמות האנזים ובגלל זאת אי יכולת לעכל חלב), הממצא התדיר במחקרים אלה הוא שלאחר החזרת נוזלים(רהידרציה), יכולים, לרוב, לחזור הפעוטות לצרוך חלב אם או את הפורמולות שצרכו לפני תחילת השלשול, אלא שנמצא כי בילדים שניזונו מסויה הייתה ההחלמה ממחלת השלשול מהירה יותר מאצל הניזונים מחלב, והיציאות חזרו להיחות מוצקות מוקדם יותר אם הוסיפו להם חלבון מסויה לתזונה.

שימוש ב"קוליק" ובאי סבילות לפורמולות.

הסיבה הנפוצה ביותר למתן פורמולות צמחיות לפעוטות היא "אי נוחות" בבטן: גזים, פליטות, הקאה, אי שקט המוסבר ב"קוליק". על פי דיווחים קיימת התופעה ב 10% עד 20% של היילודים בשלושת חודשי חייהם הראשונים. על פי מחקרים לא נמצאה הקלה בעקבות מעבר לפורמולות צמחיות (אבל מהניסיון שלי-זה עוזר= ראובן).

תגובות חמורות/קשות לפורמולות על בסיס סויה.

כמו עם פורמולות על בסיס חלב בקר, נצפו גם בעקבות השימוש בפורמולות צמחיות מקרים של תגובות קשות של מערכת העיכול. הכוללות את כל מגוון הפתולוגיות המוכרות: שלשולים, דלקות, הפרעות ספיגה, חוסר בחלבון, כשלון לשגשג, נזק לרירית ועוד. בארבעה מחקרים שונים נמצא כי בקרב תינוקות שחלו בדלקת מעי על רקע רגישות לחלב בקר, הייתה רגישות מקבילה לסויה ב 30% עד 64% שהתבטאה גם בדלקת מעי. התיאוריה היא שהנזק שנגרם מחלב הבקר גרם גם לתגובה חיסונית מוגברת לחלבון הסויה. כמו כן נצפתה דלקת קלה בתינוקות על רקע שימוש בסויה – Eosinophilic proctocolitis, שהיא קלה מן הדלקת הנגרמת מחלב בקר. המסקנה היא שבתינוקות המגיבים לחלב בקר בשלשולים- לא מומלץ להשתמש בסויה כתחליף מתחת לגיל 5 שנים.

פורמולות על בסיס סויה ומניעת מחלה אטופית (אקזמה, אסתמה של העור, אלרגיה, אסתמה אלרגית)

כל חלבון בעל משקל מולקולארי גדול הוא אנטיגן פוטנציאלי למערכת החיסון של מעכת העיכול. רוב החלבון ממקור סויה הוא בעל משקל מולקולארי גדול, ולכן, לאחר צריכת סויה, נוצרים על פני רירית המעי נוגדנים רבים, אלא שאין משמעות הדבר שסויה היא אלרגן (מעורר תגובה אלרגית). במחקר פרוספקטיבי של תינוקות בריאים שהואכלו בחלב אם, פורמולה על בסיס חלב בקר ופורמולה על בסיס סויה, נמצאה תגובה אלרגית אמיתית ב 0.5% מאוכלי הסויה ו ב 1.8% מאוכלי חלב הבקר. זה תואם ממצאי מחקר אחר שבדק במשך 30 שנה רגישות למזון ומצא פחות מ1% תגובות אלרגיות לסויה. מחקר נוסף מצא בתינוקות אמריקאניים אלרגיה לחלב בקר ב 3.4% ואילו לסויה ב 1.1%, ואילו מחקרים בילדים עם אטופיק דרמטיטיס (אקזמה, אסתמה של העור) מצאו רגישות לסויה גבוהה מאשר באוכלוסיה בריאה: 5% במחקר אחד ו- 4% באחר.

המסקנה מסקירה של 5 מחקרים בעניין היא לא להמליץ על שימוש בסויה בתינוקות הנמצאים בסיכון להתפתחת מחלות אטופיות (אלרגיות), יתרה מכך, השימוש בסויה בשלושת החודשים הראשונים לחיים לא מפחית התפתחות נוגדנים לחלב בגיל מאוחר יותר, כאשר מעבירים תינוקות שניזונו מחלב אם לסויה לא רואים פחות אקזמה בגיל שנתיים. אם כי יש לציין שהממצאים "לא נקיים" היות ולא לקחו בחשבון את תזונת האימהות והשפעות סביבתיות. ובכל זאת, המסקנה מסקירה זו היא שאין יתרון לסויה על פני חלב בקר כתחליף לחלב אם בתינוקות הנמצאים בסיכון לפתח מחלות אלרגיות.

במקביל, לא נמצאה הוכחה חד משמעית לטענה כי צריכת סויה מגבירה אלרגיה לבוטנים.

רק ב-10% עד 14% מהילדים עם אלרגיה לחלב בקר נמצאה רגישות לסויה, ועל כן רוב הילדים הרגישים לחלב יכולים לצרוך סויה, ובכל זאת, במידה וידועה רגישות לחלב, מומלץ להזין את הילד בפורמולה על בסיס חלבון שעבר הידרוליזציה hydrolyzed protein formula ולא סויה, למרות שתגובה אלרגית קשה לסויה נדירה ביותר.

סיכום:

  1. בתינוקות בשלים, אין מניעה לשימוש בפורמולות על בסיס סויה (המחברים אומרים שאין לכך הצדקה, אבל לדעתי, הידועה לכם היטב, יש= ראובן) לדעת המחברים ההצדקה לכך היא בתינוקות הסובלים מגלקטוזמיה, חוסר לאקטאז תורשתי, ובצמחונים אדוקים שאינם צורכים חלבון מהחי.
  2. בגלל רגישות צולבת של 10 עד 14 אחוז בין אלרגים לחלב בקר וסויה, יש, במקרים כאלה, להמליץ על פורמולות היפו אלרגניות מחלבון שעבר הידרוליזציה.
  3. יש הצדקה למתן סויה בתינוקות שפתחו חוסר לאקטאז משני לשלשול לאחר החזרת נוזלים.
  4. אין, מבחינת המחברים, העדפה לסויה על פני חלב בקר כתחליף להנקה (מבחינתי, כאמור, יש ועוד איך= ראובן)
  5. פורמולות על בסיס סויה לא מומלצות לפגים או תינוקות עם הפרעה בתפקודי כליה.
  6. הם לא מצאו הצדקה למתן סויה בתינוקות הסובלים מגזים/קוליק/"בעיות בבטן" (מבחינתי יש =ראובן)
  7. פעוטות עם דלקת מעי מוכחת על רקע רגישות לחלבון חלב בקר רגישים לעתים גם לסויה, על כן מומלץ להאכילם בחלבון שעבר הידרוליזה.
  8. המחברים לא מצאו ערך למתן סויה כמניעה להתפתחות מחלות אטופיות בילדים בקבוצות סיכון (אבל אני כן, והם גם לא אומרים מה קורה לילדים אטופיים כשמפסיקים להם חלב, ואני אומר-זה משפר את מצבם=ראובן

והכי חשוב, הם לא כתבו אבל אני אומר (ולא המצאתי את זה): להניק, להניק, להניק !!!!!!

המקור:http://www.pediatrics.org/cgi/content/full/121/5/1062

PEDIATRICS Vol. 121 No. 5 May 2008, pp. 1062-1068 (doi:10.1542/peds.2008 0564). CLINICAL REPORT : Use of Soy Protein-Based Formulas in Infant Feeding, Jatinder Bhatia, MD, Frank Greer, MD and the Committee on Nutrition

ואם אנחנו כבר פה, אז מחקר מהולנד מצא שהכנסה מאוחרת של מוצרי חלב בקר לדיאטה מתקשרת עם שכיחות גבוהה יותר של אקזמה והכנסה מאוחרת של מזונות אחרים מקושרת לשכיחות יתר של מחלות אטופיות (אקזמה, אסתמה ורגישות של דרכי הנשימה) בכלל בשנתיים הראשונות לחיים. ונשאלת השאלה\ מבחינתם, האם יש הצדקה לדחות מתן מוצרי חלב כאקט של מניעה למחלות אטופיות, כל זאת בהתייחס להנחיות ארגון הבריאות העולמי שאומרות להמתין עם מתן מוצרי חלב וביצים מחשש להתפתחות תופעות אלרגיות

http://www.pediatrics.org/cgi/content/full/122/1/e115

Age at First Introduction of Cow Milk Products and Other Food Products in Relation to Infant Atopic Manifestations in the First 2 Years of Life: The KOALA Birth Cohort Study Bianca E. P. Snijders, PhDa, Carel Thijs, MD, PhDa,b, Ronald van Ree, PhDc, Piet A. van den Brandt, PhDa,b aDepartment of Epidemiology, Care and Public Health Research Institute, and bDepartment of Epidemiology, Nutrition and Toxicology Research Institute, Maastricht, Maastricht University, Maastricht, Netherlands; cDepartment of Experimental Immunology, Academic Medical Center, Amsterdam, Netherlands

ועל זה יש לי הערה חשובה: המחקר נערך בהולנד, על ילדים הולנדים, אנחנו שמים, אסיאתיים, המחקר לא רלוונטי לנו !!!!אצל יהודים יש הרבה יותר אי סבילות לחלב מאשר אצל עמים צפון אירופיים !