• 50: אולי הם מתחילים כבר להפנים?

    Insanity is doing the same thing over and over again and expecting different results.
    Albert Einstein

    היום אני מביא לכם 2 תקצירים שפורסמו באתר "רשת רפואה", המיועד לאנשי מקצוע, כמעט ללא שינוי מן המקור, פרט להבהרות שלי למי שאינם מן התחום.

    הראשון עוסק במסטואידיטיס, זוהיא דלקת של סינוס (חלל בתוך עצם), הקרוי מסטואיד. השוכן בקצה הגלגלת מאחורי האוזן. דלקת שלו אכן עלולה להתפתח בעקבות דלקת אוזניים, והייתה בעבר גורם חשוב בתמותת ילדים, אך כיום שכיחותה נמוכה ביותר (ראו נתונים סטטיסטיים בהמשך) והיא מופיעה לרוב בילדים בני 6 עד 13 חודשים.

     

    סיבוך אפשרי שלה הוא התפשטות זיהום אל תוך הגלגלת והמוח ומכאן החשש ממנה.

    סימנים המעוררים חשד למסטואידיטיס: כאב ורגישות מעל המסטואיד. נפיחות ואודם מקומיים, ייתכנו כאב באוזן, חום וכאב ראש, ואף חוסר תאבון, שלשול ואי שקט. במקרים מסוימים עלולה להופיע הפרשה מן האוזן.

     

    מסטואיד

    מסטואיד

    להלן מאמר בנושא שפורסם בעיתון הרפואי Pediatrics

    במחקר רטרוספקטיבי נבדקו מגמות בשיעור מסטואידיטיס ודלקת אוזן תיכונה, והסיכון למסטואידיטיס עם וללא טיפול אנטיביוטי בקרב ילדים באנגליה בשנים 1990 עד 2006.

     

    נמצא כי אומנם טיפול אנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה מפחית את הסיכון למסטואידיטיס, אך יש לטפל בכ-4000 ילדים עם דלקת אוזן תיכונה, על מנת למנוע מקרה אחד של מסטואידיטיס, דבר שעלול לגרום לבעיה ציבורית קשה בשל התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה.

     

    לכן, ההנחיה לרופאים היא כי אין לטפל באנטיביוטיקה בדלקת אוזן תיכונה באופן שגרתי לצורך מניעה של מסטואידיטיס.

     

    רקע: בדקו האם שיעור מסטואידיטיס (זיהום עצם המסטואיד בגולגולת) עלה בשל ירידה במתן אנטיביוטיקה כטיפול ראשוני בדלקת אוזן תיכונה בילדים באנגליה.

     

    מטרות המחקר: לזהות מגמות בשיעור מסטואידיטיס, שכיחות דלקת אוזן תיכונה קודמת, והשפעת טיפול אנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה על הסיכון למסטואידיטיס.

     

    שיטות: מדובר במחקר קוהורט רטרוספקטיבי, על בסיס שימוש במאגרי מידע של UK General Practice Research. נכללו במחקר ילדים בגילאי 3 חודשים עד 15 שנים, בין השנים 1990 עד 2006.

    נבדקו הסיכון למסטואידיטיס תוך 3 חודשים מאבחון דלקת אוזן תיכונה והאפקט המגן של אנטיביוטיקה.

     

    תוצאות: מאגר UK General Practice Research כלל 622, 348 ילדים. 854 ילדים אובחנו עם מסטואידיטיס, מתוכם רק שליש (35.7%) אובחנו עם דלקת אוזן תיכונה מקדימה. שיעור מסטואידיטיס נשאר יציב בין השנים 1990 עד 2006 (~1.2 מקרים ל-10,000 שנות ילד). הסיכון למסטואידיטיס לאחר דלקת אוזן תיכונה היה 1.8 ל-10,000 מקרים (139 מתוך 792,623) לאחר טיפול אנטיביוטי, לעומת 3.8 מקרים ל-10,000 (149 מתוך 389,649) ללא טיפול אנטיביוטי, והסיכון עלה עם הגיל. טיפול אנטיביוטי הוריד בחצי את הסיכון למסטואידיטיס. על מנת למנוע מקרה אחד של מסטואידיטיס, יש לטפל באנטיביוטיקה ב-4831 מקרים של דלקת אוזן. ללא שימוש באנטיביוטיקה לטיפול בדלקת אוזן תיכונה, היו 255 מקרים נוספים של מסטואידיטיס, אך היו 738,775 פחות מרשמי אנטיביוטיקה בשנה באנגליה.

     

    מסקנות: רוב הילדים עם מסטואידיטיס לא פנו לרופא בשל דלקת אוזן תיכונה מקדימה. טיפול אנטיביוטי הוריד במחצית את הסיכון למסטואידיטיס, אך צריך לטפל במספר רב של ילדים על מנת למנוע מקרה אחד של מסטואידיטיס. לכן, אין לתת טיפול אנטיביוטי לדלקת אוזן תיכונה כדרך למניעת מסטואידיטיס. למרות שמסטואידיטיס הינה מחלה חמורה, מרבית הילדים החולים בה מחלימים ללא סיבוכים לאחר כריתת עצם המסטואיד (mastoidectomy) או טיפול אנטיביוטי תוך ורידי. טיפול אנטיביוטי בכל מקרי דלקת אוזן תיכונה יכול לגרום לבעיה ציבורית של עמידות לאנטיביוטיקה. או במלים פשוטות:

     

    אין לטפל באנטיביוטיקה באופן שגרתי בדלקת אוזן תיכונה

    ואם רופא הילדים שלכם נותן בקלות רבה מדי אנטיביוטיקה אז אחת מהשתיים: או שהוא בור, ואז שילך להתעדכן,

    או שיש לו תחת גדול מדי, שאותו הוא מנסה לכסות, ואז שילך לעשות התעמלות, אבל שלא יהיה פזיז על חשבון הילד…


    Effect of Antibiotics for Otitis Media on Mastoiditis in Children: A Retrospective Cohort Study Using the United Kingdom General Practice Research Database Thompson P.L, et-al. PEDIATRICS, 2009,123(2):424-430.

     

     

    השני- רק חיזוק למה שאני עוסק בו מכיוון שכנגד:

     

    רפואה סינית מסורתית יעילה בטיפול באסטמה ובאלרגיית מזון

    J Allergy Clin Immunol

     

    שיטות טיפול סיניות קיימות כבר מאות שנים. לאחרונה שיטות אלו מתקבלות גם בעולם המערבי ויעילותן נבדקת במחקרים קליניים. נמצא כי שיטות אלו יעילות בטיפול באסטמה ותוצאות ראשוניות אף תומכות ביעילותן בטיפול באלרגיות מזון.

     

    רקע: למרות שקורטיקוסטרואידים ואגוניסטים ל- b2 יעילים בהקלה על סימפטומים של אסטמה, עדיין חסר טיפול מרפא לאסטמה. רפואה סינית מסורתית, הנהוגה באסיה במשך מאות שנים, מתחילה לשחק תפקיד ברפואה המערבית כשיטת טיפול משלימה ואלטרנטיבית. נאספות יותר עדויות מדעיות התומכות ברפואה סינית מסורתית לטיפול באסטמה.

     

    מטרה: סקירה זו דנה בהתערבויות מבטיחות של רפואה סינית מסורתית במקרי אסטמה ובוחנת את מנגנוני הפעולה האפשריים.

     

    שיטות: בהתחלה נסקרו חמישה ניסויים קליניים של רפואה צמחית סינית מסורתית לטיפול באסטמה אשר התפרסמו בין 2005 ל- 2007. אח"כ סוכמו מנגנוני הפעולה האפשריים של הטיפולים על פי הנתונים במאמרים המקוריים, תקצירים שפורסמו ומאגרי מידע נגישים. מנגנוני פעולה אפשריים כללו פעילות אנטי-דלקתית, עיכוב כיווץ שריר חלק נשימתי ומודולציה חיסונית. מחקרים הדנים בתרופות צמחיות סינית מסורתיות הינם נדירים ולכן התמקדו הבודקים בהשפעות ומנגנוני הפעולה של פורמולה צמחית-2 לאלרגיית מזון במודל עכבר של אלרגיה לבוטנים ותוצאות ראשוניות של מחקר קליני.

     

    מסקנות: עדויות ממחקרים קליניים תומכות בהשפעות המיטיבות של טיפול צמחי סיני מסורתי באסטמה. ייתכנו מספר מנגנונים האחראים ליעילות חומרים אלו. נתונים פרה-קליניים מציעים כי קיימת יעילות לפורמולה צמחית-2 לטיפול באלרגיה ממזון.


    Efficacy and mechanisms of action of traditional Chinese medicines for treating asthma and allergy, Xiu-Min Li, LaVerne Brown, PhD Volume 123, Issue 2, Pages 297-306 (February 2009)

     


    תגיות: , , , , , , , , , , ,

תגובה אחת


הוספת תגובה