• 65: נטילת פרוביוטיקה בהריון מסייעת לחזרה למשקל גוף תקין.

    וראשית אני מודה למג"ר רונית מינקוב, ממ.נ שרותי פרמקולוגיה ורפואה בע"מ שהפנתה את תשומת לבי למאמר שהביא אותי לכתוב לכם את הפוסט,

    (לקשר איתה: 09-8995187, 052- והדף שלה)

    החבר'ה הטובים

    החבר'ה הטובים

    מחקר שנערך בפינלנד מצא שמתן מוצרים פרוביוטיים לנשים בשלשי הראשון להריונן הביא לירידה ב BMI ובהיקף המותניים של הנשים.

    החוקר (חוקרת? איך אפשר לדעת עם שמות פיניים? ) קירסי לאיטינן, מאוניברסיטת טורקו בפינלנד (לדעתי אין מקום כזה) אמר/ה, בכינוס האירופאי להשמנה של מאי 2009, כי נשים שקבלו פרוביוטיקה נמצאו שנה לאחר הלידה רזות יותר (מדובר ב"השמנה מרכזית" של הבטן, מבנה התפוח הידוע לשמצה) בהשוואה לבנות קבוצות הביקורת, שלא קבלו פרוביוטיקה.

    ארגון הבריאות העולמי מכיר בפרוביוטיקה ומגדיר אותה כ"מיקרואורגניזמים חיים, אשר בהינתנמ בכמויות המתאימות, מניבים תועלת בריאותית למאכסן".

    במחקר השתתפו 256 שחולקו באופן ראנדומלי לשלוש קבוצות.

    • קבוצה 1: ייעוץ תזונתי + פרוביוטיקה.
    • קבוצה 2: ייעוץ תזונתי + פלסבו.
    • קבוצה 3: פלסבו בלבד.

    המחקר ארך מתחילת ההריון ועד שהנשים הפסיקו "הנקה בלבד" (כלומר התחילו לתת לתינוקות גם אוכל). ובכל מקרה עד 6 חודשים מן הלידה.

    בסוף המחקר בדקו "השמנה מרכזית".
    הממצאים:

    • בקבוצת הפרוביוטיקה היו 18% פחות נשים שמנות מאשר בקבוצת הייעוץ התזונתי עם הפלסבו ו15% פחות מקבוצת הפלסבו בלבד.
    • במדידת אחוזי שומן הייתה הירידה הגדולה ביותר בקבוצת הפרוביוטיקה.

    מסקנה: פרוביוטיקה עוזרת לרזות (אבל גם פלסבו?)

    הדבר מתקשר למאמר שנחשב פורץ דרך, שפורסם ב-2006 ב NATURE שדיווח כי אוכלוסית חיידקי המעי של שמנים שונה מזו של רזים. החוקרים הראו שכאשר הצליחו השמנים לרזות, חזרה אוכלוסיית החיידקים שלהם להיות כמו של רזים. מסקנתם הייתה שלהשמנה יש מרכיב חיידקי.

    בכנס מדעי שנערך בשנה שעברה, הראו מדענים מאוניברסיטת רידינג כי לחיות שמנות יש הרבה פחות חיידקים "ביפידובקטריים ("החיידקים הטובים") מלחיות רזות. הם מצאו שצמיחתם של החיידקים הטובים מושפעת מצריכת סיבים פרה-ביוטיים, המכילים אינולין ופרוקטואוליגוסכרידים.
    מחקר נוסף מאוניברסיטת טולוז הראה גם שנטילת פרוביוטיקה מאזנת רמות סוכר בדם.

    כמובן אסור לשכוח כי החיידקים הפרוביוטיים משמשים קוו הגנה ראשון של מערכת החיסון, ופרט להגנה על האם, הם מועברים לתינוק, הן בעת המעבר שלו בתעלת הלידה, והן בחלב האם, בזמן הנקה.
    ואם כבר גלשנו ליתרונות הפרוביוטיקה, הנה כמה תכונות המיוחסות לחיידקים אלה:

    • מועילים בעת צריכת מוצרי חלב לסובלים מאי סבילות ללאקטוז (רובנו)
    • מונעים סרטן המעי הגס
    • מורידים כולסטרול
    • מורידים לחץ דם
    • משפרים תפקוד מע' החיסון ומונעים זיהומים
    • "מחסלים" הליקובקטר פילורי, החיידק הנחשב אחראי לאולקוס ודלקת קיבה.
    • מטפלים בשלשול על רקע נטילת אנטיביוטיקה
    • אנטי דלקתיים.
    • אנטיסוכרתיים.
    • משפרים ספיגת ויטמינים ומינרלים
    • מונעים התפתחות זני חיידקים אלימים (כמו בעת מצבי לחץ)
    • מטפלים במעי רגיז/רגיש ודלקות מעי כגון קרוהנ'ס וקוליטיס דלקתית

    CROHNS, ULCERATIVE COLITIS, IRRITABLE BOWEL.

    • פותרים בעיית עצירות
    • מטפלים ומונעים דלקות בדרכי השתן ובנרתיק
    • יש הטוענים שהם מסייעים במקרי אוטיזם (לא מצאת לכך סימוכין )
    • יש הטוענים שהם טובים לאקנה (פצעונים, חצ'קונים) אם אוכלים למשל יוגורט.
    חיידק רע! יבוא אצידופילוס ויהרוג אותך!

    חיידק רע! יבוא אצידופילוס ויהרוג אותך!

    זו רשימת החיידקים הפרוביוטיים המוכרים (סתם, בשביל הכיף)

    Bacillus coagulans GBI-30, 6086
    Bifidobacterium animalis subsp. lactis BB-12
    Bifidobacterium breve Yakult
    Bifidobacterium infantis 35624
    Bifidobacterium animalis subsp. lactis HN019 (DR10)
    Bifidobacterium longum BB536
    Escherichia coli M-17
    Escherichia coli Nissle 1917
    Lactobacillus acidophilus DDS-1
    Lactobacillus acidophilus LA-5
    Lactobacillus acidophilus NCFM
    Lactobacillus casei DN114-001 (Lactobacillus casei Immunitas(s)/Defensis)
    Lactobacillus casei CRL431
    Lactobacillus casei F19
    Lactobacillus casei Shirota
    Lactobacillus paracasei St11 (or NCC2461)[49]
    Lactobacillus johnsonii La1 (= Lactobacillus LC1, Lactobacillus johnsonii NCC533)
    Lactococcus lactis L1A
    Lactobacillus plantarum 299V
    Lactobacillus reuteri ATTC 55730 (Lactobacillus reuteri SD2112)
    Lactobacillus rhamnosus ATCC 53013 (discovered by Gorbach & Goldin(=LGG))
    Lactobacillus rhamnosus LB21
    Saccharomyces cerevisiae (boulardii) lyo tested as mixture:
    Lactobacillus rhamnosus GR-1 & Lactobacillus reuteri RC-14 tested as mixture:
    Lactobacillus acidophilus NCFM & Bifidobacterium bifidum BB-12 tested as mixture:
    Lactobacillus acidophilus CL1285 & Lactobacillus casei
    Lactobacillus helveticus R0052 & Lactobacillus rhamnosus R0011
    Lactobacillus bulgaricus
    Streptococcus thermophilus
    Lactobacillus bifidus – became new genus Bifidobacterium

    הייתי צריך לאכול יוגורט

    הייתי צריך לאכול יוגורט

    ואיפה משיגים חיידקים פרוביוטיים?

    • אז אפשר לקנות אותם בקפסולות, יש כמה וכמה חברות שמוכרות אותם בצורות שונות. אין לי דרך לבדוק ולהמליץ ביושר ובכנות מי ומה טוב יותר.
    • אפשר לשתות יוגורטים ומשקאות פרוביוטיים כאלה ואחרים, עם שמות מסחריים שונים, גם כאן אני לא יכול לסייע במי ומה.
    • חלב אם (Bifidobacterium infantis)
    • והכי טוב: ממאכלים שונים, הנוצרים בתהליך של תסיסה (הקרויה לפעמים  lactofermentation)  והעשירים בחיידקים. ביניהם:
    • חמוצים
    • רוטב סויה
    • סויה מותססת, כגון טמפה, מיסו ודונג'אנג tempeh, miso, doenjang
    • יוגורט, קפיר, לבנה
    • מגידול פטריית קומבוצ'ה kombucha
    • כרוב כבוש, בגרסאות שונות: sauerkraut האירופאי, Pao cai ו-Zha cai הסיני, ו- kimchi הקוריאני.

    למי מכם שלא מתעצל והרפתקן מספיק, הנה לפניכם מרשם מעולה לייצור כמויות מכובדות של חיידקים פרוביוטיים, הרעיון דומה בעיקר לכבישת כרוב בסגנון זאורקראוט או קימצ'י (המכונה "האוכל הכי בריא בעולם" לא רק על ידי הקוריאנים).

    המתכון מופיע בספר של ענת ושלי  "מדריך מפה לריפוי טבעי". ומטופלת שלי אמרה לי עליו פעם "כל פעם שאני שותה מן המשקה אני מרגישה כאילו יד נעלמה מלטפת לי את הבטן מבפנים".

    "משקה מחייה" ((REJUVELAC ©- משקה כרוב מותסס, עשיר מאוד באצידופילוס

    זהו משקה תוסס טבעי עשיר מאוד בחיידקי אצידופילוס (פרוביוטיים) ובמרכיבים נוספים המייצרים חומצת חלב, פחמן דו חמצני, ויטמין 12 B ואנזימי עיכול.
    המרכיבים:

    • 2 ספלים מים מינרליים או מים מזוקקים (לא מי ברז, העשירים בכלור ופלואור שקוטלים את החיידק).
    • 3 ספלים כרוב קצוץ גס לא דחוס.
    • מספר צנצנות זכוכית שנשטפו (חוטאו) במים רותחים.

    אופן ההכנה:
    שלב
    I:

    • בבוקר להכניס את המים והכרוב לבלנדר, מתחילים לטחון במהירות איטית, ומגבירים בהדרגה את המהירות, ממשיכים לכ-30 שניות.
    • אם אין ברשותכם בלנדר השתמשו ב ½2 ספלים של כרוב קצוץ דק דחוס על אותה כמות מים.
    • את התערובת מעבירים לצנצנת, מכסים בצורה לא הדוקה, משאירים לעמוד בטמפרטורת החדר, בצל, ל- 3 ימים.

    שלב II: – לאחר 3 ימים:

    • מסננים את נוזל ה- REJUVELAC העשיר בחיידקי אצידופילוס וזורקים את הכרוב. מעבירים מיד 60 סמ"ק (כ- ¼ ספל) לצנצנת עם 3 ספלי כרוב קצוץ גס (או ½2 ספלים כרוב קצוץ דק) ועם 2 ספלים מים מזוקקים או מינרליים.
    • מנערים ומשאירים בטמפרטורת החדר ל- 24 שעות.
    • את שאר הנוזל מהסיבוב הראשון מכניסים למקרר, ושותים כל פעם ½ ספל, 3 פעמים ביום, רצוי עם הארוחות.

    מעתה, כל 24 שעות, חוזרים על התהליך:

    • לוקחים ¼ ספל מהנוזל החדש שנוצר, ממנו מכינים תערובת חדשה, (אשר תהיה מוכנה תוך 24 שעות), יחד עם – ½2 -3 ספלי כרוב ו-½2-1 ספלי מים מזוקקים/מינרליים, וכך מחדשים כל הזמן את מלאי הנוזל.

    חשוב לשים לב:

    • ל -REJUVELAC באיכות טובה יש טעם חמצמץ עד חמוץ ותוסס מעט, כמו יוגורט. אם טעמו או ריחו כמו של מים עומדים או מרקיבים השליכו אותו והתחילו מההתחלה.
    • ודאו שאתם משתמשים במים נקיים ובכלים שנשטפו במים רותחים.
    • הקפידו לשתות מהנוזל במשך חודשים מספר, הדבר יעשיר ויחדש את אוכלוסיית האצידופילוס בגופכם, יטפל בנזקי זיהומים, זיהום סביבתי, נזקי אנטיביוטיקה,פטריות, ירפא אולקוס, מחלות קיבה, ועצירות, יחזק את המערכת החיסונית וימנע הדבקות במחלות זיהומיות רבות.

    לבריאות

    FASEB Journal, doi:10.1096/fj.07-102723.
    European Congress on Obesity, Thursday, 7 May 2009, Kirsi Laitinen et al

    לקשר בין השמנה וצריכת יוגורט התייחסה חברה ברזילאית ( Itambe light yogurt "fit light") בסדרת פרסומות קונטרוורסיאלית בהן נשים שמנות דגמנו במודעות ליוגורט, בעיניי הצילומים יפים ועם הומור, הנה הן, ונראה אם אתם יודעים לאיזה סרט/דמות הם התכוונו:

    תגיות: , , , , , , , , , ,

7 תגוובת


  1. עטרה הגיב:

    בדיוק אתמול קראתי ידיעה קטנה בדבר חשיבותו של האפנדיצט כמקום מושבם של החיידקים הטובים. אי לכך האם יש קשר בין הסרת התוספתן והשמנה בטנית?

  2. admin הגיב:

    ייתכן, לא מצאתי ספרות רפואית בעניין, אבל בפורומים רבים יש שאלות של קוראים שמתלוננים שמאז שעברו כריתת תוספתן (אפנדיקס) הם עולים במשקל באופן לא פרופורציוני ושואלים האם יש קשר. אני אוהב את התיאוריה שלך.ואמשיך לחקור בנושא.

  3. עטרה הגיב:

    איזה כיף שאתה אוהב את התיאוריה שלי….אולי עלינו על משהו? אולי תזכה בפרס נובל? אני אשמח ל 20%?

  4. admin הגיב:

    ורק הערה, (לא בקטע חינוכי, רק שאותי זה משגע תמיד, ואת הקורבן): השם של האיבר הוא APPENDIX, הוא תוספתן בעברית. דלקת מקבלת סיומת ITIS ולכן דלקת התוספתן היא APPENDICITIS, או מה שקרוי בעלגות העברית האופינית "אפנדיציט". כריתת איבר מקבלת סיומת ECTOMY ולכן כריתת התוספתן היא APPENDECTOMY, בנגוד לחיתוך שמקבל את הסיומת OTOMY ולכן חיתוך התוספתן (פעולה שמעשית לא קיימת אבל תיאורטית אפשרית יהיה APPENDOTOMY וזה יכול להמשיך: ביצוע פתח (פה) הואOSTOMY (כי OS זה פה) ולכן אפשר היה לעשות APPENDOSTOMY , אבל מי רוצה

  5. עטרה הגיב:

    🙂 החכמתי.

  6. יערה הגיב:

    שלום,
    יש לי כמה שאלות:
    1. כשחוזרים על התהליך כל 24 שעות, מספיק להשרות את הנוזל הקיים עם הכרוב או שגם את זה צריך לטחון בבלנדר?
    2. לכמה זמן הנוזל נשמר במקרר? (ובהרחבה: האם אפשר לחדש אותו כל, נניח, 48 ולא 24 שעות?)
    3. האם אפשר לשנע את הנוזל (נגיד חצי שעה) בחום של הקיץ הישראלי, ללא צידנית, מבלי שיתקלקל?

    תודה!

  7. ראובן הגיב:

    1) רצוי לטחון 2) לא יודע 3) לא יודע, צריך לנסות

הוספת תגובה