• 66: על ליקופן, שמש, פרוסטטה, סרטן, איטלקים, פילגשים ועוד

    פוסט זה נכתב בזכות תגובתה של עטרה (גיסתי) לפוסט 64, (ונראה לי שבסופו של דבר מי שיאוהב אותו הוא בעלה).
    הפוסט יצא כנגד קרם הגנה ובתגובתה מספרת עטרה על סרט של ה-BBC בו עשו ניסוי על שני ג'ינג'ים, לאחד נתנו לאכול כל יום רסק עגבניות ולשני לא, וכעבור זמן מה חשפו אותם לשמש. זה שאכל את רסק העגבניות היה מוגן מפני נזקי השמש (כוויות למשל) כאילו השתמש בקרם הגנה בעל מקדם הגנה גבוה. בזכות הליקופן lycopene  שבעגבניות.

    אז היום נדבר על ליקופן, ומזה נגלוש, באופן אסוציאטיבי (זרם התודעה קראו לזה, לא?) כהרגלי, לדברים נוספים.

    ממספר מחקרים שנעשו לאורך השנים ידוע היום שליקופן אכן מגן מפני נזקי שמש: הוא מונע כוויות ומונע הזדקנות העור מחשיפתו לשמש.

    ממחקר (קטן) שבוצע באנגליה והוצג בכנס החברה הבריטית לרפואת עור עולה כי אכילת ממרח עגבניות הקנתה הגנה של 33% יותר לעומת קבוצת בקורת. לאותו מחקר נבחרו שתי קבוצות.

    • חברי הקבוצה הראשונה קבלו 55 גר' (5 כפות) ממרח עגבניות עם  10גר' שמן זית ליום (מרחו את זה על לחם).
    • חברי הקבוצה השנייה קבלו 10 גר' שמן זית.

    הניסוי נמשך 12 שבועות.
    חברי שתי הקבוצות נחשפו לקרינה אולטרה-סגולה בתחילת ובסוף הניסוי.
    חברי "קבוצת העגבניה" נמצאו כמוגנים מנזקי הקרינה ב-33% יותר, כאילו השתמשו בקרם הגנה עם פקטור הגנה (SPF) של 30. הדבר מיוחס לתכולת הליקופן lycopene בעגבניה, שכנראה מנטרל את השפעת הקרינה האולטרה-סגולה ליצירת חלקיקים מגיבי חמצן (רדיקלים חופשיים) המזיקים לרקמת העור.

    דגימות עור שנלקחו מנשואי הניסוי הראו שלאוכלי העגבניה ניו רמות גבוהות יותר של פרו-קולאגן, מולקולה המעניקה לעור את חוזקו וגמישותו, ושמחסור בה מוביל להזדקנות העור, קמטים וחוסר גמישות. בנוסף לשמירה על האלסטיות, נשמרו העור גם מפני כוויות שמש. ממצא נוסף מן המחקר היה כי ליקופן מפחית נזק ל מבנה הגנטי , ה DNA במיטוכונדריה של תאי העור, דבר התומך גם הוא בהאטת תהליך ההזדקנות של העור. מסקנת החברה הבריטית לרפואת העור היא כי תזונה עשירה בליקופן (במלים שלהם- עשירה בעגבניות העשירות באנטיאוקסידנטים) עשויה להוות כלי נוסף להגנה מפני נזקי שמש.

    תוך כדי כתיבת הפוסט גיליתי שבכל העולם (חוץ מאשר בארץ) מוכרת חברה ישראלית, בשם לייקורד LycoRed המייצרת תכשיר הגנה המבוסס על קרוטן וליקופן (עם חומרים טבעיים נוספים) וזה טקסט מתוך האתר שלהם:
    "ליקורד היא חברה ביוטכנולוגית הממוקמת בבאר-שבע. החברה מייצרת קרוטנואידים טבעיים ומגוון רחב של רכיבים טבעיים (חומרי גלם טבעיים) לשוק תוספי המזון ולתעשיית המזון, כגון ליקופן טבעי מעגבניות, לוטאין ובטא-קרוטן.  חברת הבת ביבנה מתמחה במיקרואנקפסולציה, חברת הבת באנגליה מייצרת premixes של ויטמינים ומינרלים.  לליקורד סניפים ומפיצים בכל העולם. מזון חומרי גלם ומזון אורגני. חברת "ליקורד" פתחה תהליך ייחודי להפקת ליקופן – קרוטנואיד שמעניק לעגבניה את צבעה האדום, וידוע כבעל סגולות בריאותיות ייחודיות. במסגרת התהליך פותחו זני עגבניות ייחודיים, המצטיינים בתכולת הליקופן שלהם".
    לאתר בעברית

    לאתר באנגלית
    (אני לא מכיר אותם ואין לי סיבה לעשות להם יחסי ציבור).

    אז במה מדובר?

    ליקופן הוא פיגמנט אדום, המעניק את הצבע האדום לפירות וירקות שונים, מקבוצת הקרוטנואידים carotenoids, הוא נוגד חימצון מהחזקים בטבע, וייחודי בכך שהוא עמיד בחום (כלומר בבישול), ועוד מעט תבינו למה זה חשוב. פעילותו האנטי-אוקסידנטית גדולה בהרבה מקורטנואידים אחרים כגון אלפא או בטא קרוטן, מחקר שנערך עליו בפינלנד מצא שבין השאר הוא מפחית רמות LDL ובכך מגן על הלב וכלי הדם, על תפקודים מנטליים, ומפני התפתחות ירוד העין (קטרקט).

    מזונות המכילים ליקופן בריכוז גבוה הם תוצרי העגבניה, כלומר: רסק, רוטב  ומחית עגבניות, קטצ'ופ, רוטב צ'ילי, , ופחות- גויבה אדומה, אבטיח, פאפאיה טריה, משמש מיובש, אשכולית אדומה ועגבניה טריה.

    ההתעניינות בליקופן הביאה למחקרים נוספים, ובין השאר הסתבר, שבנוסף להגנה מפני מחלות לב, הליקופן מגן מפני סרטן הערמונית (פרוסטטה). במחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד, בקרב 40,000 אנשי מקצוע רפואיים, נמצא כי לגברים שאכלו יותר מעשר מנות מזון המבוסס על עגבניה, כגון עגבניות מבושלות או רוטב עגבניות, היו 35% פחות סיכויים לפתח סרטן הערמונית מאלה שהמעיטו באכילת מוצרי עגבניה.

    מחקר אחר בדק את היחס בין צריכת ליקופן ורמת PSA בדם (זהו נוגדן ספציפי לפרוסטטה, (prostate specific antigen) שרמה גבוהה שלו מחשידה לנוכחות סרטן בערמונית). הסתבר שצריכת 50 מ"ג ליקופן ביום קשורה לרמות נמוכות של PSA.
    על סמך מחקרים אלה הופצו המלצות מן המרכז למחקר הפרוסטטה ע"ש לואי וורשו:

    • אכלו מוצרי עגבנייה פעמים מספר בשבוע, לפחות פעם ועדיף פעמיים ביום.
    • הימנעו מתוספי מזון מועשרים בליקופן, השתדלו לקבלו ממזון טבעי.
    • בשלו את העגבניות, אמנם הבישול הורס ויטמין C, שהעגבניה עשירה בו, אך יש לנו במזון מקורות אחרים לויטמין, ואילו הבישול הופך את הליקופן לזמין הרבה יותר.
    • המנעו ממזונות עשירים בשומן ובנתרן (מלח) העשירים בליקופן, כגון פיצה, העדיפו מרק עגבניות, מיץ עגבניות, רטבים על בסיס עגבניות, ומזונות אחרים שציינתי לעיל.
    אני פה בגלל זרם התודעה (פרס למזהה המאושר)

    אני פה בגלל זרם התודעה (פרס למזהה המאושר)

    והנה האסוציאציות:

    תוך כדי כתיבה על הפרוסטטה נזכרתי שלפני זמן הסב אחי (ד"ר שמעון ברק, למי שעדיין לא יודע) את תשומת לבי למחקר שמצא שיין אדום נמצא כמגן מפני סרטן הערמונית. במחקר, שפורסם ב International Journal of Cancer, ניתחו צריכת אלכוהול בקרב בני פחות מ 65 שפיתחו סרטן הערמונית.

    הם השוו 753 גברים עם סרטן כנגד 703 בריאים, ומצאו שיין אדום (לעומת יין לבן, בירה ומשקאות חריפים) הגן הכי הרבה מפני התפתחות סרטן, וההמלצה הכללית הייתה לכוס אחת של יין אדום ביממה. (ראו גם את הפוסט שלי שמתייחס ליין אדום ).

    בתשובתי אליו בהתייחס למחקר על היין, ציטטתי מחקר אחר, ששבה את לבי, שהראה ששפיכת זרע מגנה מפני הגדלה, דלקת וסרטן של הערמונית.

    על פי מחקר שנערך במרכז הלאומי לחקר הסרטן בבתסדה, מרילנד, ארה"ב, על כ 30,000 גברים, (ופה אני מנצח) נמצא שתדירות גבוהה של שפיכת זרע מגנה מפני סרטן הערמונית.

    על פי תוצאות המחקר, גברים שמגיעים לשפיכה 13 או יותר פעמים בחודש, נמצאים בסיכון נמוך בהרבה לפתח סרטן הערמונית מגברים המגיעים לשפיכה בין 4 ל-7 פעמים בחודש.
    החוקרים מצאו יחס ישיר בין מספר השפיכות לסיכוי לסרטן:

    • 13-20 פעמים בחודש: 14% פחות סיכוי.
    • 21 או יותר פעמים בחודש: 33% סיכוי פחות.

    המחקר פורסם ב JAMA, שהוא מן העיתונים הרציניים בעולם הרפואה וכלל 29,342 גברים בני 46 עד 81. מסקנה מעוררת חיוך של עיתונאים מן המחקר הייתה: "גברים- קחו עצמכם בידיים".

    הנושא טופל גם ע"י קבוצה מאוסטרליה שפרסמה מסקנות דומות ב British journal of urology , והם מניחים ששפיכת זרע "מנקה את הצנרת". שני המחקרים טענו שאין הבדל בטכניקה שהביאה בסופו של דבר לשפיכה, וכי אין להם המלצות או העדפות על איך על אדם להגיע לפורקנו.

    דברים אחרים שמגנים על הערמונית?

    • שתיית תה (יותר משעמם מלשפוך זרע כל יום-יומיים).
    • צריכת סלניום 200 מיקרוגרם ליום (למשך כמה שנים).
    • צריכת וימין C וויטמין E.
    • צריכת אבץ, אם בטבליות ואם ע"י אכילת גרעינים לבנים (גרעיני דלעת)
    • צריכת גינקו בילובה
    • צריכת ג'ינסנג סיבירי
    • אכילת אוכמניות Bilberry
    • צריכת אומגה 3, מדגים או מפישתן
    • צריכת חומצה אלפא לינולאית Alpha Lipoic Acid וקואנזים 10Q  CoQ10
    • לעשות דיאטה: לפי ה ( Journal of Urology (2005;174:2169–73 יש קשר בין "גודל גוף" וסרטן הערמונית, ככל שאחוזי השומן נמוכים יותר יש פחות סרטן הערמונית.

    מסקנות?
    כיוון שהזהרתי מתכשירי הגנה אז עדיף לצרוך ליקופן.

    לגברים- האידאל הוא לחיות כמו האיטלקים:
    שב בשמש לאכול פסטה עם רסק עגבניות, לידה כוס קיאנטי, מימינך האישה, ומשמאלך הפילגש.
    (ואם אין לך פילגש- אתה כבר תדע מה לעשות.)

    pasta e vino

    pasta e vino

    ובנות, אנא אל תראו בפוסט זה אמירה שוביניסטית או סקסיסטית, קצת הומור, כן? מה עוד שהכל מגובה מדעית.

    Ejaculation Frequency and Subsequent Risk of Prostate Cancer. Michael F. Leitzmann, MD; Elizabeth A. Platz, ScD; Meir J. Stampfer, MD; Walter C. Willett, MD; Edward Giovannucci, MD JAMA. 2004;291:1578-1586
    British Society for Investigative Dermatology Annual Meeting, 8 April 2008, "Lycopene protects against biomarkers of photodamage in human skin" Researchers: M. Rizwan, I Rodriguez-Blanco, A. Harbottle, M. Birch-Machin, R.E.B. Watson, L.E. Rhodes
    Sari Voutilainen et al. Carotenoids and cardiovascular health. Am J Clin Nutr 2006;83:1265-71. PDF
    Rissanen TH. Association of lycopene and dietary intake of fruits, berries and vegetables with atherosclerosis and cardiovascular diseases. Epidemiologic Evidence. Doctoral dissertation. 2003. Kuopio University Publications D. Medical Sciences 304. 72 p. PDF
    Rissanen T, Voutilainen S, Nyyss?nen K, Salonen JT. Lycopene, atherosclerosis and coronary heart disease. Exp Biol Med, 2002;227:900-907.
    Rissanen T, Voutilainen S, Nyyss?nen K, Salonen R, Kaplan GA, Salonen JT. Serum lycopene level and carotid atherosclerosis: the Kuopio Ischaemic Heart Disease Risk Factor (KIHD) Study. American Journal of Clinical Nutrition 2003;77:133-138. PDF
    Rissanen T, Voutilainen S, Nyyss?nen K, Salonen R, Salonen JT. Low plasma lycopene concentration is associated with increased intima-media thickness of the carotid artery wall. Arteriosclerosis, Thrombosis and Vascular Biology 2000;20:2677-2681. PDF
    Rissanen T, Voutilainen S, Nyyss?nen K, Lakka TA, Salonen R, Kaplan GA, Salonen JT. Low serum lycopene is associated with excess risk of acute coronary events and stroke: The Kuopio Ischaemic Risk Factor Study. British Journal of Nutrition 2001;85:749-754. PDF
    Arab L, Steck S. Lycopene and cardiovascular disease. American Journal of Clinical Nutrition 2000;71:1691S-1695S.
    Clinton SK. Lycopene: chemistry, biology, and implications for human health and disease. Nutr Rev 1998;56:35-51.
    Gerster H. The potential role of lycopene for human health. Journal of American College of Nutrition 1997;16:109-126.
    Kohlmeier L, Kark JD, Gomez-Gracia E, Martin BC, Steck SE, Kardinaal AF, Ringstad J, Thamm M, Masaev V, Riemersma R, Martin-Moreno JM, Huttunen JK and Kok FJ. Lycopene and myocardial infarction risk in the EURAMIC Study. American Journal of Epidemiology 1997;146:618-626.
    Krinsky NI. Carotenoids as antioxidants. Nutrition 2001;17:815-817.
    Rao AV. Lycopene, tomatoes, and the prevention of coronary heart disease. Exp Biol Med 2002;227:908-913.
    Stahl W, Sies H. Lycopene: a biologically important carotenoid for humans? Arch Biochem Biophys 1996;336:1-9.
    Weisburger JH. Evaluation of the evidence on the role of tomato products in disease prevention. Proc Soc Exp Biol Med 1998;218:140-143.
    Nutrition Almanac, G and D Kirschmann (1996) McGraw-Hill Publishers p139
    Prostate Research Campaign UK, Newsletter, Issue 15, Sept 2003.
    J A Duke (2000) The Green Pharmacy Herbal Handbook p180.
    Bastianetto et al 2000 The Gingko Biloba E (eg 761) Protects and Rescues Hippo Campel Cells against Nitric Oxide – induced Toxicity. J Neurochem 74(6): 2268-77.
    Balch, P. and Balch J., Prescription for Nutritional Healing (2000), Avery Publishers, New York,
    Fetrow C.W and Avila J.R (2001) “Flaxseed and flaxseed oil are rich (30% and 45%) in unsaturated fatty acids, including linolenic, linoleic and oleic acids.” The Professional’s Handbook of Complementary and Alternative Medicines. Publisher Springhouse Penn.

     

    תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , ,

7 תגוובת


  1. ליון הגיב:

    ידוע לי אם זאת שעגבניות הן ממשפחת הסולניים ואכילתן מעודדת חומציות בקיבה, כיצד הדבר מסתדר לנו או שכפי שאני מבינה מהמאמר, עגבניות מבושלות פחות מזיקות ?

  2. admin הגיב:

    אכן העגבניה היא ממשפחת הסולניים (שמה Solanum lycopersicum), ובעגבנייה ירוקה יש חומצה סולנית SOLANINE, שהיא רעילה, ויכולה לגרום לבחילה ולהקאנ, ואף לתופעות נאורולוגיות. אשר מתפרקת בבישול (בטיגון למשל) ברובה, אך אין בין זה ובין התועלח שבליקופן מאום. אני מדבר על עגבניה בשלה מבושלת. בתאבון

  3. n הגיב:

    סליחה על ההגנה על זכויות הנשים-אם יש מסקנה לגבי גברים ("שבו בשמש…" וכו') אז מה עם מסקנה גם לנשים ? ולא, אנחנו לא בנות, אלא נשים.

  4. admin הגיב:

    ח. היקרה, כפמיניסט ידוע ומוכר הכותב בעיקר למען נשים, אני מרשה לעצמי לפעמים: א) לכתוב לבנים (גברים). ב) לנקוט בשפה/גישה הומוריסטית. כמובן שההמלצה על צריכת ליקופן כוללת, אבל לבנות (נשים) אין פרוסטטה (יש משהו דומה אבל זה נושא לשיחה אחרת) וכאן הרי הזכרתי את סרטן הערמונית! המקבילה, אולי, מבחינת דאגתנו לבריאות הזולת היא מפני סרטן השד, ועל זה כתבתי ואני כותב המון, אז אמחזר עצמי ואמליץ לנשים (בנות) לצרוך הרבה סויה. ואם יורשה לי, הפנייה ב"בנות" היא לא PATRONIZING או שוביניסטית, אלא דווקא חברית (למה כשבת כותבת או אומרת "בנות" זה בסדר וחברמני ולי אסור?) אני הולך לים, ביי.

  5. דניאל אפלבום הגיב:

    האם שימוש בפשתן [שמן או זרעים טחונים ] כדי לצרוך אומגה 3 אינו מעלה סיכוי לסרטן הערמונית בגלל הימצאות אסטרוגן ? והאם אסטרוגן אכן מסכן את הבלוטה ?

  6. אלעד הגיב:

    איך זה מסתדר עם הרפואה הסינית,ששם הרי מדובר על מצב שבו עודף שפיכה מקצר את החיים בגלל שמכלים את הג'נג,וגם לפי היהדות מדובר שזרע לבטלה דופק את המח,
    אצל הסינים יש נוסחא גיל כפול 2 לחלק ל10 זה מספר הפעמים שאני אמור לעשות סקס
    כלומר:
    40*2=80/10=8
    כלומר אדם בן 40 צריך להטיל זרעו כל 8 ימים..אשמח להתיחסותך

  7. ראובן הגיב:

    לא מסתדר, אז מה, בעיה שלהם, לא שלי

הוספת תגובה