• 88: סיפורם של החולמים

    אלף לילה ועוד לילה

    אלף לילה ועוד לילה

    בין הספרים בספרייה שלי (כן יש כאלה שעוד יש להם ספרייה בבית) שמורה לי חיבה מיוחדת לספר שמלווה אותי שנים רבות, והוא עותק ישן ומרופט של "סיפורי אלף לילה ולילה". בהוצאת פנגווין האנגלית. זה לא התרגום המפורסם והידוע של סר פרנסיס בייקון, אלא תרגומו של N.J.DAWOOD, הוא-הוא נסים יוסף דאווד, Nessim Joseph Dawood  نعيم جوزيف داوود, יהודי עיראקי יליד בגדאד שהיגר ב-1945 לאנגליה, והפך ברבות הימים לאחד מגדולי וידועי המתרגמים של הקוראן, של אלף לילה ולילה והאקדמות למדע ההיסטוריה (מוקדמה مقدّمة ابن خلدون) של הפילוסוף הצפון אפריקאי בן המאה ה-14 עבד אל-רחמאן איבן חאלדון أبو زيد عبد الرحمن بن محمد بن خلدون الحضرمي , Abū Zayd ‘Abdu r-Raḥman bin Muḥammad bin Khaldūn Al-Hadrami.

     

    מתוך אותו "אלף לילה ולילה" החביב אני אוהב סיפור קצר אחד במיוחד, בגלל מוסר ההשכל הנהיר כל כך שבו, ועל כן מצאתי לנכון לפני שנים לתרגם אותו לעברית (הספר עליו אני מספר הוא כמובן באנגלית). היום, כשסדרתי ניירות בקליניקה, מצאתי שני דפים מקופלים, ובהם התרגום הישן, שאני מביא עכשיו לפניכם.
    אין לי יומרות לתרגום רם ונשגב, אבל הסיפור נהדר.

     

    סיפורם של החולמים, הלילה ה-351 מתוך 1001 הלילות.

    מספרים אנשי האמונה, שהיה בקהיר אדם בעל נכסים, אך בהיותו כה נדיב ורחב לב איבד את כל רכושו פרט לבית שהוריש לו אביו והוא נאלץ לעבוד עבודת כפיים להרוויח את לחמו. פעם עבד קשה כל כך עד שנרדם בלילה תחת עץ התאנה שבחצרו.
    בחלומו ראה אדם רטוב כולו. ניגש אליו, מוציא מטבע זהב מפיו ואומר: "אוצרך נמצא בפרס, בעיר איספאהן, לך ומצאהו".
    קם האיש למחרת משנתו והחל במסעו. חצה מדבריות מסוכנים, עמד בפני שודדי ים וכופרים, חיות טרף ובני אדם. לבסוף הגיע לילה אחד לאיספאהן ונשכב לישון בחצר של מסגד.
    בסמוך למסגד היה בית, ובאותו לילה חדרו שודדים דרך חצר המסגד אל הבית. בני הבית צעקו חמס וזעקו לעזרה. מן הרעש התעוררו גם השכנים וקראו לשומרים. הגיעו שומרי השכונה ומפקדם בראשם, והשודדים ברחו דרך הגגות. במצוות מפקדם חיפשו השומרים סביב הבית ומצאו את האיש מקהיר, הכוהו קשות במקלות ובמוטות חזרן עד כי כמעט והוציא נשמתו.
    לאחר יומיים בכלא שבה אליו הכרתו, קרא אותו מפקד השומרים שיתייצב לפניו ושאל: "מי אתה ומה מולדתך?" והשיב לו האיש:"אני מן העיר הידועה קהיר ושמי מוחמד אל מאגרב".
    שאל מפקד השומרים:"מה הביאך לפרס?" בחר האיש לספר אמת ואמר: "בחלומי ציווה אותי איש לבוא לאיספאהן, כי כאן נמצא אוצרי, אני כאן באיספאהן ורואה אני כי כל אשר זכיתי בו הוא מלקות ומכות ממוטות החזרן שהענקת לי".
    לשמע דברים אלה צחק מפקד השומרים עד כי נראו שיניו למרחוק ואמר:"איש תמים, פתי רפה שכל! שלוש פעמים חלמתי על בית בקהיר, בסופו חצר, בחצר שעון שמש ומאחוריו עץ תאנה, ומאחורי עץ התאנה באר, ובתחתית הבאר- אוצר. ואילו אתה, בנם של אתון ושד, נדדת מעיר לעיר כשחלומך מוליך אותך.
    שלא אראה פניך באיספאהן יותר לעולם! קח לך כמה מטבעות ולך לך לדרכך".
    לקח האיש את המטבעות ושב למולדתו.
    בתחתית הבאר שבחצרו, כפי שחלם מפקד השומרים באיספאהן, חפר והוציא אוצר. כך ברך אותו ורומם אותו האל, הנדיב, הנסתר, הכול-יכול.

    תגיות: , , ,

הוספת תגובה