• 89: אוּר כַּשְׂדִּים

    מכאן הגענו

    מכאן הגענו

    וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ;

    וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן.

    (בראשית פרק יא, פסוק לא)

    למה אני מביא את הפסוק הזה? לא כי אני "מתחזק", אלא בגלל אזכורה של העיר אור.
    ולמה אני מזכיר את העיר אור? לא כי נהייתי ארכיאולוג, אלא בגלל החפירות הארכיאולוגיות שנעשו בה.

    אז ככה.

    בחפירות הנ"ל נמצא אוסף גדול של לוחיות אבן וחימר הכתובות בכתב היתדות. גילן מוערך בכ-5000 שנים (3000 לפנה"ס) . אחת מלוחיות האבן עוסקת בתרופות שונות, ואחת התרופות המוזכרת שם היא קליפת עץ הערבה הלבנה .Willow, Salyx Alba,  ויחד עימה, עם אותן תכונות, הדס מצוי,Myrtle, Myrtus Communis.
    שני הצמחים מוזכרים כיעילים בהרגעת כאב, הורדת חום, וכנוגדי דלקת.

    טבלייה מהעיר אור

    טבלייה מהעיר אור

    טקסטים קדומים נוספים רבים מזכירים את הערבה: פפירוס אברס Ebers papyrus , מסמך מצרי עתיק מבערך 1500 לפנה"ס, אשר משערים שהוא העתק של הטבלייה ההיא מאוּר.

    פפירוס אברס

    פפירוס אברס

    כתביו של היפוקרתס, מהמאה החמישית לפני הספירה. גם הרופא רומאי צלזוס, משנת 30 לספירה, המציע חליטת עלה ערבה לטיפול כשמופיעים ארבעת הסימנים הקלאסיים של הדלקת (שגם אותי לימדו בביה"ס לרפואה):

    אודם- RUBOR

    חום- CALOR

    נפיחות- TUMOR

    כאב- DOLOR

    (למצטיינים שבכם- יש סימן נוסף- אובדן תפקוד: FUNCTIO LAESA).

    אחריהם מזכירים את הערבה עוד רופאים דגולים רבים לאורך ההיסטוריה, והנה, ב-1829, מגלים חוקרים שהסיבה לחיבתם הרבה של הרופאים לערבה היא החומר הפעיל שבה, הקרוי סאליצין, או בהמשך עיבודו הכימי- חומצה סאליצילית (להזכירכם-סאליקס הוא השם הבוטני של הצמח) המוכר כיום בשמו המסחרי- אספירין.

    ערבה לבנה

    ערבה לבנהערבה בוכיה

    אז למה כל ההקדמה ההיסטורית (והמייגעת לרובכם) הזאת?
    כי לפני כמה שנים גילו שהאספירין הוא גם "מדלל דם" (זה לא מדוייק אבל מספיק לצורך העניין) ומיד החלו להמליץ לכל אדם (תנחשו מי המליץ? נכון, משרד הבריאות האמריקאי, ואחריו כל העולם), לכל גבר מגיל 45 וכל אישה מגיל 55, עד גיל  79 ליטול אספירין לשם מניעת מחלות לב וכלי דם.

    וכולם אימצו את זה…

    אז זהו, שזה לא נכון…

    ה Drugs and Therapeutics Bulletin מפרסם החודש סקירה של כל העובדות הקיימות בנושא ומסקנתו היא:
    אין הצדקה לנטילת אספירין למניעה באנשים שלא עברו אירוע כלי דם (אירוע לבבי או אירוע מוחי).
    זה כולל אנשים הסובלים מיתר לחץ דם או סוכרת.

    הסיכון מנטילת האספירין לגרימת דימומים ממערכת העיכול גדול מן הסיכוי למנוע אירוע כלי-דם,

    הם ממליצים, שגם בכאלה הנוטלים אספירין, יעשו הרופאים הערכה מחדש וישקלו להפסיק אותו.

    אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון למחלות הנ"ל (מעשנים, בעלי עודף משקל, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, סוכרת, מתוחים ועצבניים) כדאי שיעשו כל מה שביכולתם למזער את גורמי הסיכון, כי אספירין לא רק שלא יועיל, אלא עלול להזיק.

    לכן, אם (חו"ח, טפו טפו טפו) לא עברתם אירוע לבבי או אירוע מוחי, והרופא שלכם רוצה שתקחו אספירין "למינעה, במינון נמוך" תגידו לו יפה "לא, תודה" ותשלחו אותו (בעדינות, כי לרופאים יש אגו מאוד שברירי) להתעדכן בספרות.

    ולגבי נשים בהריון- אלא אם יש לכן בעיית קרישת דם מוכחת- גם אצלכן מתן אספירין נתון לוויכוח גדול, ועל זה בפעם אחרת.

    תגיות: , , , , , , , , , , , ,


2 תגוובת


  1. הדוקטור השני לבית ברק הגיב:

    נכון מאוד, אבל……………………..
    אם אתם עם גורמי סיכון לשטף דם במוח או התקף לב החזיקו אספירין בבית או בארנק ועם הסימן הראשון (ובמידת האפשר לאחלר שנועצתם ולו טלפונית עם גורם מוסמך) נטלו 300 מ"ג של אספירין או שימו טבליה מתחת ללשון וסיכוייכם לצאת מן הארוע יהיו טובים יותר

  2. ניצן הגיב:

    כרגיל מעולה ומשכיל. תודה

הוספת תגובה