פרק VIII בסדרת הכתבות שלי על רפואה סינית באתר NRG

בתקופת שושלת האן (260 לפנה"ס עד 220 לספירה) סוף סוף נקבעו ונחתמו סופית התכונות המאפיינות דרקונים, ואלה הן, כדי שאחת ולתמיד יהיה הנושא ברור לכולכם:

  • לדרקון יש גוף של נחש
  • יש לו 117 קשקשים של דג וגם זנב של דג (קרפיון, אם חשוב לכם לדעת).
  • קרניים של אייל
  • פנים של סוס (או גמל, שזה די דומה)
  • טלפיים של נשר (ארבע לדרקון רגיל, חמש אצל דרקונים קיסריים ו-3 אצל היפנים)
  • אוזניים של תאו
  • כפות של נמר
  • עיניים של שד
  • רעמה של אריה
  • פנינה בוערת מתחת לסנתר

(הכנפיים מתפתחות רק עם הגיע הדרקון לגיל מסויים)

וכמובן הוגדרו 9 סוגי  דרקון:

  • הדרקון השמיימי Tian-long 天龍, המושך את כרכרות האלים ושומר על ארמונותיהם.
  • הדרקון הרוחני Shen-long 神龍 אבי הרוח והגשם.
  • הדרקון השומר על האוצרות הנסתרים תחת האדמה Fucang-long 伏藏龍, שבכל פעם שהוא יוצא לדווח לאלים בשמיים מתפרץ במקום יציאתו הר געש.
  • דרקון העולמות התחתונים ,Di-long 地龍, שליטות הנהרות והפלגים, הן בנות הזוג של Shen-long והן עפות רק כדי להזדווג עמם.
  • דרקון הגשם המכונף Ying-long 應龍, המתגורר בקוטב הדרומי, כנפיו מעידות על גילו המתקדם –כאלף שנים, והוא אבי כל היצורים ההולכים על ארבע, הוא אשר בזנבו יצראת מעברי המים המשמשים להשקיה ואשר באמצעותם מתקיימת השליטה על המים.
  • הדרקון בעלי הקרניים Jiao-long 虯龍, מורידי הגשם, הם חרשים וכנראה החזקים מכל הדרקונים.
  • הדרקון המתפתל Pan-long 蟠龍, השוכן בימים ובאגמים
  • הדרקון הצהוב Huang-long 黃龍, שעלה מן הנהר לואו כדי ללמד את הקיסר FU XI את עקרונות הכתב.
  • ארבעת המלכים הדרקונים Long- wáng 龍王, השולטים על ארבעת הימים, היכולים ללבוש צורת אדם, ומתגוררים בארמונות בדולח:

o        שליט הים המזרחי 東海龍王 Dōnghǎi Lóngwáng
o        שליט הים הדרומי 南海龙王 Nánhǎi Lóngwáng
o        שליט הים המערבי 西海龙王 Xīhǎi Lóngwáng
o        שליט הים הצפוני 北海龙王 Běihǎi Lóngwáng

לדרקונים רבים קשר למזג האוויר ולמים,עד כדי כך שכאשר מתרחשים שיטפון,  או בצורת, זה מעיד על כך שבן תמותה הרגיז דרקון. והחשוב מכולם בשליטה על המים הוא יינג-לונג Ying-long  應龍.


ולמה כל זה מעניין אותנו? בגלל סבתא יוכבד.

לסבתא יוכבד הייתה בעיה, שאם הייתה מגיעה איתה לטיפול אצל שאמאן בסין העתיקה, הוא היה נאלץ להקריב קורבנות ולפייס את יין לונג, הדרקון השולט על הנוזלים והמים. סבתא יוכבד לא הייתה סבתא שלי כמובן, אבל היא הייתה מאוד סבתא יוכבד, ומאוד כאבו לה הברכיים. לסבתא יוכבד הייתה שחיקה קשה בסחוס של שתי הברכיים, מצב הקרוי בשפת הרפואה גונארטרוזיס, מצב שרכשה לעצמה ביושר רב בזכות שמונים ויותר שנים בהן סחבה תחילה את בתה התינוקות בערבות קזחסטאן כשברחו מהנאצים מזרחה, ואחר כך כשהייתה מטפסת ויורדת יום-יום 3 קומות לדירה הקטנה ברחוב ארלוזורוב מהקניות ועומדת במטבח הזעיר להכין צהריים לבנות ולסבא אליעזר. לבעייתה של סבתא יוכבד היה פתרון אחד בלבד: החלפת הברכיים בפרוטזות, ובמצבה זה לא היה מעשי. ועל כן נותרתי אני לבדי אל מול ברכיה.

ככה כותבים את זה בסינית

דרקון בסינית

מבחינת הרפואה הסינית סבלה סבתא יוכבד מהפרעה בנוזלי הגוף JIN YE 津葉, ועל כן, מלבד נקודות הדיקור המקומיות סביב הברכיים, אותן דיקרתי בשקדנות רבה, טפלתי במסירות בצ'י הכליות, הטחול והקיבה שלה.
חוץ מצ'י, דם, ועוד כמה סוגי אנרגיה, קיים "אצלנו הסינים" חומר/אנרגיה שהוא "נוזלי הגוף".

המושג מורכב משתי מלים: JIN  津, שזה נוזל, לחות, רוק, מושג לאו דווקא ביולוגי, אלא יותר פיזיקאלי, תאור מצב צבירה, בעל אופי יותר יאנגי הנע עם ה- WEI QI בעור ובשרירים, (תחת שליטת הריאות) מלחלח ומזין אותם, ומרכיב את הזיעה.

והשני YE  葉, שאפשר לתרגם כמיץ, או הפרשה מאורגניזם חי. יותר יין והנע עם ה-YING QI, והדם, סך את המפרקים, הגידים והרצועות ובכך מאפשר את תנועתם החלקה, ממלא את מח העצמות ואת הגלגלת וחללי המח ומזין את האיברים הפנימיים, ומופרש על פני העור כחֶלֶב.

שניהם יחד פירושם נוזלים, או חומרים לחים הקשורים לאורגניזם חי. JIN YE 津葉

מקור נוזלי הגוף במזון ובשתייה, אלה נכנסים לקיבה, ומשם עוברים סדרה ארוכה של תהליכי התמרה והפרדה בין "טהור" ל"לא טהור" ע"י הטחול, המעי הדק, הכליות, הריאות, הלב, שלפוחית השתן והמעי הגס. בכל שלב ממוצה חומר שהגוף יכול לעשות בו שימוש והמועלה מעלה, והנותר יורד מטה, לתהליך נוסף של מיצוי, הפרדה והתמרה, עד לשלב הסופי של הפרשות הגוף: השתן והצואה. מילת המפתח בכל התהליכים היא התמרה 化 huà שהיא שינוי בצורה או באיכות של חומר, ונשוב וניתקל בה הרבה.
בתהליכי ההתמרה של נוזלי הגוף משמש כשחקן ראשי הטחול, (בהיררכיה הפנימית של הגוף הוא "ראש הממשלה"), וספציפית הוא גם מתמיר את הנוזלים לרוק.
גם לריאות תפקיד חשוב, בעיקר בהפצת הנוזלים ה"טהורים" לעור (בהיררכיה הפנימית של הגוף כממלכה הן ה"שר השולט על מעברי המים"), הן גם מתמירות את הנוזלים לריר או ליחה.

הכליות, הנחשבות ל"שולטות על המים" בגוף, מפקחות כמובן על הנוזלים בדרכים רבות, בעיקר בהיותן המקור ליאנג של הגוף, האש המפעילה איברים רבים. הן גם מתמירות את הנוזלים לשתן.

איבר מסתורי ומיוחד הוא המחמם המשולש, הקיים רק כפונקציה, כמבנה ארגוני, מעין מערכת גשרים, או קשרים,בתוך מפעל, או בית זיקוק, והמאפשרים את תיפקודו. הוא אחראי ל"השקייה" ולבקרת כל משק נוזלי הגוף, עוזר בהתמרה של נוזלים ובהנעתם, ומסייע בהפרשת נוזלים אל מחוץ לגוף.

הוא "עוזר לתפקד". כך גם שלפוחית השתן והקיבה ממלאים תפקידים במחזור נוזלי הגוף, אבל חביבים עליי תפקידם של שני איברים: הלב, המתמיר את הנוזלים לזיעה, והכבד, המתמיר את הנוזלים לדמעות.

נוזלי הגוף הם האנרגיה היותר יין בגוף ועל כן הם חומר, תפקידם ללחלח, להזין, לסוך, ליטול חלק בבניית הדם, למנוע שיהיה סמיך מדי, לשמש כחומר מתווך בין יין ליאנג ועל כן לעזור בשמירת חום הגוף. חסר בנוזלי גוף יתבטא בליקוי באחד התפקודים הללו, והרקע לכך יהיה חולשה של צ'י הטחול, הקיבה והכליות, או אובדן נוזלים או דם.

עודף יכול להוביל להתפתחות ליחה, או בצקת על רקע חולשת צ'י של איבר שתפקידו להתמיר ולהניע את נוזלי הגוף באותו אזור: צ'י הראות- בפלג הגוף העליון. צ'י הטחול- בבטן, צ'י הכליות- בפלג הגוף התחתון.
עם הגיל יש ירידה טבעית של אנרגיות, התהליך טבעי ומתרחש בכולנו, אך ביתר שאת כפונקציה של אורח חיינו. ולסבתא יוכבד היו, מלבד 80 שנות חייה, מספיק גורמי שחיקה בחיים.

ברור היה לשנינו שלא אוכל לבנות את הסחוס שלה בחזרה, אבל החלטנו, יחד, לנסות "את הדרך האחרת". כעבור סדרת טיפולים רציפה לא צמח לה הסחוס בברכיים, אבל הכאב נעלם, והיא שוב יכלה לעמוד במטבח הזעיר ולהכין צהריים לה ולסבא אליעזר.

לזכר א.א. מילן