• 111: אינטגרציה | שיחות מן הרפואה הסינית, פרק 12

     

    אינטגרציה
    היום מתחילים הדברים להתחבר. עד עכשיו דברנו על חומרי היסוד השונים, היום אנחנו מתחילים רפואה ממש, הנה האינטגרציה של הדברים שעלו עד כה. אבל קודם לכן-אבלבל אתכם עוד קצת:

     

    כשאנחנו חושבים סינית, האנטומיה של גוף האדם נראית כך:

    גוף האדם "בסינית"

    גוף האדם בסינית

    אם תקליקו על הציור להגדלה תראו שבעצם מדובר בסדרה של דימויים, שבינם ובין אנטומיה כפי שאנחנו מכירים אין לכאורה דבר, כי הם מתארים פונקציות. זה הדבר הקרוב ביותר למושג מרכזי ברפואה הסינית, והוא המושג צאנג-פו ZàngFǔ 臟 腑. שאכן מתאר את תפקוד האיברים והיחסים ביניהם. מדובר באיברים במובן הפונקציונאלי ולאו דווקא האנטומי-פיסיולוגי כפי שמוכר לנו ברפואה המערבית. חשוב להבין שהאנטומיה בסין לא התפתחה מנתיחת גופות, אלא מן הצורך להגדיר תפקוד אנרגטי, כך נולד מושג המרידיאנים, שהם מסלולי זרימה של אנרגיה, והגדרת האיברים, כ"התרחבות" של אותם מרידיאנים. האיברים השונים מאופיינים לא על ידי המיקום האנטומי שלהם אלא על ידי הפונקציה שלהם, אשר, כפי שתראו בהמשך, שונה לפעמים לחלוטין מהתפקוד המיוחס להם במערב. ברפואה הסינית יש התייחסות משולבת: לתפקוד הפיסי, האנרגטי, הנפשי, הרגשי, ליחסי הגומלין עם איברים אחרים ועם חומרי היסוד, ועוד. עד כדי כך משוכלל הדבר, שיש איברים שיש להם פונקציה בלבד, ואין להם קיום פיסי, ותפקידם לא פחות מאיברים "ממשיים". האיברים מאזנים ומווסתים זה את זה, בשילוב עקרונות היין והיאנג ועקרונות חמשת האלמנטים. במצב של בריאות (איזון) נשמרים יחסים תקינים בין האיברים, בין האלמנטים, ובין חומרי הגוף. האיברים מסודרים זוגות-זוגות, אחד יין ואחד יאנג, וכל זוג שייך לאלמנט מסוים. האמור לעיל לא סותר את הידיעה הנוספת על גוף האדם, היא הידיעה האנטומית, הנראית כך:

    עוד דרך לתאר אנטומיה

    אמנם האיברים מחולקים ליין ויאנג, אך כיוון שאין בטבע דבר שהוא כולו יין או יאנג, מכיל כל חומר וכל איבר בתוכו אלמנטים יינים ואלמנטים יאנגים. כך מבנה האיבר, הנוזלים שבו, או הדם והתמצית שלו הם ההיבט הייני ואילו התפקוד של אותו איבר הוא ההיבט היאנגי שלו, לדוגמה: אחד מתפקידי הטחול הוא הנעה והתמרה של תוצרים המופקים מן המזון, היבט יאנג. אבל הצ'י המופק מתהליך זה הופך לדם, שהוא יין לכשעצמו. מסיבה זו קיימים 6 מרידיאנים יאנג ו-6 מרידיאנים יין (ועוד כמה מיוחדים).

     

    כל איבר מתייחס לכמה היבטים: תפקיד עקרי, רקמה עליה הוא שולט או מפקח, איבר חישה אליו הוא "נפתח", וחלק הגוף בו הוא מתבטא. בנוסף, בכל אחד מ-5 אברי הצאנג (שהם יין) שוכן אחד מחלקי הנשמה, הוא מתייחס לרגש אחר, וקשור לאלמנט מסוים.
    •    באלמנט העץ (木 Mù)  הכבד (肝 Gān), המשכן את ההון (魂 Hún), הוא האיבר היין, וכיס המרה (膽 Dǎn) הוא בן זוגו היאנג.

    •    באלמנט האש (火 Huǒ) יש שני זוגות: הלב, (心 Xīn), שהוא משכן השן (神 Shén ) הוא היין והמעי הדק (小肠 Xiǎocháng) הוא בן זוגו היאנג,ועוד זוג, מיוחד הוא מגן הלב (Xīnbāo 心包 או  心主 Xīnzhǔ) והמחמם המשולש  (三 Sānjiāo)
    •    באלמנט האדמה (土Tǔ) הטחול (脾 Pí), משכן היי (意 Yì) , הוא האיבר היין, והקיבה (胃 Wèi) היא היאנג.
    •    במתכת (金 Jīn) הריאה( 肺 Fèi ), משכן הפו (魄 Pò) היא היין ובן זוגה היאנג הוא המעי הגס (大肠 Dàcháng).
    •    ובאלמנט המים (水Shuǐ) הכליות (肾 Shèn) משכן הז'ה (志 Zhì), הן היין ואילו היאנג הוא שלפוחית השתן  (膀胱 Pángguāng)

     

    האיברים היין קרויים איברי הצאנג Zàng 臟 ואיברי היאנג הם איברי הפו Fǔ 腑, והבסיס התיאורטי לדבר נקרא Záng Xiàng 藏象 ופירושו "הביטוי החיצוני לאיברים הפנימיים". הצלמיות מורכבות מהמילה משמאל, שהיא הפשטה של  Ròu 肉, ופירושה בשר, או שריר וכשהיא מופיעה בתחילת מלים שמתארות איברים או חלקים בגוף, היא מסמנת לנו שמה שבא אחריה הוא בהקשר או שייכות של הגוף.

    5 הצאנג

    5 הצאנג

    במילה צאנג החלק הימני הוא מחסן, בית אוצר, מקום האחסון והשמירה של התבואות היקרות, במילה פו החלק הימני  , מייצג את מקום משכן המושל, האחראי. ההבחנה הבסיסית בין איברי הצאנג לפו היא שהצאנג מייצרים ואוגרים חומרי יסוד (צ'י, דם, ג'ינג), הם פנימיים, ומוצקים, ואילו הפו הם "איברים מנקזים" של חומרים והפרשות, הם חלולים, וחיצוניים, הם מקבלים, מעכלים ומעבירים, הצאנג הם כמו מחסן, הפו כמו בית מלאכה דרכו עוברות הסחורות.

     

    בנוסף לאלה יש עוד שישה איברים מיוחדים Qi Heng Zhi Fu  奇恒之腑, ייחודם בכך שהם אוגרים, כמו הצאנג, אך מפרישים, כמו הפו. והם:
    •   המוח (腦 Nǎo)
    •    מח העצם (骨髓 Gǔsuǐ)
    העצמות  (骨Gǔ)
    •    כלי הדם (脈 Mài)
    הרחם (子宮 Zǐgōng או 胞 Bāo )
    •    כיס המרה  (膽 Dǎn
    ) שהוא גם פו וגם מיוחד.

     

    רשימת התכונות ארוכה ומפורטת, וכל תלמיד הרפואה הסינית משנן אותה במהלך לימודיו היטב, היות וידיעה שלה חיונית ליכולתו לאבחן ולטפל:
    תפקיד עקרי:

    • הלב שולט בדם, הכבד אוגר דם, הטחול אחראי להנעה והתמרה, הכליה אוגרת ג'ינג, הראות שולטות בצ'י ואחראיות על הנשימה.

    קשר לאיברי חישה:

    • הכבד נפתח אל העיניים, הלשון היא "הניצן" של הלב, הטחול נפתח אל הפה, הריאות נפתחות אל האף והכליות אל האוזניים.

    הרקמה המוזנת:

    • הכבד מזין את הרחם, הגידים והרצועות Jīn 筋, הטחול מזין את הבשר והשרירים, הלב מזין את כלי הדם Mài 脈, הראות מזינות את העור Pí  皮 ושיער הגוף, הכליות מזינות את העצמות 骨Gǔ.

    כיוון זרימת הצ'י:

    • צ'י הטחול זורם מעלה, צ'י הקיבה מטה, כך גם צ'י הראות, צ'י הכליות כלפי מעלה, וצ'י הכבד לכל הכוונים.

    ביטוי חיצוני:

    • הכבד מתבטא בציפורניים, הכליות בשיער הראש, הלב בגוון הפנים (הנפש-שן במבט העיניים), הטחול מתבטא בארבע פינות הפה (זה נושא לשיחה נפרדת) והריאות מתבטאות בעור ובשיער הגוף.

     

    הסינים מאוד אוהבים לחזור על דברים, על כן לכל איבר יש רשימה משלו, וההתייחסות היא בעיקר לצאנג, בתור האיברים בעלי המשקל והחשיבות הגדולה, כשהפו לרוב הם "איברי הזוג", הנלווים.

    • טחול: שולט בהנעה והתמרה Yún Huà 云化, מחזיק את הדם בתוך כלי הדם, מפקח על השרירים Ròu 肉, נפתח לפה ואחראי על עליית הצ'י למעלה, משכן את יי.
    • כבד: אוגר דם, אחראי על זרימה חלקה של צ'י, שולט בגידים והרצועות, מתבטא בציפורניים ונפתח אל העיניים, משכן את הון.
    • הכליות: אוגרות ג'ינג, אחראיות על גדילה, צמיחה, רבייה והתפתחות, מייצרות מח עצם, ממלאות את חלל המוח, שולטות בעצמות Gǔ 骨, קשורות בייצור הדם, "שולטות במים" ובשני פתחי הגוף התחתונים, אחראיות ל"קבלת הצ'י" מן הראות (בתהליך הנשימה), נפתחות לאוזניים ומתבטאות בשיער הראש, משכנות את ז'ה.
    • הריאות: שולטות בצ'י ובנשימה, שולטות על "העלייה והירידה, והפיזור" (יוסבר בהמשך), שולטות על "מעברי המים", העור, שיער הגוף ו"החיצון" (עוד מושגים שיוסברו בהמשך), משכנות את פו.
    • הלב: שולט בדם, מעגן את השן, שולט על כלי הדם, מתבטא בפנים ונפתח ללשון.

     

    תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , ,

הוספת תגובה