• 161: אשת חיל מי ימצא

    אינס בגיל 44 עם אורלנדו בן 4

     

    Inés Ramírez Pérez , אישה פשוטה בת 40 מחבל ואחאקה (כותבים את זה Oaxaca) שבדרום מקסיקו, הייתה ב-5 במרץ שנת 2000 לבדה בבקתה, בעיירה ריאו טלאה Rio Talea, בעלה הלך לשתות עם חברים בקנטינה, וזה בסדר, אלא שבחצות הייתה כבר 12 שעות עם צירי לידה, וזה הפך לקשה מנשוא. זה היה ההריון התשיעי, כאשר בהריון הקודם, השמיני במספר, לפני 3 שנים, מת העובר במהלך הלידה (אז בדקה אותה מיילדת ואמרה שהיא חייבת ניתוח קיסרי, אבל אינס לא הצליחה להגיע לבית חולים והעובר מת בבטנה).

    יש טלפון אחד בעיירה אבל הוא נמצא רחוק מן הבית, ובכל מקרה, המיילדת הקרובה ביותר היתה במרחק 8 שעות נסיעה.

    כיוון שהלידה לא התקדמה, והיא חששה לחיי העובר, החליטה אינס, שמאחוריה היו כבר 12 שעות של צירים, לבצע לעצמה ניתוח קיסרי. היא שלחה את בניטו, בנה בן ה-8 לקנות סכין מטבח מן החנות במרחק ק"מ מן הבקתה. היא התיישבה על ספסל, שתתה 3 כוסיות של משקה חריף (מסקל Mezcal, המופק מאגבה) ולקחה את הסכין, אבל כיוון שהסכין לא הייתה חדה היא החזיקה ביד אחת בלהב וביד השניה לחצה את הסכין לבטן. לדבריה הייתה צריכה להפעיל לחץ רב ולהעביר את הסכין הלוך וחזור, ולאט-לאט (או בלשונה- “poco a poco” ), פתחה לעצמה את הבטן. היא עשתה לעצמה חתך אורכי של 17 ס"מ, והמשיכה להעמיק עד שהגיעה לרחם, חתכה את הרחם "כמו שחותכים טורטייה" והדם "יצא כמו במזרקה", היא הזיזה לצדדים איברים בהם נתקלה ושלפה תינוק זכר, אותו חשבה למת, ושמחה לראותו חי, אלא שכיוון שלא בכה בצעה בו כמה פעולות וטיפולים כדי שייבכה, חתכה את חבל הטבור במספריים ישנים, והתעלפה.

     

    סכין הניתוח

    כשהתעוררה מעלפונה החזירה את האיברים לבטן "הכי טוב שיכולתי"  מילאה את הפצע הפתוח שבבטנה בסוודר ישן ושלחה את בניטו לקרוא לעזרה.

    כעבור כמה שעות (טוב, זה במקסיקו…) הגיע ה"עוזר הרפואי" של הכפר, האדון לאון קרוז León Cruz , מלווה בעוד אדם, ומצא את אינס על הרצפה, ערנית וחדה, כשהיא מטפלת בתינוק החי, המונח לצדה, לו החליטה לקרוא אורלנדו. הוא תפר את הבטן עם מחט וחוט כותנה שמצא ואז הם פינו אותה באלונקה לכביש, משם פונתה במיניבוס למרפאה השוכנת כמה ק"מ משם, ומשם בטנדר לבית החולים הקרוב, במרחק 8 שעות נסיעה.

    למותר לציין שהנסיעה הייתה בדרכים לא סלולות, ועל הכאבים העזים היא הצליחה להתגבר רק בזכות לגימות מן המסקל.

    בעת קבלתה נדהמו הרופאים למצוא אותה ערה וצלולה לחלוטין, ללא זהום, ללא דימום פעיל, הרחם היה כבר מכווץ לגודלו הנורמלי ומצבה הכללי מצויין. כעבור 16 שעות היא הוכנסה לחדר הניתוח, בו תוקנו הרחם והחתך בעור (המנתח סיפר שמצא בבטן פרורים ורגבי אדמה).

    היא שוחררה לביתה כעבור 10 ימים, בריאה ושלמה.

     

    הצלקת, כעבור 4 שבועות

    בראיון שנערך עמה היא סיפרה: "לא יכולתי לשאת יותר את הכאב, החלטתי שאם התנוק הולך למות- מוטב שאמות איתו, אבל אם יחיה- אני חייבת לגדל אותו ולראותו צומח, ואז אלוהים יציל את חיי שנינו".

    למותר לציין את מזלה ואת מזלו של התינוק, שניהם יכלו למות באינספור צורות, ואינס מצאה לנכון לציין שהיא לא ממליצה לנשים אחרות לקחת ממנה דוגמא.

    הרופאים משערים שהעובדה שהיא לא פגעה בעת הניתוח העצמי באיברים חיוניים נובעת מן התנוחה שלה, שהיא תנוחת הלידה המסורתית בקרב האינדיאניות באותו אזור, בה היולדת נשענת קדימה, כך קרה שהרחם היה צמוד לדופן הבטן ולא נכנסו בינו לבין דופן הבטן לולאות מעי שיכלו להפגע בעת הניתוח.

    אני חושב שהיא דוגמא ומופת.

    A REAL BADASS

     

    International Journal of Gynecology & Obstetrics, Volume 84, Issue 3 , Pages 287-290, March 2004: Self-inflicted cesarean section with maternal and fetal survival. A. Molina-Sosa, H. Galvan-Espinosa, J. Gabriel-Guzman, R.F. Valle

    כתבה וראיון עם אינס בטלביזיה המקסיקאית

    תגיות: , , , , , , , ,

3 תגוובת


  1. יפעת הגיב:

    בתור מי שעברה שלושה קיסריים.וואו.בלתי נתפס.

  2. המבוגר האחראי הגיב:

    פיספסת את הפואנטה המקצועית: בפרסום המאמר לא רק ששמה לא הוזכר, היא אפילו לא זכתה לקרדיט של תודה…….

  3. ראובן הגיב:

    בהכירי את אחינו העוסקים במקצוע הרפואה לא ציפיתי אפילו שייתנו קרדיט, הרי מבחינתם היא רק "מקרה"…

הוספת תגובה