• 164: עוד מסמר בארון הקבורה של החלב, או השֵׁד יצא מן הקרטון.

    זה לא סיפורי אלף לילה ולילה

    קודם תשמעו סיפור על איסלנד, אח"כ תבינו למה.

    עד למחצית המאה ה- 20 (שנות 1950) הייתה איסלנד מדינה דלת תשתיות, בה חיו אוכלוסיות כשהן מבודדות זו מזו. כתוצאה מכך חיו וניזונו התושבים ממה שגידלו בעצמם, אחת המשמעויות של הדבר היא שבאזורים שבמרכז הארץ, בהן היו חוות, וגידלו בהן פרות, צרכו התושבים כמויות גדולות של חלב בקר, לעומת זאת, בעיירות שלאורך החוף, צרכו מעט או בכלל לא חלב.

    זה יצר שתי אוכלוסיות בעלות תכונות גנטיות זהות, (איסלנדים, ניחשתם נכון) שהמבדיל העיקרי שלהן הוא התזונה, ובעיקר נוכחות או היעדר חלב בתפריטן.

    ממחקר המתפרסם ב American Journal of Epidemiology, עולה תמונה מרתקת: בגברים איסלנדים מבוגרים, שצרכו בשנות ההתבגרות המינית שלהם כמויות גדולות של חלב יש נטייה פי 3.2 לפתח סרטן הערמונית בדרגות חומרה מתקדמות, לעומת כאלה שצריכת החלב שלהם הייתה מועטה.

    לדעת החוקרת הראשית, Johanna Torfadottir, יש בגיל ההתבגרות המינית "תקופה רגישה" המגבירה את הנטייה להתפתחות סרטן הערמונית בעקבות חשיפה לגורמים חיצוניים מסוימים, כגון החלב דעסקינן.

    לצורך המחקר נבדקו מעל 2000 גברים איסלנדים שנולדו בין 1907 ל-1937, קבוצה זו שימשה כבר במחקר שנערך בשנות ה-60 אשר במסגרתו ענו בפירוט על הרכב התפריט שלהם בילדותם.

    מתוך הקבוצה היו 463 גברים שדווחו על שתיית חלב פחות מפעם אחת ביום בגיל ההתבגרות, ביניהם רק 1% פיתחו סרטן הערמונית במהלך רבע המאה בה עקבו אחריהם.

    מתוך 1800 הגברים שדווחו על שתיית חלב מדי יום לפחות אחת ביום חלו 3% בסרטן הערמונית.

    בין שתי הקבוצות לא נמצאו הבדלים בתכיפות הביקור אצל הרופא, או בצריכת מזונות אחרים, כגון בשר או דגים. כמו כן לא היו הבדלים בין הקבוצות בגורמי סיכון אחרים לפתח סרטן.

    לא רוצה להגיד שוב "אמרתי לכם", אבל לרבים מכם ידועה התנגדותי לצריכת חלב, ומדי פעם אני כותב על כך, למשל בפוסט הזה (ומה יהיה על הסידן) או בזה (על חלב ועל מים)

    ואם אתם רוצים עוד סימוכין אז תקראו למשל את ספרו של ד"ר אריה אבני, "שוטי החלב", או תכנסו לדף הפייסבוק של "שוטי החלב", בכל מקרה, תשקלו טוב אם לתת לילדים שלכם חלב.

    אני לא מאיים, אבל תזהרו.

    Am J Epidemiol. 2012 Jan 15;175(2):144-53. Epub 2011 Dec 20. Milk intake in early life and risk of advanced prostate cancer. Johanna E. Torfadottir, Laufey Steingrimsdottir, Lorelei Mucci, Thor Aspelund, Julie L. Kasperzyk, Orn Olafsson, Katja Fall, Laufey Tryggvadottir, Tamara B. Harris, Lenore Launer, Eirikur Jonsson, Hrafn Tulinius, Meir Stampfer, Hans-Olov Adami, Vilmundur Gudnason and Unnur A. Valdimarsdottir

     

    (אם תשימו לב לרשימת המחברים, תראו שבאמצע התפלח "אחד משלנו", שאם איני טועה הוא ד"ר מאיר סטמפפר, פרופסור לתזונה ולאפידמיולוגיה בבי"ס לרפואה ציבורית באוניברסיטת הרווארד)

    תגיות: , , , , ,

7 תגוובת


  1. איתי הגיב:

    אני תוהה איך בדיוק אפשר לבודד מרכיב אחד בתזונה ולהסיק שהוא גורם הסיכון לסרטן. האם צריכת החלב היא ההבדל היחיד בין שתי האוכלוסיות? סביר מאוד להניח שלא (למשל, מה לגבי צריכת דגים וצריכת בשר בקר?).

    (אין לי גישה למאמר המלא – יכול להיות שהתשובה נמצאת שם)

  2. ראובן הגיב:

    אם תקרא/י שוב את הפוסט אפשר לשים לב למשפט הבא: "בין שתי הקבוצות לא נמצאו הבדלים בתכיפות הביקור אצל הרופא, או בצריכת מזונות אחרים, כגון בשר או דגים. כמו כן לא היו הבדלים בין הקבוצות בגורמי סיכון אחרים לפתח סרטן."
    זה, נדמה לי, עונה על תגובתך

  3. איתי הגיב:

    קראתי אבל לא השתכנעתי. שתיית חלב זה ההבדל היחיד בין אוכלוסיה חקלאית שמגדלת פרות לבין אוכלוסיה שחיה לאורך החוף? סביר יש אלפי גורמים פוטנציאלים כך שעדיין קשה לי להאמין שאפשר לבודד את החלב בתור גורם הסיכון. אולי גורם הסיכון בכלל לא קשור לאוכל אלא למשהו אחר? מגע עם בעלי חיים, האויר בכפר לעומת האויר בחוף, שימוש בהדברה (אם היתה מקובלת בשנים ההן), קרבה למתאן שנפלט מצואת פרות וכו?
    כל זה לא אומר שחלב הוא בריא או לא בריא אלא רק שקשה מאוד לבודד גורם יחיד ולהחליט שהוא המשפיע.

  4. ראובן הגיב:

    דבר עם מחברי המאמר, אני מביא מדבריהם,, אלה המסקנות שלהם, המאמר פורסם באחד העתונים הרפואיים הרציניים בעולם, והם לא חשודים כאנשי "ניו אייג'" רחמנא ליצלן

  5. ראובן הגיב:

    Daily milk consumption in adolescence (vs. less than daily), but not in midlife or currently, was associated with a 3.2-fold risk of advanced prostate cancer (95% CI: 1.25, 8.28). These data suggest that frequent milk intake in adolescence increases risk of advanced prostate cancer.

  6. איתי הגיב:

    לא חשדתי לרגע שמדובר בעניין ניו אייג'י. אני חושב שיש סיבות טובות לחשוב ששתיית חלב לפחות אינה מועילה לנו אבל באופן כללי נראה לי שצריך לקרוא מאמרים כאלה עם הרבה חשדנות בגלל ריבוי הגורמים שאין לך שליטה עליהם. לצערי אין לי גישה למאמר, יכול להיות שאילו הייתי קורא אותו אז הייתי בכל זאת משתכנע…

  7. ענת הגיב:

    איתי שלום,
    אם המאמר הזה היה היחיד שמתעד את נזקי החלב, הייתי נוטה לקבל את הפקפוק שלך, אולם ישנם מאמרים רבים המבוססים על ניסויים מסוגים שונים ועדיין טוענים את אותו דבר, קרי: מוצרי חלב של בע"ח אינם מתאימים למאכל אדם ואף מהווים גורם סיכון ועלולים לגרום לנזקים.
    באופן כללי, אתה צודק שקשה לבודד פרמטר יחיד ועל פיו לקבוע אם תוצאות המחקר אמינות או לא, מאידך, אם רק נהיה קשובים יותר לגופנו (ולא ללשון), נוכל להרגיש מה טוב עבורנו ומה לא.
    והכי הכי חשוב: מי שמאמין בעצמו וביכולות הריפוי שלו, חי על פי אמונותיו באושר ושמחה, שום מחלה לא יכולה עליו!!!

הוספת תגובה