• 193: אגדת המלנומה

     

     

    הקיץ שוב הגיע

    באופן כללי יש  3 סוגי סרטן עור

    · Basal cell carcinoma -BCC

    הנפוץ ביותר, מתפתח בשכבה הבזאלית (הבסיסית) של העור, לרוב בפנים, נדיר שישלח גרורות.

    • Squamous cell carcinoma-SCC

    מתפתח בתאי העור הקַשְׂקַשִּׂיים, לרוב בפנים, צוואר, אפרכסת האוזן, שפתיים והידיים, גדל ומתפשט יותר מ BCC.

    • מלנומהMelanoma

    מתחיל במלנוציטים (תאי העור המייצרים את הפיגמנט מלנין שבזכותם אנחנו משתזפים ושתפקידו להגן על רקמות עמוקות יותר מקרינת השמש). הוא נוטה יותר מן האחרים להתפשט ולשלוח גרורות, התמותה ממנו גבוהה יותר מאשר מסרטני עור אחרים.

    בשנים האחרונות דווח בעולם על עלייה בתחלואה ממלנומה, עד כדי כך שדובר על "מגפת מלנומה".

    אצלנו נתונים מעודכנים ל-2011 על תחלואה ותמותה ממלנומה בישראל מראים (על פי הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות) ששיעורי התחלואה המתוקנים לגיל של מלנומה חודרנית נשארו יציבים בעשור האחרון.

    אם קצת מתעמקים בדו"ח, שמים לב לעובדה מעניינת העולה ממנו, והיא שבאוכלוסייה הערבית בישראל מלנומה היא מחלה נדירה ומדי שנה נרשמים בסה"כ כשבעה מקרים בגברים ומספר דומה בנשים

    (השיעור בגברים יהודים  היה   12.2/100,000  בשנת 2000  ו-13.3 ל- 100,000 בשנת 2008. בנשים יהודיות השיעור המתוקנן לגיל עלה מ- 9.2 בשנת 2000 ל- 11.7 מקרים חדשים לכל 100,000 נשים בשנת 2008.

    (בשנת 2008. באוכלוסייה הערבית נרשמו מקרה עד שניים בגברים ובין שלושה לארבעה מקרים בנשים, וגם שיעורי התמותה בקרב הערבים היו נמוכים מאוד).

    רב מקרי המלנומה הממוקדת הינם בילידי ישראל, אירופה ואמריקה.

    מוזר, לא? כי האוכלוסיה הערבית חשופה הרבה יותר לשמש מן היהודית, וגם השימוש במסנני קרינה בקרבה נמוך עד אפסי, אז מה קורה כאן?

    הסיבה, לדעת חוקרים, היא שבניגוד ל- BCC ול- SCC, הנגרמים מחשיפה לשמש,

    מלנומה לא נגרמת מחשיפה לשמש.

    אבל קודם פרט אחר: מחקר בריטי שכונה בספרות הרפואית "אבן דרך" (Levell, N.J., Beattie, C.C., Shuster, S. and Greenberg, D.C. (2009), Melanoma epidemic: a midsummer night’s dream?. British Journal of Dermatology, 161: 630–634. doi: 10.1111/j.1365-2133.2009.09299.x), טוען כי העליה עולמית בדיווחים העולמיים במלנומה היא עליה לכאורה, בגלל שהרבה נגעים לא סרטניים מאובחנים בטעות כמלנומה דרגה 1 stage 1 melanoma, וזה נכנס לסטטיסטיקות כמקרי מלנומה ומטה את הנתונים.

    במצב זה של עלייה לכאורה במקרי המלנומה, השעיר לעזאזל היא השמש.

    על פי המחקר, אחת הבעיות הנובעות מאבחנה שגויה זו, היא כמות עצומה של ניתוחים מיותרים. טענה זו נתמכת על פי מחקר שנמשך 10 שנים והתפרסם ב journal of the american academy of dermatology (journal of the american academy of dermatology – july 2012 (vol. 67, issue 1, pages 54-59.e1, doi: 10.1016/j.jaad.2011.07.019), על פיו ב- 90% מהניתוחים הנערכים בחשד למלנומה מסתבר שהנגע החשוד לא היה מלנומה.

    מה קורה? עובדים עלינו?

    כנראה, קודם כל יש מחקרים המוכיחים כי חשיפה לשמש דווקא מפחיתה את הסכנה לחלות במלנומה, נגעי מלנומה אינם מופיעים בהכרח באזורי גוף החשופים לשמש, ועל כן מסננים למיניהם אינם יעילים, נהפוכו, נראה כי חשיפה לקרינת             UVB דווקא מגנה ממלנומה, בזכות הווצרות ויטמין D, הנוצר מחשיפה לשמש, כך למשל כתוב במאמר שהתפרסם ב LANCET הבריטי:

    "Paradoxically, outdoor workers have a decreased risk of melanoma compared with indoor workers, suggesting that chronic sunlight exposure can have a protective effect."

    " באופן פרדוקסלי, אנשים העובדים בחוץ לוקים פחות במלנומה מן העובדים במקומות סגורים, דבר המרמז לכך שחשיפה קבועה לשמש גנראה בעלת אפקט מגן [מהתפתחות מלנומה ר.ב.]

    ואילו ב British Medical Journal:

    “There is solid descriptive, quantitative, and mechanistic proof that ultraviolet rays cause the main skin cancers (basal and squamous). They develop in pale, sun exposed skin, are related to degree of exposure and latitude, are fewer with avoidance and protection, are readily produced experimentally, and are the overwhelmingly predominant tumor in xeroderma pigmentosum, where DNA repair of ultraviolet light damage is impaired. None of these is found with melanoma.”

    "קיימת הוכחה מוצקה, כמותית ומכנית שקרינה אולטרה-גולה היא הגורם לסוגי סרטן העור הקריים (BCC  ו -SCC), המתפתחים בעור בהיר הנחשף ללא הגנה לשמש, כיחס למידת החשיפה וקוו הרוחב, אלה מופחתים עם המנעות והגנה והגידול הדומיננטי ביניהם הוא xeroderma pigmentosum, בו תהליך תיקון ה DNA הניזוק מקרינה אולטרה-סגולית נפגע. אף אחת מתופעות אלה אינה קיימת במלנומה".

    אחת המסקנות היא שחסר בויטמין D, כתוצאה מאי חשיפה מספקת לשמש, והנזק הנובע מכך, גדול מן הסכנה לפתח BCC או SCC, שהם יחסית גידולים פחות מסוכנים.

    את חיבתי הרבה לויטמין D ולשמש אתם מכירים, שהרי אני מביע אותה בסדרה לא מבוטלת של מאמרים:

    שמש זה בריא

    עוד סיבה לצאת אל השמש

    ויטמין השמש- קווים לדמותו

    לכבוד החורף שהגיע

    FREE YOUR BOOBIES

    דכאון, מה עושים?

    הנה הגיעה העונה

    ויטמין D מגן מפני שפעת

     

    עצתי לכם- אל תפחדו מן השמש, חשפו את גופכם (כמה שיותר שטח מפניו) לשמש, עד 10:00 ומ-16:00, זה בריא ולא מסוכן.

    ובאשר למסנני קרינה.

    מסנני קרינה מסתמכים על כימיקלים סינטטיים או על פילטרים (מסננים) לספיגת הקרינה. חומרים אלה שוקעים ונספגים בעור, ועלולים לגרום לנזקים שונים, כולל אלרגיות ואף סרטן. אצל חומרים כגון אוקסיבנזון oxybenzone נמצאה בוודאות השפעה על האיזון ההורמונלי והתפתחות גידולים. מסנני קרינה המכילים מינרלים מכילים תחמוצת אבץ zinc oxide  ותחמוצת טיטניום titanium dioxide , אלה "יושבים" על פני העור ולא נספגים לתוכו.

    על כן הם כנראה בטוחים יותר, אלא אם המינרלים באים בצורת ננו-חלקיקים nanoparticles, העלולים להספג גם, ואשר השפעתם הבריאותית עדיין לא ידועה.

    קנו תמיד מסנני קרינה רחבי טווח broad spectrumף אלה חוסמים גם קרינת UVA , המסרטנת וגורמת לקמטים, וגם UVB, שהיא גם מסרטנת וגם עושה כוויות.

    על פי ה-FDA אין מסנני קרינה חסינים או אטומים למים waterproof  או לזיעה sweatproof, יש מסנני קרינה שמותר לקרוא להם עמידים במים, בתנאי שהוכח שהם שומרים על רמת ההגנה שלהם (SPF) המקורית כעבור 40 דקות במים.

    אם כתוב על האריזה SPF 70 אז תדעו שזה בלוף, תרמית שיווקית. מידת ה SPF מודדת את אחוז קרינת ה-UVB הנחסמת. 15SPF  חוסם 93% מהקרינה, SPF30 חוסם 97% ואילו SPF50 חוסם 98%, כל מספר מעל זה מוסיף בקושי, ועל כן ה-FDA שוקל לאסור רמות SPF מעל 50. רמות 30-50 מספיקות ומומלצות על ידי רופאי עור.

    הזהרו ממסננים המכילים oxybenzone, החומר נמצא ברוב המסננים אבל הוא מזיק לעור ובחשיפה לקרני השמש נייצר רדיקלים חופשיים, הפוגעים בתא, פוגעים בספירת הזרע (פוריות) של גברים ומעלים את הסיכוי לסרטן עור. לעומת זאת, החומר avobenzone בעל אותה תועלת וללא הנזק של oxybenzone .

    המנעו ממסננים המכילים פאראבן parabens, זהו חומר משמר סינטטי המשבש את מאזן ההורמונים ועלול לעורר התפתחות סרטן. הוא קיים במסנני קרינה אך גם בדאודורנט, סוגי שמפו וסבון לפנים, הנפוצים ביניהם הם methylparaben, propylparaben ו- butylparaben , לרוב הם יופיעו בסוף רשימת הרכיבים.

    המנעו גם מויטמין A, המופיע לפעמים תחת השם retinyl palmitate, גם הוא בהיחשפו לקרני השמש מייצר רדיקלים חופשיים המעודדים היווצרות תאי סרטן והזדקנות העור.

    מסנני קרינה מסתמכים על כימיקלים סינטטיים או על פילטרים (מסננים) לספיגת הקרינה. חומרים אלה שוקעים ונספגים בעור, ועלולים לגרום לנזקים שונים, כולל אלרגיות ואף סרטן. אצל חומרים כגון אוקסיבנזון oxybenzone נמצאה בוודאות השפעה על האיזון ההורמונלי והתפתחות גידולים. מסנני קרינה המכילים מינרלים מכילים תחמוצת אבץ zinc oxide  ותחמוצת טיטניום titanium dioxide , אלה "יושבים" על פני העור ולא נספגים לתוכו.

    על כן הם כנראה בטוחים יותר, אלא אם המינרלים באים בצורת ננו-חלקיקים nanoparticles, העלולים להספג גם, ואשר השפעתם הבריאותית עדיין לא ידועה.

    מקורות:

     

     

     

     

     

     


    תגיות: , , , , , , , , , , , , ,

8 תגוובת


  1. ראובן הגיב:

    ועכשיו מחקר שאולי קפה מגן מפני מלנומה?
    http://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10552-013-0255-4
    The authors examined the association between coffee consumption and cutaneous melanoma and the implication of GSTM1 and GSTT1 polymorphisms.
    Methods
    A hospital-based case–control study was conducted in the inpatient wards of IDI-San Carlo Rome, Italy, including 304 incident cases of cutaneous melanoma and 305 controls. Information on socio-demographic characteristics, medical history, smoking, sun exposure, pigmentary characteristics and diet was collected for all subjects. Within the study, individual patterns at two polymorphic genes (GSTM1 and GSTT1) belonging to glutathione S-transferases family were investigated in 188 cases of cutaneous melanoma and 152 controls. Logistic regression was the method used to estimate odds ratio and 95 % confidence intervals.
    Results
    High frequency of coffee drinking (>once daily), compared with low-frequency consumption of coffee (≤7 times weekly) was associated with a protective effect for cutaneous melanoma (OR 0.46; 95 % CI 0.31–0.68) after adjusting for sex, age, education, hair colour, common nevi, skin phototype, and sunburn episodes in childhood. When stratified by GSTM1 and GSTT1 genotype, the protective effect of coffee was extremely high for subjects with both GSTM1 and GSTT1 null polymorphisms (OR 0.01; 95 % CI 0.0003–0.54).
    Conclusions
    Our results show a protective effect of coffee consumption for cutaneous melanoma, in particular for those with homozygous deletion for GSTM1 and GSTT1.

  2. שני הגיב:

    הי ראובן,
    לפי ד"ר מרקולה כדאי להחשף לשמש דווקא בשעות השיא שכן אז מגיעות הקרניים הרלוונטיות לויטמין D שהן קרניים קצרות יותר. כשהשמש "חלשה" יותר (עד עשר ומארבע) מגיעות רק הקרניים המזיקות.
    שיטה אחת לדעת מה זוית השמש ואם עכשיו זמן טוב ליצירת ויטמין D היא להסתכל על הצל שלנו ולראות אם הוא קצר או ארוך מהגוף. ברגע שהצל ארוך מאיתנו סימן שהשמש בזוית נמוכה מידי והקרניים שעוברות הן רק המזיקות.
    מה דעתך?

  3. ראובן הגיב:

    אם אני לא טועה ד"ר מרקולה מתגורר בשיקגו, שהיא בקוו רוחב 42, אנחנו הרבה יותר דרומיים, תל אביב למשל בקוו רוחב 32, וזה לדעתי הבדל משמעותי בקרינה שאנחנו מקבלים לעומתם

  4. ראובן הגיב:

    Sun elevation: the higher the sun in the sky, the higher the UV radiation level.
    Latitude: the closer to the equator, the higher the UV radiation levels.
    Cloud cover: UV radiation levels are highest under cloudless skies but even with cloud cover, they can be high.

  5. ד"ר חגי שור הגיב:

    שלום לכולם
    אני למעשה חוקר את תופעת המלנומה ואופן ההתיחסות אליה מאז שנת 2002
    כמה נתונים מעניינים מהארץ
    החל משבוע המודעות מקרי סרטן העור עלו בישראל בצורה די חדה
    בד בבד מכירות מקדמי ההגנה והתכשירים לשיזוף עצמי עלו גם הם בשיעור חד
    הפראדוקס הוא שהציבור ער יותר ל"סכנות " החשיפה לשמש ומוציא יותר מכספו היות וציבור מפוחד רוכש ללא מחשבה
    וככל שהציבור מגיב יותר ורוכש יותר הוא גם חולה יותר
    משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי שלא לדבר על האגודה למלחמה בסרטן בארץ הינם גופים להם אינטרס כלכלי מובהק
    האזהרות ההיסטריות מפני החשיפה גורמת לתעשיות הפרמקולוגיה והקוסמטיקה לצמוח ולקדם את מכירותיהן
    עליה של מאות אחוזים
    האם החשיפה כל כך מסוכנת? אם כן מדוע ממליץ משרד הבריאות וכל קופות החולים ומממנים במאות מליוני שקלים בשנה לחולי פסוריאזיס וויטיליגו טיפולים במכשירי NARROW BAND או חופשות בים המלח ללא הגבלת שעות ומעודדים חשיפה?
    NARROW BAND הינו מכשיר אולטרא סגול הפולט קרניים באורך גל קיצוני של 310-311 ננומטר הקיצוניים בקשת ה UVB כל הגופים ממליצים עד מאה חשיפות בשנה
    לגבי חופשות בים המלח ההמלצות להיחשף כמה שיותר כולל בשעות עם הקרינה הרבה ביותר
    להזכירכם טיפולים אלו הם למטרה קוסמטית בלבד ולא פותרת את גורם המחלה ואו הביטויים הפנימיים שלה
    כלומר בגלל כסף גרידא משרד הבריאות מקריב את בריאות המטופל עבור טיפול קוסמטי
    .נא ליצור עימי קשר לקבלת מידע נרחב

  6. יעל ארנסט הגיב:

    היי ראובן,

    בתור ג'ינג'ית, אני שומעת כבר מגיל צעיר מאוד שאני צריכה להיזהר מהשמש.
    אז כרגיל, אתה בא ושוחט את הפרות הקדושות (בחיוב, בחיוב), אבל אני מרגישה מחויבת לשאול- מה עם הג'ינג'ים?

    כן, אני כבר התחלתי לחשוד שנקודות החן החשודות לאו דווקא קשורות לשמש, כאשר הן מתחילות להופיע באזורים אליהם השמש אינה מגיעה.
    וכן, אני יודעת שויטמין D חשוב לכולנו.

    אבל האם הג'ינג'ים לא צריכים איזה שהוא משנה זהירות?

    תודה,
    יעל

הוספת תגובה