• 241: הטבח דינג מבתר שור

    הטבח דינג ביתר שור עבור הלורד וון-הוי. בכל מגע יד, בכל הנפת כתף, בכל ניע רגל או הטיית ברך – החליקה וזמזמה הסכין, בקצב מושלם, כאילו הוא מבצע את ריקוד חורשת עצי התות(*), או נע לקצב נגינת מוסיקת ג'ינגש'ו (**).

    "אה, האין זה נפלא! קרא האדון וון-הוי. מי היה מאמין שמיומנות יכולה להגיע לגבהים שכאלה!"

    הניח הטבח דינג את סכינו ואמר: "הדבר שמכוון אותי הוא הדרך (Dao, דאו), שמגעת היא אל מעבר למיומנות. כשהתחלתי לבתר שוורים, כל מה שראיתי היה השור עצמו. כעבור שלוש שנים לא ראיתי כבר את השור השלם, וכעת, כעת אני פועל על פי הנפש, איני מסתכל דרך עיניי. חישה והבנה פסקו, ונפשי נעה להיכן שתרצה, אני נע עם המבנה הטבעי, מכה בחללים הגדולים, מכוון את הסכין לפתחים הגדולים, ועוקב אחר הדברים כפי שהם, על כן כיום איני ולו נוגע בגיד או רצועה, שלא לדבר על מפרק.

    טבח טוב מחליף את סכינו אחת לשנה, כי הוא חותך. טבח בינוני מחליף את סכינו אחת לחודש, כי הוא בוצע. אני מחזיק בסכין זו תשע עשרה שנים, ביתרתי עמה אלפי שוורים, ולהבה טוב כשהיה כשירד לראשונה מן האבן המשחזת. יש חללים בין המפרקים, ולהב הסכין – אין לו עובי אמתי. אם תחדיר דבר שאין לו עובי לחלל שכזה – אזי יהיה לו מקום רב,  ואף יותר מן הנדרש לסכין לשחק בתוכו. על כן, סכיני טובה עדיין, כעבור תשע עשרה שנים, כפי שהייתה כשהושחזה לראשונה.

    עם זאת, כשאני מגיע למצבים מורכבים יותר, אני שוקל את הקשיים, מזהיר את עצמי לשים לב ולהיזהר, להתבונן היטב במה שאני עושה, לעבוד לאט מאוד ולהניע את הסכין בעידון רב, עד שבבת אחת הכול מתפרק כרגב אדמה המתפורר אל האדמה. אני עומד שם, הסכין בידי, ומביט סביבי בשביעות רצון, איני חפץ לזוז, ואז, מנגב את הסכין ומניח אותה בצד."

    "מצוין" אמר האדון וון-הוי, "שמעתי את דברי הטבח דינג ולמדתי כיצד לטפח את החיים".

     

    ג'ואנגדזהZhuangzi    庄子 פרק 3

     

    * ריקוד חורשת עצי התות Dance of the Mulberry Grove הוא ריקוד גשם מתקופת המלך טאנג Tang  משושלת שאנג Shang Dinasty , כ -2000 שנה לפנה"ס.

    ** מוסיקת ג'ינגשו Jingshou, קטע מתוך יצירה מוסיקלית ארוכה יותר

     庖丁為文惠君解牛,手之所觸,肩之所倚,足之所履,膝之所踦,砉然嚮然,奏刀騞然,莫不中音。合於桑林之舞,乃中經首之會。

    文惠君曰:譆,善哉,技蓋至此乎

    庖丁釋刀對曰:臣之所好者道也,進乎技矣。始臣之解牛之時,所見无非牛者。三年之後,未嘗見全牛也。方今之時,臣以神遇,而不以目視,官知止而神欲行。依乎天理,批大郤,導大窾,因其固然。技經肯綮之未嘗,而況大軱乎。

    良庖歲更刀,割也;族庖月更刀,折也。今臣之刀十九年矣,所解數千牛矣,而刀刃若新發於硎。彼節者有間,而刀刃者无厚,以无厚入有間,恢恢乎其於遊刃必有餘地矣,是以十九年而刀刃若新發於硎。

    雖然,每至於族,吾見其難為,怵然為戒,視為止,行為遲。動刀甚微,謋然已解,如土委地。提刀而立,為之四顧,為之躊躇滿志,善刀而藏之。

    文惠君曰:善哉。吾聞庖丁之言,得養生焉。

    תגיות: , , ,

הוספת תגובה