drbarak

הרהורים ומחשבות

אחד ההיבטים החשובים של הרפואה הסינית, המבדיל אותה ביתר שאת מן הרפואה המערבית, הוא ראייתה את המערכת גוף-נפש-רגש כמקשה אחת, כמבנה בלתי ניתן לחלוקה.
רגשות הם כמובן מרכיב אינטגרלי ויום-יומי של חיינו, אך כשעוצמתם גדולה, משכם ארוך או שהעיתוי שלהם "לא מתאים", הם הופכים להיות מחוללי מחלה. היבט מעניין נוסף שלהם, הוא שהם גם מחוללי מחלה, אך גם סימפטומים, העוזרים לנו להבין את מהות הדיסהרמוניה. לדוגמה: פחד פוגע בכליות ומחליש את הצ'י שלהן, אך נטייה לפחדנות ולחרדות מעידה על כליות חלשות, עודף חשיבה פוגע בטחול, אך חולשה של הטחול עלולה להתבטא בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, וכו'.
קיימים חמישה רגשות "נורמליים", המהווים את ה"נוף הרגשי" שלנו,
אלה Wǔ Zhì 五志 Five aspirations/Emotions/Wills/Minds על פי חמישה איברי צאנג וחמישה אלמנטים. והם: שמחה Joy 喜 Xǐ , כעס Anger  怒 Nù  , חרדה, Anxiety 憂 Yōu  , מחשבות Pensiveness 思 Sī  ופחד Fear 恐 Kǒng .
רגשות אינם "טובים" או "רעים", רגשות הם רגשות,כולנו חווים אותם, ובאופן נורמלי, כשרגש  חולף ודועך - ממשיכים הלאה. הבעיה מתחילה כשהרגש נמשך זמן רב מדי, או שעוצמתו רבה, או שהופעתו מתרחשת בעיתוי לא טוב, אז הופכים רגשות לשליליים, לפתוגנים, אז הם הופכים להיות שבעת האַ‏פֶ‏קְטִים Seven affects Qī Qíng 七情, ואנחנו יודעים לומר למה הם גורמים:

כעס/תסכול  怒 Anger Nù גורם לצ'י לעלות ומשפיע על הכבד,
שמחה 喜 Joy Xǐ מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב,
דאגה/חרדה Anxiety 憂 Yōu ומחשבות    Pensiveness Sī 思 "קושרים" את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות,
צער/אבל 悲 Grief Bēi "ממיס" את הצ'י ומשפיע על הראות,
פחד 恐 Fear Kǒng מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות,
הלם/חרדה 驚 Fright Jīng מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.

למרות האמור לעיל, ומה שאומר בהמשך, יש לזכור כי כל רגש, לאורך זמן, עלול לגרום ל"תקיעת" צ'י, לעימדון, או בשפה שלנו- לסטגנציה Stagnation Zhì 滯, מצב, אשר בסופו של דבר, יביא לאש פנימית, או חום "ריק".

כעס פוגע בכבד וגורם לצ'י לעלות, הכוונה לכעס עצור, רגזנות, תיסכול, עלבון, עוינות ומרירות, נטייה לרטון וסוגים מסוימים של דכאון נחשבים גם כביטויי כעס. לכעס יש תפקיד ומטרה, כשאדם רוצה לבטא את מעמדו, האוטוריטה שלו, להשיג מטרה מסוימת, הוא ייטה לבטא כעס. אבל כעס עודף חוסם את זרימת צ'י הכבד ודם הכבד, מייצר חום פנימי או גורם ליאנג לעלות, הדבר עלול להביא לכאבי ראש, מיגרנות, כאב צוואר או נטייה לצוואר תפוס, צלצולים באוזניים או אוזניים אטומות, סחרחורת, טעם מר בפה, יתר לחץ דם ואף לארוע מוחי. ייתכנו גם בעיות שונות במערכת העיכול, בשל "פלישת" הכבד לטחול או לקיבה, כגון "מעי רגיז", בעיות נשימה מ"העלבת" הראות או הפרעות לב מחדירת החום מהכבד. לפעמים יש תחושה שהנשימה "אינה מספקת", יש רצון להיאנח או לנשום עמוק, או הרגשה של גוש בגרון (מצב המכונה "תסמונת גלעין השזיף"), בגלל שהכבד מזין את הרחם והמרידיאן (המסלול האנרגטי שלו) עובר באיברי המין ומסתיים בשדיים, נראה הרבה פתולוגיות באיברים אלה, כגון תסמונת קדם ווסתית המתבטאת בגודש וכאבים בשדיים, מצבי רוח, שינויים בפעילות המעי ובתאבון ועוד, ובזמן המחזור- כאבי ווסת, לפעמים קשים מנשוא, וקרישי דם, ואף קושי להרות, בגברים אפשר שנראה אימפוטנציה או הפרעות בתפקוד המיני.

כעס ותסכול

שמחה מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב. מדובר בריגוש יתר, אם מאירוע ספציפי ואם מחשיפה לעיסוק כזה, הדבר קיים אצל ילדים המרבים לשחק במשחקי מחשב או לראות טלוויזיה, אך גם במבוגרים שעיסוקם כרוך בריגוש ומתח, כגון אנשי עסקים, סוחרי בורסה, עורכי דין וכו'. הביטוי יכול להיות תחושת חום במרכז החזה ובגפיים, הפרעות שינה, יובש בפה, נטייה לדלקות שתן, הפרעות בתפקוד המיני וקושי בתקשורת "נורמלית" עם הסביבה.

שמחה

דאגה ומחשבות קושרים את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות.
"חשיבת יתר" היא מושג מאוד סיני, ועוד יותר המושג "העלאת גירה מנטלית" mental rumination 復思 Fù sī, אך למרבה הצער הבעיה דווקא נפוצה מאוד בחברה שלנו, הן כגורם מחלה, והן כסימפטום לחולשה של הטחול, כלומר- של אלמנט האדמה. זה כולל גם התעסקות מוגזמת בענייני חשיבה תוך הזנחת  הגוף, התעסקות כפייתית במחשבות, עד כדי תסמונת אובססיבית-קומפולסיבית. מביא להצטברות לחות וממנה קצרה הדרך לצבירת ליחה, וברובד הראות- לדאגנות יתר, קשיי נשימה, נוקשות בשכמות ובחגורת הכתפיים והעורף, ולתסמונת חרדתית. נזק לטחול יכול שיתבטא בהפרעות אכילה שונות, החל מאנורקסיה ועד בולימיה, אכילת יתר, אכילת לילה, אכילה כפייתית או רגשית. מעי רגיז, מחלות מעי דלקתית (קרוהנ'ס וקוליטיס) כיב קיבה ותריסריון ועוד. כתוצאה מצבירת לחות אפשר לראות מחלות נשימה רבות, החל מ"סתם" נטייה לדלקות חוזרות בדרכי הנשימה, דרך דלקות אוזניים, וכלה באסתמה, ובל נשכח תופעות עור, אשר קשורות מבחינה סינית באופן ישיר למערכת הנשימה והנשמה, כגון אקזמה, המוכרת כאסתמה של העור או אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס וכו'.

צער/אבל ממיס את הצ'י ומשפיע על הראות
תחושת צער ואבל ממיסות ומפרקות את צ'י הראות והלב, הדבר מתבטא בחולשה או לאות כללית, קוצר נשימה עד כדי אסתמה, או מחלת ראות כרונית, תמונת דכאון, חוסר דם שביטוייו רבים:  יובש, אי הזנת רקמות ואיברים ועל כן חולשה ודלדול שרירים, חוסר דם בלב ועל כן הפרעות שינה, כי לנשמה אין עגינה, בהעדר דם שיזין את הצ'י תהיה אי-זרימה של צ'י, העלולה להתפתח לאש בלב, שביטוייה יכולים להיות נפשיים, אך גם מחלות לב מסוגים שונים.

אבל וצער

פחד מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות
אינסטינקט פחד מינימלי דרוש לנו לשם יצר הקיום הבסיסי שלנו, אך עודף פחד גורם לצ'י לרדת למטה (מנחית אותו) ובכך מחליש את הכליות, הדבר יתבטא בבעיות שתן למיניהן, כגון קושי בשליטה עליו  והשתנת לילה מרובה, עד כדי הרטבת לילה, הן בילדים והן במבוגרים, חרדות, בעיות בתפקוד המיני והפרעות פוריות בשני המינים, ברמה המנטלית- חוסר מוטיבציה וכוח רצון, והדבר ימנע מן האדם להתפתח מבחינה אישית ו/או מקצועית.

הלם/חרדה מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.
במצב זה הנזק הוא בעיקר לכליות וללב, אך גם למעי הדק, ייתכנו הפרעות בקצב הלב, הפרעות נשימה, והפרעות שינה, פגיעה במעי הדק תתבטא בקושי להבדיל בין עיקר ותפל, ומכאן- "התעסקות בשטויות" וקושי לקבל החלטות בחיים.

הלם, SHOCK

עם כל האמור לעיל חשוב להכיר כלל נוסף, והוא- כי בעת הופעת רגש בעוצמה, ייפגע לא רק האיבר הקשור אליו לפי החלוקה שפורטה לעיל, אלא, ייפגע גם האיבר הפעיל באותו זמן. כך, בשורה מצערת הנמסרת בעת שהאדם אוכל, תפגע לא רק בצ'י ובראות, אלא גם במערכת העיכול, קרי- הטחול והקיבה, על כל המשתמע מכך.
על אותו משקל – ארוע מפחיד בעת קיום יחסי מין ייפגע קשות בעיקר בכליות, אך מעשה של אלימות מינית, כגון אונס, מצב בו מעורבים כמעט כל הרגשות שציינתי לעיל, ייפגע במידה זו או אחרת כמעט בכל מערכת, היות ובזמן שכזה יש פחד, כעס, תסכול, הלם, אבל ודאגה, צאו וחשבו כי אין מערכת או איבר שלא ניזוקים במצב שכזה.

5 יצורים שמימיים

מרוקאי גרוזיני ופולני נכנסים לבר"… לא, זו לא התחלה של בדיחה גזענית, שעוד מעט תהיה אסורה על פי חוק, אלא דוגמא למה שכולנו עושים כל הזמן: משתמשים בקיצורי דרך או בקודים להעברת מידע. כי במילה אחת גלום עולם שלם של אסוציאציות. אם אכתוב עכשיו "ערס" או "פולניה" כל אחד מכם יראה בעיני רוחו תמונה שלמה. בפסיכולוגיה קוראים לזה טיפולוגיה, הגדרת טיפוסים. אבל הרעיון קיים כמעט בכל תרבות ובהמון שיטות. כשאבא שלי למד רפואה, לפני 60 שנה, הייתה עדיין מקובלת ברפואה הקונבנציונלית, שיטה שמקורה עוד במצרים הקדומה, במסופוטמיה וביוון העתיקה להגדרת ארבעה טיפוסים, על פי ארבעה חומרי יסוד בגוף (הומורים) או ארבעה סוגי אישיות: המלנכולי, בעל המרה השחורה, שהיסוד שלו אדמה, האיבר שדומיננטי אצלו הוא הטחול ועונתו הסתיו, הכולרי,בעל המרה הצהובה, שהיסוד שלו אש, העונה שלו הקיץ והאיבר שלו כיס המרה, הפלגמאטי, בעל הליחה, שהיסוד שלו מים, האיבר שלו הריאות ועונתו החורף, והסאנגוויני בעל הדם, ששייך לאוויר, האיבר שלו הכבד ועונתו האביב, אך יש בו משאר היסודות גם. (מכאן הקללה המקובלת עד היום למישהו אטי ומסורבל: אתה פלגמאט! ) ההרעיון קיים אצל ההודים ברפואה האיורוודית, שם יש שלושה טיפוסים: קאַפַּה, ואַטה ופִּיתאַ kapha, vata, pitta . אצל יונג בניתוח שמונת טיפוסי האישיות שלו, שהם, למי שחייב לדעת:

• Extraverted Sensing
• Extraverted Intuition
• Introverted Intuition
• Extraverted Thinking
• Introverted Thinking
• Extraverted Feeling
• Introverted Feeling

וגם אצל הסינים, אבל אצלנו, הסינים, החלוקה היא לחמש. והשיטה נקראת 五行 Wǔxíng. אז במה מדובר? כולם יודעים כבר שיש יין ויאנג, כלומר- שמים וארץ, יום ולילה, חם וקר, קיץ וחורף, או אם תרצו- אש ומים. אבל יודע חקלאי פיקח, שיש גם אביב וסתיו, כלומר- מן החלוקה הראשונית, הדואלית, הבסיסית, של שני מרכיבי המציאות, עברנו בדרך חלוקה ל-3 (שמיים, אדם, אדמה) ועכשיו אנחנו באפשרות נוספת לראיית המציאות: החלוקה לארבע, על פי ארבע העונות: מים, המייצגים את החורף, מקסימום היין, עץ, המייצג את האביב, שלב הצמיחה, המעבר מן החורף לקיץ, אש המייצגת את הקיץ, היאנג בשיאו, ומתכת, המייצגת את הסתיו, עונת המעבר מן הקיץ לחורף. זה דומה למה שקיים כמעט בכל תרבות, אבל אצל הסינים יש מייצג נוסף, הוא האדמה, בה ודרכה מתרחשים כל השינויים ובה החיים מתקיימים. האדמה היא המרכז ועל כן לא ניתן להתעלם ממנה. ולכן היא הופכת להיות האלמנט החמישי (מבחינת העונות היא מייצגת את סוף הקיץ, שזו העונה המתאפיינת בחום ולחות, מה שמכונה במערב "קיץ אינדיאני", או את סופה של כל אחת מארבע העונות). וכך אנחנו מקבלים שיטה נוחה ויעילה לראיית המציאות, הקרויה שיטת חמשת העקרונות, או חמשת היסודות, או חמשת השלבים. שמה מורכב משתי מלים: 五 Wǔ שפירושו 5, בכתב עתיק הוא נכתב: X או .╬, והוא מייצג את המפגש בין הכיוונים השונים או שילוב השפעות השמיים והארץ והמילה Xíng 行 - שפירושה תנועה, תהליך, כיוון, הצלמית מראה צעידה: צעד ברגל שמאל וצעד ברגל ימין, עקב בצד אגודל, ומכאן הביטוי תנועה, צעד, פאזה. לכן ניתן לתרגם את המושג ל-5 התנועות, 5 השלבים/המעברים, מדובר בתהליך חי ודינמי, כמו התנועות או הפרקים ביצירה מוסיקלית. אפשר לנסות ולתאר את 5 היסודות כמצבי תהודה, כ-5 דרכים שונות לתאר אנרגיה. בתפיסה של חמשת האלמנטים בולטת ההתייחסות של הרפואה הסינית לנושא ההרמוניה, ומה שמוגדר במערב כמחלה מוגדר אצלנו כדיסהרמוניה בין היסודות השונים.

כל תהליך, פיסי כמו מנטאלי, עובר את חמשת השלבים: רעיון נולד (מים), עולה ומתפתח (עץ), פורח ומלבלב (אש), נושא פרי (אדמה), וקמל ובא אל סופו ע"י הוצאתו לפועל (מתכת), ושוב מתחיל (מים->עץ וכו'). אז יש חמישה אלמנטים:

Wood 木 Mù עץ

Fire 火 Huǒ אש

Earth 土 Tǔ אדמה

Metal 金 Jīn מתכת

Water 水 Shuǐ מים

ויש ביניהם יחסים מאוד ברורים, המוגדרים במספר עקרונות/מעגלים.

יש יחסים נורמליים:

1.    המעגל היוצר/מוליד CREATIVE, GENERATING, PROMOTING

2 . המעגל השולט/מבקר. CONTROLLING.

ויחסים א-נורמליים/פתולוגים:

1.    מעגל השפעת היתר, OVER ACTING.

. 2.    מעגל הפגיעה, INSULTING.

המעגל היוצר,CREATIVE, GENERATING , PROMOTING 生, Shēng. זהו מעגל חוק האם והילד, מעגל צמיחה ויצירה: עץ מזין את האש, אש מניבה אדמה (אפר), אדמה מולידה את המתכת, מתכת מכילה את המים. יתכנו גם פתולוגיות של מעגל ה- Shēng: 1.    כשהאם לא נותנת מספיק לבן (כמו "האם המרעיבה"). 2.    כשהבן לוקח יותר מדי מהאם ומרוקן אותה.

המעגל השולט/מבקר 克/剋, Kè. CONTROLLING. במעגל זה יש בקרה של אלמנט אחד על האחר: עץ שולט/מבקר את האדמה, אדמה את המים, מים את האש, אש את המתכת ומתכת את העץ. הדבר מבטיח איזון בין 5 האלמנטים, הוא קשור בעיקר לאברי ה-.YIN מעגל זה, עם קודמו יוצרים ביחד מערכת בקרה עצמית והם בלתי ניתנים להפרדה מבחינת היחסים בין 5 האלמנטים. בלעדיהם לא יהיו גדילה והתפתחות.

מעגל השפעת היתר, 惩 Chéng  OVERACTING, PUNISHING. השלבים זהים לשלבי מעגל ה-Kè-, אך כאן מדובר בפתולוגיה, בבקרה מוגזמת, המחלישה את המבוקר, ומפרה את האיזון בין האלמנטים השונים,כך שבזמן נתון יש עודף, או פעילות יתר של אלמנט מסוים לעומת אחר.

מעגל הפגיעה, 侮, Wǔ INSULTING . זהו מעגל שכיוונו הפוך ממעגל ה- Kè, כך עץ פוגע במתכת, מתכת פוגעת באש, אש פוגעת במים, מים פוגעים באדמה, ואדמה פוגעת בעץ. גם כאן מדובר במצב של חוסר איזון. חמשת האלמנטים והייחוסים שלהם: למערכת היחוסים של חמשת היסודות חשיבות רבה, כאן נעשים הקשרים רבים בכל הרמות. בהתייחסות ל"הדהור", להמצאות או שידור "באותו תדר" של תופעות, גורמים שונים בטבע ובגוף האדם. חלק מהקשרים אלה קל להבנה מתצפיות קליניות וחלקם לא מובן לנו לחלוטין.

יישום ברפואה סינית (פיזיולוגיה ופתולוגיה): הכבד (עץ) הוא האימא של הלב (אש) והבן של הכליות (מים), על פי תפיסה זו חולשה של איבר תשפיע על תפקוד האיבר הבן, ולחילופין "דרישת יתר" של הבן תחליש את האם. מצד שני הכבד (עץ) מבקר את הטחול (אדמה), הלב (אש) מבקר את הריאות (מתכת), הטחול (אדמה) מבקר את הכליות (מים), הריאות (מתכת) מבקרות את הכבד (עץ), והכליות (מים) מבקרות את הלב (אש). המושג בקרה הוא לאו דווקא בעל קונוטציה שלילית אלא יכול להיות גם במובן של תמיכה בתפקוד. במצב של השפעת יתר, נראה פגיעה של איבר מסוים ע"י איבר אחר, כגון פלישת הכבד (עץ) לטחול (אדמה), או "ייבוש" הלחות של הריאות (מתכת) ע"י החום העולה (אש). מצב של פגיעה קשור לעיתים בסטגנציה= עימדון וזרימה לא תקינה, כגון פגיעת הכבד בריאות. פתולוגיות של מעגל האם-בן יתבטאו ע"י אי יכולת איבר האם להזין את הבן (למשל הכבד לא יכול להזין את הלב) או דרישת יתר של הבן מהאם (הכליות דורשות יותר מדי מהראות). כיוון שלכל אלמנט יש שורה ארוכה של הקשרים, שאילת שאלות נכונות עשויה לסייע לנו מאוד באבחנה. באבחנה יש חשיבות לצבע הפנים, ולפעמים לצבע האהוב/שנוא עליו, לטון/צליל הדיבור, לריח הגוף של הפציינט, לרגש השולט בחייו, לטעם המזון האהוב/שנוא עליו, לאיבר בגוף בו קיימת הפתולוגיה. לאיבר החישה המעורב, (לשון-לב, שפתיים-טחול, עיניים-כבד), למזג האוויר/האקלים האהוב/השנוא או בו הופיעה המחלה. כך הטיפול לפי חמשת האלמנטים מכוון לתקן דיסהרמוניות, כגון: חיזוק האם על מנת לחזק את הבן, או "פיזור" הבן שלא יגזול יותר מדי מהאם. כך גם בעת הטיפול באמצעות צמחי מרפא ותזונה: לכל צמח מרפא מספר תכונות, וההתייחסות למזון היא כמו לצמחי מרפא. כל מזון וכל צמח מרפא משוייך על פי טעמו ליסוד מסוים, ובהתאם לכך תכונותיו הרפואיות: חמוץ מייצר YIN, מוציא חום, עוצר הזעה ושלשול, מר מוציא אש, מתוק מחזק, מאזן, חריף מוציא/מפזר גורמי מחלה, מלוח מנחית (מוריד מטה), מרכך גושים וכו', תכונות אלה רלוונטיות בהמלצות לתזונה נכונה: עודף מזון חמוץ פוגע בכבד, עודף מתוק מחליש את הטחול וכו'. או לחילופין לאכול מזונות מסויימים על מנת לחזר איברים מסוימים. להלן חלק מן ייחוסים של כל אלמנט ואלמנט:

לחצו להגדלה

שלום חברים, היום אני מביא את דברי המרכז הלאומי לבקרת מחלות – היחידה לניטור תחלואה חריגה, משרד הבריאות
ניטור תחלואה דמוית שפעת בישראל
בדוח עדכון שבועי לשבוע 53 שהסתיים ב-02/01/10

הדברים מדברים בעד עצמם.

סיכום: נמשכת הירידה בתחלואה דמוית שפעת בקהילה. בשבוע האחרון, תועדה גם ירידה בתחלואה בשל זיהום חד בדרכי הנשימה העליונות, המתבטאת בכל קבוצות הגיל. נצפו עליות בשיעורי הפניות בשל דלקת ריאות בקרב קבוצות הגיל הצעירות (עד גיל 18 שנה), וירידות שיעורים בקרב קבוצות הגיל המבוגרות (19 שנה ויותר). בתי חולים: נצפו ירידות בהיקפי הפניות לחדרי מיון פנימי, הן בשל דלקת ריאות והן בשל זיהום חד בדרכי הנשימה העליונות; בחדרי מיון ילדים -  ללא שינוי משמעותי במדדים אלו. בשבוע האחרון, תועדה עליה של אחוזים בודדים בממוצע תפוסת המיטות בבתי החולים, הן במחלקות הפנימיות, והן במחלקות ילדים. היקף השימוש במערכות להנשמה מלאכותית והיקף התמותה בבתי החולים הכלליים מכל הסיבות בתחום הצפוי. רוב המדדים המנוטרים כצפוי בעונה. 18 (18.8%) מתוך 96 הדגימות שנאספו  במרפאות הזקיף נמצאו חיוביות לשפעת הפנדמית. בנוסף, 14 דגימות (14.6%) נמצאו חיוביות לנגיף ה- RSV (נגיף הנזלת הרגיל)  . פעילות ה-  RSV נמצאת בעליה במהלך השבועיים האחרונים.

תראו את הטבלאות, לא מסובך להבין אותן. והמבין-יבין.