ארכיון פוסטים מהקטגוריה "אקזמה"

114: ייסורי הנפש, שיחות מן הרפואה הסינית, פרק XV

יום שני, 12 ביולי, 2010
הרהורים ומחשבות

הרהורים ומחשבות

אחד ההיבטים החשובים של הרפואה הסינית, המבדיל אותה ביתר שאת מן הרפואה המערבית, הוא ראייתה את המערכת גוף-נפש-רגש כמקשה אחת, כמבנה בלתי ניתן לחלוקה.
רגשות הם כמובן מרכיב אינטגרלי ויום-יומי של חיינו, אך כשעוצמתם גדולה, משכם ארוך או שהעיתוי שלהם "לא מתאים", הם הופכים להיות מחוללי מחלה. היבט מעניין נוסף שלהם, הוא שהם גם מחוללי מחלה, אך גם סימפטומים, העוזרים לנו להבין את מהות הדיסהרמוניה. לדוגמה: פחד פוגע בכליות ומחליש את הצ'י שלהן, אך נטייה לפחדנות ולחרדות מעידה על כליות חלשות, עודף חשיבה פוגע בטחול, אך חולשה של הטחול עלולה להתבטא בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, וכו'.
קיימים חמישה רגשות "נורמליים", המהווים את ה"נוף הרגשי" שלנו,
אלה Wǔ Zhì 五志 Five aspirations/Emotions/Wills/Minds על פי חמישה איברי צאנג וחמישה אלמנטים. והם: שמחה Joy 喜 Xǐ , כעס Anger  怒 Nù  , חרדה, Anxiety 憂 Yōu  , מחשבות Pensiveness 思 Sī  ופחד Fear 恐 Kǒng .
רגשות אינם "טובים" או "רעים", רגשות הם רגשות,כולנו חווים אותם, ובאופן נורמלי, כשרגש  חולף ודועך - ממשיכים הלאה. הבעיה מתחילה כשהרגש נמשך זמן רב מדי, או שעוצמתו רבה, או שהופעתו מתרחשת בעיתוי לא טוב, אז הופכים רגשות לשליליים, לפתוגנים, אז הם הופכים להיות שבעת האַ‏פֶ‏קְטִים Seven affects Qī Qíng 七情, ואנחנו יודעים לומר למה הם גורמים:

כעס/תסכול  怒 Anger Nù גורם לצ'י לעלות ומשפיע על הכבד,
שמחה 喜 Joy Xǐ מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב,
דאגה/חרדה Anxiety 憂 Yōu ומחשבות    Pensiveness Sī 思 "קושרים" את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות,
צער/אבל 悲 Grief Bēi "ממיס" את הצ'י ומשפיע על הראות,
פחד 恐 Fear Kǒng מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות,
הלם/חרדה 驚 Fright Jīng מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.

למרות האמור לעיל, ומה שאומר בהמשך, יש לזכור כי כל רגש, לאורך זמן, עלול לגרום ל"תקיעת" צ'י, לעימדון, או בשפה שלנו- לסטגנציה Stagnation Zhì 滯, מצב, אשר בסופו של דבר, יביא לאש פנימית, או חום "ריק".

כעס פוגע בכבד וגורם לצ'י לעלות, הכוונה לכעס עצור, רגזנות, תיסכול, עלבון, עוינות ומרירות, נטייה לרטון וסוגים מסוימים של דכאון נחשבים גם כביטויי כעס. לכעס יש תפקיד ומטרה, כשאדם רוצה לבטא את מעמדו, האוטוריטה שלו, להשיג מטרה מסוימת, הוא ייטה לבטא כעס. אבל כעס עודף חוסם את זרימת צ'י הכבד ודם הכבד, מייצר חום פנימי או גורם ליאנג לעלות, הדבר עלול להביא לכאבי ראש, מיגרנות, כאב צוואר או נטייה לצוואר תפוס, צלצולים באוזניים או אוזניים אטומות, סחרחורת, טעם מר בפה, יתר לחץ דם ואף לארוע מוחי. ייתכנו גם בעיות שונות במערכת העיכול, בשל "פלישת" הכבד לטחול או לקיבה, כגון "מעי רגיז", בעיות נשימה מ"העלבת" הראות או הפרעות לב מחדירת החום מהכבד. לפעמים יש תחושה שהנשימה "אינה מספקת", יש רצון להיאנח או לנשום עמוק, או הרגשה של גוש בגרון (מצב המכונה "תסמונת גלעין השזיף"), בגלל שהכבד מזין את הרחם והמרידיאן (המסלול האנרגטי שלו) עובר באיברי המין ומסתיים בשדיים, נראה הרבה פתולוגיות באיברים אלה, כגון תסמונת קדם ווסתית המתבטאת בגודש וכאבים בשדיים, מצבי רוח, שינויים בפעילות המעי ובתאבון ועוד, ובזמן המחזור- כאבי ווסת, לפעמים קשים מנשוא, וקרישי דם, ואף קושי להרות, בגברים אפשר שנראה אימפוטנציה או הפרעות בתפקוד המיני.

כעס ותסכול

כעס ותסכול

שמחה מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב. מדובר בריגוש יתר, אם מאירוע ספציפי ואם מחשיפה לעיסוק כזה, הדבר קיים אצל ילדים המרבים לשחק במשחקי מחשב או לראות טלוויזיה, אך גם במבוגרים שעיסוקם כרוך בריגוש ומתח, כגון אנשי עסקים, סוחרי בורסה, עורכי דין וכו'. הביטוי יכול להיות תחושת חום במרכז החזה ובגפיים, הפרעות שינה, יובש בפה, נטייה לדלקות שתן, הפרעות בתפקוד המיני וקושי בתקשורת "נורמלית" עם הסביבה.

שמחה

שמחה

דאגה ומחשבות קושרים את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות.
"חשיבת יתר" היא מושג מאוד סיני, ועוד יותר המושג "העלאת גירה מנטלית" mental rumination 復思 Fù sī, אך למרבה הצער הבעיה דווקא נפוצה מאוד בחברה שלנו, הן כגורם מחלה, והן כסימפטום לחולשה של הטחול, כלומר- של אלמנט האדמה. זה כולל גם התעסקות מוגזמת בענייני חשיבה תוך הזנחת  הגוף, התעסקות כפייתית במחשבות, עד כדי תסמונת אובססיבית-קומפולסיבית. מביא להצטברות לחות וממנה קצרה הדרך לצבירת ליחה, וברובד הראות- לדאגנות יתר, קשיי נשימה, נוקשות בשכמות ובחגורת הכתפיים והעורף, ולתסמונת חרדתית. נזק לטחול יכול שיתבטא בהפרעות אכילה שונות, החל מאנורקסיה ועד בולימיה, אכילת יתר, אכילת לילה, אכילה כפייתית או רגשית. מעי רגיז, מחלות מעי דלקתית (קרוהנ'ס וקוליטיס) כיב קיבה ותריסריון ועוד. כתוצאה מצבירת לחות אפשר לראות מחלות נשימה רבות, החל מ"סתם" נטייה לדלקות חוזרות בדרכי הנשימה, דרך דלקות אוזניים, וכלה באסתמה, ובל נשכח תופעות עור, אשר קשורות מבחינה סינית באופן ישיר למערכת הנשימה והנשמה, כגון אקזמה, המוכרת כאסתמה של העור או אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס וכו'.

צער/אבל ממיס את הצ'י ומשפיע על הראות
תחושת צער ואבל ממיסות ומפרקות את צ'י הראות והלב, הדבר מתבטא בחולשה או לאות כללית, קוצר נשימה עד כדי אסתמה, או מחלת ראות כרונית, תמונת דכאון, חוסר דם שביטוייו רבים:  יובש, אי הזנת רקמות ואיברים ועל כן חולשה ודלדול שרירים, חוסר דם בלב ועל כן הפרעות שינה, כי לנשמה אין עגינה, בהעדר דם שיזין את הצ'י תהיה אי-זרימה של צ'י, העלולה להתפתח לאש בלב, שביטוייה יכולים להיות נפשיים, אך גם מחלות לב מסוגים שונים.

אבל וצער

אבל וצער

פחד מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות
אינסטינקט פחד מינימלי דרוש לנו לשם יצר הקיום הבסיסי שלנו, אך עודף פחד גורם לצ'י לרדת למטה (מנחית אותו) ובכך מחליש את הכליות, הדבר יתבטא בבעיות שתן למיניהן, כגון קושי בשליטה עליו  והשתנת לילה מרובה, עד כדי הרטבת לילה, הן בילדים והן במבוגרים, חרדות, בעיות בתפקוד המיני והפרעות פוריות בשני המינים, ברמה המנטלית- חוסר מוטיבציה וכוח רצון, והדבר ימנע מן האדם להתפתח מבחינה אישית ו/או מקצועית.

הלם/חרדה מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.
במצב זה הנזק הוא בעיקר לכליות וללב, אך גם למעי הדק, ייתכנו הפרעות בקצב הלב, הפרעות נשימה, והפרעות שינה, פגיעה במעי הדק תתבטא בקושי להבדיל בין עיקר ותפל, ומכאן- "התעסקות בשטויות" וקושי לקבל החלטות בחיים.

הלם, SHOCK

הלם, SHOCK

עם כל האמור לעיל חשוב להכיר כלל נוסף, והוא- כי בעת הופעת רגש בעוצמה, ייפגע לא רק האיבר הקשור אליו לפי החלוקה שפורטה לעיל, אלא, ייפגע גם האיבר הפעיל באותו זמן. כך, בשורה מצערת הנמסרת בעת שהאדם אוכל, תפגע לא רק בצ'י ובראות, אלא גם במערכת העיכול, קרי- הטחול והקיבה, על כל המשתמע מכך.
על אותו משקל – ארוע מפחיד בעת קיום יחסי מין ייפגע קשות בעיקר בכליות, אך מעשה של אלימות מינית, כגון אונס, מצב בו מעורבים כמעט כל הרגשות שציינתי לעיל, ייפגע במידה זו או אחרת כמעט בכל מערכת, היות ובזמן שכזה יש פחד, כעס, תסכול, הלם, אבל ודאגה, צאו וחשבו כי אין מערכת או איבר שלא ניזוקים במצב שכזה.

83: כמה הערות על אסתמה

יום שבת, 7 בנובמבר, 2009
ה מה \יקרה אם תלחיצו אותי

ה מה יקרה אם תלחיצו אותי

אין מה לעשות, זו העונה, כולם מתעטשים, מקנחים את האף, מגרדים את העיניים, ולא מעט- מצפצפים ומחרחרים, ולאמיתו של דבר, היום מצפצפים ומחרחרים הרבה יותר מבעבר, ונראה שיש יותר אסתמטים מפעם…
וזה לא רק נדמה לנו, זו עובדה: על פי נתונים מן המרכז לפיקוח על מחלות בארה"ב (הידוע בכינויו CDC והנמצא עכשיו הרבה בחדשות בגלל שפעת האוינק אוינק), עלתה שכיחות מחלת האסתמה בין השנים 1980 עד 1994 ב-75%, ובקרב ילדים מתחת לגיל 5 ביותר מ-160%.
קצת סטטיסטיקה:
1995: 6.4% מאזרחי ארה"ב, שהם 17.4 מיליון איש חולי אסתמה.
2002: 12.2% מהילדים בארה"ב- כנ"ל.
2004: 10% עד 12% מהמבוגרים ו-14% עד 16% מהילדים באוסטרליה חולים באסתמה.
בישראל בשנת 2000 אובחנה אסתמה ל 13.7% מהילדים, שזה יותר מאשר ב-10 מדינות באירופה ובמזרח הרחוק ול-24.8% היו צפצופים נשימתיים.

אסתמה היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בגיל הילדות ומגיעה לשיעור של כ- 20% מהילדים בגיל טרום בית ספר.
כולם יודעים (ומסכימים) שעלייה ברמת הזיהום הסביבתי, מכלי תחבורה, ממפעלים, ומעישון קשורה באופן ישיר למדי לעלייה בשכיחות האסתמה הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים.
אלא שמחקר שנערך לאחרונה הראה שיש עוד גורם שיש לקחת בחשבון, והוא= מתח נפשי, סטרס, דחק.
דר' רוב ס. מקקונל, מאוניברסיטת דרום קליפורניה בשיתוף פעולה עם ביה"ח סנט מייקל שבטורונטו בדק ילדים שנחשפו כולם לאותה  מידת זיהום.
הוא מצא שככל שהילדים היו במצב דחק גדול יותר, היתה עליה בשכיחות האסתמה, עד כדי 50%, לעומת זאת, בילדים שלא חיו בסביבה מזוהמת, לא השפיע הלחץ הנפשי על העניין.
במחקר נבדקו 2500 ילדים בגילאים 5 עד 9. הם היו חלק מקבוצת ילדים שנטלו חלק במחקר שבדק השפעת זיהום על אסתמה. בתחילת המחקר אף אחד מן הילדים לא סבל מצפצופים או אסתמה.
המחקר נמשך 3 שנים, ובו נבדקו פרמטרים שונים, כגון חשיפה לעשן סיגריות, מאפיינים של סביבת המגורים, השכלת ההורים ומידת הלחץ הנפשי של ההורים. על פי הערכה עצמית שלהם.
במהלך 3 שנות המחקר פיתחו 120 ילדים אסתמה.
על פי המחקר סטרס בלבד לא העלה את שכיחות המחלה, אבל השילוב של זיהום עם חיים בבית/משפחה עם רמת סטרס גבוהה היה חמור מבחינת סיכויי הילד לפתח אסתמה, יותר מאשר הזיהום לבד.

הממצא מתקשר לעובדות אחרות המצביעות על סטרס, הן של הילד והן של הסביבה כגורם שלילי מבחינה בריאותית, למשל- כגורם להשמנה
רוצים ממצאים נוספים? ילדים שאימותיהם עישנו במהלך ההריון איתם נטו יותר לפתח אסתמה במצבי לחץ.
מסקנה? לא להלחיץ, זה לא בריא.
עוד עובדה שלא ממש עוזרת לעניין היא מגפה אחרת שכתבתי עליה לא מעט בעבר, והיא עודף המשקל, ממחקר  California Teachers Study שפורסמו ב-Thorax עולה קשר בין היקף מותניים גדול ובין שכיחות מוגברת של אסתמה, גם בנשים בעלות משקל גוף תקין.
במחקר השתתפו  88,304 נשים, לאורך 10 שנים (1995 עד 2005)
מתוכן ל  11,500 (13%) היה BMI מעל 30 (=שמנות)
1334 היו שמנות מאוד (BMI מעל 40)
נשים שמנות היו בסיכון גבוה יותר להתקפי אסתמה מלא-שמנות, בעיקר אם סוג ההשמנה שלהן היה השמנה מרכזית (בטנית, מבנה תפוח). המחקרהוכיח כי קיים קשר בין היקף מותניים גדול ובין שכיחות מוגברת של אסתמה, גם בקרב נשים בעלות משקל גוף תקין. החוקרים מצאו קשר בולט בין כל המדדים להשמנת-יתר ובין שכיחות אסתמה. אפילו עודף-משקל צנוע היה קשור בשכיחות מוגברת של אסתמה.

הממצאים מטרידים מיוחד לאור המחזות היפים הנגלים לעינינו כשאנחנו מסתכלים סביב. (ישראל היא במקום השלישי בין המדינות האירופאיות בנושא השמנת יתר בקרב ילדים ונוער, ואחד מכל 3 מבוגרים בישראל סובל מעודף משקל).

רק צמיגים כאלה בבקשה!

רק צמיגים כאלה בבקשה!

ומשהו חיובי דווקא, שכל אחד יכול לעשות לבד:
בשנת 2005 פרסמו (Cheuk, Chau & Lee (1 מטה-אנליזה בה נותחו נתונים של חמישה מחקרים מבוקרים שפורסמו בין השנים 1996 לבין 2000. כולם בוצעו בחדרי מיון לילדים, בניסוי השוו מתן מגנזיום-סולפאט (תוך ורידי) לעומת פלסבו
סך כל הילדים המשתתפים בחמשת המחקרים היה אמנם קטן, 182 ילדים, בטווח גילאים גדול ( 1 עד 18 שנים). וברוב המקרים ניתן הטיפול במגנזיום יחד עם טיפול קונבנציונלי באסתמה, אבל בארבעה מהמחקרים הראו התוצאות שיש  תועלת במתן תוספת מגנזיום סולפאט בעת התקף אסתמה בחדר מיון, והילדים שקבלו מגנזיום נזקקו פחות לאשפוז.
בניסוי אחר נתנו מגנזיום סולפטאט באינהלציה כתוספת לטיפול בהתקף אסתמה בחדר המיון. ומצאו שאינהלציה של מגנזיום מרחיבה סימפונות (כמו וונטולין)
במאמר שפורסם ב- 2007 נתנו ל- 37 ילדים ילדים מגנזיום באוכל למשך חודשיים, והדבר הפחית בצורה משמעותית את תכיפות התקפי האסתמה, לעומת ילדים שקיבלו פלסבו. אצל ילדים אלה, שיש להם תגובתיות יתר של דרכי הנשימה, ותגובתיות יתר לתבחיני עור (שזה מבחן לאלרגיה) היה שיפור בשני הפרמטרים, יענו- זה כאילו טוב לאלרגיה.
המינון המוצע כרגע נע בין 25 ל- 40 מג' לקג'.
מקורות טובים למגנזיום באוכל:

  • שעועית שחורה
  • ברוקולי לא מבושל
  • דג האליבוט
  • אגוזים
  • במיה
  • אויסטרים, צדפות
  • דגים
  • גרעיני דלעת
  • חלב סויה
  • תרד
  • טופו
  • דגנים מלאים
  • קמח מלא

מסקנות אופרטיביות:

  • לצמצם לחץ נפשי, מדיטציה זה טוב, יוגה, טאי-צ'י, דיקור סיני
  • להוריד את הצמיג שסביב המותן
  • לדאוג למזונות עשירים במגנזיום
  • לקרוא את פוסט 81
  • לקרוא את פוסט 79
  • לקרוא את פוסט 76
  • לקרוא את פוסט 72

ספרות:

  • Prevalence of asthma in 13-14 yr-old schoolchildren across Israel T Shohat, G Golan, R Tamir, MS Green, I Livne, Y Davidson, G Harari, and BZ Garty Eur Respir J 2000; 15: 725-729/ Copyright © ERS Journals Ltd 2000
  • J Asthma. 2007 Jun;44(5):365-9. Trends in the prevalence of asthma symptoms and allergic diseases in Israeli adolescents: results from a national survey 2003 and comparison with 1997.
  • Obesity, Waist Size, and Prevalence of Current Asthma in the California Teachers Study Cohort , Thorax. Published online August 25, 2009
  • Cheuk DK, Chau TCH, Lee LE.  A meta-analysis on intravenous magnesium sulphate for traeting acute asthma.  Arch Dis Child 2005;90:74-77

82: השאור שבעיסה

יום שבת, 31 באוקטובר, 2009
אופים מתקופת המלכה וויקטוריה

אופים מתקופת המלכה וויקטוריה

כשהתכוונתי לכתוב את הפוסט הזה היה לי ברור מה יהיה שמו, תוך שאני בטוח שאני יודע בוודאות מה פירוש הביטוי: השאור שבעיסה הוא כמובן= הטוב שבטוב, העלית, הקרם דלה קרם, הקצפת, הטופ, מלח הארץ, המוביל, המעט המתסיס ומעורר את המרובה.
אלא שבחיטוטיי (כפי שאני נוהג לעשות תמיד לפני כל פרסום) גיליתי לתדהמתי (טוב, אני נסחף, להפתעתי) שבעצם במקור, בתפישת חז"ל, פירושו הוא ההיפך הגמור. וכך הדבר: כשם שהשאור מחמיץ את העיסה, את הבצק להכנת הלחם, כך יצר הרע בתוכנו "מחמיץ" אותנו ואת כוונותינו הטובות. והוא בעצם המכשול העומד בינינו לבין- מי יודע מה, הנירוונה אולי?.

ראו למשל:
"ריבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שברצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות" (בבלי ברכות, י"ז, ע"א). ו"איזה הוא שאור- המחמיץ את האחרים" (תוספתא יום טוב, א' ה').
אז עם כל הכבוד לחז"לנו, צר לי אבל אני ממש לא מסכים איתם, שאור זה טוב, גם חברתית, גם תרבותית, וגם בריאותית…
לפי וויקיפדיה חמצת שאור היא תערובת חמוצה המוכנסת לעיסה וגורמת לתסיסת הבצק ולתפיחתו. בצק זה משמש להכנת לחמי שאור המאופיינים בטעם חמצמץ.

אז זהו, שמסתבר שכאשר בתהליך התסיסה משתתפים גם חיידקים פרוביוטיים (כן, כן, שוב Bifidobacterium) הם מפרישים אנזימים המורידים את רמת הפיטאטים והחומצה הפיטית (הידוע גם כאינוזיטול או E391) במזון, למה זה מעניין אותנו? כי החמוצה הפיטית מפריעה לנו לספוג מינרלים מהאוכל, ולכן כשרמתה נמוכה יותר (נגיד אם החמצנו את האוכל עם חיידקים פרוביוטיים) אז האוכל הזה מזין יותר. התהליך נכון עם כל הדגנים, אבל גם לגבי סויה, מוצרי סויה לא מוחמצים מכילים יותר חומצה פיטית מאותם מוצרים שעברו החמצה איפה? למשל:
במזרח יש:

  • נאטו  Nattō (なっとう or 納豆?) מאכל יפני מסורתי מפולי סויה מותססים
  • מיסו Miso (みそ or 味噌) כל אחד מכיר
  • טמפה  Tempeh
  • רוטב סויה מסורתי (אמיתי)
  • קימצ'י Kimchee  או כרוב מותסס מסורתי קוריאני (תקראו את הפוסט הזה עד הסוף)

ואצלנו יש מוצרי חלב מוחמצים:

  • יוגורט/קפיר/לבנה
  • וחמוצים: כרוב כבוש, זיתים, מלפפונים וכו'

למה עוד החיידקים האלה טובים?
חלק מהעובדות הזכרתי, מי שרוצה להזכר מוזמן ללחוץ על הלינקים:
זה טוב נגד אלרגיה
זה טוב נגד הצטננות ושפעת
זה עוזר לרזות
זה טוב למניעת מחלות וחיזוק מע' החיסון

מה עוד?

  • זה טוב לטיפול בשלשול
  • זה טוב לסובלים ממעי רגיז/רגיש/עצבני
  • זה טוב לסובלים מממחלת קרוהנ'ס ומחלת מעי דלקתית (קוליטיס כיבית)
  • זה טוב לסובלים מאולקוס/דלקת של הקיבה, או מחיידק ההליקובקטר פילורי.
  • זה טוב לסובלים מתסמונת המעי הדליף (Leaky gut)
  • זה טוב לרגישים לחלב
  • זה טוב לכל מי שחוטף זיהום :דרכי נשימה, מע' עיכול/ דרכי השתן/איברי המין (דלקות בנרתיק, בפרוסטטה ובצינוריות הזרע)/אחרי ניתוח/אם מקבל או לא מקבל אנטיביוטיקה.
  • זה טוב לאקנה ACNE ואקזמה
  • טוענים שזה טוב לאוטיזם
  • זה טוב לתסמונת הקדם ווסתית
  • זה טוב לסרטן שלפוחית השתן
  • זה טוב לסוכרת
  • זה טוב לבעיות שיניים ובעיות חניכיים.

לכן אני ממליץ לכל המטופלים שלי ליטול פרוביוטיקה (תשאלו אותם, או תנסו להיזכר בשיחה הראשונה שלנו אם הייתם אצלי).

מאיפה?
אפשר לקנות ולקחת טבליות.
אפשר לאכול טונות של יוגורט ביו.
אפשר להכין ולאכול לחם שאור, הנה מתכון להכנת מחמצת שאור
אפשר להכין "משקה מחייה" לפי המתכון שנתתי כאן (פעם שלישית היום שאני נותן את הלינק הזה )

כשחיפשתי תמונה/ציור של אופה (כי הפוסט קשור ללחם) הגעתי לג'וזפין בייקר, אז הנה תמונה שלה

josephine-baker

josephine-baker

ואז החלטתי להכניס גם קטע ווידאו, כדי שתבינו למה אני שם אותה בבלוג שעוסק בבריאות. כי היא ממש בריאות!!!

מקורות

Food Navigator October 12, 2009
Journal of Agricultural and Food Chemistry October 9, 2009
Agribusiness Seminar at Harvard Business School Sanz-Penella JM, Tamayo-Ramos JA, Sanz Y, Haros M

.