drbarak

אחד ההיבטים החשובים של הרפואה הסינית, המבדיל אותה ביתר שאת מן הרפואה המערבית, הוא ראייתה את המערכת גוף-נפש-רגש כמקשה אחת, כמבנה בלתי ניתן לחלוקה.
רגשות הם כמובן מרכיב אינטגרלי ויום-יומי של חיינו, אך כשעוצמתם גדולה, משכם ארוך או שהעיתוי שלהם "לא מתאים", הם הופכים להיות מחוללי מחלה. היבט מעניין נוסף שלהם, הוא שהם גם מחוללי מחלה, אך גם סימפטומים, העוזרים לנו להבין את מהות הדיסהרמוניה. לדוגמה: פחד פוגע בכליות ומחליש את הצ'י שלהן, אך נטייה לפחדנות ולחרדות מעידה על כליות חלשות, עודף חשיבה פוגע בטחול, אך חולשה של הטחול עלולה להתבטא בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, וכו'.
קיימים חמישה רגשות "נורמליים", המהווים את ה"נוף הרגשי" שלנו,
אלה Wǔ Zhì 五志 Five aspirations/Emotions/Wills/Minds על פי חמישה איברי צאנג וחמישה אלמנטים. והם: שמחה Joy 喜 Xǐ , כעס Anger  怒 Nù  , חרדה, Anxiety 憂 Yōu  , מחשבות Pensiveness 思 Sī  ופחד Fear 恐 Kǒng .
רגשות אינם "טובים" או "רעים", רגשות הם רגשות,כולנו חווים אותם, ובאופן נורמלי, כשרגש  חולף ודועך - ממשיכים הלאה. הבעיה מתחילה כשהרגש נמשך זמן רב מדי, או שעוצמתו רבה, או שהופעתו מתרחשת בעיתוי לא טוב, אז הופכים רגשות לשליליים, לפתוגנים, אז הם הופכים להיות שבעת האַ‏פֶ‏קְטִים Seven affects Qī Qíng 七情, ואנחנו יודעים לומר למה הם גורמים:

כעס/תסכול  怒 Anger Nù גורם לצ'י לעלות ומשפיע על הכבד,
שמחה 喜 Joy Xǐ מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב,
דאגה/חרדה Anxiety 憂 Yōu ומחשבות    Pensiveness Sī 思 "קושרים" את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות,
צער/אבל 悲 Grief Bēi "ממיס" את הצ'י ומשפיע על הראות,
פחד 恐 Fear Kǒng מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות,
הלם/חרדה 驚 Fright Jīng מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.

למרות האמור לעיל, ומה שאומר בהמשך, יש לזכור כי כל רגש, לאורך זמן, עלול לגרום ל"תקיעת" צ'י, לעימדון, או בשפה שלנו- לסטגנציה Stagnation Zhì 滯, מצב, אשר בסופו של דבר, יביא לאש פנימית, או חום "ריק".

כעס פוגע בכבד וגורם לצ'י לעלות, הכוונה לכעס עצור, רגזנות, תיסכול, עלבון, עוינות ומרירות, נטייה לרטון וסוגים מסוימים של דכאון נחשבים גם כביטויי כעס. לכעס יש תפקיד ומטרה, כשאדם רוצה לבטא את מעמדו, האוטוריטה שלו, להשיג מטרה מסוימת, הוא ייטה לבטא כעס. אבל כעס עודף חוסם את זרימת צ'י הכבד ודם הכבד, מייצר חום פנימי או גורם ליאנג לעלות, הדבר עלול להביא לכאבי ראש, מיגרנות, כאב צוואר או נטייה לצוואר תפוס, צלצולים באוזניים או אוזניים אטומות, סחרחורת, טעם מר בפה, יתר לחץ דם ואף לארוע מוחי. ייתכנו גם בעיות שונות במערכת העיכול, בשל "פלישת" הכבד לטחול או לקיבה, כגון "מעי רגיז", בעיות נשימה מ"העלבת" הראות או הפרעות לב מחדירת החום מהכבד. לפעמים יש תחושה שהנשימה "אינה מספקת", יש רצון להיאנח או לנשום עמוק, או הרגשה של גוש בגרון (מצב המכונה "תסמונת גלעין השזיף"), בגלל שהכבד מזין את הרחם והמרידיאן (המסלול האנרגטי שלו) עובר באיברי המין ומסתיים בשדיים, נראה הרבה פתולוגיות באיברים אלה, כגון תסמונת קדם ווסתית המתבטאת בגודש וכאבים בשדיים, מצבי רוח, שינויים בפעילות המעי ובתאבון ועוד, ובזמן המחזור- כאבי ווסת, לפעמים קשים מנשוא, וקרישי דם, ואף קושי להרות, בגברים אפשר שנראה אימפוטנציה או הפרעות בתפקוד המיני.

שמחה מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב. מדובר בריגוש יתר, אם מאירוע ספציפי ואם מחשיפה לעיסוק כזה, הדבר קיים אצל ילדים המרבים לשחק במשחקי מחשב או לראות טלוויזיה, אך גם במבוגרים שעיסוקם כרוך בריגוש ומתח, כגון אנשי עסקים, סוחרי בורסה, עורכי דין וכו'. הביטוי יכול להיות תחושת חום במרכז החזה ובגפיים, הפרעות שינה, יובש בפה, נטייה לדלקות שתן, הפרעות בתפקוד המיני וקושי בתקשורת "נורמלית" עם הסביבה.

דאגה ומחשבות קושרים את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות.
"חשיבת יתר" היא מושג מאוד סיני, ועוד יותר המושג "העלאת גירה מנטלית" mental rumination 復思 Fù sī, אך למרבה הצער הבעיה דווקא נפוצה מאוד בחברה שלנו, הן כגורם מחלה, והן כסימפטום לחולשה של הטחול, כלומר- של אלמנט האדמה. זה כולל גם התעסקות מוגזמת בענייני חשיבה תוך הזנחת  הגוף, התעסקות כפייתית במחשבות, עד כדי תסמונת אובססיבית-קומפולסיבית. מביא להצטברות לחות וממנה קצרה הדרך לצבירת ליחה, וברובד הראות- לדאגנות יתר, קשיי נשימה, נוקשות בשכמות ובחגורת הכתפיים והעורף, ולתסמונת חרדתית. נזק לטחול יכול שיתבטא בהפרעות אכילה שונות, החל מאנורקסיה ועד בולימיה, אכילת יתר, אכילת לילה, אכילה כפייתית או רגשית. מעי רגיז, מחלות מעי דלקתית (קרוהנ'ס וקוליטיס) כיב קיבה ותריסריון ועוד. כתוצאה מצבירת לחות אפשר לראות מחלות נשימה רבות, החל מ"סתם" נטייה לדלקות חוזרות בדרכי הנשימה, דרך דלקות אוזניים, וכלה באסתמה, ובל נשכח תופעות עור, אשר קשורות מבחינה סינית באופן ישיר למערכת הנשימה והנשמה, כגון אקזמה, המוכרת כאסתמה של העור או אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס וכו'.

צער/אבל ממיס את הצ'י ומשפיע על הראות
תחושת צער ואבל ממיסות ומפרקות את צ'י הראות והלב, הדבר מתבטא בחולשה או לאות כללית, קוצר נשימה עד כדי אסתמה, או מחלת ראות כרונית, תמונת דכאון, חוסר דם שביטוייו רבים:  יובש, אי הזנת רקמות ואיברים ועל כן חולשה ודלדול שרירים, חוסר דם בלב ועל כן הפרעות שינה, כי לנשמה אין עגינה, בהעדר דם שיזין את הצ'י תהיה אי-זרימה של צ'י, העלולה להתפתח לאש בלב, שביטוייה יכולים להיות נפשיים, אך גם מחלות לב מסוגים שונים.

פחד מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות
אינסטינקט פחד מינימלי דרוש לנו לשם יצר הקיום הבסיסי שלנו, אך עודף פחד גורם לצ'י לרדת למטה (מנחית אותו) ובכך מחליש את הכליות, הדבר יתבטא בבעיות שתן למיניהן, כגון קושי בשליטה עליו  והשתנת לילה מרובה, עד כדי הרטבת לילה, הן בילדים והן במבוגרים, חרדות, בעיות בתפקוד המיני והפרעות פוריות בשני המינים, ברמה המנטלית- חוסר מוטיבציה וכוח רצון, והדבר ימנע מן האדם להתפתח מבחינה אישית ו/או מקצועית.

הלם/חרדה מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.
במצב זה הנזק הוא בעיקר לכליות וללב, אך גם למעי הדק, ייתכנו הפרעות בקצב הלב, הפרעות נשימה, והפרעות שינה, פגיעה במעי הדק תתבטא בקושי להבדיל בין עיקר ותפל, ומכאן- "התעסקות בשטויות" וקושי לקבל החלטות בחיים.

עם כל האמור לעיל חשוב להכיר כלל נוסף, והוא- כי בעת הופעת רגש בעוצמה, ייפגע לא רק האיבר הקשור אליו לפי החלוקה שפורטה לעיל, אלא, ייפגע גם האיבר הפעיל באותו זמן. כך, בשורה מצערת הנמסרת בעת שהאדם אוכל, תפגע לא רק בצ'י ובראות, אלא גם במערכת העיכול, קרי- הטחול והקיבה, על כל המשתמע מכך.
על אותו משקל – ארוע מפחיד בעת קיום יחסי מין ייפגע קשות בעיקר בכליות, אך מעשה של אלימות מינית, כגון אונס, מצב בו מעורבים כמעט כל הרגשות שציינתי לעיל, ייפגע במידה זו או אחרת כמעט בכל מערכת, היות ובזמן שכזה יש פחד, כעס, תסכול, הלם, אבל ודאגה, צאו וחשבו כי אין מערכת או איבר שלא ניזוקים במצב שכזה.

Insanity is doing the same thing over and over again and expecting different results. Albert Einstein

היום אני מביא לכם 2 תקצירים שפורסמו באתר "רשת רפואה", המיועד לאנשי מקצוע, כמעט ללא שינוי מן המקור, פרט להבהרות שלי למי שאינם מן התחום.

הראשון עוסק במסטואידיטיס, זוהיא דלקת של סינוס (חלל בתוך עצם), הקרוי מסטואיד. השוכן בקצה הגלגלת מאחורי האוזן. דלקת שלו אכן עלולה להתפתח בעקבות דלקת אוזניים, והייתה בעבר גורם חשוב בתמותת ילדים, אך כיום שכיחותה נמוכה ביותר (ראו נתונים סטטיסטיים בהמשך) והיא מופיעה לרוב בילדים בני 6 עד 13 חודשים.

סיבוך אפשרי שלה הוא התפשטות זיהום אל תוך הגלגלת והמוח ומכאן החשש ממנה.

סימנים המעוררים חשד למסטואידיטיס: כאב ורגישות מעל המסטואיד. נפיחות ואודם מקומיים, ייתכנו כאב באוזן, חום וכאב ראש, ואף חוסר תאבון, שלשול ואי שקט. במקרים מסוימים עלולה להופיע הפרשה מן האוזן.

במחקר רטרוספקטיבי נבדקו מגמות בשיעור מסטואידיטיס ודלקת אוזן תיכונה, והסיכון למסטואידיטיס עם וללא טיפול אנטיביוטי בקרב ילדים באנגליה בשנים 1990 עד 2006.

נמצא כי אומנם טיפול אנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה מפחית את הסיכון למסטואידיטיס, אך יש לטפל בכ-4000 ילדים עם דלקת אוזן תיכונה, על מנת למנוע מקרה אחד של מסטואידיטיס, דבר שעלול לגרום לבעיה ציבורית קשה בשל התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה.

לכן, ההנחיה לרופאים היא כי אין לטפל באנטיביוטיקה בדלקת אוזן תיכונה באופן שגרתי לצורך מניעה של מסטואידיטיס.

רקע: בדקו האם שיעור מסטואידיטיס (זיהום עצם המסטואיד בגולגולת) עלה בשל ירידה במתן אנטיביוטיקה כטיפול ראשוני בדלקת אוזן תיכונה בילדים באנגליה.

מטרות המחקר: לזהות מגמות בשיעור מסטואידיטיס, שכיחות דלקת אוזן תיכונה קודמת, והשפעת טיפול אנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה על הסיכון למסטואידיטיס.

שיטות: מדובר במחקר קוהורט רטרוספקטיבי, על בסיס שימוש במאגרי מידע של UK General Practice Research. נכללו במחקר ילדים בגילאי 3 חודשים עד 15 שנים, בין השנים 1990 עד 2006.

נבדקו הסיכון למסטואידיטיס תוך 3 חודשים מאבחון דלקת אוזן תיכונה והאפקט המגן של אנטיביוטיקה.

תוצאות: מאגר UK General Practice Research כלל 622, 348 ילדים. 854 ילדים אובחנו עם מסטואידיטיס, מתוכם רק שליש (35.7%) אובחנו עם דלקת אוזן תיכונה מקדימה. שיעור מסטואידיטיס נשאר יציב בין השנים 1990 עד 2006 (~1.2 מקרים ל-10,000 שנות ילד). הסיכון למסטואידיטיס לאחר דלקת אוזן תיכונה היה 1.8 ל-10,000 מקרים (139 מתוך 792,623) לאחר טיפול אנטיביוטי, לעומת 3.8 מקרים ל-10,000 (149 מתוך 389,649) ללא טיפול אנטיביוטי, והסיכון עלה עם הגיל. טיפול אנטיביוטי הוריד בחצי את הסיכון למסטואידיטיס. על מנת למנוע מקרה אחד של מסטואידיטיס, יש לטפל באנטיביוטיקה ב-4831 מקרים של דלקת אוזן. ללא שימוש באנטיביוטיקה לטיפול בדלקת אוזן תיכונה, היו 255 מקרים נוספים של מסטואידיטיס, אך היו 738,775 פחות מרשמי אנטיביוטיקה בשנה באנגליה.

מסקנות: רוב הילדים עם מסטואידיטיס לא פנו לרופא בשל דלקת אוזן תיכונה מקדימה. טיפול אנטיביוטי הוריד במחצית את הסיכון למסטואידיטיס, אך צריך לטפל במספר רב של ילדים על מנת למנוע מקרה אחד של מסטואידיטיס. לכן, אין לתת טיפול אנטיביוטי לדלקת אוזן תיכונה כדרך למניעת מסטואידיטיס. למרות שמסטואידיטיס הינה מחלה חמורה, מרבית הילדים החולים בה מחלימים ללא סיבוכים לאחר כריתת עצם המסטואיד (mastoidectomy) או טיפול אנטיביוטי תוך ורידי. טיפול אנטיביוטי בכל מקרי דלקת אוזן תיכונה יכול לגרום לבעיה ציבורית של עמידות לאנטיביוטיקה. או במלים פשוטות:

אין לטפל באנטיביוטיקה באופן שגרתי בדלקת אוזן תיכונה

ואם רופא הילדים שלכם נותן בקלות רבה מדי אנטיביוטיקה אז אחת מהשתיים: או שהוא בור, ואז שילך להתעדכן,

או שיש לו תחת גדול מדי, שאותו הוא מנסה לכסות, ואז שילך לעשות התעמלות, אבל שלא יהיה פזיז על חשבון הילד…

Effect of Antibiotics for Otitis Media on Mastoiditis in Children: A Retrospective Cohort Study Using the United Kingdom General Practice Research Database Thompson P.L, et-al. PEDIATRICS, 2009,123(2):424-430.

השני- רק חיזוק למה שאני עוסק בו מכיוון שכנגד:

רפואה סינית מסורתית יעילה בטיפול באסטמה ובאלרגיית מזון

J Allergy Clin Immunol

שיטות טיפול סיניות קיימות כבר מאות שנים. לאחרונה שיטות אלו מתקבלות גם בעולם המערבי ויעילותן נבדקת במחקרים קליניים. נמצא כי שיטות אלו יעילות בטיפול באסטמה ותוצאות ראשוניות אף תומכות ביעילותן בטיפול באלרגיות מזון.

רקע: למרות שקורטיקוסטרואידים ואגוניסטים ל- b2 יעילים בהקלה על סימפטומים של אסטמה, עדיין חסר טיפול מרפא לאסטמה. רפואה סינית מסורתית, הנהוגה באסיה במשך מאות שנים, מתחילה לשחק תפקיד ברפואה המערבית כשיטת טיפול משלימה ואלטרנטיבית. נאספות יותר עדויות מדעיות התומכות ברפואה סינית מסורתית לטיפול באסטמה.

מטרה: סקירה זו דנה בהתערבויות מבטיחות של רפואה סינית מסורתית במקרי אסטמה ובוחנת את מנגנוני הפעולה האפשריים.

שיטות: בהתחלה נסקרו חמישה ניסויים קליניים של רפואה צמחית סינית מסורתית לטיפול באסטמה אשר התפרסמו בין 2005 ל- 2007. אח"כ סוכמו מנגנוני הפעולה האפשריים של הטיפולים על פי הנתונים במאמרים המקוריים, תקצירים שפורסמו ומאגרי מידע נגישים. מנגנוני פעולה אפשריים כללו פעילות אנטי-דלקתית, עיכוב כיווץ שריר חלק נשימתי ומודולציה חיסונית. מחקרים הדנים בתרופות צמחיות סינית מסורתיות הינם נדירים ולכן התמקדו הבודקים בהשפעות ומנגנוני הפעולה של פורמולה צמחית-2 לאלרגיית מזון במודל עכבר של אלרגיה לבוטנים ותוצאות ראשוניות של מחקר קליני.

מסקנות: עדויות ממחקרים קליניים תומכות בהשפעות המיטיבות של טיפול צמחי סיני מסורתי באסטמה. ייתכנו מספר מנגנונים האחראים ליעילות חומרים אלו. נתונים פרה-קליניים מציעים כי קיימת יעילות לפורמולה צמחית-2 לטיפול באלרגיה ממזון.

Efficacy and mechanisms of action of traditional Chinese medicines for treating asthma and allergy

Xiu-Min Li, LaVerne Brown, PhD Volume 123, Issue 2, Pages 297-306 (February 2009)