drbarak

שמה של הרפואה הסינית הולך לפניה בשל היותה רפואה מונעת. האגדה האורבנית מספרת שלרופאים הסיניים דפעם היו הרבה מטופלים ומעט חולים, הרופא נהג "לעשות סיבוב" בין מטופליו, נתן להם הנחיות לניהול אורח חיים בריא ותקין, קיבל תשלום והמשיך לדרכו. במידה והמטופל מילא אחר הוראות הרופא ולמרות זאת חלה, היה הרופא מטפל בו ללא תשלום עד אשר הבריא. בתנאי שהמטופל אכן היה ממושמע וניהל אורח חיים בריא, כפי שנצטווה. זו הדרך האידאלית לטפל= המניעה, אלא שלצערנו בודדים הנוקטים בה, ורוב העצות שאנחנו נותנים נופלות על אוזניים ערלות, ושוות כשלג דאשתקד.

הדבר מביא אותנו לשיחה על גורם המחלה היחיד שיכול שיהיה בשליטתנו, ווהוא- איך אנחנו מנהלים את חיינו.
היום נשוחח על המושג Bù Nèi Wài Yīn 不内外因, שפירושו "לא פנימי ולא חיצוני", והכוונה היא למחוללי מחלה שאינם משתייכים לאף אחת משתי הקבוצות הקודמות: החיצוניים, והפנימיים, אך המשפיעים במידה מכרעת על בריאותנו, והם: הגנטיקה שלנו מחד, ואיך אנחנו מנהלים את חיינו מאידך.
המבנה הגופני 體質 Constitution/Physique Tǐzhí
מדובר ברמת הבריאות והחוזק הכללי של האדם ברגע נתון, תוצאה של המבנה התורשתי-המולד, הנקבע ממצב הג'ינג של ההורים בעת ההפרייה, והוא הג'ינג והצ'י של השמיים הקדומים, מבריאותה הגופנית והנפשית של האם במהלך ההריון, וממהלך הלידה עצמה. כך, יכול להוולד ילד חזק וחסון, או חלוש וחולני, על פי גיל ההורים, מצבם הבריאותי והרגלי חייהם לפני, במהלך ולאחר ההריון. גורם נוסף בעל השפעה הוא האינטראקציה של האדם עם הסביבה, הן פיזית והן רגשית ואינטלקטואלית.
תזונה 營養 Nutrition Yíng yǎng
אכילת יתר, אכילת מזונות לא מתאימים פוגעים בתפקוד הטחול, מזון לא מתאים הוא באופן כללי שמן מדי, או קר מדי. במושג מזון קר הכוונה היא אמנם גם לטמפרטורה, אך למזון לא מבושל, כגון ירקות חיים, הנחשבים קרים, או סוגי מזון שהאנרגיה שלהם קרה, כגון מוצרי חלב, פחממות מעובדות (סוכר, קמח), כל אלה פוגעים בצ'י וביאנג של הטחול, הדבר פוגם ביכולת ההתמרה שלו, ובגוף מצטברת לחות, אשר נוכחותה לאורך זמן תביא ללחות. ביטוייה יהיו צבירת שומן (לחות), ליחה בראות או בעור, לחות במעיים שתתבטא בשלשולים, יציאות רכות, ריבוי גזים, תסמונת המעי הרגיז או מחלת מעי דלקתית. אוכל שמן, חריף, ריבוי אלכוהול גורמים ללחות חמה, קרי- מחלות כבד, צרבת, אולקוס, מחלות לב, מחלות חניכיים, טחורים ועוד..
אכילה מועטה או לא מזינה תגרום לחוסר צ'י ודם, עייפות, חולשה, דפיקות לב. עוד אלמנט בעל חשיבות הוא "אכילה מסודרת", אחד מן המשפטים האקסיומטיים שכל תלמיד משנן הוא "הטחול אוהב סדר", ועל כן נאמר:

ארוחת בוקר- אכול מלא, ארוחת צהריים- אכול בסדר, ארוחת ערב-אכול קטן (מעט).

早饭- 吃得饱, 中饭-吃得好, 晚饭-吃得小

Zǎofàn-chīde Bǎo, Zhōngfàn-chīde Hǎo, Wǎnfàn-chīde Xiǎo

או בשפה ציורית יותר- "אכול בבוקר כמו קיסר, בצהריים כמו נסיך ובערב כמו אביון"

נושא התזונה הוא בעל משמעות יתרה אצל ילדים, שבהגדרה הינם בעלי טחול חלש, ורגישים למזונות מקררים ומגבירי לחות, נטייתם היא ל"צבירת מזון"  food retention, שביטוייה תופעת הגזים המוכרת בתינוקות, קשיי עיכול, ליחה מרובה בדרכי הנשימה, ומכאן נטייה לזיהומי מערכת הנשימה, נוזלים באוזניים ועוד. חשובה גם אכילה מאוזנת, ובה כל מרכיבי המזון, וכל 5 הטעמים, על מנת שתהיה הזנה נכונה לכל האיברים, על 5 האלמנטים.

פעילות גופנית
בספר הרפואה הפנימית של  הקיסר הצהוב נאמר: התבוננות ממושכת פוגעת בדם (של הכבד), שכיבה ממושכת פוגעת בצ'י (הנשלט ע"י הראות), ישיבה ממושכת פוגעת בבשר (השרירים, הנשלטים ע"י הטחול), עמידה ממושכת פוגעת בעצמות (בהן שולטות הכליות), הליכה ממושכת פוגעת בגידים וברצועות (שהכבד מזין)". עודף פעילות מנטלית פוגע בטחול ומכאן בשרירים, במערכת העיכול ובעוצמת השרירים, ובייצור הדם ולכן עלול להשפיע על פעילות הלב, שביטוייה יהיו דפיקות לב, אך גם הפרעות שינה, חוסר ריכוז, ירידה בזכרון ובתפקודי השן (הנפש). מצד שני, חוסר פעילות מביא לצ'י עצל, מסורבל, אטי, ואז כמעט כל מערכת בגוף סופה שתכשל.
פעילות מינית ולידות
בכל פעם אישה יולדת היא מאבדת ג'ינג, צ'י ודם, הדבר נכון גם להפלות, ועל כן, ככל שאישה יולדת יותר, או מפילה יותר, זה מחליש אותה.
בכל פעם שגבר שופך זרע הוא מאבד ג'ינג, מהות, שהוא מקור החיוניות הבסיסי. על כן נקבעו כללים ברורים מאוד למספר הפעמים בהן מומלץ לגבר לשפוך את זרעו, על פי גילו ומצבו הבריאותי:

• בגיל 15 בעל בריאות מלאה יכול פעמיים ביום, בעל בריאות בינונית יכול פעם ביום.
• בגיל 20 בעל בריאות מלאה יכול פעמיים ביום, בעל בריאות בינונית יכול פעם ביום.
• בגיל 30 בעל בריאות מלאה יכול פעם ביום, בעל בריאות בינונית יכול פעם בכל יומיים.
• בגיל 40 בעל בריאות מלאה יכול פעם בכל 3 ימים, בעל בריאות בינונית יכול פעם בכל 4 ימים.
• בגיל 50 בעל בריאות מלאה יכול פעם בכל 5 ימים, בעל בריאות בינונית יכול פעם בכל 10 ימים.
• בגיל 60 בעל בריאות מלאה יכול פעם בכל 10 ימים, בעל בריאות בינונית יכול פעם בכל 20 יום.
• בגיל 70 בעל בריאות מלאה יכול פעם בכל 30 יום, בעל בריאות בינונית לא יכול אף פעם.

גישה דומה יש גם אצל ההודים, וגם אצלינו: בשולחן ערוך של הרב יוסף קארו (הלכות אורח חיים הלכות צניעות סימנים ר"מ-רמ"א סעיף ז) יש גם הוראות הפעלה בנושא, ובספר "משנה תורה" לרמב"ם (המאה ה-12 למניינם), הִלְכּוֹת אִישׁוּת, פֵּרֶק יד כתוב:

א) "עוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה-לְכָל אִישׁ וְאִישׁ כְּפִי כּוֹחוֹ, וּכְפִי מְלַאכְתּוֹ.  כֵּיצַד: בְּנֵי אָדָם הַבְּרִיאִים הָרַכִּים וְהָעֲנֻגִּים, שְׁאֵין לָהֶם מְלָאכָה שֶׁמַּכְשֶׁלֶת כּוֹחָן, אֵלָא אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וְיוֹשְׁבִין בְּבָתֵּיהֶן-עוֹנָתָן בְּכָל לַיְלָה.
ב) הַפּוֹעֲלִין–כְּגוֹן הַחַיָּטִין, וְהַאוֹרְגִין, וְהַבּוֹנִים, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן-אִם הָיְתָה מְלַאכְתָּן בָּעִיר, עוֹנָתָן פַּעֲמַיִם בְּכָל שַׁבָּת; וְאִם מְלַאכְתָּן בְּעִיר אַחֶרֶת, עוֹנָתָן פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת.  הַחַמָּרִים, פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת; הַגַּמָּלִים, אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם; הַמַּלָּחִין, אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.  תַּלְמִידֵי חֲכָמִים–עוֹנָתָן פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה מֵתֵשׁ כּוֹחָן; וְדֶרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, לְשַׁמַּשׁ מִטָּתָן מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת".

ויש במקורותינו גם התייחסות לנזק הבריאותי שבשפיכת זרע מיותרת: (קיצור שולחן ערוך הלכות אישות,סימן קנא סעיף יז): "שכבת זרע היא כח הגוף ומאור עינים. וכשתצא ביותר הגוף כלה וחייו אובדים. וכל השטוף בבעילה זקנה קופצת עליו, וכחו תשש ועיניו כהות וריח רע נודף מפיו ושער ראשו וגבות עיניו וריסי עיניו נושרים, ושער זקנו ושחיו ושער רגליו רבה, ושיניו נושרות, והרבה כאבים חוץ מאלו באים עליו. אמרו חכמי הרופאים אחד מאלף מת משאר חלאים והאלף מרוב תשמיש. לפיכך צריך האדם ליזהר".
הנזק הוא בהחלשת הכליות ועימן כמעט כל מערכת בגוף, הזדקנות מהירה יותר, ירידה בחוסן וכו'.

אבל לכל הפולניות: לא להתלהב, כי גם אי קיום יחסי מין מזיק, כי בכך נמנעת תנועה פנימית של צ'י ונוצרות "הצטברויות", בעיקר לאורך מרידיאני הכבד והלב, ובאיברים אלה עצמם, והצטברות אש פנימית, שסופה שתפגע בלב, בכבד, במוח, ביין הכליות, בראות, בקיצור- קצת סקס כולנו צריכים, ואל תגידו לו "לך תעשה ספורט במקום" לכל דבר יש סיבה ומטרה.

הנושא דורש עוד קצת הסבר: הבעיה היא לא בקיום יחסי מין, אלא בשפיכת הזרע, ועל כן פותחו במזרח טכניקות שמטרתן לקיים יחסים, ללא שפיכת זרע, מכך הרוויחו הן הנשים, בשל הארכת זמן המגע, עד לאין סוף באופן תיאורטי, והן הגברים, כי ככל שאתה מקיים יחסים במשך זמן ארוך יותר- הדבר למעשה מחזק את הכלליות שלך, מרפא ובונה אותך, עד לכדי יכולת להגיע לחיים אינסופיים (לפחות לפי האגדות הדאויסטיות) הדבר קיים הן אצל ההודים (ראו ערך טנטרה) והן אצל הסינים (בשיטות של "צ'יקונג מיני", או טיפוח זוגי: DUAL CULTIVATION שיטה בה בני הזוג מתרגלים טכניקות צ'יקונג ומדיטציה תוך קיום יחסים, מכוונים ושולטים בצ'י ובאנרגיות נוספות המתחזקות ומתעצמות תוך יחסי המין, מניעים אותן, ומרפאים באמצעותן מחלות ואיברים שונים, מי שמוכר בעולם בעיסוקו בנושא הוא מאסטר מנטאק צ'יה GRAND MASTER MANTAK CHIA, השוכן בצפון תאילנד, שהיה לי הכבוד להשתתף באחת הסדנאות שלו בארץ)

טראומה
טראומה פיזית (חבלה) גורמת לסטגנציה, להתעקות (של צ'י ודם), ועלולה להביא לכאבים, גושים, גידולים, ואי תפקוד של איבר סמוך למקום הפגיעה, או לאיבר שעל גבי המרידיאן שלו התרחשה הפגיעה, גם אם הוא מרוחק.
מגפות ומחלות מדבקות
בטח תשמחו לדעת שכבר בתקופת שושלת סונג  (960–1279), התקיימה בסין טכניקת חיסון (שיובאה מהודו) כנגד אבעבועות, השיטה נקראה 種痘 Zhòng dòu שפירושה בערך "שתילת זרעי מחלה", ובאמצעותה לקחו גלדים מנגעים של אבעבועות ועם מחט דקרו איתם אנשים בריאים, כדי לחסנם.
ללמדכם, שהסינים היו מודעים, למרות הדיבור על מחוללי מחלה שמקורם באקלים, לכך שיש מכניזם של מחלה שנגרם על ידי "משהו" גם אם לא קראו לו בשם חיידק או וירוס.

הרהורים ומחשבות

אחד ההיבטים החשובים של הרפואה הסינית, המבדיל אותה ביתר שאת מן הרפואה המערבית, הוא ראייתה את המערכת גוף-נפש-רגש כמקשה אחת, כמבנה בלתי ניתן לחלוקה.
רגשות הם כמובן מרכיב אינטגרלי ויום-יומי של חיינו, אך כשעוצמתם גדולה, משכם ארוך או שהעיתוי שלהם "לא מתאים", הם הופכים להיות מחוללי מחלה. היבט מעניין נוסף שלהם, הוא שהם גם מחוללי מחלה, אך גם סימפטומים, העוזרים לנו להבין את מהות הדיסהרמוניה. לדוגמה: פחד פוגע בכליות ומחליש את הצ'י שלהן, אך נטייה לפחדנות ולחרדות מעידה על כליות חלשות, עודף חשיבה פוגע בטחול, אך חולשה של הטחול עלולה להתבטא בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, וכו'.
קיימים חמישה רגשות "נורמליים", המהווים את ה"נוף הרגשי" שלנו,
אלה Wǔ Zhì 五志 Five aspirations/Emotions/Wills/Minds על פי חמישה איברי צאנג וחמישה אלמנטים. והם: שמחה Joy 喜 Xǐ , כעס Anger  怒 Nù  , חרדה, Anxiety 憂 Yōu  , מחשבות Pensiveness 思 Sī  ופחד Fear 恐 Kǒng .
רגשות אינם "טובים" או "רעים", רגשות הם רגשות,כולנו חווים אותם, ובאופן נורמלי, כשרגש  חולף ודועך - ממשיכים הלאה. הבעיה מתחילה כשהרגש נמשך זמן רב מדי, או שעוצמתו רבה, או שהופעתו מתרחשת בעיתוי לא טוב, אז הופכים רגשות לשליליים, לפתוגנים, אז הם הופכים להיות שבעת האַ‏פֶ‏קְטִים Seven affects Qī Qíng 七情, ואנחנו יודעים לומר למה הם גורמים:

כעס/תסכול  怒 Anger Nù גורם לצ'י לעלות ומשפיע על הכבד,
שמחה 喜 Joy Xǐ מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב,
דאגה/חרדה Anxiety 憂 Yōu ומחשבות    Pensiveness Sī 思 "קושרים" את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות,
צער/אבל 悲 Grief Bēi "ממיס" את הצ'י ומשפיע על הראות,
פחד 恐 Fear Kǒng מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות,
הלם/חרדה 驚 Fright Jīng מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.

למרות האמור לעיל, ומה שאומר בהמשך, יש לזכור כי כל רגש, לאורך זמן, עלול לגרום ל"תקיעת" צ'י, לעימדון, או בשפה שלנו- לסטגנציה Stagnation Zhì 滯, מצב, אשר בסופו של דבר, יביא לאש פנימית, או חום "ריק".

כעס פוגע בכבד וגורם לצ'י לעלות, הכוונה לכעס עצור, רגזנות, תיסכול, עלבון, עוינות ומרירות, נטייה לרטון וסוגים מסוימים של דכאון נחשבים גם כביטויי כעס. לכעס יש תפקיד ומטרה, כשאדם רוצה לבטא את מעמדו, האוטוריטה שלו, להשיג מטרה מסוימת, הוא ייטה לבטא כעס. אבל כעס עודף חוסם את זרימת צ'י הכבד ודם הכבד, מייצר חום פנימי או גורם ליאנג לעלות, הדבר עלול להביא לכאבי ראש, מיגרנות, כאב צוואר או נטייה לצוואר תפוס, צלצולים באוזניים או אוזניים אטומות, סחרחורת, טעם מר בפה, יתר לחץ דם ואף לארוע מוחי. ייתכנו גם בעיות שונות במערכת העיכול, בשל "פלישת" הכבד לטחול או לקיבה, כגון "מעי רגיז", בעיות נשימה מ"העלבת" הראות או הפרעות לב מחדירת החום מהכבד. לפעמים יש תחושה שהנשימה "אינה מספקת", יש רצון להיאנח או לנשום עמוק, או הרגשה של גוש בגרון (מצב המכונה "תסמונת גלעין השזיף"), בגלל שהכבד מזין את הרחם והמרידיאן (המסלול האנרגטי שלו) עובר באיברי המין ומסתיים בשדיים, נראה הרבה פתולוגיות באיברים אלה, כגון תסמונת קדם ווסתית המתבטאת בגודש וכאבים בשדיים, מצבי רוח, שינויים בפעילות המעי ובתאבון ועוד, ובזמן המחזור- כאבי ווסת, לפעמים קשים מנשוא, וקרישי דם, ואף קושי להרות, בגברים אפשר שנראה אימפוטנציה או הפרעות בתפקוד המיני.

כעס ותסכול

שמחה מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב. מדובר בריגוש יתר, אם מאירוע ספציפי ואם מחשיפה לעיסוק כזה, הדבר קיים אצל ילדים המרבים לשחק במשחקי מחשב או לראות טלוויזיה, אך גם במבוגרים שעיסוקם כרוך בריגוש ומתח, כגון אנשי עסקים, סוחרי בורסה, עורכי דין וכו'. הביטוי יכול להיות תחושת חום במרכז החזה ובגפיים, הפרעות שינה, יובש בפה, נטייה לדלקות שתן, הפרעות בתפקוד המיני וקושי בתקשורת "נורמלית" עם הסביבה.

שמחה

דאגה ומחשבות קושרים את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות.
"חשיבת יתר" היא מושג מאוד סיני, ועוד יותר המושג "העלאת גירה מנטלית" mental rumination 復思 Fù sī, אך למרבה הצער הבעיה דווקא נפוצה מאוד בחברה שלנו, הן כגורם מחלה, והן כסימפטום לחולשה של הטחול, כלומר- של אלמנט האדמה. זה כולל גם התעסקות מוגזמת בענייני חשיבה תוך הזנחת  הגוף, התעסקות כפייתית במחשבות, עד כדי תסמונת אובססיבית-קומפולסיבית. מביא להצטברות לחות וממנה קצרה הדרך לצבירת ליחה, וברובד הראות- לדאגנות יתר, קשיי נשימה, נוקשות בשכמות ובחגורת הכתפיים והעורף, ולתסמונת חרדתית. נזק לטחול יכול שיתבטא בהפרעות אכילה שונות, החל מאנורקסיה ועד בולימיה, אכילת יתר, אכילת לילה, אכילה כפייתית או רגשית. מעי רגיז, מחלות מעי דלקתית (קרוהנ'ס וקוליטיס) כיב קיבה ותריסריון ועוד. כתוצאה מצבירת לחות אפשר לראות מחלות נשימה רבות, החל מ"סתם" נטייה לדלקות חוזרות בדרכי הנשימה, דרך דלקות אוזניים, וכלה באסתמה, ובל נשכח תופעות עור, אשר קשורות מבחינה סינית באופן ישיר למערכת הנשימה והנשמה, כגון אקזמה, המוכרת כאסתמה של העור או אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס וכו'.

צער/אבל ממיס את הצ'י ומשפיע על הראות
תחושת צער ואבל ממיסות ומפרקות את צ'י הראות והלב, הדבר מתבטא בחולשה או לאות כללית, קוצר נשימה עד כדי אסתמה, או מחלת ראות כרונית, תמונת דכאון, חוסר דם שביטוייו רבים:  יובש, אי הזנת רקמות ואיברים ועל כן חולשה ודלדול שרירים, חוסר דם בלב ועל כן הפרעות שינה, כי לנשמה אין עגינה, בהעדר דם שיזין את הצ'י תהיה אי-זרימה של צ'י, העלולה להתפתח לאש בלב, שביטוייה יכולים להיות נפשיים, אך גם מחלות לב מסוגים שונים.

אבל וצער

פחד מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות
אינסטינקט פחד מינימלי דרוש לנו לשם יצר הקיום הבסיסי שלנו, אך עודף פחד גורם לצ'י לרדת למטה (מנחית אותו) ובכך מחליש את הכליות, הדבר יתבטא בבעיות שתן למיניהן, כגון קושי בשליטה עליו  והשתנת לילה מרובה, עד כדי הרטבת לילה, הן בילדים והן במבוגרים, חרדות, בעיות בתפקוד המיני והפרעות פוריות בשני המינים, ברמה המנטלית- חוסר מוטיבציה וכוח רצון, והדבר ימנע מן האדם להתפתח מבחינה אישית ו/או מקצועית.

הלם/חרדה מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.
במצב זה הנזק הוא בעיקר לכליות וללב, אך גם למעי הדק, ייתכנו הפרעות בקצב הלב, הפרעות נשימה, והפרעות שינה, פגיעה במעי הדק תתבטא בקושי להבדיל בין עיקר ותפל, ומכאן- "התעסקות בשטויות" וקושי לקבל החלטות בחיים.

הלם, SHOCK

עם כל האמור לעיל חשוב להכיר כלל נוסף, והוא- כי בעת הופעת רגש בעוצמה, ייפגע לא רק האיבר הקשור אליו לפי החלוקה שפורטה לעיל, אלא, ייפגע גם האיבר הפעיל באותו זמן. כך, בשורה מצערת הנמסרת בעת שהאדם אוכל, תפגע לא רק בצ'י ובראות, אלא גם במערכת העיכול, קרי- הטחול והקיבה, על כל המשתמע מכך.
על אותו משקל – ארוע מפחיד בעת קיום יחסי מין ייפגע קשות בעיקר בכליות, אך מעשה של אלימות מינית, כגון אונס, מצב בו מעורבים כמעט כל הרגשות שציינתי לעיל, ייפגע במידה זו או אחרת כמעט בכל מערכת, היות ובזמן שכזה יש פחד, כעס, תסכול, הלם, אבל ודאגה, צאו וחשבו כי אין מערכת או איבר שלא ניזוקים במצב שכזה.

אופים מתקופת המלכה וויקטוריה

כשהתכוונתי לכתוב את הפוסט הזה היה לי ברור מה יהיה שמו, תוך שאני בטוח שאני יודע בוודאות מה פירוש הביטוי: השאור שבעיסה הוא כמובן= הטוב שבטוב, העלית, הקרם דלה קרם, הקצפת, הטופ, מלח הארץ, המוביל, המעט המתסיס ומעורר את המרובה.
אלא שבחיטוטיי (כפי שאני נוהג לעשות תמיד לפני כל פרסום) גיליתי לתדהמתי (טוב, אני נסחף, להפתעתי) שבעצם במקור, בתפישת חז"ל, פירושו הוא ההיפך הגמור. וכך הדבר: כשם שהשאור מחמיץ את העיסה, את הבצק להכנת הלחם, כך יצר הרע בתוכנו "מחמיץ" אותנו ואת כוונותינו הטובות. והוא בעצם המכשול העומד בינינו לבין- מי יודע מה, הנירוונה אולי?.

ראו למשל:
"ריבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שברצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות" (בבלי ברכות, י"ז, ע"א). ו"איזה הוא שאור- המחמיץ את האחרים" (תוספתא יום טוב, א' ה').
אז עם כל הכבוד לחז"לנו, צר לי אבל אני ממש לא מסכים איתם, שאור זה טוב, גם חברתית, גם תרבותית, וגם בריאותית…
לפי וויקיפדיה חמצת שאור היא תערובת חמוצה המוכנסת לעיסה וגורמת לתסיסת הבצק ולתפיחתו. בצק זה משמש להכנת לחמי שאור המאופיינים בטעם חמצמץ.

אז זהו, שמסתבר שכאשר בתהליך התסיסה משתתפים גם חיידקים פרוביוטיים (כן, כן, שוב Bifidobacterium) הם מפרישים אנזימים המורידים את רמת הפיטאטים והחומצה הפיטית (הידוע גם כאינוזיטול או E391) במזון, למה זה מעניין אותנו? כי החמוצה הפיטית מפריעה לנו לספוג מינרלים מהאוכל, ולכן כשרמתה נמוכה יותר (נגיד אם החמצנו את האוכל עם חיידקים פרוביוטיים) אז האוכל הזה מזין יותר. התהליך נכון עם כל הדגנים, אבל גם לגבי סויה, מוצרי סויה לא מוחמצים מכילים יותר חומצה פיטית מאותם מוצרים שעברו החמצה איפה? למשל:
במזרח יש:

• נאטו  Nattō (なっとう or 納豆?) מאכל יפני מסורתי מפולי סויה מותססים
• מיסו Miso (みそ or 味噌) כל אחד מכיר
• טמפה  Tempeh
• רוטב סויה מסורתי (אמיתי)
• קימצ'י Kimchee  או כרוב מותסס מסורתי קוריאני (תקראו את הפוסט הזה עד הסוף)

ואצלנו יש מוצרי חלב מוחמצים:

• יוגורט/קפיר/לבנה
• וחמוצים: כרוב כבוש, זיתים, מלפפונים וכו'

למה עוד החיידקים האלה טובים?
חלק מהעובדות הזכרתי, מי שרוצה להזכר מוזמן ללחוץ על הלינקים:
זה טוב נגד אלרגיה
זה טוב נגד הצטננות ושפעת
זה עוזר לרזות
זה טוב למניעת מחלות וחיזוק מע' החיסון

מה עוד?

• זה טוב לטיפול בשלשול
• זה טוב לסובלים ממעי רגיז/רגיש/עצבני
• זה טוב לסובלים מממחלת קרוהנ'ס ומחלת מעי דלקתית (קוליטיס כיבית)
• זה טוב לסובלים מאולקוס/דלקת של הקיבה, או מחיידק ההליקובקטר פילורי.
• זה טוב לסובלים מתסמונת המעי הדליף (Leaky gut)
• זה טוב לרגישים לחלב
• זה טוב לכל מי שחוטף זיהום :דרכי נשימה, מע' עיכול/ דרכי השתן/איברי המין (דלקות בנרתיק, בפרוסטטה ובצינוריות הזרע)/אחרי ניתוח/אם מקבל או לא מקבל אנטיביוטיקה.
• זה טוב לאקנה ACNE ואקזמה
• טוענים שזה טוב לאוטיזם
• זה טוב לתסמונת הקדם ווסתית
• זה טוב לסרטן שלפוחית השתן
• זה טוב לסוכרת
• זה טוב לבעיות שיניים ובעיות חניכיים.

לכן אני ממליץ לכל המטופלים שלי ליטול פרוביוטיקה (תשאלו אותם, או תנסו להיזכר בשיחה הראשונה שלנו אם הייתם אצלי).

מאיפה?
אפשר לקנות ולקחת טבליות.
אפשר לאכול טונות של יוגורט ביו.
אפשר להכין ולאכול לחם שאור, הנה מתכון להכנת מחמצת שאור
אפשר להכין "משקה מחייה" לפי המתכון שנתתי כאן (פעם שלישית היום שאני נותן את הלינק הזה )

כשחיפשתי תמונה/ציור של אופה (כי הפוסט קשור ללחם) הגעתי לג'וזפין בייקר, אז הנה תמונה שלה

josephine-baker

ואז החלטתי להכניס גם קטע ווידאו, כדי שתבינו למה אני שם אותה בבלוג שעוסק בבריאות. כי היא ממש בריאות!!!

מקורות

Food Navigator October 12, 2009
Journal of Agricultural and Food Chemistry October 9, 2009
Agribusiness Seminar at Harvard Business School Sanz-Penella JM, Tamayo-Ramos JA, Sanz Y, Haros M

.