ארכיון פוסטים מהקטגוריה "צמחונות"

116: זה תמיד חוזר על עצמו. פרק XVII מתוך "שיחות ברפואה הסינית"

יום שלישי, 24 באוגוסט, 2010

זה תמיד חוזר על עצמו: נכנס למרפאה מטופל חדש, או זוג עם ילד, הם מתיישבים מולי, מתנהלת שיחת היכרות ואבחון, ואז מגיעים לנושא התזונה: עוד בשלב השאלות הוא/היא/הם מעקמים פרצוף ודי מוקדם נפלט המשפט הקבוע: "בטח תאסור עליי לאכול מוצרי חלב, לא נראה לי/לנו שנוכל לעמוד בזה".

האמת היא שלרוב אכן אאשר את ההנחה, ולא רק זאת, אלא שאוסיף עוד המלצות להמנע ממזונות נוספים כהנה וכהנה (אני לא אוסר, אני ממליץ) אבל קודם לכן יבוא ההסבר, ועימו ההבנה, ולרוב קבלת הדברים. אז היום תורכם להבין, ותקוותי שגם לקבל (ההסבר היום הוא "סיני" בלבד, ואני לא מוסיף עליו עוד הסברים רבים אחרים, למשל למה החלב לא טוב לנו). הסינים רואים את מערכת העיכול כמעין מפעל, בית זיקוק, המקבל חומרי יסוד ומעבד אותם, הטחול ,脾 Pí השולט, בעזרת הקיבה 胃 Wèi, בתהליכי ההנעה וההתמרה Yún Huà 云化 הוא כמו סיר בישול שמכניסים לתוכו מרכיבים שונים, המעובדים בתוכו, והתוצאה היא מחד- יצירת אנרגיות, החיוניות לתפקוד המערכות השונות (צ'י, דם,נוזלי גוף), ומצד שני- הפרשת פסולת החוצה.

במידה ומערכת העיכול לא תתפקד ביעילות, יתרחשו שני תהליכים שליליים:
1: לא תיווצרנה מספיק אנרגיות.
2: תצטבר בגוף פסולת (שבין השאר דורשת גם היא אנרגיה נוספת לשם סילוקה).
במצב שהמערכת לא יעילה, תצטבר יותר ויותר פסולת, ורמת האנרגיה תפחת ותרד.
יעילות של מערכת שכזו נקבעת בעיקר משני גורמים:
1)    מה החומר אותו יש לעבד, קרי- מה האנרגיה/טמפרטורה של המזון,
2)    מה כמות האש העומדת לרשותנו, כלומר- כמה צ'י או יאנג יש במערכת.

ככל שהאנרגיה של המזון תהיה קרה יותר- תידרש כמות אנרגיה רבה יותר לשם עיבודו, וככל שרמת האנרגיה הנתונה תהיה נמוכה יותר- יקשה על מערכת העיכול לבצע תפקידה כראוי.
לשם המחשה נמשיך עם משל הסיר, ונציג שני מצבים בהם עוצמת האש זהה.


עומדות לפנינו שתי אפשרויות:
1)    נכניס לסיר א' ליטר מים.
2)    לסיר ב' נכניס אותו נפח מים אך בצורת גוש קרח.

ברור שבסיר ובו הקרח יידרש זמן רב יותר להגיע לרתיחה, ובמידה והאש העומדת לרשותנו קטנה- ייתכן ולא נצליח כלל להרתיח את הקרח, ואף יתכן והאש תסתיים ותכבה לפני תום התהליך. במקרים אלה הבישול לא ייעשה כראוי ותיוותר פסולת. משמע- ככל שנכנס לסיר (מערכת העיכול) מזון קר פחות- נייעל את המערכת. היעילות תתבטא ביצירת יותר אנרגיות ובפינוי יעיל יותר של הפסולת. פסולת זו קרויה ברפואה הסינית לחות Damp 湿 Shī, , או ליחה 痰 Tán Phlegm
הרמה האנרגטית /הטמפרטורה של מזון נובעת משני פרמטרים:
א)    הטמפרטורה (במעלות) של המזון
ב)    כמה המזון יין או יאנג.

כאשר המזון הנכנס למערכת העיכול "קר" מדי, נוצר עומס יתר על מערכת העיכול, וזו אינה יכולה לתפקד כיאות. המזון יכול להיות קר על פי הגדרה אנרגטית או קר יחסית בגלל שמערכת העיכול חלשה. המזון נחשב קר כשהטמפרטורה שלו קרה או שהאנרגיה שלו קרה. לעומת זאת, אכילת מזון שהטמפרטורה שלו קרובה לטמפרטורת הגוף מייעלת את תפקודה של מערכת העיכול, הדבר בולט יותר בבעלי טחול חלש, (שבגינו אין גופם מסוגל להפטר מעודפי הלחות). עוד גורם המשפיע על אנרגית המזון היא צורת העיבוד שלו: אוכל נא הוא יין=קר יותר. אוכל מעובד/מבושל הוא יאנג=חם יותר. זו הסיבה לכך שבמזרח לא רואים סלטים, אלא האוכל עשוי: מאודה, מבושל, מוקפץ וכו'.

לחות מאטה זרימת צ'י ומכבידה, היא מסרבלת את תפקוד האיברים, מנפחת, מגבירה הפרשות, נותנת תחושת כובד ולאות  ו"משיכה כלפי מטה". במצבים קשים היא תתבטא בבצקות, גושים, דלקות והפרשות שונות, ואף בצורת ליחה המצטברת בדרכי הנשימה ובעור, וגורמת לאסתמה, מחלות נשימה, ומחלות עור, בדלקות פרקים, סינוסיטיס, דלקות חוזרות בנרתיק, מעי רגיז או דלקתי, ועוד צרות רבות, כמעט בכל מערכת בגוף. זכרו שיש לחות קרה ולחות חמה, ויש ליחה קרה וליחה חמה. על כן, הכלי הראשון של כל רופא סיני היא התזונה, וטיפול נכון חייב להתייחס למה שהבנאדם אוכל.
אז הנה קצת עצות, שעשויות לעזור לכם:
מזונות מייצרי לחות:

אוכל או שתיה קרים (בטמפרטורה שלהם). מוצרי חלב בקר, הנחשבים מאוד קרים ומגבירי לחות וליחה, בשרים שמנים, בוטנים על מוצריהם (במבה וחמאת בוטנים), אגוזי קשיו, מוצרי חיטה לבנה, בננות, אבוקדו, פירות הדר, פירות טרופיים, סוכר לבן וממתיקים מלאכותיים, פרי הדר, בעיקר תפוזים וקלמנטינות ופירות טרופיים (גם לא להגזים באבוקדו) וגם בננות, סוכר לבן, חיטה, אוכל שמן, מטוגן המייצר לחות חמה, בשר בקר או כבש, דגי מים מתוקים ובריכה.והפלא ופלא: ירקות חיים, שהם יין, לעומת ירקות שעברו תהליך עיבוד כלשהו, ההופך אותם יותר יאנג, למען הסר חשש ודאגה מלבכם, הנה מוצרים פחות קרים (יחסית) שיכולים להיות תחליף למוצרי חלב כמקור לסידן: יוגורט, קפיר ולבנה שבתהליך ההכנה שלהם (ההחמצה) עוברים מעין בישול על ידי חיידק הלקטובצילוס, דבר העושה אותם "פחות קרים"). מוצרי חלב צאן (עזים וכבשים שהן חיות יותר יאנגיות מפרות), חלב בפאלו, חלב נאקות (לא כשר), ממרח שקדים (שקדייה), טחינה ומוצרי סויה במידה מסוימת.

ומה כן טוב?

ברפואה הסינית קוראים להוצאת הלחות/ליחה "לפתור" TO RESOLVE, אנחנו משתמשים במקרים אלה בשינויי תזונה, צמחי מרפא ובדיקור, אבל אדם חייב לטפל קודם כל בעצמו, אז אם אתם תקועים עם עודף לחות או ליחה הנה כמה דברים שיעזרו לכם, כל מזון ניתן להוסיף לאוכל, או לחלוט ולשתות, כיד הדמיון הטובה עליכם:
מזונות שפותרים לחות:

תירס, שְׂעוֹרָה, אורז בסמטי, נבטי אַסְפֶּסֶת, פטריות שמפיניון, צָלָפים, דלעת, צְנוֹן, צְנוֹנִית, לֶפֶת, פאפיה, לימון, עדשי אזוקי, דג טונה, צלופח (למי שיש לו אומץ), אניס, שום, חזרת, אזובית (מיורן), סירפד, פטרוזיליה, פלפל לבן, תה ירוק, חליטת עלי פֶּטֶל, תה יסמין. פטרוזיליה, סלרי, תה ירוק (סיני), חמוצים, שום, בצל, חזרת, חרדל, גרגיר הנחלים, צנון, צנונית, ירקות כתומים (בטטה, דלעת, גזר), תבלינים "מחממים": (קינמון, ציפורן, זנגביל, כמון, כורכום, פילפל שחור), אורז לבן בסמטי, דוחן, גריסי פנינה, שבולת שועל (שגם מוריד כולסטרול שהוא למעשה לחות חמה), קטניות (אותן רצוי להשרות ללילה לפני הבישול), מזונות שמקורם בשומשום (טחינה, חלבה ביתית).
מזונות הפותרים לחות חמה:
אספרגוס, סלרי, כרוב סיני, אֻכְמָנִיות, חמוציות, שעועית, תמרינדי.
מזונות הפותרים ליחה:
פטריות שמפיניון, גַּרְגִּיר הַנְּחָלִים, שקדים, אגוזי מלך, לובסטר, קִימֶל, הֶל, שום, חזרת, אזובית (מיורן), זרעי חרדל,, תימין, פלפל לבן, תה שחור, חלב סויה, חזרת, שום.
מזונות הפותרים ליחה קרה:
עלי חרדל, בצל, בצל ירוק, ריחן (בזיליקום), פלפל שחור, קליפות קינמון, שֻׁמָּר, ג'ינג'ר טרי, עַרְעָר, בצל לבן, רוֹזְמָרִין, צַתְרָה (SAVORY), תה יסמין, תה ג'ינג'ר.
מזונות הפותרים ליחה חמה:
אצות, ערמוני מים, חזרת, חליטת קליפות תפוח עץ, אשכולית, קליפות לימון, אגסים, אפרסמון, חליטת קליפות מנדרינה, שוּש קרח (ליקריץ), חליטת פרח הסמבוק, מיץ אשכוליות, תה מנתה.

96: מה הסיניות יודעות שאנחנו לא?

יום חמישי, 28 בינואר, 2010

כמעט מדי יום אני חווה אותה חוויה: אני נואם ומטיף כנגד צריכת מוצרי חלב ומשבח ומהלל מוצרי סויה, ואז אני רואה את המבט החושד והפרצוף העגמומי, ויודע שתיכף תגיע השאלה ביחס לקשר בין

א) מוצרי סויה והפרעות בהתפתחות המינית של ילדים/התבגרות מינית מוקדמת אצל בנות, ו

ב) הסכנה להתפתחות סרטן שד ו/או חזרה של סרטן שד בנשים שעברו את המחלה.
וכל כמה שאני מסביר ששני החששות האלה מחוסרי יסוד, קשה לאנשים לקבל את זה, מישהו עשה עבודה טובה, והחדיר את הפחד עמוק-עמוק.

אז עכשעו התפרסם עוד מחקר, באחד העתונים הרציניים בעולם: ה JAMA, המחקר בוצע במטרה להעריך את הקשר בין צריכת מוצרי סויה בקרב חולות סרטן שד לתמותה וחזרה של המחלה.
הנתונים למחקר נלקחו ממחקר עקבה שכלל 5042 נשים לאחר סרטן שד. והוא מצא כי צריכת מוצרי סויה בנשים עם סרטן שד קשורה בסיכון מופחת לתמותה ולחזרת המחלה.

הסיבה לחשש מסויה נובע מכך שמאכלים המכילים סויה עשירים בפיטואסטרוגנים מסוג איזופלבונים (isoflavones). אמנם ישנן השערות מחקריות לכך שפיטואסטרוגנים מסוג זה מפחיתים דווקא את הסיכון לסרטן שד – אבל בגלל השפעתם דמוית-האסטרוגן של איזופלבונים והאינטראקציה הפוטנציאלית שלהם עם התרופה טמוקסיפן (Tamoxifen), הניתנת לנשים שהגידול שלהן הינו בעל קולטנים לאסטרוגן, קיים חשש מפני צריכת מאכלי סויה בקרב חולות סרטן שד.
עקבו אחרי 5042 הנשים במשך זמן ממוצע של  3.9 שנים

  • נפטרו-444
  • המחלה חזרה או שארע מוות הקשור למחלה אצל 534

בחלוקת הנשים על פי צריכת מוצרי סויה נמצא שהיה יחס הפוך בין צריכתה להישנות המחלה או מוות ממנה, כלומר:
ככל שצרכו סויה יותר- מתו פחות ( 7.4% ) והמחלה חזרה פחות (8%)
ככל צרכו סויה פחות- מתו יותר (10.3%) או המחלה חזרה יותר(  11.2%)
התופעה נצפתה הן בקרב נשים עם רצפטורים שליליים, הן בעלות רצפטורים חיוביים, הן בקרב מטופלות בטמוקסיפן והן אצל כאלה שלא טופלו.
מסקנות: צריכת מוצרי סויה בנשים עם סרטן שד קשורה בסיכון מופחת לתמותה ולחזרת המחלה.
תאכלו סויה, ותנו גם לילדים, ובקרוב אוכיח לכם שגם להם זה בסדר לתת.

Soy Food Intake and Breast Cancer Survival, Shu X.O. et al, JAMA, 2009, Volume 302, Number 22, Pages 2437-2443

ורק בשביל לרענן לכם את הזכרון, תקראו את זה

82: השאור שבעיסה

יום שבת, 31 באוקטובר, 2009
אופים מתקופת המלכה וויקטוריה

אופים מתקופת המלכה וויקטוריה

כשהתכוונתי לכתוב את הפוסט הזה היה לי ברור מה יהיה שמו, תוך שאני בטוח שאני יודע בוודאות מה פירוש הביטוי: השאור שבעיסה הוא כמובן= הטוב שבטוב, העלית, הקרם דלה קרם, הקצפת, הטופ, מלח הארץ, המוביל, המעט המתסיס ומעורר את המרובה.
אלא שבחיטוטיי (כפי שאני נוהג לעשות תמיד לפני כל פרסום) גיליתי לתדהמתי (טוב, אני נסחף, להפתעתי) שבעצם במקור, בתפישת חז"ל, פירושו הוא ההיפך הגמור. וכך הדבר: כשם שהשאור מחמיץ את העיסה, את הבצק להכנת הלחם, כך יצר הרע בתוכנו "מחמיץ" אותנו ואת כוונותינו הטובות. והוא בעצם המכשול העומד בינינו לבין- מי יודע מה, הנירוונה אולי?.

ראו למשל:
"ריבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שברצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות" (בבלי ברכות, י"ז, ע"א). ו"איזה הוא שאור- המחמיץ את האחרים" (תוספתא יום טוב, א' ה').
אז עם כל הכבוד לחז"לנו, צר לי אבל אני ממש לא מסכים איתם, שאור זה טוב, גם חברתית, גם תרבותית, וגם בריאותית…
לפי וויקיפדיה חמצת שאור היא תערובת חמוצה המוכנסת לעיסה וגורמת לתסיסת הבצק ולתפיחתו. בצק זה משמש להכנת לחמי שאור המאופיינים בטעם חמצמץ.

אז זהו, שמסתבר שכאשר בתהליך התסיסה משתתפים גם חיידקים פרוביוטיים (כן, כן, שוב Bifidobacterium) הם מפרישים אנזימים המורידים את רמת הפיטאטים והחומצה הפיטית (הידוע גם כאינוזיטול או E391) במזון, למה זה מעניין אותנו? כי החמוצה הפיטית מפריעה לנו לספוג מינרלים מהאוכל, ולכן כשרמתה נמוכה יותר (נגיד אם החמצנו את האוכל עם חיידקים פרוביוטיים) אז האוכל הזה מזין יותר. התהליך נכון עם כל הדגנים, אבל גם לגבי סויה, מוצרי סויה לא מוחמצים מכילים יותר חומצה פיטית מאותם מוצרים שעברו החמצה איפה? למשל:
במזרח יש:

  • נאטו  Nattō (なっとう or 納豆?) מאכל יפני מסורתי מפולי סויה מותססים
  • מיסו Miso (みそ or 味噌) כל אחד מכיר
  • טמפה  Tempeh
  • רוטב סויה מסורתי (אמיתי)
  • קימצ'י Kimchee  או כרוב מותסס מסורתי קוריאני (תקראו את הפוסט הזה עד הסוף)

ואצלנו יש מוצרי חלב מוחמצים:

  • יוגורט/קפיר/לבנה
  • וחמוצים: כרוב כבוש, זיתים, מלפפונים וכו'

למה עוד החיידקים האלה טובים?
חלק מהעובדות הזכרתי, מי שרוצה להזכר מוזמן ללחוץ על הלינקים:
זה טוב נגד אלרגיה
זה טוב נגד הצטננות ושפעת
זה עוזר לרזות
זה טוב למניעת מחלות וחיזוק מע' החיסון

מה עוד?

  • זה טוב לטיפול בשלשול
  • זה טוב לסובלים ממעי רגיז/רגיש/עצבני
  • זה טוב לסובלים מממחלת קרוהנ'ס ומחלת מעי דלקתית (קוליטיס כיבית)
  • זה טוב לסובלים מאולקוס/דלקת של הקיבה, או מחיידק ההליקובקטר פילורי.
  • זה טוב לסובלים מתסמונת המעי הדליף (Leaky gut)
  • זה טוב לרגישים לחלב
  • זה טוב לכל מי שחוטף זיהום :דרכי נשימה, מע' עיכול/ דרכי השתן/איברי המין (דלקות בנרתיק, בפרוסטטה ובצינוריות הזרע)/אחרי ניתוח/אם מקבל או לא מקבל אנטיביוטיקה.
  • זה טוב לאקנה ACNE ואקזמה
  • טוענים שזה טוב לאוטיזם
  • זה טוב לתסמונת הקדם ווסתית
  • זה טוב לסרטן שלפוחית השתן
  • זה טוב לסוכרת
  • זה טוב לבעיות שיניים ובעיות חניכיים.

לכן אני ממליץ לכל המטופלים שלי ליטול פרוביוטיקה (תשאלו אותם, או תנסו להיזכר בשיחה הראשונה שלנו אם הייתם אצלי).

מאיפה?
אפשר לקנות ולקחת טבליות.
אפשר לאכול טונות של יוגורט ביו.
אפשר להכין ולאכול לחם שאור, הנה מתכון להכנת מחמצת שאור
אפשר להכין "משקה מחייה" לפי המתכון שנתתי כאן (פעם שלישית היום שאני נותן את הלינק הזה )

כשחיפשתי תמונה/ציור של אופה (כי הפוסט קשור ללחם) הגעתי לג'וזפין בייקר, אז הנה תמונה שלה

josephine-baker

josephine-baker

ואז החלטתי להכניס גם קטע ווידאו, כדי שתבינו למה אני שם אותה בבלוג שעוסק בבריאות. כי היא ממש בריאות!!!

מקורות

Food Navigator October 12, 2009
Journal of Agricultural and Food Chemistry October 9, 2009
Agribusiness Seminar at Harvard Business School Sanz-Penella JM, Tamayo-Ramos JA, Sanz Y, Haros M

.