drbarak

הרהורים ומחשבות

אחד ההיבטים החשובים של הרפואה הסינית, המבדיל אותה ביתר שאת מן הרפואה המערבית, הוא ראייתה את המערכת גוף-נפש-רגש כמקשה אחת, כמבנה בלתי ניתן לחלוקה.
רגשות הם כמובן מרכיב אינטגרלי ויום-יומי של חיינו, אך כשעוצמתם גדולה, משכם ארוך או שהעיתוי שלהם "לא מתאים", הם הופכים להיות מחוללי מחלה. היבט מעניין נוסף שלהם, הוא שהם גם מחוללי מחלה, אך גם סימפטומים, העוזרים לנו להבין את מהות הדיסהרמוניה. לדוגמה: פחד פוגע בכליות ומחליש את הצ'י שלהן, אך נטייה לפחדנות ולחרדות מעידה על כליות חלשות, עודף חשיבה פוגע בטחול, אך חולשה של הטחול עלולה להתבטא בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, וכו'.
קיימים חמישה רגשות "נורמליים", המהווים את ה"נוף הרגשי" שלנו,
אלה Wǔ Zhì 五志 Five aspirations/Emotions/Wills/Minds על פי חמישה איברי צאנג וחמישה אלמנטים. והם: שמחה Joy 喜 Xǐ , כעס Anger  怒 Nù  , חרדה, Anxiety 憂 Yōu  , מחשבות Pensiveness 思 Sī  ופחד Fear 恐 Kǒng .
רגשות אינם "טובים" או "רעים", רגשות הם רגשות,כולנו חווים אותם, ובאופן נורמלי, כשרגש  חולף ודועך - ממשיכים הלאה. הבעיה מתחילה כשהרגש נמשך זמן רב מדי, או שעוצמתו רבה, או שהופעתו מתרחשת בעיתוי לא טוב, אז הופכים רגשות לשליליים, לפתוגנים, אז הם הופכים להיות שבעת האַ‏פֶ‏קְטִים Seven affects Qī Qíng 七情, ואנחנו יודעים לומר למה הם גורמים:

כעס/תסכול  怒 Anger Nù גורם לצ'י לעלות ומשפיע על הכבד,
שמחה 喜 Joy Xǐ מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב,
דאגה/חרדה Anxiety 憂 Yōu ומחשבות    Pensiveness Sī 思 "קושרים" את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות,
צער/אבל 悲 Grief Bēi "ממיס" את הצ'י ומשפיע על הראות,
פחד 恐 Fear Kǒng מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות,
הלם/חרדה 驚 Fright Jīng מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.

למרות האמור לעיל, ומה שאומר בהמשך, יש לזכור כי כל רגש, לאורך זמן, עלול לגרום ל"תקיעת" צ'י, לעימדון, או בשפה שלנו- לסטגנציה Stagnation Zhì 滯, מצב, אשר בסופו של דבר, יביא לאש פנימית, או חום "ריק".

כעס פוגע בכבד וגורם לצ'י לעלות, הכוונה לכעס עצור, רגזנות, תיסכול, עלבון, עוינות ומרירות, נטייה לרטון וסוגים מסוימים של דכאון נחשבים גם כביטויי כעס. לכעס יש תפקיד ומטרה, כשאדם רוצה לבטא את מעמדו, האוטוריטה שלו, להשיג מטרה מסוימת, הוא ייטה לבטא כעס. אבל כעס עודף חוסם את זרימת צ'י הכבד ודם הכבד, מייצר חום פנימי או גורם ליאנג לעלות, הדבר עלול להביא לכאבי ראש, מיגרנות, כאב צוואר או נטייה לצוואר תפוס, צלצולים באוזניים או אוזניים אטומות, סחרחורת, טעם מר בפה, יתר לחץ דם ואף לארוע מוחי. ייתכנו גם בעיות שונות במערכת העיכול, בשל "פלישת" הכבד לטחול או לקיבה, כגון "מעי רגיז", בעיות נשימה מ"העלבת" הראות או הפרעות לב מחדירת החום מהכבד. לפעמים יש תחושה שהנשימה "אינה מספקת", יש רצון להיאנח או לנשום עמוק, או הרגשה של גוש בגרון (מצב המכונה "תסמונת גלעין השזיף"), בגלל שהכבד מזין את הרחם והמרידיאן (המסלול האנרגטי שלו) עובר באיברי המין ומסתיים בשדיים, נראה הרבה פתולוגיות באיברים אלה, כגון תסמונת קדם ווסתית המתבטאת בגודש וכאבים בשדיים, מצבי רוח, שינויים בפעילות המעי ובתאבון ועוד, ובזמן המחזור- כאבי ווסת, לפעמים קשים מנשוא, וקרישי דם, ואף קושי להרות, בגברים אפשר שנראה אימפוטנציה או הפרעות בתפקוד המיני.

כעס ותסכול

שמחה מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב. מדובר בריגוש יתר, אם מאירוע ספציפי ואם מחשיפה לעיסוק כזה, הדבר קיים אצל ילדים המרבים לשחק במשחקי מחשב או לראות טלוויזיה, אך גם במבוגרים שעיסוקם כרוך בריגוש ומתח, כגון אנשי עסקים, סוחרי בורסה, עורכי דין וכו'. הביטוי יכול להיות תחושת חום במרכז החזה ובגפיים, הפרעות שינה, יובש בפה, נטייה לדלקות שתן, הפרעות בתפקוד המיני וקושי בתקשורת "נורמלית" עם הסביבה.

שמחה

דאגה ומחשבות קושרים את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות.
"חשיבת יתר" היא מושג מאוד סיני, ועוד יותר המושג "העלאת גירה מנטלית" mental rumination 復思 Fù sī, אך למרבה הצער הבעיה דווקא נפוצה מאוד בחברה שלנו, הן כגורם מחלה, והן כסימפטום לחולשה של הטחול, כלומר- של אלמנט האדמה. זה כולל גם התעסקות מוגזמת בענייני חשיבה תוך הזנחת  הגוף, התעסקות כפייתית במחשבות, עד כדי תסמונת אובססיבית-קומפולסיבית. מביא להצטברות לחות וממנה קצרה הדרך לצבירת ליחה, וברובד הראות- לדאגנות יתר, קשיי נשימה, נוקשות בשכמות ובחגורת הכתפיים והעורף, ולתסמונת חרדתית. נזק לטחול יכול שיתבטא בהפרעות אכילה שונות, החל מאנורקסיה ועד בולימיה, אכילת יתר, אכילת לילה, אכילה כפייתית או רגשית. מעי רגיז, מחלות מעי דלקתית (קרוהנ'ס וקוליטיס) כיב קיבה ותריסריון ועוד. כתוצאה מצבירת לחות אפשר לראות מחלות נשימה רבות, החל מ"סתם" נטייה לדלקות חוזרות בדרכי הנשימה, דרך דלקות אוזניים, וכלה באסתמה, ובל נשכח תופעות עור, אשר קשורות מבחינה סינית באופן ישיר למערכת הנשימה והנשמה, כגון אקזמה, המוכרת כאסתמה של העור או אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס וכו'.

צער/אבל ממיס את הצ'י ומשפיע על הראות
תחושת צער ואבל ממיסות ומפרקות את צ'י הראות והלב, הדבר מתבטא בחולשה או לאות כללית, קוצר נשימה עד כדי אסתמה, או מחלת ראות כרונית, תמונת דכאון, חוסר דם שביטוייו רבים:  יובש, אי הזנת רקמות ואיברים ועל כן חולשה ודלדול שרירים, חוסר דם בלב ועל כן הפרעות שינה, כי לנשמה אין עגינה, בהעדר דם שיזין את הצ'י תהיה אי-זרימה של צ'י, העלולה להתפתח לאש בלב, שביטוייה יכולים להיות נפשיים, אך גם מחלות לב מסוגים שונים.

אבל וצער

פחד מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות
אינסטינקט פחד מינימלי דרוש לנו לשם יצר הקיום הבסיסי שלנו, אך עודף פחד גורם לצ'י לרדת למטה (מנחית אותו) ובכך מחליש את הכליות, הדבר יתבטא בבעיות שתן למיניהן, כגון קושי בשליטה עליו  והשתנת לילה מרובה, עד כדי הרטבת לילה, הן בילדים והן במבוגרים, חרדות, בעיות בתפקוד המיני והפרעות פוריות בשני המינים, ברמה המנטלית- חוסר מוטיבציה וכוח רצון, והדבר ימנע מן האדם להתפתח מבחינה אישית ו/או מקצועית.

הלם/חרדה מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.
במצב זה הנזק הוא בעיקר לכליות וללב, אך גם למעי הדק, ייתכנו הפרעות בקצב הלב, הפרעות נשימה, והפרעות שינה, פגיעה במעי הדק תתבטא בקושי להבדיל בין עיקר ותפל, ומכאן- "התעסקות בשטויות" וקושי לקבל החלטות בחיים.

הלם, SHOCK

עם כל האמור לעיל חשוב להכיר כלל נוסף, והוא- כי בעת הופעת רגש בעוצמה, ייפגע לא רק האיבר הקשור אליו לפי החלוקה שפורטה לעיל, אלא, ייפגע גם האיבר הפעיל באותו זמן. כך, בשורה מצערת הנמסרת בעת שהאדם אוכל, תפגע לא רק בצ'י ובראות, אלא גם במערכת העיכול, קרי- הטחול והקיבה, על כל המשתמע מכך.
על אותו משקל – ארוע מפחיד בעת קיום יחסי מין ייפגע קשות בעיקר בכליות, אך מעשה של אלימות מינית, כגון אונס, מצב בו מעורבים כמעט כל הרגשות שציינתי לעיל, ייפגע במידה זו או אחרת כמעט בכל מערכת, היות ובזמן שכזה יש פחד, כעס, תסכול, הלם, אבל ודאגה, צאו וחשבו כי אין מערכת או איבר שלא ניזוקים במצב שכזה.

כמעט מדי יום אני חווה אותה חוויה: אני נואם ומטיף כנגד צריכת מוצרי חלב ומשבח ומהלל מוצרי סויה, ואז אני רואה את המבט החושד והפרצוף העגמומי, ויודע שתיכף תגיע השאלה ביחס לקשר בין

א) מוצרי סויה והפרעות בהתפתחות המינית של ילדים/התבגרות מינית מוקדמת אצל בנות, ו

ב) הסכנה להתפתחות סרטן שד ו/או חזרה של סרטן שד בנשים שעברו את המחלה.
וכל כמה שאני מסביר ששני החששות האלה מחוסרי יסוד, קשה לאנשים לקבל את זה, מישהו עשה עבודה טובה, והחדיר את הפחד עמוק-עמוק.

אז עכשעו התפרסם עוד מחקר, באחד העתונים הרציניים בעולם: ה JAMA, המחקר בוצע במטרה להעריך את הקשר בין צריכת מוצרי סויה בקרב חולות סרטן שד לתמותה וחזרה של המחלה.
הנתונים למחקר נלקחו ממחקר עקבה שכלל 5042 נשים לאחר סרטן שד. והוא מצא כי צריכת מוצרי סויה בנשים עם סרטן שד קשורה בסיכון מופחת לתמותה ולחזרת המחלה.

הסיבה לחשש מסויה נובע מכך שמאכלים המכילים סויה עשירים בפיטואסטרוגנים מסוג איזופלבונים (isoflavones). אמנם ישנן השערות מחקריות לכך שפיטואסטרוגנים מסוג זה מפחיתים דווקא את הסיכון לסרטן שד – אבל בגלל השפעתם דמוית-האסטרוגן של איזופלבונים והאינטראקציה הפוטנציאלית שלהם עם התרופה טמוקסיפן (Tamoxifen), הניתנת לנשים שהגידול שלהן הינו בעל קולטנים לאסטרוגן, קיים חשש מפני צריכת מאכלי סויה בקרב חולות סרטן שד.
עקבו אחרי 5042 הנשים במשך זמן ממוצע של  3.9 שנים

• נפטרו-444
• המחלה חזרה או שארע מוות הקשור למחלה אצל 534

בחלוקת הנשים על פי צריכת מוצרי סויה נמצא שהיה יחס הפוך בין צריכתה להישנות המחלה או מוות ממנה, כלומר:
ככל שצרכו סויה יותר- מתו פחות ( 7.4% ) והמחלה חזרה פחות (8%)
ככל צרכו סויה פחות- מתו יותר (10.3%) או המחלה חזרה יותר(  11.2%)
התופעה נצפתה הן בקרב נשים עם רצפטורים שליליים, הן בעלות רצפטורים חיוביים, הן בקרב מטופלות בטמוקסיפן והן אצל כאלה שלא טופלו.
מסקנות: צריכת מוצרי סויה בנשים עם סרטן שד קשורה בסיכון מופחת לתמותה ולחזרת המחלה.
תאכלו סויה, ותנו גם לילדים, ובקרוב אוכיח לכם שגם להם זה בסדר לתת.

Soy Food Intake and Breast Cancer Survival, Shu X.O. et al, JAMA, 2009, Volume 302, Number 22, Pages 2437-2443

ורק בשביל לרענן לכם את הזכרון, תקראו את זה

רק לפני כמה ימים סיפרתי כאן שההמלצה לביצוע ממוגרפיה ירדה מתדירות של אחת לשנה לביצועה אחת לשנתיים,

והנה יוצאת הודעה דומה מטעם החברה האמריקאית לגינקולוגיה The American College of Obstetricians and Gynecologists (ACOG) ובה המלצות חדשות בקשר לבדיקת הפאפ הידועה.

וקודם קצת היסטוריה והסבר:

זה הוירוס

וזה ד"ר פאפ

בדיקת פאפאניקולאו Papanicolaou test, הקרויה בקיצור בדיקת פאפ, או Pap smear, Pap test, cervical smear, smear test, הומצאה על ידי ונקראת על שם רופא יווני בעל שם, ששמו היה, כמה מפתיע, גיאורגיוס פאפאניקולאו Georgios Papanikolaou. הבדיקה נערכת לנשים החל מגיל 18 הפעילות מינית ועד 50 או 60 (משתנה ממדינה למדינה) כל שנה.
בבדיקה לוקחים משטח מצוואר הרחם על ידי מכשיר, במטרה לבדוק, תחת מיקרוסקופ, האם יש שינויים במבנה התאים שם, במטרה למצוא (ורצוי שלא) תאים טרום-סרטניים או תאי סרטן של צוואר הרחם, אשר מיוחס באופן כמעט בלעדי לוירוס הפפילומה, הוא ה . Human papillomavirus ובקיצור HPV.

סוגי הווירוס

יש כמה זנים של וירוס הפפילומה, שעושים כל מיני בעיות, בעיקר יבלות (=פפילומות), בידיים, ברגליים, באיברי המין, בפי הטבעת, בפה, כל אחד על פי העדפותיו המיניות, וחלק מן הזנים של הווירוס עושים גם סרטן: של צוואר הרחם, באותם מקומות, ואצל גברים בפה, ולאחרונה מיוחסת לו העלייה המשמעותית בסרטן הפה (ולא רק לסלולרי, כפי שכתבתי כאן ), או שאולי עוד יסתבר ששני הדברים נכונים ויש טכניקה חדשה: דיבור בסלולרי תוך מין אוראלי, או אולי בכלל שימוש חדש ומקורי למצב הרטט שהיצרנים לא חשבו עליו?).
על רקע זה פותחו שני חיסונים לסרטן צוואר הרחם, גארדאסיל Gardasil, וסרבריקס Cervarix, שניהם כנגד זנים 16 ו-18, וגארדאסיל גם כנגד זנים 6 ו-11, שאחראים לכ-90% מהיבלות. החיסונים לא יעילים לנשים שנדבקו כבר
לאור הירידה המשמעותית בתמחותה מסרטן צוואר הרחם שונו ההמלצות לביצוע פאפ.

בקיצר, ההמלצה החדשה אומרת כך:

• בדיקת פאפ ראשונה בגיל 21
• בדיקה כל שנתיים עד גיל 30
• נשים שבמשך 3  בדיקות היו שליליות- מגיל 30 והלאה- כל 3 שנים
• אין לבצע את הבדיקה בנשים שעברו כריתת הרחם שלא בגלל סרטן
• אין הגיון בביצוע הבדיקה בנשים בנות 65-70 שהיו שליליות בשלוש בדיקות רציפות או 10 שנים.

אחת הסיבות (חוץ מאשר כסף) לשינוי היא שנמצא כי נשים שעברו פעולות בצוואר הרחם (כמו ביופסיה) נוטות יותר ללידות מוקדמות, וגם כי כל ההתעסקות המיותרת מעלה את רמת החרדה, ולדעת החוקרים הנזק גדול מן התועלת, מה עוד שבבחורות צעירות, יש נטייה למצבים של דיספלזיה DYSPLASIA, (שהיא שינוי טרום סרטני במבנה התא) להסתדר ולהיעלם לבד, ללא התערבות.

ומשפט המפתח בסיום המאמר, המעורר מחשבות שלא אפתח אותן כאן אומר:

גם נשים שחוסנו כנגד HPV צריכות להמשיך ולבצע בדיקות פאפ.

ככה זה נעשה

Cervical Cytology Screening," is published in the December 2009 issue of Obstetrics & Gynecology