drbarak

שמה של הרפואה הסינית הולך לפניה בשל היותה רפואה מונעת. האגדה האורבנית מספרת שלרופאים הסיניים דפעם היו הרבה מטופלים ומעט חולים, הרופא נהג "לעשות סיבוב" בין מטופליו, נתן להם הנחיות לניהול אורח חיים בריא ותקין, קיבל תשלום והמשיך לדרכו. במידה והמטופל מילא אחר הוראות הרופא ולמרות זאת חלה, היה הרופא מטפל בו ללא תשלום עד אשר הבריא. בתנאי שהמטופל אכן היה ממושמע וניהל אורח חיים בריא, כפי שנצטווה. זו הדרך האידאלית לטפל= המניעה, אלא שלצערנו בודדים הנוקטים בה, ורוב העצות שאנחנו נותנים נופלות על אוזניים ערלות, ושוות כשלג דאשתקד.

הדבר מביא אותנו לשיחה על גורם המחלה היחיד שיכול שיהיה בשליטתנו, ווהוא- איך אנחנו מנהלים את חיינו.
היום נשוחח על המושג Bù Nèi Wài Yīn 不内外因, שפירושו "לא פנימי ולא חיצוני", והכוונה היא למחוללי מחלה שאינם משתייכים לאף אחת משתי הקבוצות הקודמות: החיצוניים, והפנימיים, אך המשפיעים במידה מכרעת על בריאותנו, והם: הגנטיקה שלנו מחד, ואיך אנחנו מנהלים את חיינו מאידך.
המבנה הגופני 體質 Constitution/Physique Tǐzhí
מדובר ברמת הבריאות והחוזק הכללי של האדם ברגע נתון, תוצאה של המבנה התורשתי-המולד, הנקבע ממצב הג'ינג של ההורים בעת ההפרייה, והוא הג'ינג והצ'י של השמיים הקדומים, מבריאותה הגופנית והנפשית של האם במהלך ההריון, וממהלך הלידה עצמה. כך, יכול להוולד ילד חזק וחסון, או חלוש וחולני, על פי גיל ההורים, מצבם הבריאותי והרגלי חייהם לפני, במהלך ולאחר ההריון. גורם נוסף בעל השפעה הוא האינטראקציה של האדם עם הסביבה, הן פיזית והן רגשית ואינטלקטואלית.
תזונה 營養 Nutrition Yíng yǎng
אכילת יתר, אכילת מזונות לא מתאימים פוגעים בתפקוד הטחול, מזון לא מתאים הוא באופן כללי שמן מדי, או קר מדי. במושג מזון קר הכוונה היא אמנם גם לטמפרטורה, אך למזון לא מבושל, כגון ירקות חיים, הנחשבים קרים, או סוגי מזון שהאנרגיה שלהם קרה, כגון מוצרי חלב, פחממות מעובדות (סוכר, קמח), כל אלה פוגעים בצ'י וביאנג של הטחול, הדבר פוגם ביכולת ההתמרה שלו, ובגוף מצטברת לחות, אשר נוכחותה לאורך זמן תביא ללחות. ביטוייה יהיו צבירת שומן (לחות), ליחה בראות או בעור, לחות במעיים שתתבטא בשלשולים, יציאות רכות, ריבוי גזים, תסמונת המעי הרגיז או מחלת מעי דלקתית. אוכל שמן, חריף, ריבוי אלכוהול גורמים ללחות חמה, קרי- מחלות כבד, צרבת, אולקוס, מחלות לב, מחלות חניכיים, טחורים ועוד..
אכילה מועטה או לא מזינה תגרום לחוסר צ'י ודם, עייפות, חולשה, דפיקות לב. עוד אלמנט בעל חשיבות הוא "אכילה מסודרת", אחד מן המשפטים האקסיומטיים שכל תלמיד משנן הוא "הטחול אוהב סדר", ועל כן נאמר:

ארוחת בוקר- אכול מלא, ארוחת צהריים- אכול בסדר, ארוחת ערב-אכול קטן (מעט).

早饭- 吃得饱, 中饭-吃得好, 晚饭-吃得小

Zǎofàn-chīde Bǎo, Zhōngfàn-chīde Hǎo, Wǎnfàn-chīde Xiǎo

או בשפה ציורית יותר- "אכול בבוקר כמו קיסר, בצהריים כמו נסיך ובערב כמו אביון"

נושא התזונה הוא בעל משמעות יתרה אצל ילדים, שבהגדרה הינם בעלי טחול חלש, ורגישים למזונות מקררים ומגבירי לחות, נטייתם היא ל"צבירת מזון"  food retention, שביטוייה תופעת הגזים המוכרת בתינוקות, קשיי עיכול, ליחה מרובה בדרכי הנשימה, ומכאן נטייה לזיהומי מערכת הנשימה, נוזלים באוזניים ועוד. חשובה גם אכילה מאוזנת, ובה כל מרכיבי המזון, וכל 5 הטעמים, על מנת שתהיה הזנה נכונה לכל האיברים, על 5 האלמנטים.

פעילות גופנית
בספר הרפואה הפנימית של  הקיסר הצהוב נאמר: התבוננות ממושכת פוגעת בדם (של הכבד), שכיבה ממושכת פוגעת בצ'י (הנשלט ע"י הראות), ישיבה ממושכת פוגעת בבשר (השרירים, הנשלטים ע"י הטחול), עמידה ממושכת פוגעת בעצמות (בהן שולטות הכליות), הליכה ממושכת פוגעת בגידים וברצועות (שהכבד מזין)". עודף פעילות מנטלית פוגע בטחול ומכאן בשרירים, במערכת העיכול ובעוצמת השרירים, ובייצור הדם ולכן עלול להשפיע על פעילות הלב, שביטוייה יהיו דפיקות לב, אך גם הפרעות שינה, חוסר ריכוז, ירידה בזכרון ובתפקודי השן (הנפש). מצד שני, חוסר פעילות מביא לצ'י עצל, מסורבל, אטי, ואז כמעט כל מערכת בגוף סופה שתכשל.
פעילות מינית ולידות
בכל פעם אישה יולדת היא מאבדת ג'ינג, צ'י ודם, הדבר נכון גם להפלות, ועל כן, ככל שאישה יולדת יותר, או מפילה יותר, זה מחליש אותה.
בכל פעם שגבר שופך זרע הוא מאבד ג'ינג, מהות, שהוא מקור החיוניות הבסיסי. על כן נקבעו כללים ברורים מאוד למספר הפעמים בהן מומלץ לגבר לשפוך את זרעו, על פי גילו ומצבו הבריאותי:

• בגיל 15 בעל בריאות מלאה יכול פעמיים ביום, בעל בריאות בינונית יכול פעם ביום.
• בגיל 20 בעל בריאות מלאה יכול פעמיים ביום, בעל בריאות בינונית יכול פעם ביום.
• בגיל 30 בעל בריאות מלאה יכול פעם ביום, בעל בריאות בינונית יכול פעם בכל יומיים.
• בגיל 40 בעל בריאות מלאה יכול פעם בכל 3 ימים, בעל בריאות בינונית יכול פעם בכל 4 ימים.
• בגיל 50 בעל בריאות מלאה יכול פעם בכל 5 ימים, בעל בריאות בינונית יכול פעם בכל 10 ימים.
• בגיל 60 בעל בריאות מלאה יכול פעם בכל 10 ימים, בעל בריאות בינונית יכול פעם בכל 20 יום.
• בגיל 70 בעל בריאות מלאה יכול פעם בכל 30 יום, בעל בריאות בינונית לא יכול אף פעם.

גישה דומה יש גם אצל ההודים, וגם אצלינו: בשולחן ערוך של הרב יוסף קארו (הלכות אורח חיים הלכות צניעות סימנים ר"מ-רמ"א סעיף ז) יש גם הוראות הפעלה בנושא, ובספר "משנה תורה" לרמב"ם (המאה ה-12 למניינם), הִלְכּוֹת אִישׁוּת, פֵּרֶק יד כתוב:

א) "עוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה-לְכָל אִישׁ וְאִישׁ כְּפִי כּוֹחוֹ, וּכְפִי מְלַאכְתּוֹ.  כֵּיצַד: בְּנֵי אָדָם הַבְּרִיאִים הָרַכִּים וְהָעֲנֻגִּים, שְׁאֵין לָהֶם מְלָאכָה שֶׁמַּכְשֶׁלֶת כּוֹחָן, אֵלָא אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וְיוֹשְׁבִין בְּבָתֵּיהֶן-עוֹנָתָן בְּכָל לַיְלָה.
ב) הַפּוֹעֲלִין–כְּגוֹן הַחַיָּטִין, וְהַאוֹרְגִין, וְהַבּוֹנִים, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן-אִם הָיְתָה מְלַאכְתָּן בָּעִיר, עוֹנָתָן פַּעֲמַיִם בְּכָל שַׁבָּת; וְאִם מְלַאכְתָּן בְּעִיר אַחֶרֶת, עוֹנָתָן פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת.  הַחַמָּרִים, פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת; הַגַּמָּלִים, אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם; הַמַּלָּחִין, אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.  תַּלְמִידֵי חֲכָמִים–עוֹנָתָן פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה מֵתֵשׁ כּוֹחָן; וְדֶרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, לְשַׁמַּשׁ מִטָּתָן מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת".

ויש במקורותינו גם התייחסות לנזק הבריאותי שבשפיכת זרע מיותרת: (קיצור שולחן ערוך הלכות אישות,סימן קנא סעיף יז): "שכבת זרע היא כח הגוף ומאור עינים. וכשתצא ביותר הגוף כלה וחייו אובדים. וכל השטוף בבעילה זקנה קופצת עליו, וכחו תשש ועיניו כהות וריח רע נודף מפיו ושער ראשו וגבות עיניו וריסי עיניו נושרים, ושער זקנו ושחיו ושער רגליו רבה, ושיניו נושרות, והרבה כאבים חוץ מאלו באים עליו. אמרו חכמי הרופאים אחד מאלף מת משאר חלאים והאלף מרוב תשמיש. לפיכך צריך האדם ליזהר".
הנזק הוא בהחלשת הכליות ועימן כמעט כל מערכת בגוף, הזדקנות מהירה יותר, ירידה בחוסן וכו'.

אבל לכל הפולניות: לא להתלהב, כי גם אי קיום יחסי מין מזיק, כי בכך נמנעת תנועה פנימית של צ'י ונוצרות "הצטברויות", בעיקר לאורך מרידיאני הכבד והלב, ובאיברים אלה עצמם, והצטברות אש פנימית, שסופה שתפגע בלב, בכבד, במוח, ביין הכליות, בראות, בקיצור- קצת סקס כולנו צריכים, ואל תגידו לו "לך תעשה ספורט במקום" לכל דבר יש סיבה ומטרה.

הנושא דורש עוד קצת הסבר: הבעיה היא לא בקיום יחסי מין, אלא בשפיכת הזרע, ועל כן פותחו במזרח טכניקות שמטרתן לקיים יחסים, ללא שפיכת זרע, מכך הרוויחו הן הנשים, בשל הארכת זמן המגע, עד לאין סוף באופן תיאורטי, והן הגברים, כי ככל שאתה מקיים יחסים במשך זמן ארוך יותר- הדבר למעשה מחזק את הכלליות שלך, מרפא ובונה אותך, עד לכדי יכולת להגיע לחיים אינסופיים (לפחות לפי האגדות הדאויסטיות) הדבר קיים הן אצל ההודים (ראו ערך טנטרה) והן אצל הסינים (בשיטות של "צ'יקונג מיני", או טיפוח זוגי: DUAL CULTIVATION שיטה בה בני הזוג מתרגלים טכניקות צ'יקונג ומדיטציה תוך קיום יחסים, מכוונים ושולטים בצ'י ובאנרגיות נוספות המתחזקות ומתעצמות תוך יחסי המין, מניעים אותן, ומרפאים באמצעותן מחלות ואיברים שונים, מי שמוכר בעולם בעיסוקו בנושא הוא מאסטר מנטאק צ'יה GRAND MASTER MANTAK CHIA, השוכן בצפון תאילנד, שהיה לי הכבוד להשתתף באחת הסדנאות שלו בארץ)

טראומה
טראומה פיזית (חבלה) גורמת לסטגנציה, להתעקות (של צ'י ודם), ועלולה להביא לכאבים, גושים, גידולים, ואי תפקוד של איבר סמוך למקום הפגיעה, או לאיבר שעל גבי המרידיאן שלו התרחשה הפגיעה, גם אם הוא מרוחק.
מגפות ומחלות מדבקות
בטח תשמחו לדעת שכבר בתקופת שושלת סונג  (960–1279), התקיימה בסין טכניקת חיסון (שיובאה מהודו) כנגד אבעבועות, השיטה נקראה 種痘 Zhòng dòu שפירושה בערך "שתילת זרעי מחלה", ובאמצעותה לקחו גלדים מנגעים של אבעבועות ועם מחט דקרו איתם אנשים בריאים, כדי לחסנם.
ללמדכם, שהסינים היו מודעים, למרות הדיבור על מחוללי מחלה שמקורם באקלים, לכך שיש מכניזם של מחלה שנגרם על ידי "משהו" גם אם לא קראו לו בשם חיידק או וירוס.

הרהורים ומחשבות

אחד ההיבטים החשובים של הרפואה הסינית, המבדיל אותה ביתר שאת מן הרפואה המערבית, הוא ראייתה את המערכת גוף-נפש-רגש כמקשה אחת, כמבנה בלתי ניתן לחלוקה.
רגשות הם כמובן מרכיב אינטגרלי ויום-יומי של חיינו, אך כשעוצמתם גדולה, משכם ארוך או שהעיתוי שלהם "לא מתאים", הם הופכים להיות מחוללי מחלה. היבט מעניין נוסף שלהם, הוא שהם גם מחוללי מחלה, אך גם סימפטומים, העוזרים לנו להבין את מהות הדיסהרמוניה. לדוגמה: פחד פוגע בכליות ומחליש את הצ'י שלהן, אך נטייה לפחדנות ולחרדות מעידה על כליות חלשות, עודף חשיבה פוגע בטחול, אך חולשה של הטחול עלולה להתבטא בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, וכו'.
קיימים חמישה רגשות "נורמליים", המהווים את ה"נוף הרגשי" שלנו,
אלה Wǔ Zhì 五志 Five aspirations/Emotions/Wills/Minds על פי חמישה איברי צאנג וחמישה אלמנטים. והם: שמחה Joy 喜 Xǐ , כעס Anger  怒 Nù  , חרדה, Anxiety 憂 Yōu  , מחשבות Pensiveness 思 Sī  ופחד Fear 恐 Kǒng .
רגשות אינם "טובים" או "רעים", רגשות הם רגשות,כולנו חווים אותם, ובאופן נורמלי, כשרגש  חולף ודועך - ממשיכים הלאה. הבעיה מתחילה כשהרגש נמשך זמן רב מדי, או שעוצמתו רבה, או שהופעתו מתרחשת בעיתוי לא טוב, אז הופכים רגשות לשליליים, לפתוגנים, אז הם הופכים להיות שבעת האַ‏פֶ‏קְטִים Seven affects Qī Qíng 七情, ואנחנו יודעים לומר למה הם גורמים:

כעס/תסכול  怒 Anger Nù גורם לצ'י לעלות ומשפיע על הכבד,
שמחה 喜 Joy Xǐ מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב,
דאגה/חרדה Anxiety 憂 Yōu ומחשבות    Pensiveness Sī 思 "קושרים" את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות,
צער/אבל 悲 Grief Bēi "ממיס" את הצ'י ומשפיע על הראות,
פחד 恐 Fear Kǒng מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות,
הלם/חרדה 驚 Fright Jīng מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.

למרות האמור לעיל, ומה שאומר בהמשך, יש לזכור כי כל רגש, לאורך זמן, עלול לגרום ל"תקיעת" צ'י, לעימדון, או בשפה שלנו- לסטגנציה Stagnation Zhì 滯, מצב, אשר בסופו של דבר, יביא לאש פנימית, או חום "ריק".

כעס פוגע בכבד וגורם לצ'י לעלות, הכוונה לכעס עצור, רגזנות, תיסכול, עלבון, עוינות ומרירות, נטייה לרטון וסוגים מסוימים של דכאון נחשבים גם כביטויי כעס. לכעס יש תפקיד ומטרה, כשאדם רוצה לבטא את מעמדו, האוטוריטה שלו, להשיג מטרה מסוימת, הוא ייטה לבטא כעס. אבל כעס עודף חוסם את זרימת צ'י הכבד ודם הכבד, מייצר חום פנימי או גורם ליאנג לעלות, הדבר עלול להביא לכאבי ראש, מיגרנות, כאב צוואר או נטייה לצוואר תפוס, צלצולים באוזניים או אוזניים אטומות, סחרחורת, טעם מר בפה, יתר לחץ דם ואף לארוע מוחי. ייתכנו גם בעיות שונות במערכת העיכול, בשל "פלישת" הכבד לטחול או לקיבה, כגון "מעי רגיז", בעיות נשימה מ"העלבת" הראות או הפרעות לב מחדירת החום מהכבד. לפעמים יש תחושה שהנשימה "אינה מספקת", יש רצון להיאנח או לנשום עמוק, או הרגשה של גוש בגרון (מצב המכונה "תסמונת גלעין השזיף"), בגלל שהכבד מזין את הרחם והמרידיאן (המסלול האנרגטי שלו) עובר באיברי המין ומסתיים בשדיים, נראה הרבה פתולוגיות באיברים אלה, כגון תסמונת קדם ווסתית המתבטאת בגודש וכאבים בשדיים, מצבי רוח, שינויים בפעילות המעי ובתאבון ועוד, ובזמן המחזור- כאבי ווסת, לפעמים קשים מנשוא, וקרישי דם, ואף קושי להרות, בגברים אפשר שנראה אימפוטנציה או הפרעות בתפקוד המיני.

כעס ותסכול

שמחה מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב. מדובר בריגוש יתר, אם מאירוע ספציפי ואם מחשיפה לעיסוק כזה, הדבר קיים אצל ילדים המרבים לשחק במשחקי מחשב או לראות טלוויזיה, אך גם במבוגרים שעיסוקם כרוך בריגוש ומתח, כגון אנשי עסקים, סוחרי בורסה, עורכי דין וכו'. הביטוי יכול להיות תחושת חום במרכז החזה ובגפיים, הפרעות שינה, יובש בפה, נטייה לדלקות שתן, הפרעות בתפקוד המיני וקושי בתקשורת "נורמלית" עם הסביבה.

שמחה

דאגה ומחשבות קושרים את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות.
"חשיבת יתר" היא מושג מאוד סיני, ועוד יותר המושג "העלאת גירה מנטלית" mental rumination 復思 Fù sī, אך למרבה הצער הבעיה דווקא נפוצה מאוד בחברה שלנו, הן כגורם מחלה, והן כסימפטום לחולשה של הטחול, כלומר- של אלמנט האדמה. זה כולל גם התעסקות מוגזמת בענייני חשיבה תוך הזנחת  הגוף, התעסקות כפייתית במחשבות, עד כדי תסמונת אובססיבית-קומפולסיבית. מביא להצטברות לחות וממנה קצרה הדרך לצבירת ליחה, וברובד הראות- לדאגנות יתר, קשיי נשימה, נוקשות בשכמות ובחגורת הכתפיים והעורף, ולתסמונת חרדתית. נזק לטחול יכול שיתבטא בהפרעות אכילה שונות, החל מאנורקסיה ועד בולימיה, אכילת יתר, אכילת לילה, אכילה כפייתית או רגשית. מעי רגיז, מחלות מעי דלקתית (קרוהנ'ס וקוליטיס) כיב קיבה ותריסריון ועוד. כתוצאה מצבירת לחות אפשר לראות מחלות נשימה רבות, החל מ"סתם" נטייה לדלקות חוזרות בדרכי הנשימה, דרך דלקות אוזניים, וכלה באסתמה, ובל נשכח תופעות עור, אשר קשורות מבחינה סינית באופן ישיר למערכת הנשימה והנשמה, כגון אקזמה, המוכרת כאסתמה של העור או אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס וכו'.

צער/אבל ממיס את הצ'י ומשפיע על הראות
תחושת צער ואבל ממיסות ומפרקות את צ'י הראות והלב, הדבר מתבטא בחולשה או לאות כללית, קוצר נשימה עד כדי אסתמה, או מחלת ראות כרונית, תמונת דכאון, חוסר דם שביטוייו רבים:  יובש, אי הזנת רקמות ואיברים ועל כן חולשה ודלדול שרירים, חוסר דם בלב ועל כן הפרעות שינה, כי לנשמה אין עגינה, בהעדר דם שיזין את הצ'י תהיה אי-זרימה של צ'י, העלולה להתפתח לאש בלב, שביטוייה יכולים להיות נפשיים, אך גם מחלות לב מסוגים שונים.

אבל וצער

פחד מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות
אינסטינקט פחד מינימלי דרוש לנו לשם יצר הקיום הבסיסי שלנו, אך עודף פחד גורם לצ'י לרדת למטה (מנחית אותו) ובכך מחליש את הכליות, הדבר יתבטא בבעיות שתן למיניהן, כגון קושי בשליטה עליו  והשתנת לילה מרובה, עד כדי הרטבת לילה, הן בילדים והן במבוגרים, חרדות, בעיות בתפקוד המיני והפרעות פוריות בשני המינים, ברמה המנטלית- חוסר מוטיבציה וכוח רצון, והדבר ימנע מן האדם להתפתח מבחינה אישית ו/או מקצועית.

הלם/חרדה מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.
במצב זה הנזק הוא בעיקר לכליות וללב, אך גם למעי הדק, ייתכנו הפרעות בקצב הלב, הפרעות נשימה, והפרעות שינה, פגיעה במעי הדק תתבטא בקושי להבדיל בין עיקר ותפל, ומכאן- "התעסקות בשטויות" וקושי לקבל החלטות בחיים.

הלם, SHOCK

עם כל האמור לעיל חשוב להכיר כלל נוסף, והוא- כי בעת הופעת רגש בעוצמה, ייפגע לא רק האיבר הקשור אליו לפי החלוקה שפורטה לעיל, אלא, ייפגע גם האיבר הפעיל באותו זמן. כך, בשורה מצערת הנמסרת בעת שהאדם אוכל, תפגע לא רק בצ'י ובראות, אלא גם במערכת העיכול, קרי- הטחול והקיבה, על כל המשתמע מכך.
על אותו משקל – ארוע מפחיד בעת קיום יחסי מין ייפגע קשות בעיקר בכליות, אך מעשה של אלימות מינית, כגון אונס, מצב בו מעורבים כמעט כל הרגשות שציינתי לעיל, ייפגע במידה זו או אחרת כמעט בכל מערכת, היות ובזמן שכזה יש פחד, כעס, תסכול, הלם, אבל ודאגה, צאו וחשבו כי אין מערכת או איבר שלא ניזוקים במצב שכזה.

פרק IX בסדרת הכתבות שלי על רפואה סינית באתר  NRG"שיחות מהרפואה הסינית"

בגרסה הקולנועית החדשה של אליס בארץ הפלאות מתנהלת שיחה בין הכובען המשוגע לאליס. יש לה, אמנם, מקור ייחוס בספר המקורי של לואיס קרול, אבל היא חורגת ממנו בהרבה. וזה הולך בערך ככה:
הכובען המשוגע: "פעם היית הרבה יותר. היית הרבה יותר אליס בפעם האחרונה בה נפגשנו, איבדת את ההרבה שלך".

מסיבת התה

הקדמה מַלְאָה זו באה, כמובן, להגיד לכם שגם אצל הסינים יש משהו דומה, והוא המושג החשוב ג'ינג (Jīng 精) , שמקובל לתרגם אותו לאנגלית גם כ-essence ובעברית "תמצית". אבל עולה בדעתי שהמושג "מהות" מסביר אותו אולי קצת יותר.

אז קודם הכתב. 精 בסינית מצביע על דבר שהוא תוצר של זיקוק, של העדנה. תמצית מזוקקת שמקורה בחומר יסוד גס יותר, רמז לכך שזהו חומר יקר ערך, איכותי, שיש לשמור עליו; זהו הדבר הבלתי אישי שבסביבתנו, שברגע שאנו לוקחים אותו הופך לחלק מאיתנו, כמו תפוח, שברגע אכילתו הופך להיות חלק מאיתנו. משהו לא אישי, השייך ל"מאגר הכללי", דבר שאנו לוקחים על מנת לבנות את עצמנו. זוהי גם טריות האוכל, ההנאה שבהאזנה למוזיקה, החיוניות שבדברים האיכות הפנימית של הדבר, או האדם. ומוזר ככל שזה יישמע,  גם זה סוג של אנרגיה, שהיא יין יחסית לצ'י אך יאנג יחסית לדם. אלא שכמו כל דבר ברפואה הסינית, יש לג'ינג אספקט יין ואספקט יאנג. האספקט היאנגי הוא המקביל לאספקט היאנג של צ'י הכליות, או לצ'י המקורי (YUAN QI), והוא אחראי יותר לפעילויות יאנגיות: חימום, שפעול, הנעה והתמרה בהקשר של יצירת דם, צ'י ונוזלי גוף, ובתהליכי צמיחה, התפתחות ורבייה. האספקט הייני מספק את הבסיס החומרי לפעילויות הנ"ל, ושניהם משלימים זה את זה ובלתי ניתנים להפרדה. ג'ינג מופיע בספרות הרפואה הסינית בשלוש צורות או היבטים:

Qián Tiān Zhì Jīng  PRE HEAVEN JĪNG  前天质精

ג'ינג השמיים הקדומים הוא תוצאת מפגש התמצית של הורינו בזמן ההפריה. זהו מעין מטען גנטי, תורשה, הוא מקור האנרגיה של העובר ברחם אמו. רמתו ואיכותו בזמן הלידה ייקבעו את מצב ומבנה גופנו. מרגע הלידה הוא מתחיל להתכלות וקצב התכלותו תלוי באורח חיינו. לא ניתן להוסיף עליו, אבל ניהול אורח חיים נכון ובריא משמר אותו. כשהוא פוחת מופיעים סימני הזדקנות, החיוניות והפוריות יורדים, וכשהוא נגמר מסתיימים עמו החיים.  לא ניתן להוסיף לו אלא רק להפחית ממנו, אך ניתן לנסות ולשמר אותו ככל שניתן, ולהשפיע על איכותו, זאת ניתן לעשות ע"י שמירה על אורח חיים מאוזן, עבודה-מנוחה, חיי מין במידה, דיאטה נכונה ומאוזנת, ובעזרת תרגול טאי צ'י太極拳 TàiJíQuán  וצ'י קונג  Qigong 氣功

Hòu Tiān Zhì Jīng POST- HEAVEN JĪNG  后天质精

ג'ינג השמיים המאוחרים הוא האיכות הנרכשת המתקבלת מן הסביבה, מן המזון ומן האוויר - ובמידה לא פחותה גם מחיי הרגש והרוח שלנו. ככל שנזקק ונקבל ממנו יותר, כך נשתמש פחות בג'ינג השמיים הקדומים, מה שייטיב עם מידת הבריאות שלנו ויאריך את חיינו. זהו סך האיכויות, התמציות, המזוקקים מן המזונות (פיזיים ורוחניים) הם ה-POST HEAVEN JĪNG, וכיוון שהקיבה והטחול קשורים כל כך לתהליך ההתמרה של המזון, הרי שג'ינג השמיים המאוחרים קשור בעיקר אליהם, אין זה סוג נפרד של ג'ינג, אלא דרך לתאר את איכות תוצרי מערכת העיכול.

Jīng 肾精 Shèn KIDNEY JĪNG

סך שני הקודמים הוא ג'ינג הכליות: אנרגיה חומרית סמיכה יחסית, שחלקה מולדת וחלקה נרכשת. הוא נאגר בכליות וזורם בשמונה מרידיאנים מיוחדים. ג'ינג הכליות משפיע על צמיחה פיזית, על גדילה והתפתחות נכונה בילדות, על הבשלות המינית והפוריות. ממנו נגזרים כושר ההתעברות באישה ואיכות הזרע בגבר, מהלך ההיריון - ולמעשה התפתחות כולה במחזור החיים של האנושות.
בין השאר משפיע על:
1.    צמיחה, גדילה.
2.    בשלות מינית.
3.    פוריות.
4.    כושר התעברות.
5.    הריון

כאמור, ג'ינג הוא חומר היסוד היוצר את הבסיס לגדילה, לצמיחה ולהתפתחות - על כל מה שקשור לדור ההמשך. הוא מפקח על צמיחת העצמות, השיניים, השיער, על ההתפתחות השכלית, הבגרות המינית, האון המיני, ליצירת הזרע ולכך שיתקיימו הפריה והיריון תקינים. הוא פוחת עם השנים ועמו חלה ירידה טבעית באנרגיה המינית ובפוריות. הוא משתנה במחזורים של שנים: בגבר מיוחס לו מחזור של 8 שנים ובאשה מחזור של 7 שנים. ג'ינג יותר חומרי מצ'י,  PRE & POSTANAL JĪNGמפעילים את יצירת ה-צ'י, ואילו צ'י מפעיל את יצירת הPOSTANAL JĪNG ממזון ומשקה, קיים קשר הדוק בין  צ'י הכליות לבין JĪNG הכליות, WEI QI והאספקט היאנג של JĪNG שניהם בעלי תנועה, מחממים ומפעילים, ל-YING QI ולאספקט היין של JĪNG תפקיד של הזנה.

תפקידי ה-JĪNG
1.    צמיחה, רבייה, והתפתחות.

JĪNG הוא חומר היסוד היוצר את הבסיס לגדילה, צמיחה, התפתחות, כל מה שקשור לדור ההמשך, הוא מפקח על צמיחת העצמות, שיניים, שיער, התפתחות שכלית, בגרות מינית, און מיני, יצירת הזרע, LIBIDO, פוריות וכו'. JĪNG ערב לכך שיתקיימו הפרייה והריון תקינים, הוא פוחת עם השנים ועמו חלה ירידה טבעית באנרגיה המינית ופוריות. הוא זורם במחזורים של שנים: בגבר מחזור של 8 שנים, ובאשה מחזור של 7 שנים. בחוסר JĪNG תהינה בעיות צמיחה והתפתחות בילדים, הפלות חוזרות, נשירת שיניים ושיער מוקדמת, ושיבה מוקדמת. האספקט היין של JĪNG מספק את התשתית לפעילויות אלה, והאספקט היאנג משפעל אותן.

2.    הבסיס ל- צ'י הכליות.

קיים קשר עמוק בין האנרגיות השונות של ה-הכליות: הכליות יאנג, הכליות יין, JĪNG,  צ'י הכליות. JĪNG הוא נוזלי במהותו, ניתן לראתו כשייך להכליות יין, הוא גם הבסיס החומרי באמצעותו יותר ההכליות יין, בעזרת פעולת החימום של ההכליות יאנג את ה צ'י הכליות. הכליות מדומות לקדרה ענקית מלאה במים, האש שמתחתיה מסופקת ע"י הכליות יאנג ואש שער החיים, הMING MEN. המים שבקדרה הם הJĪNG, והאדים הנפלטים הם ה צ'י הכליות. JĪNG נחוץ לשם התמרת הכליות יין ל צ'י הכליות בעזרת תהליך החימום של הכליות יאנג. בחוסר JĪNG יש ירידה באיכות הפעילות המינית, קרי לילה, ברכיים חלשות, TINNITUS וירידה בכושר השמיעה.
3.    יוצר את המח.

המח בתפיסה הסינית שונה מהמח בתפיסה המערבית, JĪNG יוצר את המח, היוצר את מח העצמות, הממלא את חוט השדרה ואת המח. בתפיסה הסינית המח הוא חומר יסוד ממנו נוצרים מח העצמות, חוט השדרה והמח עצמו, המכונה THE SEA OF MARROW. מכאן חשיבותו של ה-JĪNG לבריאות העצמות, ע"ש והמח, חולשת JĪNG תתבטא בבעיות ריכוז, זכרון, סחרחורת, ותחושת ריקנות בראש. TINNITUS.

4.    אחראי לחוסן הגופני.

JĪNG קובע את חוסננו, את העמידות שלנו בפני מחלות. ה WEI QI האחראי להגנה שואב את כוחו ושורשו נמצא בJĪNG, חוסר JĪNG יביא לנטייה לחלות, התקררויות, אלרגיות וכו'. JĪNG וצ'י הם היסוד לקיומה של הSHEN, הרוח, שלושת אלה: JĪNG, צ'י, SHEN מכונים "שלושת האוצרות", או PERSON AND EARTH, HEAVEN הם היסוד הפיזי והנפשי של האדם. הם גם מייצגים שלושה מצבי צבירה שונים של אנרגיה, ביניהם JĪNG הוא החומרי ביותר וSHEN ה"אנטי חומרי ביותר", צ'י נע ביניהם. SHEN זקוק לJĪNG וצ'י בריאים על מנת להיות בריא אף הוא. (MENTE SANA IN CORPORE SANO), יחסי הגומלין בין שלושת האוצרות מוכרים לנו מן היחס בין שלושה סוגי האנרגיה:

שמיים    לב    SHEN
אדם    טחול/קיבה    QI
אדמה    כליות    JĪNG

JĪNG מצביע יותר על הקונסטיטוציה המולדת.
צ'י מצביע יותר על המצב האנרגטי היום-יומי.
SHEN מצביע יותר על המצב הנפשי-רוחני.
מעניין שכפי שקיים הצרוף QI-XUE כך קיים הביטוי JĪNG-SHEN, המצביע על הקשר ההדוק בין שני החומרים.

ניתן ללמוד על מצב ה-JĪNG (חלקית לפחות) ע"י תשאול מפורט על מצב ההורים, מחלות ילדות, בעת לקיחת הדופק, בדיקת לשון, מהתבוננות בחולה (אם יש לו ברק בעיניים). חולשת ג'ינג תתבטא בפיגור או אטיות בהתפתחות בילדים, נטייה להפלות חוזרות, נשירת שיניים ושיער מוקדמות וכן הופעת שיבה מוקדמת. האספקט הייני של ג'ינג מספק את התשתית לפעילויות אלה, והאספקט היאנגי משפעל אותן. היבט מעניין של הג'ינג הוא הזיקה בינו לבין התפתחות מנטלית: בתפיסה הסינית הג'ינג יוצר את המוח, היוצר את מח העצמות, הממלא את חוט השדרה ואת הגולגולת. המוח הוא חומר יסוד. ממנו נוצרים מח העצם, חוט השדרה והמוח עצמו, המכונה "ים מוח העצמות". על כן, חולשת ג'ינג עלולה להיות הסיבה לפיגור שכלי מולד, לאטיות בהתפתחות ילדים, לבעיות ריכוז, לזיכרון חלש, לסחרחורות ולתחושת ריקנות בראש. הג'ינג קובע גם את מידת החוסן שלנו, את העמידות בפני מחלות. הצ'י המגן (WEI QI), האחראי להגנה שואב ממנו את כוחו ושורשו נמצא בג'ינג. חוסר ג'ינג יביא לנטייה לחלות, להתקררויות תכופות ולאלרגיות. ג'ינג וצ'י הם היסודות לקיומה של הנפש – שֵן (SHEN). ואילו  ג'ינג, צ'י ונפש, מכונים "שלושת האוצרות", ומהווים את היסוד הפיזי והנפשי של האדם. הם גם מייצגים שלושה מצבים שונים של אנרגיה: ג'ינג הוא החומרי ביותר, הנפש נחשבת לאנטי חומר המובהק ביותר, והצ'י נע בתווך.

ועכשיו משהו מעניין: בשנת 1931 גילה ביוכימאי גרמני (שהפך בהמשך חבר המפלגה הנאצית) בשם ד"ר אדולף בוטרנאנדט בגוף האדם את החומר -Dehydroepiandrosterone  -5  או בקיצור -DHEA, 5 המוגדר כפרו-הורמון, מה שהעניק לו בהמשך פרס נובל לכימיה (אותו הוא קיבל רק כעבור 20 שנה, לאחר ש"טוהר" מחברותו במפלגה הנאצית). ורק כעבור 20 שנה, ב- 1954, זוהתה בלוטת יותרת הכליה כמקור לחומר זה. היה צורך במחקרים רבים וממושכים, כדי שבשנות ה-90 יוכלו לקבוע בוודאות את תפקידיו בגוף האדם, ואלה הם: ממנו מפיק גופנו את הורמוני המין; רמתו קובעת את מידת הפוריות שלנו, עם הגיל הוא יורד וכך גם הפוריות; הוא מעלה את צפיפות העצם, משפר את הזיכרון ואנטי דכאוני; רמה גבוהה שלו בדם מאריכה חיים ומונעת התפתחותם של סוגי סרטן מסוימים; הוא מונע תופעות גיל מעבר, מיוחסת לו פעילות אנטי-ויראלית ורמה גבוהה שלו מונעת התפתחות מחלות זיהומיות.  אצל חולי איידס, למשל, נמצא שהוא נמוך במיוחד; הוא מסייע בוויסות סוכרים ושומנים בדם ובכך מסייע להפחתת השמנה, ומגן מפני טרשת עורקים; בקרב נשים מבוגרות שקבלו אותו במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית היה אחוז גבוה יותר של הריונות. במלים אחרות: DHEA הוא "הורמון נעורים", ובשנות ה-90 הפך לסם הנעורים של העשירים, שצרכו אותו כחומר "אנטיאג'ינג".

אני לא אומר שלרפואה הסינית יש את כל התשובות, אבל שימו לב: תכונותיו של הDHEA תוארו בדיוק מדהים על ידי הרפואה הסינית לפני אלפי שנים, וגם המקום בגוף ממנו הוא בא. רק קראו לו ג'ינג, ואמרו שהוא אנרגיה.

הפילוסוף