drbarak

זה תמיד חוזר על עצמו: נכנס למרפאה מטופל חדש, או זוג עם ילד, הם מתיישבים מולי, מתנהלת שיחת היכרות ואבחון, ואז מגיעים לנושא התזונה: עוד בשלב השאלות הוא/היא/הם מעקמים פרצוף ודי מוקדם נפלט המשפט הקבוע: "בטח תאסור עליי לאכול מוצרי חלב, לא נראה לי/לנו שנוכל לעמוד בזה".

האמת היא שלרוב אכן אאשר את ההנחה, ולא רק זאת, אלא שאוסיף עוד המלצות להמנע ממזונות נוספים כהנה וכהנה (אני לא אוסר, אני ממליץ) אבל קודם לכן יבוא ההסבר, ועימו ההבנה, ולרוב קבלת הדברים. אז היום תורכם להבין, ותקוותי שגם לקבל (ההסבר היום הוא "סיני" בלבד, ואני לא מוסיף עליו עוד הסברים רבים אחרים, למשל למה החלב לא טוב לנו). הסינים רואים את מערכת העיכול כמעין מפעל, בית זיקוק, המקבל חומרי יסוד ומעבד אותם, הטחול ,脾 Pí השולט, בעזרת הקיבה 胃 Wèi, בתהליכי ההנעה וההתמרה Yún Huà 云化 הוא כמו סיר בישול שמכניסים לתוכו מרכיבים שונים, המעובדים בתוכו, והתוצאה היא מחד- יצירת אנרגיות, החיוניות לתפקוד המערכות השונות (צ'י, דם,נוזלי גוף), ומצד שני- הפרשת פסולת החוצה.

במידה ומערכת העיכול לא תתפקד ביעילות, יתרחשו שני תהליכים שליליים:
1: לא תיווצרנה מספיק אנרגיות.
2: תצטבר בגוף פסולת (שבין השאר דורשת גם היא אנרגיה נוספת לשם סילוקה).
במצב שהמערכת לא יעילה, תצטבר יותר ויותר פסולת, ורמת האנרגיה תפחת ותרד.
יעילות של מערכת שכזו נקבעת בעיקר משני גורמים:
1)    מה החומר אותו יש לעבד, קרי- מה האנרגיה/טמפרטורה של המזון,
2)    מה כמות האש העומדת לרשותנו, כלומר- כמה צ'י או יאנג יש במערכת.

ככל שהאנרגיה של המזון תהיה קרה יותר- תידרש כמות אנרגיה רבה יותר לשם עיבודו, וככל שרמת האנרגיה הנתונה תהיה נמוכה יותר- יקשה על מערכת העיכול לבצע תפקידה כראוי.
לשם המחשה נמשיך עם משל הסיר, ונציג שני מצבים בהם עוצמת האש זהה.

עומדות לפנינו שתי אפשרויות:
1)    נכניס לסיר א' ליטר מים.
2)    לסיר ב' נכניס אותו נפח מים אך בצורת גוש קרח.

ברור שבסיר ובו הקרח יידרש זמן רב יותר להגיע לרתיחה, ובמידה והאש העומדת לרשותנו קטנה- ייתכן ולא נצליח כלל להרתיח את הקרח, ואף יתכן והאש תסתיים ותכבה לפני תום התהליך. במקרים אלה הבישול לא ייעשה כראוי ותיוותר פסולת. משמע- ככל שנכנס לסיר (מערכת העיכול) מזון קר פחות- נייעל את המערכת. היעילות תתבטא ביצירת יותר אנרגיות ובפינוי יעיל יותר של הפסולת. פסולת זו קרויה ברפואה הסינית לחות Damp 湿 Shī, , או ליחה 痰 Tán Phlegm
הרמה האנרגטית /הטמפרטורה של מזון נובעת משני פרמטרים:
א)    הטמפרטורה (במעלות) של המזון
ב)    כמה המזון יין או יאנג.

כאשר המזון הנכנס למערכת העיכול "קר" מדי, נוצר עומס יתר על מערכת העיכול, וזו אינה יכולה לתפקד כיאות. המזון יכול להיות קר על פי הגדרה אנרגטית או קר יחסית בגלל שמערכת העיכול חלשה. המזון נחשב קר כשהטמפרטורה שלו קרה או שהאנרגיה שלו קרה. לעומת זאת, אכילת מזון שהטמפרטורה שלו קרובה לטמפרטורת הגוף מייעלת את תפקודה של מערכת העיכול, הדבר בולט יותר בבעלי טחול חלש, (שבגינו אין גופם מסוגל להפטר מעודפי הלחות). עוד גורם המשפיע על אנרגית המזון היא צורת העיבוד שלו: אוכל נא הוא יין=קר יותר. אוכל מעובד/מבושל הוא יאנג=חם יותר. זו הסיבה לכך שבמזרח לא רואים סלטים, אלא האוכל עשוי: מאודה, מבושל, מוקפץ וכו'.

לחות מאטה זרימת צ'י ומכבידה, היא מסרבלת את תפקוד האיברים, מנפחת, מגבירה הפרשות, נותנת תחושת כובד ולאות  ו"משיכה כלפי מטה". במצבים קשים היא תתבטא בבצקות, גושים, דלקות והפרשות שונות, ואף בצורת ליחה המצטברת בדרכי הנשימה ובעור, וגורמת לאסתמה, מחלות נשימה, ומחלות עור, בדלקות פרקים, סינוסיטיס, דלקות חוזרות בנרתיק, מעי רגיז או דלקתי, ועוד צרות רבות, כמעט בכל מערכת בגוף. זכרו שיש לחות קרה ולחות חמה, ויש ליחה קרה וליחה חמה. על כן, הכלי הראשון של כל רופא סיני היא התזונה, וטיפול נכון חייב להתייחס למה שהבנאדם אוכל.
אז הנה קצת עצות, שעשויות לעזור לכם:
מזונות מייצרי לחות:

אוכל או שתיה קרים (בטמפרטורה שלהם). מוצרי חלב בקר, הנחשבים מאוד קרים ומגבירי לחות וליחה, בשרים שמנים, בוטנים על מוצריהם (במבה וחמאת בוטנים), אגוזי קשיו, מוצרי חיטה לבנה, בננות, אבוקדו, פירות הדר, פירות טרופיים, סוכר לבן וממתיקים מלאכותיים, פרי הדר, בעיקר תפוזים וקלמנטינות ופירות טרופיים (גם לא להגזים באבוקדו) וגם בננות, סוכר לבן, חיטה, אוכל שמן, מטוגן המייצר לחות חמה, בשר בקר או כבש, דגי מים מתוקים ובריכה.והפלא ופלא: ירקות חיים, שהם יין, לעומת ירקות שעברו תהליך עיבוד כלשהו, ההופך אותם יותר יאנג, למען הסר חשש ודאגה מלבכם, הנה מוצרים פחות קרים (יחסית) שיכולים להיות תחליף למוצרי חלב כמקור לסידן: יוגורט, קפיר ולבנה שבתהליך ההכנה שלהם (ההחמצה) עוברים מעין בישול על ידי חיידק הלקטובצילוס, דבר העושה אותם "פחות קרים"). מוצרי חלב צאן (עזים וכבשים שהן חיות יותר יאנגיות מפרות), חלב בפאלו, חלב נאקות (לא כשר), ממרח שקדים (שקדייה), טחינה ומוצרי סויה במידה מסוימת.

ומה כן טוב?

ברפואה הסינית קוראים להוצאת הלחות/ליחה "לפתור" TO RESOLVE, אנחנו משתמשים במקרים אלה בשינויי תזונה, צמחי מרפא ובדיקור, אבל אדם חייב לטפל קודם כל בעצמו, אז אם אתם תקועים עם עודף לחות או ליחה הנה כמה דברים שיעזרו לכם, כל מזון ניתן להוסיף לאוכל, או לחלוט ולשתות, כיד הדמיון הטובה עליכם:
מזונות שפותרים לחות:

תירס, שְׂעוֹרָה, אורז בסמטי, נבטי אַסְפֶּסֶת, פטריות שמפיניון, צָלָפים, דלעת, צְנוֹן, צְנוֹנִית, לֶפֶת, פאפיה, לימון, עדשי אזוקי, דג טונה, צלופח (למי שיש לו אומץ), אניס, שום, חזרת, אזובית (מיורן), סירפד, פטרוזיליה, פלפל לבן, תה ירוק, חליטת עלי פֶּטֶל, תה יסמין. פטרוזיליה, סלרי, תה ירוק (סיני), חמוצים, שום, בצל, חזרת, חרדל, גרגיר הנחלים, צנון, צנונית, ירקות כתומים (בטטה, דלעת, גזר), תבלינים "מחממים": (קינמון, ציפורן, זנגביל, כמון, כורכום, פילפל שחור), אורז לבן בסמטי, דוחן, גריסי פנינה, שבולת שועל (שגם מוריד כולסטרול שהוא למעשה לחות חמה), קטניות (אותן רצוי להשרות ללילה לפני הבישול), מזונות שמקורם בשומשום (טחינה, חלבה ביתית).
מזונות הפותרים לחות חמה:
אספרגוס, סלרי, כרוב סיני, אֻכְמָנִיות, חמוציות, שעועית, תמרינדי.
מזונות הפותרים ליחה:
פטריות שמפיניון, גַּרְגִּיר הַנְּחָלִים, שקדים, אגוזי מלך, לובסטר, קִימֶל, הֶל, שום, חזרת, אזובית (מיורן), זרעי חרדל,, תימין, פלפל לבן, תה שחור, חלב סויה, חזרת, שום.
מזונות הפותרים ליחה קרה:
עלי חרדל, בצל, בצל ירוק, ריחן (בזיליקום), פלפל שחור, קליפות קינמון, שֻׁמָּר, ג'ינג'ר טרי, עַרְעָר, בצל לבן, רוֹזְמָרִין, צַתְרָה (SAVORY), תה יסמין, תה ג'ינג'ר.
מזונות הפותרים ליחה חמה:
אצות, ערמוני מים, חזרת, חליטת קליפות תפוח עץ, אשכולית, קליפות לימון, אגסים, אפרסמון, חליטת קליפות מנדרינה, שוּש קרח (ליקריץ), חליטת פרח הסמבוק, מיץ אשכוליות, תה מנתה.

5 יצורים שמימיים

מרוקאי גרוזיני ופולני נכנסים לבר"… לא, זו לא התחלה של בדיחה גזענית, שעוד מעט תהיה אסורה על פי חוק, אלא דוגמא למה שכולנו עושים כל הזמן: משתמשים בקיצורי דרך או בקודים להעברת מידע. כי במילה אחת גלום עולם שלם של אסוציאציות. אם אכתוב עכשיו "ערס" או "פולניה" כל אחד מכם יראה בעיני רוחו תמונה שלמה. בפסיכולוגיה קוראים לזה טיפולוגיה, הגדרת טיפוסים. אבל הרעיון קיים כמעט בכל תרבות ובהמון שיטות. כשאבא שלי למד רפואה, לפני 60 שנה, הייתה עדיין מקובלת ברפואה הקונבנציונלית, שיטה שמקורה עוד במצרים הקדומה, במסופוטמיה וביוון העתיקה להגדרת ארבעה טיפוסים, על פי ארבעה חומרי יסוד בגוף (הומורים) או ארבעה סוגי אישיות: המלנכולי, בעל המרה השחורה, שהיסוד שלו אדמה, האיבר שדומיננטי אצלו הוא הטחול ועונתו הסתיו, הכולרי,בעל המרה הצהובה, שהיסוד שלו אש, העונה שלו הקיץ והאיבר שלו כיס המרה, הפלגמאטי, בעל הליחה, שהיסוד שלו מים, האיבר שלו הריאות ועונתו החורף, והסאנגוויני בעל הדם, ששייך לאוויר, האיבר שלו הכבד ועונתו האביב, אך יש בו משאר היסודות גם. (מכאן הקללה המקובלת עד היום למישהו אטי ומסורבל: אתה פלגמאט! ) ההרעיון קיים אצל ההודים ברפואה האיורוודית, שם יש שלושה טיפוסים: קאַפַּה, ואַטה ופִּיתאַ kapha, vata, pitta . אצל יונג בניתוח שמונת טיפוסי האישיות שלו, שהם, למי שחייב לדעת:

• Extraverted Sensing
• Extraverted Intuition
• Introverted Intuition
• Extraverted Thinking
• Introverted Thinking
• Extraverted Feeling
• Introverted Feeling

וגם אצל הסינים, אבל אצלנו, הסינים, החלוקה היא לחמש. והשיטה נקראת 五行 Wǔxíng. אז במה מדובר? כולם יודעים כבר שיש יין ויאנג, כלומר- שמים וארץ, יום ולילה, חם וקר, קיץ וחורף, או אם תרצו- אש ומים. אבל יודע חקלאי פיקח, שיש גם אביב וסתיו, כלומר- מן החלוקה הראשונית, הדואלית, הבסיסית, של שני מרכיבי המציאות, עברנו בדרך חלוקה ל-3 (שמיים, אדם, אדמה) ועכשיו אנחנו באפשרות נוספת לראיית המציאות: החלוקה לארבע, על פי ארבע העונות: מים, המייצגים את החורף, מקסימום היין, עץ, המייצג את האביב, שלב הצמיחה, המעבר מן החורף לקיץ, אש המייצגת את הקיץ, היאנג בשיאו, ומתכת, המייצגת את הסתיו, עונת המעבר מן הקיץ לחורף. זה דומה למה שקיים כמעט בכל תרבות, אבל אצל הסינים יש מייצג נוסף, הוא האדמה, בה ודרכה מתרחשים כל השינויים ובה החיים מתקיימים. האדמה היא המרכז ועל כן לא ניתן להתעלם ממנה. ולכן היא הופכת להיות האלמנט החמישי (מבחינת העונות היא מייצגת את סוף הקיץ, שזו העונה המתאפיינת בחום ולחות, מה שמכונה במערב "קיץ אינדיאני", או את סופה של כל אחת מארבע העונות). וכך אנחנו מקבלים שיטה נוחה ויעילה לראיית המציאות, הקרויה שיטת חמשת העקרונות, או חמשת היסודות, או חמשת השלבים. שמה מורכב משתי מלים: 五 Wǔ שפירושו 5, בכתב עתיק הוא נכתב: X או .╬, והוא מייצג את המפגש בין הכיוונים השונים או שילוב השפעות השמיים והארץ והמילה Xíng 行 - שפירושה תנועה, תהליך, כיוון, הצלמית מראה צעידה: צעד ברגל שמאל וצעד ברגל ימין, עקב בצד אגודל, ומכאן הביטוי תנועה, צעד, פאזה. לכן ניתן לתרגם את המושג ל-5 התנועות, 5 השלבים/המעברים, מדובר בתהליך חי ודינמי, כמו התנועות או הפרקים ביצירה מוסיקלית. אפשר לנסות ולתאר את 5 היסודות כמצבי תהודה, כ-5 דרכים שונות לתאר אנרגיה. בתפיסה של חמשת האלמנטים בולטת ההתייחסות של הרפואה הסינית לנושא ההרמוניה, ומה שמוגדר במערב כמחלה מוגדר אצלנו כדיסהרמוניה בין היסודות השונים.

כל תהליך, פיסי כמו מנטאלי, עובר את חמשת השלבים: רעיון נולד (מים), עולה ומתפתח (עץ), פורח ומלבלב (אש), נושא פרי (אדמה), וקמל ובא אל סופו ע"י הוצאתו לפועל (מתכת), ושוב מתחיל (מים->עץ וכו'). אז יש חמישה אלמנטים:

Wood 木 Mù עץ

Fire 火 Huǒ אש

Earth 土 Tǔ אדמה

Metal 金 Jīn מתכת

Water 水 Shuǐ מים

ויש ביניהם יחסים מאוד ברורים, המוגדרים במספר עקרונות/מעגלים.

יש יחסים נורמליים:

1.    המעגל היוצר/מוליד CREATIVE, GENERATING, PROMOTING

2 . המעגל השולט/מבקר. CONTROLLING.

ויחסים א-נורמליים/פתולוגים:

1.    מעגל השפעת היתר, OVER ACTING.

. 2.    מעגל הפגיעה, INSULTING.

המעגל היוצר,CREATIVE, GENERATING , PROMOTING 生, Shēng. זהו מעגל חוק האם והילד, מעגל צמיחה ויצירה: עץ מזין את האש, אש מניבה אדמה (אפר), אדמה מולידה את המתכת, מתכת מכילה את המים. יתכנו גם פתולוגיות של מעגל ה- Shēng: 1.    כשהאם לא נותנת מספיק לבן (כמו "האם המרעיבה"). 2.    כשהבן לוקח יותר מדי מהאם ומרוקן אותה.

המעגל השולט/מבקר 克/剋, Kè. CONTROLLING. במעגל זה יש בקרה של אלמנט אחד על האחר: עץ שולט/מבקר את האדמה, אדמה את המים, מים את האש, אש את המתכת ומתכת את העץ. הדבר מבטיח איזון בין 5 האלמנטים, הוא קשור בעיקר לאברי ה-.YIN מעגל זה, עם קודמו יוצרים ביחד מערכת בקרה עצמית והם בלתי ניתנים להפרדה מבחינת היחסים בין 5 האלמנטים. בלעדיהם לא יהיו גדילה והתפתחות.

מעגל השפעת היתר, 惩 Chéng  OVERACTING, PUNISHING. השלבים זהים לשלבי מעגל ה-Kè-, אך כאן מדובר בפתולוגיה, בבקרה מוגזמת, המחלישה את המבוקר, ומפרה את האיזון בין האלמנטים השונים,כך שבזמן נתון יש עודף, או פעילות יתר של אלמנט מסוים לעומת אחר.

מעגל הפגיעה, 侮, Wǔ INSULTING . זהו מעגל שכיוונו הפוך ממעגל ה- Kè, כך עץ פוגע במתכת, מתכת פוגעת באש, אש פוגעת במים, מים פוגעים באדמה, ואדמה פוגעת בעץ. גם כאן מדובר במצב של חוסר איזון. חמשת האלמנטים והייחוסים שלהם: למערכת היחוסים של חמשת היסודות חשיבות רבה, כאן נעשים הקשרים רבים בכל הרמות. בהתייחסות ל"הדהור", להמצאות או שידור "באותו תדר" של תופעות, גורמים שונים בטבע ובגוף האדם. חלק מהקשרים אלה קל להבנה מתצפיות קליניות וחלקם לא מובן לנו לחלוטין.

יישום ברפואה סינית (פיזיולוגיה ופתולוגיה): הכבד (עץ) הוא האימא של הלב (אש) והבן של הכליות (מים), על פי תפיסה זו חולשה של איבר תשפיע על תפקוד האיבר הבן, ולחילופין "דרישת יתר" של הבן תחליש את האם. מצד שני הכבד (עץ) מבקר את הטחול (אדמה), הלב (אש) מבקר את הריאות (מתכת), הטחול (אדמה) מבקר את הכליות (מים), הריאות (מתכת) מבקרות את הכבד (עץ), והכליות (מים) מבקרות את הלב (אש). המושג בקרה הוא לאו דווקא בעל קונוטציה שלילית אלא יכול להיות גם במובן של תמיכה בתפקוד. במצב של השפעת יתר, נראה פגיעה של איבר מסוים ע"י איבר אחר, כגון פלישת הכבד (עץ) לטחול (אדמה), או "ייבוש" הלחות של הריאות (מתכת) ע"י החום העולה (אש). מצב של פגיעה קשור לעיתים בסטגנציה= עימדון וזרימה לא תקינה, כגון פגיעת הכבד בריאות. פתולוגיות של מעגל האם-בן יתבטאו ע"י אי יכולת איבר האם להזין את הבן (למשל הכבד לא יכול להזין את הלב) או דרישת יתר של הבן מהאם (הכליות דורשות יותר מדי מהראות). כיוון שלכל אלמנט יש שורה ארוכה של הקשרים, שאילת שאלות נכונות עשויה לסייע לנו מאוד באבחנה. באבחנה יש חשיבות לצבע הפנים, ולפעמים לצבע האהוב/שנוא עליו, לטון/צליל הדיבור, לריח הגוף של הפציינט, לרגש השולט בחייו, לטעם המזון האהוב/שנוא עליו, לאיבר בגוף בו קיימת הפתולוגיה. לאיבר החישה המעורב, (לשון-לב, שפתיים-טחול, עיניים-כבד), למזג האוויר/האקלים האהוב/השנוא או בו הופיעה המחלה. כך הטיפול לפי חמשת האלמנטים מכוון לתקן דיסהרמוניות, כגון: חיזוק האם על מנת לחזק את הבן, או "פיזור" הבן שלא יגזול יותר מדי מהאם. כך גם בעת הטיפול באמצעות צמחי מרפא ותזונה: לכל צמח מרפא מספר תכונות, וההתייחסות למזון היא כמו לצמחי מרפא. כל מזון וכל צמח מרפא משוייך על פי טעמו ליסוד מסוים, ובהתאם לכך תכונותיו הרפואיות: חמוץ מייצר YIN, מוציא חום, עוצר הזעה ושלשול, מר מוציא אש, מתוק מחזק, מאזן, חריף מוציא/מפזר גורמי מחלה, מלוח מנחית (מוריד מטה), מרכך גושים וכו', תכונות אלה רלוונטיות בהמלצות לתזונה נכונה: עודף מזון חמוץ פוגע בכבד, עודף מתוק מחליש את הטחול וכו'. או לחילופין לאכול מזונות מסויימים על מנת לחזר איברים מסוימים. להלן חלק מן ייחוסים של כל אלמנט ואלמנט:

לחצו להגדלה

כמעט מדי יום אני חווה אותה חוויה: אני נואם ומטיף כנגד צריכת מוצרי חלב ומשבח ומהלל מוצרי סויה, ואז אני רואה את המבט החושד והפרצוף העגמומי, ויודע שתיכף תגיע השאלה ביחס לקשר בין

א) מוצרי סויה והפרעות בהתפתחות המינית של ילדים/התבגרות מינית מוקדמת אצל בנות, ו

ב) הסכנה להתפתחות סרטן שד ו/או חזרה של סרטן שד בנשים שעברו את המחלה.
וכל כמה שאני מסביר ששני החששות האלה מחוסרי יסוד, קשה לאנשים לקבל את זה, מישהו עשה עבודה טובה, והחדיר את הפחד עמוק-עמוק.

אז עכשעו התפרסם עוד מחקר, באחד העתונים הרציניים בעולם: ה JAMA, המחקר בוצע במטרה להעריך את הקשר בין צריכת מוצרי סויה בקרב חולות סרטן שד לתמותה וחזרה של המחלה.
הנתונים למחקר נלקחו ממחקר עקבה שכלל 5042 נשים לאחר סרטן שד. והוא מצא כי צריכת מוצרי סויה בנשים עם סרטן שד קשורה בסיכון מופחת לתמותה ולחזרת המחלה.

הסיבה לחשש מסויה נובע מכך שמאכלים המכילים סויה עשירים בפיטואסטרוגנים מסוג איזופלבונים (isoflavones). אמנם ישנן השערות מחקריות לכך שפיטואסטרוגנים מסוג זה מפחיתים דווקא את הסיכון לסרטן שד – אבל בגלל השפעתם דמוית-האסטרוגן של איזופלבונים והאינטראקציה הפוטנציאלית שלהם עם התרופה טמוקסיפן (Tamoxifen), הניתנת לנשים שהגידול שלהן הינו בעל קולטנים לאסטרוגן, קיים חשש מפני צריכת מאכלי סויה בקרב חולות סרטן שד.
עקבו אחרי 5042 הנשים במשך זמן ממוצע של  3.9 שנים

• נפטרו-444
• המחלה חזרה או שארע מוות הקשור למחלה אצל 534

בחלוקת הנשים על פי צריכת מוצרי סויה נמצא שהיה יחס הפוך בין צריכתה להישנות המחלה או מוות ממנה, כלומר:
ככל שצרכו סויה יותר- מתו פחות ( 7.4% ) והמחלה חזרה פחות (8%)
ככל צרכו סויה פחות- מתו יותר (10.3%) או המחלה חזרה יותר(  11.2%)
התופעה נצפתה הן בקרב נשים עם רצפטורים שליליים, הן בעלות רצפטורים חיוביים, הן בקרב מטופלות בטמוקסיפן והן אצל כאלה שלא טופלו.
מסקנות: צריכת מוצרי סויה בנשים עם סרטן שד קשורה בסיכון מופחת לתמותה ולחזרת המחלה.
תאכלו סויה, ותנו גם לילדים, ובקרוב אוכיח לכם שגם להם זה בסדר לתת.

Soy Food Intake and Breast Cancer Survival, Shu X.O. et al, JAMA, 2009, Volume 302, Number 22, Pages 2437-2443

ורק בשביל לרענן לכם את הזכרון, תקראו את זה