לחצו להאזנה
לכבוד החורף שהגיע נכון לכתוב על משהו שנוטים לשכוח אותו-
פעמים מספר כתבתי כאן על ויטמין D וחשיבותו הרבה לבריאותנו, הגופנית והנפשית, הנה 2 דוגמאות:
כעת אני מוצא לנכון להביא בפניכם 2 מאמרים שפורסמו לאחרונה בנושא, אחד בהקשר לסרטן המעי הגס, והשני בנוגע לפוריות נשים.
מחקר שבוצע במערב אירופה ופורסם ב BMJ כלל 2500 נבדקים, מחציתם חולי סרטן המעי הגס, במחקר נבדק הקשר בין ריכוז של ויטמין D חופשי בדם טרם לפני שאובחן הסרטן, הצריכה בתזונה של ויטמין D וסידן והסיכון לסרטן המעי הגס.
במחקר נמצא קשר חזק והפוך בין הריכוז הקדם-אבחוני של ויטמין D והסיכון לסרטן המעי הגס, כלומר- ככל שרמת הויטמין היתה גבוהה יותר- היה פחות סיכון לחלות בסרטן כמו כן נמצא כי צריכה גדולה יותר של סידן בתזונה הייתה קשורה גם היא עם סיכון נמוך יותר לסרטן המעי הגס.
Association between pre-diagnostic circulating vitamin D concentration and risk of colorectal cancer in European populations:a nested case-control study, Jenab M. et al, BMJ 2010;340:b5500
חלקכם יודע אולי שאחד מתחומי העיסוק העקריים שלי הוא פוריות, ועל כן שמחתי למצוא את המחקר הזה ולהביאו לפניכן/ם.
המחקר פורסם ב"ה"עיתון העוסק בתחום, והוא FERTILITY STERILITY.
במחקר זה בדקו האם רמות ויטמין D בנוזל הזקיקי של אישה שאינה פורייה העוברת טיפולי הפרייה במבחנה קשורות להצלחה של ההפרייה והאם ייתכן ורמות הויטמין בנוזלי גוף מנבאות את סיכויי ההצלחה להריון. המחקר כלל כמאה נשים ובדק את רמות ויטמין D בסרום (נוזל הדם) ובזקיקים מפותחים. במחקר נמצא כי רמות גבוהות יותר של ויטמין D בסרום ובנוזל הזקיקי מעלות את הסיכוי באופן מובהק סטטיסטי להשגת היריון קליני לאחר טיפולי הפרייה במבחנה.
השיטה הייתה פשוטה: בדקו רמות ויטמין, והשוו לתוצאה, שהיא היריון קליני, אשר הוגדר כראייה לשק היריון תוך רחמי באולטרסאונד לאחר טיפול הפריית מבחנה.
תוצאות: נשים אשר השיגו היריון קליני לאחר טיפול הפרייה (n=26) היו בעלות רמה גבוהה יותר של ויטמין D בסרום ונוזל הזקיקי.
מסקנות: הממצאים מראים שרמות גבוהות יותר של ויטמין D בסרום ובנוזל הזקיקי מעלות את הסיכוי באופן מובהק סטטיסטי להשגת היריון קליני לאחר טיפולי הפרייה במבחנה.
Replete vitamin D stores predict reproductive success following in vitro fertilization, Ozkan S. et al. doi:10.1016/j.fertnstert.2009.05.019
אז מה המקורות לויטמין D ?
דגי ים שמנים: שמן דגים, סלמון, מקרל, טונה, סרדינים, דגנים מועשרים בויטמין D, יש ביצים מועשרות (התרנגולות מקבלות ויטמין D, כבד בקר, גבינות קשות מסוימות. אצות ים.
מישהו קיבל את הויטמין D שלו
וכמובן חשיפה לשמש (ישירות, לא דרך זכוכית או קרם הגנה), וחשוב לזכור שככל שהעור שלכם כהה יותר אתם זקוקים ליותר שמש.
כתוסף מזון רצוי לצרוך את הויטמין בנוזל (טיפות) או ג'ל, כי הספיגה שלו טובה יותר, ולהשתדל לקבל מספיק סידן ומגנזיום.
בקשר למזונות עם ויטמין D, כגון חלב ודגנים, הם פחות טובים, כי הם מועשרים בויטמין D2, שלא כל כך עוזר, אנחנו זקוקים ל D3, הבא ממזונות ה"טבעיים" (בניגוד למועשרים) או מהשמש.
כמה מומלץ לצרוך?
אמנם כתבתי כבר ואני מציג כאן שוב את המינון המומלץ על ידי הרשויות בארה"ב, המינונים שאני ממליץ עליהם גבוהים בהרבה:
מינון יומי של וויטמין המומלץ לפי גיל ובמצבים מיוחדים:
גילאי 0 עד 13 200 IU
גילאי 14-18 200 IU
גילאי 19-50 200 IU
גילאי 51-70 400 IU
גילאי +71 600 IU
אבל לאחרונה נשמעת הטענה שיש לצרוך הרבה יותר:
במחקר שפורסם ב 2006 בעתון המדעי the Journal of Nutrition נטען שיש להגדיל מאוד את המינונים האלה, כך גם במאמר ב American Journal of Clinical Nutrition, שם מדובר על רמות של 4000 יחידות ליממה למבוגרים, וכי חשיפה לשמש עשויה לייצר עד 10,000 יח'. לטענת המחברים שם רעילות מויטמין D מופיע רק החל מ – 40,000 יח' ומעלה ועל כן אין חשש מצריכת כמויות גדולות בהרבה מן המומלץ היום.
אני ממליץ לילדים 1000 יח' ולמבוגרים 5000 יח'
ארגון הבריאות האמריקאי מצא לנכון לציין בפני הציבור כי ויטמין D מועיל במצבי סרטן, אוסטאופורוזיס, מחלת קרוהן, ועוד, אז עכשיו אני מוסיף לכם גם פוריות (ודכאון, שזה ידוע לכולם).
הנה באה השמש, יאללה, צאו החוצה.
שיר מתאים לסיום, לחצו על התמונה:
לחצו להאזנה
השאר תגובה