drbarak

זה תמיד חוזר על עצמו: נכנס למרפאה מטופל חדש, או זוג עם ילד, הם מתיישבים מולי, מתנהלת שיחת היכרות ואבחון, ואז מגיעים לנושא התזונה: עוד בשלב השאלות הוא/היא/הם מעקמים פרצוף ודי מוקדם נפלט המשפט הקבוע: "בטח תאסור עליי לאכול מוצרי חלב, לא נראה לי/לנו שנוכל לעמוד בזה".

האמת היא שלרוב אכן אאשר את ההנחה, ולא רק זאת, אלא שאוסיף עוד המלצות להמנע ממזונות נוספים כהנה וכהנה (אני לא אוסר, אני ממליץ) אבל קודם לכן יבוא ההסבר, ועימו ההבנה, ולרוב קבלת הדברים. אז היום תורכם להבין, ותקוותי שגם לקבל (ההסבר היום הוא "סיני" בלבד, ואני לא מוסיף עליו עוד הסברים רבים אחרים, למשל למה החלב לא טוב לנו). הסינים רואים את מערכת העיכול כמעין מפעל, בית זיקוק, המקבל חומרי יסוד ומעבד אותם, הטחול ,脾 Pí השולט, בעזרת הקיבה 胃 Wèi, בתהליכי ההנעה וההתמרה Yún Huà 云化 הוא כמו סיר בישול שמכניסים לתוכו מרכיבים שונים, המעובדים בתוכו, והתוצאה היא מחד- יצירת אנרגיות, החיוניות לתפקוד המערכות השונות (צ'י, דם,נוזלי גוף), ומצד שני- הפרשת פסולת החוצה.

במידה ומערכת העיכול לא תתפקד ביעילות, יתרחשו שני תהליכים שליליים:
1: לא תיווצרנה מספיק אנרגיות.
2: תצטבר בגוף פסולת (שבין השאר דורשת גם היא אנרגיה נוספת לשם סילוקה).
במצב שהמערכת לא יעילה, תצטבר יותר ויותר פסולת, ורמת האנרגיה תפחת ותרד.
יעילות של מערכת שכזו נקבעת בעיקר משני גורמים:
1)    מה החומר אותו יש לעבד, קרי- מה האנרגיה/טמפרטורה של המזון,
2)    מה כמות האש העומדת לרשותנו, כלומר- כמה צ'י או יאנג יש במערכת.

ככל שהאנרגיה של המזון תהיה קרה יותר- תידרש כמות אנרגיה רבה יותר לשם עיבודו, וככל שרמת האנרגיה הנתונה תהיה נמוכה יותר- יקשה על מערכת העיכול לבצע תפקידה כראוי.
לשם המחשה נמשיך עם משל הסיר, ונציג שני מצבים בהם עוצמת האש זהה.

עומדות לפנינו שתי אפשרויות:
1)    נכניס לסיר א' ליטר מים.
2)    לסיר ב' נכניס אותו נפח מים אך בצורת גוש קרח.

ברור שבסיר ובו הקרח יידרש זמן רב יותר להגיע לרתיחה, ובמידה והאש העומדת לרשותנו קטנה- ייתכן ולא נצליח כלל להרתיח את הקרח, ואף יתכן והאש תסתיים ותכבה לפני תום התהליך. במקרים אלה הבישול לא ייעשה כראוי ותיוותר פסולת. משמע- ככל שנכנס לסיר (מערכת העיכול) מזון קר פחות- נייעל את המערכת. היעילות תתבטא ביצירת יותר אנרגיות ובפינוי יעיל יותר של הפסולת. פסולת זו קרויה ברפואה הסינית לחות Damp 湿 Shī, , או ליחה 痰 Tán Phlegm
הרמה האנרגטית /הטמפרטורה של מזון נובעת משני פרמטרים:
א)    הטמפרטורה (במעלות) של המזון
ב)    כמה המזון יין או יאנג.

כאשר המזון הנכנס למערכת העיכול "קר" מדי, נוצר עומס יתר על מערכת העיכול, וזו אינה יכולה לתפקד כיאות. המזון יכול להיות קר על פי הגדרה אנרגטית או קר יחסית בגלל שמערכת העיכול חלשה. המזון נחשב קר כשהטמפרטורה שלו קרה או שהאנרגיה שלו קרה. לעומת זאת, אכילת מזון שהטמפרטורה שלו קרובה לטמפרטורת הגוף מייעלת את תפקודה של מערכת העיכול, הדבר בולט יותר בבעלי טחול חלש, (שבגינו אין גופם מסוגל להפטר מעודפי הלחות). עוד גורם המשפיע על אנרגית המזון היא צורת העיבוד שלו: אוכל נא הוא יין=קר יותר. אוכל מעובד/מבושל הוא יאנג=חם יותר. זו הסיבה לכך שבמזרח לא רואים סלטים, אלא האוכל עשוי: מאודה, מבושל, מוקפץ וכו'.

לחות מאטה זרימת צ'י ומכבידה, היא מסרבלת את תפקוד האיברים, מנפחת, מגבירה הפרשות, נותנת תחושת כובד ולאות  ו"משיכה כלפי מטה". במצבים קשים היא תתבטא בבצקות, גושים, דלקות והפרשות שונות, ואף בצורת ליחה המצטברת בדרכי הנשימה ובעור, וגורמת לאסתמה, מחלות נשימה, ומחלות עור, בדלקות פרקים, סינוסיטיס, דלקות חוזרות בנרתיק, מעי רגיז או דלקתי, ועוד צרות רבות, כמעט בכל מערכת בגוף. זכרו שיש לחות קרה ולחות חמה, ויש ליחה קרה וליחה חמה. על כן, הכלי הראשון של כל רופא סיני היא התזונה, וטיפול נכון חייב להתייחס למה שהבנאדם אוכל.
אז הנה קצת עצות, שעשויות לעזור לכם:
מזונות מייצרי לחות:

אוכל או שתיה קרים (בטמפרטורה שלהם). מוצרי חלב בקר, הנחשבים מאוד קרים ומגבירי לחות וליחה, בשרים שמנים, בוטנים על מוצריהם (במבה וחמאת בוטנים), אגוזי קשיו, מוצרי חיטה לבנה, בננות, אבוקדו, פירות הדר, פירות טרופיים, סוכר לבן וממתיקים מלאכותיים, פרי הדר, בעיקר תפוזים וקלמנטינות ופירות טרופיים (גם לא להגזים באבוקדו) וגם בננות, סוכר לבן, חיטה, אוכל שמן, מטוגן המייצר לחות חמה, בשר בקר או כבש, דגי מים מתוקים ובריכה.והפלא ופלא: ירקות חיים, שהם יין, לעומת ירקות שעברו תהליך עיבוד כלשהו, ההופך אותם יותר יאנג, למען הסר חשש ודאגה מלבכם, הנה מוצרים פחות קרים (יחסית) שיכולים להיות תחליף למוצרי חלב כמקור לסידן: יוגורט, קפיר ולבנה שבתהליך ההכנה שלהם (ההחמצה) עוברים מעין בישול על ידי חיידק הלקטובצילוס, דבר העושה אותם "פחות קרים"). מוצרי חלב צאן (עזים וכבשים שהן חיות יותר יאנגיות מפרות), חלב בפאלו, חלב נאקות (לא כשר), ממרח שקדים (שקדייה), טחינה ומוצרי סויה במידה מסוימת.

ומה כן טוב?

ברפואה הסינית קוראים להוצאת הלחות/ליחה "לפתור" TO RESOLVE, אנחנו משתמשים במקרים אלה בשינויי תזונה, צמחי מרפא ובדיקור, אבל אדם חייב לטפל קודם כל בעצמו, אז אם אתם תקועים עם עודף לחות או ליחה הנה כמה דברים שיעזרו לכם, כל מזון ניתן להוסיף לאוכל, או לחלוט ולשתות, כיד הדמיון הטובה עליכם:
מזונות שפותרים לחות:

תירס, שְׂעוֹרָה, אורז בסמטי, נבטי אַסְפֶּסֶת, פטריות שמפיניון, צָלָפים, דלעת, צְנוֹן, צְנוֹנִית, לֶפֶת, פאפיה, לימון, עדשי אזוקי, דג טונה, צלופח (למי שיש לו אומץ), אניס, שום, חזרת, אזובית (מיורן), סירפד, פטרוזיליה, פלפל לבן, תה ירוק, חליטת עלי פֶּטֶל, תה יסמין. פטרוזיליה, סלרי, תה ירוק (סיני), חמוצים, שום, בצל, חזרת, חרדל, גרגיר הנחלים, צנון, צנונית, ירקות כתומים (בטטה, דלעת, גזר), תבלינים "מחממים": (קינמון, ציפורן, זנגביל, כמון, כורכום, פילפל שחור), אורז לבן בסמטי, דוחן, גריסי פנינה, שבולת שועל (שגם מוריד כולסטרול שהוא למעשה לחות חמה), קטניות (אותן רצוי להשרות ללילה לפני הבישול), מזונות שמקורם בשומשום (טחינה, חלבה ביתית).
מזונות הפותרים לחות חמה:
אספרגוס, סלרי, כרוב סיני, אֻכְמָנִיות, חמוציות, שעועית, תמרינדי.
מזונות הפותרים ליחה:
פטריות שמפיניון, גַּרְגִּיר הַנְּחָלִים, שקדים, אגוזי מלך, לובסטר, קִימֶל, הֶל, שום, חזרת, אזובית (מיורן), זרעי חרדל,, תימין, פלפל לבן, תה שחור, חלב סויה, חזרת, שום.
מזונות הפותרים ליחה קרה:
עלי חרדל, בצל, בצל ירוק, ריחן (בזיליקום), פלפל שחור, קליפות קינמון, שֻׁמָּר, ג'ינג'ר טרי, עַרְעָר, בצל לבן, רוֹזְמָרִין, צַתְרָה (SAVORY), תה יסמין, תה ג'ינג'ר.
מזונות הפותרים ליחה חמה:
אצות, ערמוני מים, חזרת, חליטת קליפות תפוח עץ, אשכולית, קליפות לימון, אגסים, אפרסמון, חליטת קליפות מנדרינה, שוּש קרח (ליקריץ), חליטת פרח הסמבוק, מיץ אשכוליות, תה מנתה.

לאורך האבולוציה למד גוף האדם להסתגל לתנאי מזג אויר קשים ואף קיצוניים, האדם הוא כנראה הייצור הסתגלן ביותר עלי אדמות, זהו המין היחיד השורד הן במדבריות סהרה והן בקוטב, הן במעמקי הים והן בחלל. כמעט בכל תנאי אקלים קיצוני יש יצורים חיים, אך רק האדם הגיע ושרד בכולם. ובכל זאת, בעת חשיפה לתנאים מסוימים, נוטים בני האדם לחלות. לפי הסינים יש ששה מחוללי מחלה חיצוניים, אשר חודרים מן החוץ אל הגוף ומעוררים מחלה. כפי שהוסבר בקצרה בשיחה הקודמת, הסיבה למחלה "חיצונית" יכולה להיות עוצמה חריגה של מחולל המחלה, חולשה אבסולוטית או יחסית של האנרגיות המגנות אצל האדם המותקף, או הופעה "מפתיעה", פתאומית, שלא בעיתה, של מחולל המחלה. אחד או יותר מתנאים אלה עלול ליצור מצב בו יכולת ההסתגלות של האדם ירודה, המערכת תיכנס לאי-איזון, והאדם יחלה.
מחוללי מחלה מסוימים נפוצים יותר בתנאים או בעונות מסוימות, כך- מחלות הנגרמות על ידי רוח נפוצות יותר באביב, מחלות הנגרמות על ידי לחות שכיחות בתנאי חיים של לחות, מחלות חום הקיץ מופיעות בקיץ וכו'. עוד תופעה בעלת חשיבות היא נטיית מחוללי מחלה לחדור יחד (כגון רוח עם קור, עם לחות וכו') ונטייתם להשתנות לאחר שחדרו לגוף, כך קור עשוי להפוך לחום, לחות ליובש ועוד, תופעה נוספת היא מסלול חדירת מחולל המחלה: היות ואלה גורמים חיצוניים, הם חודרים מן החוץ פנימה במסלול מסוים, דרך העור, האף והפה, ובסדר מסוים של שכבות אנרגטיות, המסודרות מן החוץ פנימה לפי יחסי יין ויאנג מסוימים.
השכבות, מן החוץ פנימה, הן:
TAI YANG, 太阳, היאנג הגדול, הפגיע בעיקר לקור ומכיל את שלפוחית שתן והמעי דק,
YANG MING, 阳明, היאנג הזוהר, פגיע ליובש ובו הקיבה והמעי הגס,
SHAO YANG, 少阳, יאנג הקטן, פגיע לאש, עם כיס המרה והמחמם המשולש,
TAI YIN, 太阴, יין הגדול, פגיע ללחות ובו הטחול והראות,
SHAO YIN, 少阴, יין הקטן, פגיע לחום עם הכליות והלב,
JUE YIN, 厥阴, יין המוחלט, פגיע לרוח ובו הכבד ומגן הלב.

ככל שמחולל המחלה חודר עמוק יותר, כך יותר קשה המחלה.
מחוללי המחלה החיצוניים הם:
רוח Wind 風 Fēng

הרוח נושבת קרירה

רוח אמנם נפוצה יותר באביב אך קיימת למעשה לאורך השנה כולה. כשרוח מופיעה בעודף או בעוצמה חריגה, זוהי רוח פתוגנית, שהיא אולי מחולל המחלה החשוב ביותר. רוח חיצונית תוקפת תחילה את העור, את שכבת השרירים החיצונית, ודרכי הנשימה.
המאפיין הבולט ביותר של פתולוגיות של רוח הוא התנועה (תנועת יתר או היעדר תנועה), אני מפנה אתכם לשיחה הראשונה בסדרה, ובה שיחה שניהלתי עם בני נוי על הרוח. משמעות הדבר היא שסימנים וסימפטומים המשוייכים לרוח מתאפיינים בשינויים: שינוי מיקום, שינוי אופי, שינוי תנועה (רעד או קפאון/שיתוק). אופייה של הרוח הוא יאנגי, בגלל עוצמתה, כוחה, תנועתיותה, ועל כן היא נוטה לתקוף חלקים עליונים בגוף ואיברים חיצוניים. מחלות רוח חיצונית מתאפיינות בהופעה מהירה ובשינויים מהירים, כך- התקררות/הצטננות/שפעת נגרמת על ידי רוח, אך גם פריחה אלרגית, וגם דלקת פרקים בה כאב הפרקים נודד ממפרק למפרק. כשרוח תוקפת את דרכי הנשימה, מלווה המחלה לעתים ברעד שרירי וצמרמורת. מלבד רוח חיצונית קיימת רוח פנימית, הנוצרת במצבים קיצוניים, בהם מתרחשת תנועה עזה, כגון בחוסר יין או דם, או במצבי חום קיצוניים, כגון במחלות אש (ראו בהמשך).
קור Cold 寒 Hán

מה אומרים זקני צפת?

קור תוקף כשהגוף לא מוכן להופעתו ואינו מצליח להדוף אותו. אמנם קור נפוץ בעיקר בחורף, אבל מאז המצאת המזגן, ויותר בשנים האחרונות, הפכו מחלות קור ורוח לשכיחות בכל ימות השנה. לי יש הסבר משלי לכך, שאמנם לא הוכח מדעית, אך כיוון שאני המצאתי אותו הוא חביב עליי, אז הנהו לפניכם, באופן בלעדי, מוצג לפניכם: בתחתית המוח שלנו יש בלוטה ושמה בלוטת האצטרובל Pineal gland, בלוטה זו משחררת לזרם הדם חומר ושמו מלטונין Melatonin, כמותו נקבעת על פי כמות האור השוררת, ומשתנה גם עם גיל האדם. אחד התפקידים המרכזיים של המלטונין הוא וויסות שתי מערכות חיסון שונות בגופנו, המערכת ההומורלית Humoral immunity והמערכת התאית Innate immunity, טענתי היא שהמוח שלנו מפעיל "תוכנת קיץ" או "תוכנת חורף" על פי עונות השנה, וכמות האור השוררת בהן, כך, בימים של הרבה אור, הגוף שלנו אמור לעבוד ב"מתכונת קיץ", ואם אנחנו נחשפים למזגן, שהוא למעשה מזג אויר חורפי, על פי הרפואה הסינית, מתרחש מצב של רוח וקור המופיעים בעיתוי לא מתאים, שלא בעונתם, ואז אנחנו חולים. ובהקשר זה ראו כאן
קור הוא יין באופיו ועל כן הוא פוגע ומחליש את היאנג, או את האספקט היאנגי של הצ'י, כך, למשל, קור שיחסום ויפגע בתפקוד הצ'י המגן, יפגע ביכולת הגוף לחמם עצמו ותופענה צמרמורות, אם תתרחש פגיעה בצ'י הטחול או הקיבה ייתכנו כאבי בטן ביחד עם קשיי עיכול, או קשיי נשימה והפרשת נזלת וליחה אם הפגיעה היא בצ'י של הראות. וכשקור חודר לשכבות עמוקות הוא יכול להפוך למרכיב מרכזי למשל בדלקת פרקים.
חום הקיץ Summer Heat 暑 Shǔ

מי אמר תל אביב ולא קיבל?

כפי שקור הוא פתוגן של חורף אך עלול להופיע בעונת הקיץ בגלל מיזוג, כך "חום הקיץ" הוא אמנם מחולל מחלה של קיץ, אך עלול לפגוע בנו בחורף בעקבות הפעלת מיזוג/חימום מרכזי. מאפייניו הם של עודף יאנג, כלומר- יובש, לפעמים על רקע הזעה מרובה, חום גבוה, אי שקט, סומק בפנים, דופק מהיר, צמא רב, שתן מועט או מרוכז ובמקים קיצוניים אפילו  אובדן הכרה.
לחות Damp 湿 Shī

אולי תצא כבר מהמים?

אצלנו שוררת הלחות, לפחות בשפלה, במרבית השנה, ובעיקר בקיץ. גם בסין שייכת הלחות, כמחולל מחלה, לסוף הקיץ, עת היאנג מתחיל לדעוך והיין מתעצם. ואכן, לחות היא פתוגן יין באופיו. היא פוגעת באלה המתגוררים באזורים לחים, בעוסקים בעבודות הכרוכות בלחות ומים, בניזונים ממזונות המגבירים לחות, ובבעלי טחול חלש, שבגינו אין גופם מסוגל להפטר מעודפי הלחות. הלחות מאטה זרימת צ'י ומכבידה, היא מסרבלת תפקוד איברים, מנפחת, מגבירה הפרשות, נותנת תחושת כובד ולאות ו"משיכה כלפי מטה". במצבים קשים היא תתבטא בבצקות, גושים, דלקות והפרשות שונות, ואף כליחה המצטברת בדרכי הנשימה.
יובש  Dryness 燥 Zào

are you happy to see me dear??

הסתיו הוא עונת היובש. מחלות יובש מתאפיינות במיעוט נוזלים והפרשות, בסדקים בעור ובריריות, צמא, בשיער, עור וצפורניים יבשים ופריכים, מיעוט שתן, עצירות, שיעול יבש ואפילו דמי, ייתכנו גם הפרעות ווסת, בגלל "יובש בדם".
אש Fire 火 Huǒ

yes, I am

המושג אש בא להבדיל בין חום פיזיולוגי, נורמלי, ובין חום פתולוגי, שמקורו לרוב חיצוני. בהיות האש פתוגן יאנג, היא נוטה לעלות ולתקוף את חלקי הגוף העליונים. ביטוייה סומק, דופק מהיר, חום גבוה, צמא קשה אך גם הזעה מרובה, אודם בעיניים, בפה ובשפתיים, פצעים בפה, דימומים ודלקות חניכיים, כאב ודלקת בגרון, בסינוסים, באוזניים, שטפי דם, עצירות וחולשה. בגלל תנועת האש, עלולה להתפתח "רוח פנימית" שיכולה להתבטא ברעד או בשיתוק (כגון באירוע מוחי), ואם האש תוקפת את הלב- גם התקפים פסיכוטיים או מאניים.
בשיחה הבאה: ייסורי הנפש.