על הקשר שבין שעות שינה ותחלואה בשפעת ויראלית
Sleeping Beauty by Edward Burne-Jones
מספר שעות השינה ואיכות השינה נחשבים כגורמים המשפיעים על מערכת החיסון, ועל- כן גם על הסיכון לתחלואה במחלות וירליות של דרכי הנשימה (שפעת, הצטננות) (Common Cold).
במחקר קודם שפורסם בשנת 1997 בכתב העת JAMA נמצא קשר בין היגיינת שינה ירודה ותחלואה בשפעת. ההשערה היא כי היגיינת שינה ירודה משפיעה על רגישות יתר לחשיפה לרינו-וירוס.
מטרת המחקר אשר פורסם בחודש ינואר השנה בכתב העת Archives of Internal Medicine הייתה לבחון בצורה פרוספקטיבית את הקשר שבין שעות השינה ותחלואה בשפעת.
שיטות:
153 נבדקים בריאים בני 21-55 שנים, התנדבו להשתתף במחקר. במשך 14 יום הם דיווחו של משך שעות השינה היומי שלהם ועל איכות השינה. בנוסף, הוערכו משתנים נוספים על מנת לנטרל הטיות.
לאחר 14 יום הנבדקים הודבקו בנגיף הרינו-וירוס (באמצעות טיפות אף שהכילו את הנגיף), ובוצע מעקב אחר התפתחות מחלה קלינית במהלך חמשת הימים שלאחר ההדבקה.
תוצאות:
מתוך 153 הנבדקים, 135 (88%) נדבקו בנגיף. מתוכם, 53 (35%) פיתחו סימני מחלה ו-66 (43%) היו סימפטומטיים.
לאחר בידוד משתנים שונים, נמצא כי המשתתפים שישנו פחות משבע שעות בלילה היו בסיכון של פי 3 לחלות בשפעת בהשוואה לאלו שישנו 8 שעות ויותר (CI 1.18-7.3).
לעומת זאת, לא נמצא קשר בין הדיווח על איכות השינה ובין הסיכון לתחלואה בשפעת.
מסקנה:
ליתרונות הרבים המיוחסים לשינה טובה, ניתן להוסיף הגנה בפני תחלואה בשפעת ויראלית.
תוצאות מחקר זה, ותוצאות מחקרים אחרים הקושרים משך שעות שינה לתחלואה קרדיו-וואסקולארית ותמותה, תומכים בהמלצה לשינה של 7-8 שעות בלילה.
Sleep Habits and Susceptibility to the Common Cold
Sheldon Cohen, PhD; William J. Doyle, PhD; Cuneyt M. Alper, MD; Denise Janicki-Deverts, PhD; Ronald B. Turner, MD Arch Intern Med. 2009;169(1):62-67.
Background Sleep quality is thought to be an important predictor of immunity and, in turn, susceptibility to the common cold. This article examines whether sleep duration and efficiency in the weeks preceding viral exposure are associated with cold susceptibility.
Methods A total of 153 healthy men and women (age range, 21-55 years) volunteered to participate in the study. For 14 consecutive days, they reported their sleep duration and sleep efficiency (percentage of time in bed actually asleep) for the previous night and whether they felt rested. Average scores for each sleep variable were calculated over the 14-day baseline. Subsequently, participants were quarantined, administered nasal drops containing a rhinovirus, and monitored for the development of a clinical cold (infection in the presence of objective signs of illness) on the day before and for 5 days after exposure.
Results There was a graded association with average sleep duration: participants with less than 7 hours of sleep were 2.94 times (95% confidence interval [CI], 1.18-7.30) more likely to develop a cold than those with 8 hours or more of sleep. The association with sleep efficiency was also graded: participants with less than 92% efficiency were 5.50 times (95% CI, 2.08-14.48) more likely to develop a cold than those with 98% or more efficiency. These relationships could not be explained by differences in prechallenge virus-specific antibody titers, demographics, season of the year, body mass, socioeconomic status, psychological variables, or health practices. The percentage of days feeling rested was not associated with colds.
Conclusion Poorer sleep efficiency and shorter sleep duration in the weeks preceding exposure to a rhinovirus were associated with lower resistance to illness.
השאר תגובה