זה תמיד חוזר על עצמו: נכנס למרפאה מטופל חדש, או זוג עם ילד, הם מתיישבים מולי, מתנהלת שיחת היכרות ואבחון, ואז מגיעים לנושא התזונה: עוד בשלב השאלות הוא/היא/הם מעקמים פרצוף ודי מוקדם נפלט המשפט הקבוע: "בטח תאסור עליי לאכול מוצרי חלב, לא נראה לי/לנו שנוכל לעמוד בזה".

 

האמת היא שלרוב אכן אאשר את ההנחה, ולא רק זאת, אלא שאוסיף עוד המלצות להמנע ממזונות נוספים כהנה וכהנה (אני לא אוסר, אני ממליץ) אבל קודם לכן יבוא ההסבר, ועימו ההבנה, ולרוב קבלת הדברים. אז היום תורכם להבין, ותקוותי שגם לקבל (ההסבר היום הוא "סיני" בלבד, ואני לא מוסיף עליו עוד הסברים רבים אחרים, למשל למה החלב לא טוב לנו).

 

הסינים רואים את מערכת העיכול כמעין מפעל, בית זיקוק, המקבל חומרי יסוד ומעבד אותם, הטחול ,脾 Pí השולט, בעזרת הקיבה 胃 Wèi, בתהליכי ההנעה וההתמרה Yún Huà 云化 הוא כמו סיר בישול שמכניסים לתוכו מרכיבים שונים, המעובדים בתוכו, והתוצאה היא מחד- יצירת אנרגיות, החיוניות לתפקוד המערכות השונות (צ'י, דם,נוזלי גוף), ומצד שני- הפרשת פסולת החוצה.

 

במידה ומערכת העיכול לא תתפקד ביעילות, יתרחשו שני תהליכים שליליים:
1: לא תיווצרנה מספיק אנרגיות.
2: תצטבר בגוף פסולת (שבין השאר דורשת גם היא אנרגיה נוספת לשם סילוקה).
במצב שהמערכת לא יעילה, תצטבר יותר ויותר פסולת, ורמת האנרגיה תפחת ותרד.
יעילות של מערכת שכזו נקבעת בעיקר משני גורמים:
1)    מה החומר אותו יש לעבד, קרי- מה האנרגיה/טמפרטורה של המזון,
2)    מה כמות האש העומדת לרשותנו, כלומר- כמה צ'י או יאנג יש במערכת.

ככל שהאנרגיה של המזון תהיה קרה יותר- תידרש כמות אנרגיה רבה יותר לשם עיבודו, וככל שרמת האנרגיה הנתונה תהיה נמוכה יותר- יקשה על מערכת העיכול לבצע תפקידה כראוי.

 

לשם המחשה נמשיך עם משל הסיר, ונציג שני מצבים בהם עוצמת האש זהה.

עומדות לפנינו שתי אפשרויות:
1)    נכניס לסיר א' ליטר מים.
2)    לסיר ב' נכניס אותו נפח מים אך בצורת גוש קרח.

 

ברור שבסיר ובו הקרח יידרש זמן רב יותר להגיע לרתיחה, ובמידה והאש העומדת לרשותנו קטנה- ייתכן ולא נצליח כלל להרתיח את הקרח, ואף יתכן והאש תסתיים ותכבה לפני תום התהליך. במקרים אלה הבישול לא ייעשה כראוי ותיוותר פסולת. משמע- ככל שנכנס לסיר (מערכת העיכול) מזון קר פחות- נייעל את המערכת. היעילות תתבטא ביצירת יותר אנרגיות ובפינוי יעיל יותר של הפסולת. פסולת זו קרויה ברפואה הסינית לחות Damp 湿 Shī, , או ליחה 痰 Tán Phlegm
הרמה האנרגטית /הטמפרטורה של מזון נובעת משני פרמטרים:
א)    הטמפרטורה (במעלות) של המזון
ב)    כמה המזון יין או יאנג.

 

כאשר המזון הנכנס למערכת העיכול "קר" מדי, נוצר עומס יתר על מערכת העיכול, וזו אינה יכולה לתפקד כיאות. המזון יכול להיות קר על פי הגדרה אנרגטית או קר יחסית בגלל שמערכת העיכול חלשה. המזון נחשב קר כשהטמפרטורה שלו קרה או שהאנרגיה שלו קרה. לעומת זאת, אכילת מזון שהטמפרטורה שלו קרובה לטמפרטורת הגוף מייעלת את תפקודה של מערכת העיכול, הדבר בולט יותר בבעלי טחול חלש, (שבגינו אין גופם מסוגל להפטר מעודפי הלחות). עוד גורם המשפיע על אנרגית המזון היא צורת העיבוד שלו: אוכל נא הוא יין=קר יותר. אוכל מעובד/מבושל הוא יאנג=חם יותר. זו הסיבה לכך שבמזרח לא רואים סלטים, אלא האוכל עשוי: מאודה, מבושל, מוקפץ וכו'.

 

לחות מאטה זרימת צ'י ומכבידה, היא מסרבלת את תפקוד האיברים, מנפחת, מגבירה הפרשות, נותנת תחושת כובד ולאות  ו"משיכה כלפי מטה". במצבים קשים היא תתבטא בבצקות, גושים, דלקות והפרשות שונות, ואף בצורת ליחה המצטברת בדרכי הנשימה ובעור, וגורמת לאסתמה, מחלות נשימה, ומחלות עור, בדלקות פרקים, סינוסיטיס, דלקות חוזרות בנרתיק, מעי רגיז או דלקתי, ועוד צרות רבות, כמעט בכל מערכת בגוף. זכרו שיש לחות קרה ולחות חמה, ויש ליחה קרה וליחה חמה. על כן, הכלי הראשון של כל רופא סיני היא התזונה, וטיפול נכון חייב להתייחס למה שהבנאדם אוכל.
אז הנה קצת עצות, שעשויות לעזור לכם:

 

מזונות מייצרי לחות:

אוכל או שתיה קרים (בטמפרטורה שלהם). מוצרי חלב בקר, הנחשבים מאוד קרים ומגבירי לחות וליחה, בשרים שמנים, בוטנים על מוצריהם (במבה וחמאת בוטנים), אגוזי קשיו, מוצרי חיטה לבנה, בננות, אבוקדו, פירות הדר, פירות טרופיים, סוכר לבן וממתיקים מלאכותיים, פרי הדר, בעיקר תפוזים וקלמנטינות ופירות טרופיים (גם לא להגזים באבוקדו) וגם בננות, סוכר לבן, חיטה, אוכל שמן, מטוגן המייצר לחות חמה, בשר בקר או כבש, דגי מים מתוקים ובריכה.והפלא ופלא: ירקות חיים, שהם יין, לעומת ירקות שעברו תהליך עיבוד כלשהו, ההופך אותם יותר יאנג, למען הסר חשש ודאגה מלבכם, הנה מוצרים פחות קרים (יחסית) שיכולים להיות תחליף למוצרי חלב כמקור לסידן: יוגורט, קפיר ולבנה שבתהליך ההכנה שלהם (ההחמצה) עוברים מעין בישול על ידי חיידק הלקטובצילוס, דבר העושה אותם "פחות קרים"). מוצרי חלב צאן (עזים וכבשים שהן חיות יותר יאנגיות מפרות), חלב בפאלו, חלב נאקות (לא כשר), ממרח שקדים (שקדייה), טחינה ומוצרי סויה במידה מסוימת.

 

ומה כן טוב?

ברפואה הסינית קוראים להוצאת הלחות/ליחה "לפתור" TO RESOLVE, אנחנו משתמשים במקרים אלה בשינויי תזונה, צמחי מרפא ובדיקור, אבל אדם חייב לטפל קודם כל בעצמו, אז אם אתם תקועים עם עודף לחות או ליחה הנה כמה דברים שיעזרו לכם, כל מזון ניתן להוסיף לאוכל, או לחלוט ולשתות, כיד הדמיון הטובה עליכם:

 

מזונות שפותרים לחות:

תירס, שְׂעוֹרָה, אורז בסמטי, נבטי אַסְפֶּסֶת, פטריות שמפיניון, צָלָפים, דלעת, צְנוֹן, צְנוֹנִית, לֶפֶת, פאפיה, לימון, עדשי אזוקי, דג טונה, צלופח (למי שיש לו אומץ), אניס, שום, חזרת, אזובית (מיורן), סירפד, פטרוזיליה, פלפל לבן, תה ירוק, חליטת עלי פֶּטֶל, תה יסמין. פטרוזיליה, סלרי, תה ירוק (סיני), חמוצים, שום, בצל, חזרת, חרדל, גרגיר הנחלים, צנון, צנונית, ירקות כתומים (בטטה, דלעת, גזר), תבלינים "מחממים": (קינמון, ציפורן, זנגביל, כמון, כורכום, פילפל שחור), אורז לבן בסמטי, דוחן, גריסי פנינה, שבולת שועל (שגם מוריד כולסטרול שהוא למעשה לחות חמה), קטניות (אותן רצוי להשרות ללילה לפני הבישול), מזונות שמקורם בשומשום (טחינה, חלבה ביתית).

 

מזונות הפותרים לחות חמה:
אספרגוס, סלרי, כרוב סיני, אֻכְמָנִיות, חמוציות, שעועית, תמרינדי.

 

מזונות הפותרים ליחה:
פטריות שמפיניון, גַּרְגִּיר הַנְּחָלִים, שקדים, אגוזי מלך, לובסטר, קִימֶל, הֶל, שום, חזרת, אזובית (מיורן), זרעי חרדל,, תימין, פלפל לבן, תה שחור, חלב סויה, חזרת, שום.

 

מזונות הפותרים ליחה קרה:
עלי חרדל, בצל, בצל ירוק, ריחן (בזיליקום), פלפל שחור, קליפות קינמון, שֻׁמָּר, ג'ינג'ר טרי, עַרְעָר, בצל לבן, רוֹזְמָרִין, צַתְרָה (SAVORY), תה יסמין, תה ג'ינג'ר.

 

מזונות הפותרים ליחה חמה:
אצות, ערמוני מים, חזרת, חליטת קליפות תפוח עץ, אשכולית, קליפות לימון, אגסים, אפרסמון, חליטת קליפות מנדרינה, שוּש קרח (ליקריץ), חליטת פרח הסמבוק, מיץ אשכוליות, תה מנתה.