אמנם אנחנו עדיין חיים בטמפרטורות שחגות סביב ה-30 מעלות, אבל אין להתכחש לעובדה: הסתיו כבר כאן. והסתיו הוא, ללא עוררין זמן המתכת .
תפקידה של המתכת הוא שליטה בארגון, סדר, תקשורת, הצבת גבולות והגנה על מרחב. זמן המתכת נחשב עיתוי טוב לסיום משימות שהוחל בהן באביב ובקיץ, לאגירה ושמירה על השפע שנצבר, הכנה לקראת ההתכנסות, התבוננות פנימה והעבודה הפנימית של החורף, עת אלמנט המים, של האדם בתוך עצמו, ובתוך סביבתו הקרובה, המשפחה. אך גם זה גם הזמן לעבוד על מאפיין חשוב נוסף של המתכת: היכולת לשחרר, להשיל, TO LET GO: להפטר מרגשות תקועים, לפתור נושאים רגשיים לא פתורים, לסלוח, לבקש סליחה, לחתוך חבלים וכבלים שקושרים ומקבעים אותנו, ולהשתחרר. לא בכדי זה גם זמנם של יום הכיפורים ושל עיד אל-פיטר, כנראה שכמו הטאואיסטים הסינים, גם היהודים וגם המוסלמים זיהו את אותן אנרגיות בייקום. זה הזמן גם לעשות סדר, לזרוק דברים שנצברו, דברים שתוקעים אותנו. לבדוק: במה אני אוחז ואיני מוכן לשחרר? במי אני אוחז ואיני מאפשר לו/לה ללכת? בחפץ, ברגש, בזכרון, בצער או אובדן, כי רק הוויתור עליהם יאפשר לנו להכנס לשלב העוברי של החורף/מים, ממנו נוולד מחדש באביב.
מסורתית, הרגש של המתכת הוא הצער, שהתנועה הטבעית שלו היא התעבות (בדיוק כפי שבעונה זו מתחילים עננים להתעבות בשמיים), התכנסות, היאספות, ועל כן טבעי שבעונה זו יעלו צער, הרהורים, מלנכוליה, רגשות שכוון זרימתם פנימה, תהליך של התבוננות עצמית ובחינה פנימית, INTROSPECTION. זהו מצב טבעי ונכון, אין צורך לרוץ מיד ולבקש מהרופא ציפרלקס, אין צורך לחשוש ממנו. אלא נהפוך-הוא: להתבונן ברגש, לחוש אותו, ללמוד ממנו ואף להתענג עליו. ולכן שר אריק איינשטיין "זה הסתיו עם הענן, ועם הרוח המיבב, ואם אתה סתם ציניקן, בכל זאת זה צובט בלב" ("רוח סתיו", מילים: יחיאל מוהר, לחן: יוחנן זראי).
בניגוד לדימוי האינטואיטיבי שלנו על המתכת כמשהו קר ונוקשה, רואים הסינים את המתכת באור שונה, על כך נאמר ב"ספר הההיסטוריה", אחד מחמשת הקלאסיקות: "תכונתה של המתכת היא להשמע לידו של בעל המלאכה, ולקבל על עצמה צורות שונות", אמנם המתכת קשה מן העץ ומן המים, אך קלה ונוח לעיבוד ועיצוב, ועל כן חשוב לא לאבד את הגמישות כתגובה לשינויים המתרחשים בסתיו. בשתי עונות המעבר, אביב וסתיו הן עונות של שינוי, של מעבר ממצב צבירה למצב צבירה, האביב הוא זמן ההפתחות, הפריצה, המעבר מן היין של החורף אל היאנג של הקיץ, ואילו הסתיו הוא בכוון ההפוך, זוהי עונת השלכת, עונת המוות, העצים משילים עלים, המוות מגיע ומתקבל בברכה, כי רק לאחריו ייתכנו חיים חדשים (מסורתית, בתרבויות רבות, זו עונת המלחמות, כי כבר לא חם, עדיין לא קר, וזוהי עונה יבשה, מצב אידאלי לצאת למסעי כיבוש ומלחמה). האיברים השייכים למתכת הם הראות (והעור השייך אליהן) והמעי הגס. אלה האיברים שבאים במגע עם העולם: הראות מתבטאות בקצה מערכת הנשימה: הפה והאף, והעור כמובן, והמעי הגס בפי הטבעת, ועל כן הם גם הגבול וגם נקודת המפגש שלנו עם העולם. וכך הם שערים שדרכם עלולים לחדור מחוללי מחלה.
בסתיו מומלץ לשים דגש ומודעות לנשימה, לתרגל נשימה מודעת (רצוי באויר הפתוח) שתאפשר לאדם להפטר מרעלים ולשאוף פנימה אנרגיות חדשות, להשכים לישון ולהשכים קום, להשמר מהשפעות שליליות, פיזיות ומנטליות, על מנת להגן על הראות. הראות מכונות ברפואה הסינית "האיבר העדין" או האיבר הרך THE TENDER ORGAN, בשל היותן העליונות והחשופות ביותר מכל איברי הצאנג, הדבר עושה אותן פגיעות למחוללי המחלה האופייניים לסתיו: שהם רוח וקור. על כן מומלץ, בעונה הפכפכה זו, להזהר בלבוש ובחשיפה לשינויי מזג האויר, שמא ירבו מחלות של דרכי הנשימה.
למרות שעדיין חם, מן הראוי שכבר תתחילו לצמצם בצריכת מזונות קרים ומקררים, ותתחילו להוסיף לתזונה מזונות חמים ומחממים .
הסתיו הוא הזמן הנכון והחשוב ל"טיפול 10,000", ומי מכם שמטופל באופן קבוע אצל מטפל- זה הזמן לבוא אליו לקבלת טיפול"כוון כללי", כהכנה לחורף.
ונגיד והצ'י שלכם חלש ויש צורך לחזק אותו, או שמא חו"ח חליתם ואתם רוצים לטפל בעצמכם? יש לי בשבילכם עצה:
יש במסורת הסינית מאכל שהוא "תרופת על" .(מה שנקרא PANACEA, על שמה של אלת המרפא היוונית).
האלה PANACEA
למאכל קוראים קונג'י ( congee 粥 zhōu בסינית) והוא למעשה דייסת אורז, אבל אל תזלזלו, מאכל-תרופה זה קיים כמעט בכל תרבויות העולם, ותכונותיו הרפואיות רבות מלפרט.
הקונג'י מקובל כמאכל יומיומי, לפעמים הוא ארוחת הבוקר, ולפעמים הוא תחליף לאורז רגיל בשאר הארוחות, הוא נחשב מתאים במיוחד לילדים, זקנים וחולים.
האורז הוא בעל טעם מתקתק ועל כן שייך לאלמנט האדמה ומחזק אותו, האנרגיה שלו חמימה והוא נחשב כתומך בקיבה, בטחול ובראות.
הכנת הקונג'י פשוטה: מבשלים אורז לבן, מלוטש (לפעמים אורז דביק) עם כמויות מים גדולות בהרבה מן המקובל, (על מנה אורז חמש או שש מנות מים), ולאורך זמן רב, (כשש שעות ולעתים במשך כל הלילה) בסיר מכוסה על אש קטנה ככל האפשר, ומוסיפים לו תוספים שונים, לפי הצורך. אל תחששו "מעודף מים" או עודף בישול, ככל שהבישול ארוך יותר הקונג'י נחשב "חזק" יותר.
דוגמאות לקונג'י שונים:
• לבצקות, צבירת נוזלים, מוסיפים עדשי אדוקי.
• לבעיות נשימה, אסתמה וליחה- "גוגואים" (גלעיני מישמש- התוך שלהם)
• לקשיי עיכול, גזים, מוסיפים גזר.
• לתופעות לוואי שלאכילת יתר, וליחה מוסיפים זרעי חרדל.
• לשיעול יבש, עצירות בגלל יובש מוסיפים צנוברים
• למחלות חריפות של דרכי הנשימה (שפעת, הצטננות וכו') מוסיפים בצל ירוק, ג'ינג'ר, צפורן, קינמון.
• לחיזוק כללי והחלמה ולשיקום ממחלה מוסיפים חלבונים: קטניות, (עדשי מאנג), ביצים, טופו, חתיכות דג או עוף ואף בשר כבש למי שאוכל חלבון מהחי, וג'ינסנג.
• לחוסר דם (גם מערבי וגם סיני ) מוסיפים תות עץ (רצוי שחור) וסוכר גבישי (סוכר נבאט), שעורה, תרד, אפשר להמתיק במולסה.
• לעצירות מוסיפים גרעיני שומשום שחור או זרעי פישתן טחונים.
• להורדת לחץ דם מוסיפים סלרי.
• ל"מעיים עצלים" מוסיפים בטטה, אגוזי מלך.
• לליחה מוסיפים אגסים, עלי מרווה.
• לתופעות גיל המעבר, לגושים (לא סרטניים) בשדיים או מיומה ברחם מוסיפים אצות (וואקמה למשל או אצה כחולה-ירוקה)
• להפרעות שינה מוסיפים ליצ'י, תמרים
• לחום גבוה מוסיפים עלי נענע, כרוב סיני
אז מה עושים עכשיו, כשהסתיו כבר כאן?
- עלו לבוידם וזרקו משהו שאתם לא צריכים וסתם שמרתם.
- כנסו ל"בוידם שבלב" וזרקו ממנו איזשהו רגש שהיה תקוע שם ואתם לא צריכים (כעס למשל?)
- רדו לחוף אחה"צ לראות את השקיעה.
- הרשו לעצמכם רגע של הרהור.
- הכינו לעצמכם קונג'י טעם ובריא.
- שתפו אותנו במתכון סתוי מוצלח.
- התחילו להתכונן לחורף…
איך מתחילים? אני לא מטופלת אך מאוד מתחברת לגישה ההוליסטית הזו ובכלל לניקיון פנימי וחיצוני כחלק מערכת גופנפש.
פשוט להתחיל טיפול? לבוא ממוקדת לגבי משהו?
אשמח להכוונה.
חתימה טובה.