אפתח בגילוי נאות: סבתא שלי עליה השלום הלכה לעולמה לפני כשנה בגיל 100 שנים יום אחד.
הסיבה שאני מספר לכם את העובדה היא שסבתא שלי מאוד אהבה, מאוד מאוד אהבה סבן-אפ.
עד כדי כך, שבתום ההלוויה שלה שפכתי פחית סבן אפ על הקבר שלה, כדי שהטעם ילווה אותה גם בעולם הבא, וכל הנוכחים בלוויה הבינו ומחאו כפיים.
ועכשיו לעניין עצמו:
בגיליון האחרון של העיתון הרפואי Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention פורסם מחקר שנערך בשיתוף פעולה על ידי חוקרים מיחידות המחקר האפידמיולוגי של אוניברסיטת מינסוטה בארה"ב ואוניברסיטת סינגפור.
רקע:
משקאות קלים ומיצים, שהם בעלי מדד גליקמי גבוה יחסית, בגלל תכולת הסוכר שלהם, חשודים מזה זמן כבעלי פוטנציאל מסרטן. החוקרים החליטו לבחון חשד זה על אוכלוסיית גברים ונשים ממוצא סיני בסינגפור.
השיטה:
מחקר עֻקְבָּה, (פירוש המילה הוא "קבוצת אנשים בעלי אפיון סטטיסטי או דמוגרפי משותף") פרוספקטיבי נערך במטרה לבדוק את הקשר בין צריכת משקאות קלים ומיצים והסיכון לפתח סרטן הלבלב על 60,524 נבדקים, על פני 14 שנים.
נאסף מידע על צריכת המשקאות הנ"ל, על הרגלי תזונה והרגלי חיים אחרים, כולל חשיפה לגורמים סביבתיים. המידע נאסף באמצעות ראיון אישי עם תחילת עריכת המחקר. מקרי סרטן הלבלב ומקרי מוות תועדו מרישום ברשויות המדינה.
תוצאות:
14 שנות המחקר הראשונות הניבו סה"כ 648,387 שנות אדם במצטבר ו-140 מקרי סרטן הלבלב. פרטים שצרכו 2 ויותר משקאות קלים בשבוע היו סטטיסטית בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הלבלב (יחס סיכון ממוצע 1.87) בהשוואה לכאלה שלא צרכו משקאות קלים, לא נמצא סיכון גבוה יותר בקרב צרכני מיץ הפירות.
מסקנה:
צריכה סדירה של משקאות קלים משחקת תפקיד עצמאי בהתפתחות סרטן הלבלב
Soft Drink and Juice Consumption and Risk of Pancreatic Cancer: The Singapore Chinese Health Study. Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention; 19 (2); 447–55
השאר תגובה