הנה השורה התחתונה: גלישת גלים טובה כמו ריטלין לפחות, וללא תופעות הלוואי שלו.

לא מעט הורים מגיעים אליי עם ילדיהם המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז, בבקשה כי אתן להם פתרון טבעי, שיחסוך מהם את הצורך בנטילת תרופות, הידועות בתופעות הלוואי שלהן.

המערכת בקונוונציונלית מכירה רק דרך אחת לטפל בתופעה, והיא מתן תרופות ממשפחת האמפטמינים (המוכרים כ"ספידים" בשפת העם, ראו מאמר קודם שלי בנושא), המקנים לילדים אלה, שיפור זמני של יכולת הריכוז, ומפחיתים את האימפולסיביות והתזזיתיות המאפיינת אותם. אלא שתופעות הלוואי של תרופות אלה לא פשוטות, ויש מחקרים הטוענים כי הן כלל אינם יעילות לטווח הארוך.

מן הצד השני של המתרס קיימת פעילות גופנית, המשפעלת את מערכת הקשב, הכוללת סדרת תיפקודים: היכולת ללמוד תהליכים בשלבים Sequence Learning, את הזכרון לטווח קצר (במהלך עבודה) Working Memory, את קביעת סדרי עדיפויות Prioritizing, היכולת לדכא ולשלוט בדחפים Inhibiting, ואת "החזקת" תשומת הלב Sustaining Attention.

ברמה המעשית מאלץ העיסוק בפעילות גופנית את העוסק בו (לרוב ילד) להיות פחות אימפולסיבי, יותר בפוקוס, ופתוח לאפשרות ללמוד ולהפנים.

תוצר נוסף של פעילות גופנית מן הסוג הגלום בגלישת גלים היא היכולת להתגבר על כשלונות, ולתקוף כל פעם מחדש בעיה, גם אם נכשלנו בה מאות פעמים, עד שנתגבר ונצליח.

זו תרופה נהדרת להלך הרוח בקרב לא מעט בעלי הפרעות קשב וריכוז, הרגילים לכשלונות, והמשננים לעצמם "לא משנה מה אעשה- נועדתי להכשל".

בעת פעילות ספורטיבית משחרר המוח כמויות של חומרים המוכרים כאנדורפינים Endorphins. אלה חומרים דמויי הורמון המווסתים את תחושות ההנאה, הכאב, ואת מצב הרוח. כמו כן משתחררים כימיקלים המשפיעים על הריכוז ותשומת הלב, החסרים בהפרעות קשב, אלה הם דופאמין, נוראפינפרין וסרוטונין. Dopamine, Norepinephrine, Serotonin. סוג הפעילויות הגופניות היעילות יותר להפעלת מנגנונים אלה הוא כזה הדורש תשומת לב, הפעלת קואורדינציה, שיווי משקל ויכולת רגיעה בו זמנית. אין כמו גלישה לשילוב כל אלה.

גולשים רבים מתארים את החוויה של "תפיסת גל" כחוויה רוחנית. כמצב של חיבור ל"כוח עליון", של "להיות אחד עם הטבע", מצב המזכיר מצבים מדיטטיביים, כפי שחווים אלה המתרגלים מדיטציה, יוגה, זן, ושיטות רוחניות שונות. הדגש הוא תמיד על שקט פנימי, ריכוז, ערנות רבה, ועם זאת רוגע, שלווה ונינוחות. בתחילה יחווה הגולש תחושות אלה בהיותו במים, עם הגלשן, אך עם הזמן הוא "לוקח" אותן עימו אל חיי היום-יום, הן הופכות להיות חלק ממנו ומעצבות את יחסיו עם העולם.

תופעה מעניינת היא תופעת הנימוס וההתחשבות בזולת: כשאתה במים אתה ער לסובבים אותך, ומתנהג בנימוס ודרך ארץ, כללי הנימוס במים מחייבים לתת זכות קדימה לאחר, לא "לגנוב גלים" ולעזור למי שנמצא במצוקה או נתקל בקשיים, הגולש מכבד את עמיתו ואת רכושו. עם הזמן- הופכים כללים אלה להיות חלק מן הגולשים גם על היבשה.

יכולת אחרת שהגלישה מפתחת היא יכולת ההתבוננות: אתה יושב על הגלשן וממתין לגל ה"נכון", עליך להתבונן היטב בכל מה ומי שנמצא סביבך, ברוח, בשמש, בגלים המתקרבים, במה שמתרחש באותה עת על החוף, אליו אתה מתכוון לגלוש, ועם זאת להיות נינוח ו"רך" ולא נוקשה פיזית, מצד שלישי עליך להיות קשוב מספיק כדי לא לפספס את הרגע. בקיצור- אתה כולך "כאן ועכשיו", כל הריכוז והקשב שלך נמצאים בשיאם, לא לרגע, אלא למשך שעות לפעמים, ועם הזמן- במשך היום כולו, כל חייך, לא רק בזמן שאתה גולש.

ושוב השורה התחתונה: גלישת גלים טובה כמו ריטלין לפחות, אם לא יותר, וללא תופעות לוואי. לכו לגלוש וקחו את הילדים, זהו הספורט האולטימטיבי. עצה של רופא.

ריטלין