מאמר מערכת שהתפרסם כבר לפני שנה ב BMJ (ה British Medical Journal, אחד העתונים הרפואיים החשובים והנחשבים בעולם) קורא לשנות את ההרגל הנפוץ בחדרי הלידה על פיו קושרים ומנתקים את חבל הטבור של היילוד מיד עם צאתו לעולם.
המאמר, מאת סוזן מאיור, ,Susan Mayor עורכת החדשות הרפואיות של ה-BMJ, התפרסם כבר במרץ 2015, והוא אומר כך:
על סמך מחקרים שונים, יש לעכב את קשירת חבל הטבור של היילוד. הדבר משפר ומגן על זרימת הדם שלו ומביא לשיפור במחסני הברזל שלו.
הקולג' המלכותי הבריטי של הרופאים המיילדותיים והגינקולוגם the Royal College of Obstetricians and Gynaecologists בדק את הנושא, ומזהיר מפני קשירה מיידית של חבל הטבור, היות והדבר עלול להשפיע לרעה על זרימת הדם שלו, ועל השינוי המתחולל בגופו, מזרימת דם של עובר לזרימת דם של יילוד.
קשירה מיידית (בתוך 30 שניות מן הלידה) מומלצת ומקובלת כיום כחלק מן הפעולות הננקטות בחדר הלידה למניעת שטף דם מסיבי אצל היולדת, אבל סקירת הנושא מצאה שאין לדבר השפעה ממשית על אובדן דם אצל היולדת, ומסקנתם הייתה שיש לדחות את הקשירה ללפחות 2 דקות מן הלידה.
הממצאים מראים שעיכוב בקשירת חבל הטבור, של לפחות 2 דקות, משפרת משמעותית את מחסני הברזל של היילוד מאוחר יותר בילדות.
על כן מומלץ על ידי החוקרים, כי עם יציאתו לעולם, יונח התינוק על הבטן או החזה של האם כשחבל הטבור שלם ולא מנותק או קשור וכי זמן הקשירה יצויין ברשומות הרפואיות.
לדבריהם יש עדויות חד משמעיות לכך שבתנוקות בריאים, דחיית קשירת חבל הטבור משפרת את מאגרי הברזל של היילוד , אמנם ייתכן כי הדבר יביא ליותר מקרים של צהבת היילוד, אך הדבר ניתן לטיפול באמצעות פוטותרפיה phototherapy , והתועלת שבהשארת החבל פתוח גדולה מן הנזק האפשרי של צהבת היילוד.
היתרון של מחסני ברזל מלאים יותר בילדות הוא עצום בשורה ארוכה של מדדים, החל מצמיחה פיזית, הפחתת הנטייה למחלות חוזרות ואף הישגים אינטלקטואליים טובים יותר, לעומת ילדים שמחסני הברזל שלהם נמוכים.
מן הראוי לציין כי המכון הבריטי לבריאות וטיפול National Institute for Health and Care Excellence או בקצרה NICE ממליץ לא לקשור את חבל הטבור בפרק זמן שבין 1 ל- 5 דקות, וכי יש לעודד נשים המבקשות לדחות את הקשירה ביותר זמן.
אז תדפיסי לך את המאמר הזה, וכשאת באה לחדר הלידה תראי אותו לצוות,
ובקשי לדחות את קשירת וניתוק חבל הטבור, זה יביא לו תועלת למשך שנים רבות.
מקורות:
- thebmj.com Research: Effect of delayed versus early umbilical cord clamping on neonatal outcomes and iron status at 4 months: a randomised controlled trial (BMJ 2011;343:d7157, doi:10.1136/bmj. d7157); Editorial: Delayed cord clamping and improved infant outcomes (BMJ 2011;343:d7127, doi:10.1136/bmj.d7127) 1
- Royal College of Obstetricians & Gynaecologists. Clamping of the umbilical cord and placental transfusion: scientific impact paper No 14. 27 Feb 2015. https://www.rcog.org. uk/en/guidelines-research-services/guidelines/sip14.
- Cite this as: BMJ 2015;350:h1155
השאר תגובה