נתחיל בסיפור:

בסוף 2011 פרסמתי מאמר בעתון המקוון מגפון מאמר בשם "הבלוף הגדול של הכולסטרול",

(וכעבור כמה זמן גם אצלי בבלוג) , המאמר עורר רעש לא מועט, ותרעומת בקרב בני הקהילה הרפואית שנחשפו אליו, ואחד מהם, פרופסור די ידוע, שהיה אף מנהל בית חולים פרטי ולא גדול, כינה אותי רוצח וקרא לשלול ממני את הרישיון לעסוק ברפואה.

מאז זרם הרבה שמן בצינורות, והיום הדברים שלי לא רק שנשמעים פחות ופחות ביזאריים, אלא אף מקבלים סימוכין ותמיכה חדשות לבקרים בספרות הרפואית, בה מתפרסמים מחקרים הטוענים שלא רק שכולסטרול אינו מזיק, אלא אף שהוא מועיל.

למשל, מן העולם:

וממני:

והנה מתפרסם עכשיו עוד מאמר מערכת ב British Journal of Sports Medicine

הקובע שוב את העובדה שכמה מביננו טוענים כבר מזמן: שומן רווי לא גורם למחלות לב וכלי דם.

וכבר בכותרת הוא זועק את האמת: מחלת כלי דם כליליים (של כלי הדם של הלב) היא מצב דלקתי כרוני, והדרך הנכונה להפחית אותה היא ניהול אורח חיים בריא.

(את הטענה על פיה מחלות לב וכלי דם המוכרת כ"טרשת עורקים" היא מצב דלקתי, ושעליית הכולסטרול בדם היא ניסיון של הגוף לרפא את הדלקת העליתי כבר במאמרי הראשון, בו טענתי כי הורדת הכולסטרול היא בבחינת "להרוג את השליח", ולא מזמן פרסמתי מאמר כאן בבלוג המראה שצריכת חלב ומוצריו קורה בתחלואה ומוות, היות והחלב מעורר מצבי דלקת. אז הנה לכם חומר למחשבה).

אבל לפני שנתחיל- הבהרה, אחת ולתמיד:

דלקת היא לא בהכרח זיהום

  • דלקת זה Inflammation
  • זהום זה Infection

זהום (שמקורו מגורם מזהם כגון חיידק, ווירוס, פטריה, טפיל) יכול לגרום לדלקת

אבל יש דלקות שאינן זיהומיות (למשל דלקת פרקים)

ולכן תפסיקו, בכל פעם שאומרים לכם דלקת, לבקש אנטיביוטיקה!

עקרי מאמר המערכת שאני מביא היום אומרים כך:

הפתוגנזה (גורמי המחלה) של מחלת כלי דם כליליים והטיפול בה דורשת פָּרָדִיגְמָה חדשה, למרות האמונה הרווחת בקרב הרופאים והציבור הרחב, המודל המקובל על פיו שומן רווי הוא זה החוסם את כלי הדם פשוט אינו נכון.

סקירה מדוקדקת של מחקרים וחקירת הממצאים שלהם מראה שאין קשר בין צריכת שומן רווי לבין:

  • תמותה, מסיבה כלשהי
  • מחלת כלי דם כליליים CHD
  • מוות ממחלת כלי דם כליליים
  • אירוע מוחי איסכמי
  • סוכרת מסוג 2 (שאינה תלויה באינסולין)

במבוגרים בריאים.

בנוסף, אין בהימנעות משומן, כולל שומן רווי, תועלת במניעת התקפי לב, תמותה ממחלות כלי דם ולב, ותמותה בכלל.

מן הראוי לציין בבדיקה אנגיוגרפית (דימות כלי דם) של נשים בנות גיל המעבר חולות במחלת כלי דם, נמצא כי צריכה גבוהה של שומן רווי הייתה קשורה בהפחתת או האטה של התפתחות מחלת כלי הדם, בעוד שצריכת פחמימות ושומן בלתי רווי נמצאה כקשורה בתחלואה גבוהה יותר במחלות אלה.

המחברים מדגישים כי אמנם מניעת טרשת העורקים חשובה, אבל הרוצח האמתי הוא היווצרות אוטמים בכלי הדם atherothrombosis.

התהליך הדלקתי המביא ל"התיישבות" כולסטרול בדפנות העורקים והיווצרות פלאקים (התופעה המוכרת כטרשת עורקים או atherosclerosis) דומה הכי הרבה לתהליך הווצרות פצעון, או בשפת העם – חצ'קון.

מירב הארועים הקרדיאליים (הלבביים) מתרחשים באזורים בהם העורק חסום לכדי 70% או פחות, ואינם מעוררים תהליך איסכמי (של אי אספקת חמצן לשריר הלב) בעת מבחן מאמץ (זה המדד הקובע אם לאדם נשקפת סכנה לאוטם).

כשפלאק נקרע (מצב המקביל לחצ'קון שמתפוצץ) מתרחש אוטם (תרומבוזה) ובעקבותיה אירוע לב (אינפרקט, או אוטם שריר הלב) בתוך דקות.

המגבלה במודל המקובל היום, של "צנרת סתומה", והטיפול הנובע ממודל זה, על פיו יש "לפתוח את הסתימה" נחשפת בסדרת עבודות שהחדרת סטנט STENT  (תומכן) באזורי חסימה יציבים לא מונעת אירועים לבביים או מפחיתה תמותה.

התערבות באורח החיים למניעה וטיפול במחלת כלי דם

המלצות תזונתיות שיש בהן תועלת במניעה ראשונית ומשנית

בניגוד להמלצה לדבוק בתזונה "דלת שומן" (37% שומן), הרי שתזונה ים-תיכונית לא מוגבלת (41%) בתוספת לפחות 4 כפות שמן זית כתית או חופן אגוזים השיגה ירידה המשמעותית (30%) באירועים לבביים ב7500 חולים בסיכון גבוה. יתרה מכך, מחקר הלב של ליון Lyon Heart study הראה שתזונה ים תיכונית הועילה גם במניעה משנית (או שניונית) בכאלה שעברו בעבר אירוע לבבי, ובירידה בתמותה, למרות שלא נמצא הבדל ברמות הכולסטרול ה"רע" בדם (LDL) בין משתתפי הניסוי לקבוצת הבקורת (כלומר- לרמות ה LDL לא הייתה משמעות או השפעה על תחלואה או תמותה).

מה שנמצא הוא שהחומצה האלפא לינולאית alpha linoleic acid, הפוליפנולים polyphenols, וחומצות השומן אומגה 3 omega-3 fatty acids הקיימים באגוזים, שמן זית כתית, ירקות ודגים שמנים, הם אשר מפחיתים דלקת ותרומבוזה (אוטמים). יצויין שבשני המחקרים הגדולים שהמחברים מצטטים נעשתה השוואה בין תזונה ים-תיכונית לתזונה מערבית טיפוסית.

הסיכון שיוחס לכולסטרול LDL  נמצא כמוגזם.

במשך עשרות שנים הושם דגש על החשיבות שבהורדת רמות הכולסטרול בדם. כאילו שהדבר היה המטרה לכשעצמה, הדבר הוביל לשוק ענק של תרופות ודיאטות "שמורידות כולסטרול באופן מוכח". ולדעת המחברים הדבר- טעות ביסודו.

תפיסה לקויה זו ניתנת להסב חלקה בדיווח לא נכון. בחינה מחודשת של ממצאי מחקר שלא פורסמו משני מחקרים גדולים: Sydney Diet Heart Study ושל Minnesota coronary experiment, מראים שהחלפת שומן רווי בשמנים צמחיים מכילי חומצה גמא לינולאית העלתה את התמותה למרות ירידה ברמות LDL  וכולסטרול כללי total cholesterol.

היחס בין כולסטרול כללי גבוה לשומן בדחיסות גבוהה high total cholesterol )TC( to high-density lipoprotein (HDL) הוא לדעתם המנבא הטוב ביותר לסיכון למחלת כלי דם ולב, ועל כן חישוב זה ולא רמת LDL הוא הנדר לקביעת מידת הסיכון של מטופל לחלות במחלת כלי דם של הלב.

יחס גבוה בין כולסטרול כללי ל HDL  (high TC to HDL ratio) הינו גם מדד למידת התנגודת לאינסולין (כלומר רמת אינסולין גבוהה באופן קבוע ) הנמצאת בבסיס הנטייה למחלת לב, סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר.

לארוך 60 השנים האחרונות, מראים מחקרים כי אין לקשור בין רמות LDL למחלות לב, ויש אפילו יחס הפוך בין רמתו הגבוהה לתמותה (כלומר- ככל שה LDL גבוה יש ירידה בתמותה) כמו כן נמצא כי יש ירידה מהירה ביחס הכולסטרול ל HDL  (high TC to HDL ratio) מיד עם שינוי בתזונה והמעבר מפחמימות מזוקקות למאכלים עתירי שומן.

דרך פשוטה להילחם בתנגודת לאינסולין (המביאה לרמות גבוהות באופן כרוני של אינסולין) ובדלקת

כשמשווים בין אנשים שאינם פעילים גופנית לבין כאלה שמבצעים צעידה מהירה שמעל ל 150 דקות לשבוע , נצא כי תוחלת החיים של אלה שצועדים היא 3,4 עד 4,5 שנים יותר ארוכה, ללא תלות במשקל גופם.

הליכה מהירה באופן סדיר יעילה יותר מריצה במניעת מחלות לב. ופעילות בינונית של 30 דקות ליום מדי יום יעילה יותר מפעילות משמעותית יותר 3 פעמים בשבוע, בשיפור הרגישות לאינסולין, בהפחתת תנגודת לאינסולין(אשר קשורה בנטייה להשמנת יתר שקשה לטיפול), זאת מבדיקה בבני גיל העמידה שניהלו אורח חיים יושבני. השיפור אינו קשור בהכרח בירידה במשקל, כלומר: הליכה מהירה יומיומית (30 דקות ביום) בריאה לכם גם אם אתם לא מרזים ממנה.

גורם נוסף הקשור למחלת כלי דם של הלב היא סטרס, דחק, לחץ נפשי.

טראומה בילדות נמצאה כעלולה לקצר תוחלת חיים עד לכדי 20 שנה.

סטרס מתמשך/כרוני מעלה תנגודת לגלוקוקורטיקואידים glucocorticoid receptor resistance, והדבר  גורר אי יכולת לווסת מנגנוני דלקת.

ניהול אורח חיים המשלב תזונה בריאה, פעילות גופנית והפחתת דחק (יוגה, מדיטציה, דיקור או טיפולי מגע {איך דיקור מוריד סטרס}) ישפר את איכות החיים, יוריד את רמת הסיכון למחלות כלי דם ולב ותמותה.

המחברים מסכמים כך:

הגיע הזמן לשנות את המסר הבריאותי לציבור בנושא מניעה וטיפול של מחלות לב וכלי דם:

להפסיק למדוד שומנים בדם, להפסיק להימנע מצריכת שומנים וויים.

נחלת כלי הם של הלב היא מחלה דלקתית  אותה ניתן למנוע על ידי צעידה מהירה של 22 דקות ביממה ואכילת אוכל אמיתי.

אין מודל עסקי  או כלכלי שיהיה מעוניין לפרסם את הדברים (או במלים פשוטות- תעשיית התרופות והדיאטות לא מרוויחה ממסר זה) ולכן עלינו להפיץ את המסר הפשוט והיעיל הזה.

 

מקור:

Saturated fat does not clog the arteries: coronary heart disease is a chronic inflammatory condition, the risk of which can be effectively reduced from healthy lifestyle interventions.   Aseem Malhotra,  Rita F Redberg,  Pascal Meier

http://dx.doi.org/10.1136/bjsports-2016-097285