הרמב"ם
מכריי, מטופליי וקוראי הבלוג שלי יודעים, מזה שנים, שאני מטיף לצום לסרוגין,
ולראייה: הנה מאמר שכתבתי על הנושא עוד ב- 2013:
https://www.drbarak.com/2013/198-ancestral-tradition-descendants-health
וכמי שנוהג להתלות באילנות גבוהים הנה אמרה שמיוחסת לרמב"ם, שאמר שהמילה בריאות היא ראשי תיבות:
בּוֹלֵם
רוגזו
יַפְחִית
אוכלו
וְיַגְבִּיר
תְּנוּעָתוֹ
יענו: תעשו מדיטציה, תאכלו ממש קצת, ותרבו בספורט
והנה, בשעה טובה, סקירה חדשה בנושא פורסמה עכשיו ב-New England Journal Of Medicine והיא אמורה לשמש "מפת דרכים" לרופאים כדי שימליצו על צום לסירוגין במסגרת טיפול למניעת סוכרת, השמנת יתר, סוגי סרטן שונים ומחלות לב.
על פי המאמר, הימנעות מאכילה במשך 18-16 שעות ביממה עשויה להועיל כטיפול במגוון מחלות ומצבי בריאות שליליים, לשם כך יש צורך באימון, להתגבר על תחושת הרעב.
המאמר, שפורסם בשבוע שעבר, סקר מחקרים על השפעות צום לסירוגין על הבריאות להורדת לחץ דם, להפחתה בעודף משקל, ולהארכת תוחלת החיים. בראש הצוות שחיבר את המאמר עומד פרופ' מארק מטסון, מומחה בתחום מדעי המוח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב.
במאמר מוצעות שתי שיטות:
- שיטת ה-18-6, שבה יש "חלון זמן" של 6 עד 8 שעות ביום לאכילה ו-18-16 שעות של צום,
- שיטת יחס של 5 ל-2, כלומר לאכול רגיל במשך חמישה ימים, ואז לצום יומיים בשבוע, כאשר בימי הצום צריכת הקלוריות היומית תהיה עד 500 קלוריות בלבד.
"צום וצריכת מזון לסירוגין", טוען פרופ' מטסון, "משפרים את בריאות התא", בעיקר בהדלקה וכיבוי (switching) של הפעילות המטבוליות. ב-metabolic switching תאי הגוף עושים שימוש במאגרי הדלק שלהם כאשר הם ממירים שומן לאנרגיה.
במאמר הצביעו המחברים על דוגמה אנושית: תושבי האי היפני אוקינואווה המוכרים בתוחלת החיים הארוכה שלהם (באי זה ריכוז גדול באופן משמעותי של בני 100 ומעלה) וזו מוסברת בצריכת מזון עשיר ברכיבים תזונתיים אבל עם זאת בצריכת קלוריות יומית נמוכה.
מחברי הסריקה מאזכרים מאמר שפורסם ב-2018 ב-BMJ ובו הוצג מקרה של שלושה אנשים עם סוכרת סוג 2 שצום לסירוגין שיפר אצלם את עמידות האינסולין וייצב את רמות הסוכר בדם.
מחקר קודם של פרופ' מטסון שפורסם ב-2018 ב-National Review of Neuroscience הראה כי צום לסירוגין משפר את תפקוד וגמישות המוח ועמידות למצבי עקה (סטרס).
מבוגרים זקנים שלמדו להגביל את צריכת הקלוריות היומית שלהם בדיאטה מתאימה שיפרו את הזיכרון הוורבלי שלהם לפי מחקר שפורסם ב-2009 ב-PNAS. גם מאמר שפורסם ב-2016 ב-Journal of Translational Medicine הציג ממצאים לגבי צעירים שצום סייע להם לחזק שרירים גם כאשר נמנעו מאימון גופני במשך חודשיים.
בשלב זה אין תשובה לשאלה מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של צום לסירוגין משום שאין כיום מחקרים זמינים שעסקו בנושא, או שיש מעט מדי כאלה ולא ניתן עדיין להציג עמדה ברורה. ניסויים קליניים שנעשו התמקדו בצעירים עם עודפי משקל ניכרים או בבגירים בגיל הביניים, לכן התועלת וגם הבטיחות שבהליך כזה עדיין דורשים מחקרים נרחבים שממצאיהם יתאימו לכלל האוכלוסיה.
והנה בונוס, שאולי ידרבן את הגברים שביניכם:
צום לסירוגין מעלה טסטוסטרון…
(איך?- הוא מעלה רמת LH שמעודד יצירת טסטוסטרון, הוא מעלה רמת הורמון גדילה GH, שלכשעצמו אנבולי (בונה שריר), הוא מעלה רגישות לאינסולין, ויש מחקרים שטוענים שככל שהרגישות לאינסולין גבוהה יותר כך גם הטסטוסטרון גבוה יותר, הוא מסייע בהורגת אחוזי השומן, וכבר ידוע שככל שאחוזי השומן נמוכים רמת הטסטוסטרון גבוהה יותר, הוא מוריד רמות לפטין Leptin, הורמון הרעב, וכך מסייע בשמירה על תצרוכת קלורית נמוכה)
דפוסי צריכת המזון הוא עניין של תרבות, הרגלים וחינוך,
אז ההחלטה בידכם
https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMra1905136?query=featured_home
Effects of Intermittent Fasting on Health, Aging, and Disease
Rafael de Cabo, Ph.D., and Mark P. Mattson, Ph.D.
December 26, 2019 N Engl J Med 2019; 381:2541-2551 DOI: 10.1056/NEJMra1905136
שלום ד"ר ראובן. נכנסתי "במקרה לבלוג/אתר שלך. רציתי לעודד אותך דחוף לשכלל את האתר לשדרג אותו…… כי הרמה שלך ממש ממש ממש מרקיעה שחקים! והאתר קצת….מקרטע….למרות שאנחנו בעד המסורת…בעיניין הזה….פרס כנפיך כנשר.
כי בערבות הימים תמצאינה.
הכוונה עשה נא אתר יותר נגיש ומתקדם…..כי בו הרבה אוצרות.
שלום ד"ר ברק,
ראיתי באתרים שונים וגם כאלו שמצדדים בצום לסירוגין במתכונת 8:16, שהם כותבים שיש ירידה בטסטוסטרון דווקא.
האם ידוע לך אם יש קונצנטזוס בנושא?