ישראל במקום גבוה (ולא מכובד) בכמה נושאים בריאותיים

 דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות רפואת הקהילה לשנת 2019 חושף:

  •  מעל למחצית מהאוכלוסיה הבוגרת סובלת מהשמנת יתר
  • אחד מכל עשרה ישראלים חולה בסוכרת,
  • שיעורי העישון עדיין גבוהים
  • השימוש בבנזודיאזפינים (תרופות הרגעה) בישראל הוא מהגבוהים בעולם.

 ממצאים מדו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2019 שהתפרסמו  השבוע. (יום ד') מספקים תמונת מצב על איכות הטיפול הרפואי בקהילה בתחומים שונים,

התכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ומנוהלת על ידי מינהלת אקדמית הנמצאת בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית שבראשה עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית. מקור הנתונים לדו"ח ממערכות המידע הממוחשבות של קופות החולים.

מנתוני הדו"ח  החדש ניתן לראות בין השאר, שעל אף ירידה בשימוש באנטיביוטיקה, ישראל עדיין נמצאת במקום גבוה ביחס לעולם המערבי בשימוש באנטיביוטיקה. כמו כן לא נצפתה ירידה בשיעור העישון או בשיעורי ההשמנה באוכלוסיה.

אני בחרתי להביא לכם נתונים בשני נושאים:

  1. מעל למחצית מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל סובלת מהשמנת יתר

על פי נתוני הדו"ח, כ-62% מהגברים ו-55% מהנשים בגילאי 20-64 בישראל סובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר. מגמת העלייה בשיעור הסובלים מהשמנת יתר (  BMI ≥ 30 ק"ג\מ2 ) נמשכת, אלה הנתונים:

  גיל אחוז השמנת יתר

שנת 2019

 2012
נשים 20-84 27.8% 26.1%
גברים 20-84 23.5% 22.5%
סך האוכלוסיה 20-84 25.8% 24.4%

כאשר יותר מרבע מהנשים בישראל בגילאים 20-84 (27.8%) סובלות מהשמנת יתר, זו עלייה בהשוואה לשנת-2012 (26.1%).

23.5% מהגברים בגילאים 20-84 סובלים מהשמנת יתרגם כאן זה גבוה יותר בהשוואה ל-2012 (22.5%).

סה"כ בשנת 2019, 25.8% מקרב בני 20-84 סבלו מהשמנת יתר, עלייה בהשוואה לשנת 2018, אז דווח על  25.5% ולשנת 2012 אז "רק" 24.4% מהמבוגרים סבלו מהשמנה.

שיעורי ההשמנה בישראל גבוה ביחס לממוצע במדינות הOECD –   24.1% לעומת 24%

בארה"ב שיעור ההשמה הממוצע הוא 40%,  

אוסטרליה – 30.4%

בריטניה – 28.7%

צרפת – 17%

קוריאה הדרומית – 5.4%

יפן – 4.4%.

כמו כן, בשנת 2019 נרשמה עליה בשיעורי השמנה בקרב בני נוער. 10.9% מבני ה-14 סבלו מהשמנה, לעומת 10.5% בשנת 2018 ו-10.2% בשנת 2017. שיעורי ההשמנה בקרב בני נוער ממעמד סוציואקונומי גבוה היה גבוה יותר לעומת בני נוער ממעמד נמוך (בבנים 13.7% לעומת 7.7% בבנות 10.4% לעומת 6.1%). בשנת 2019, 6.9% מהילדים בני 7 סבלו מהשמנה בדומה לשנת 2018. מדובר בירידה קלה בהשוואה לשנים קודמות: 7.1% בשנת 2017, 7.6% בשנת 2016 ו-8.1% בשנת 2015.

BMI תקין נמדד אצל 77.8% מהבנות ובכ-77.4% מהבנים בגיל 7. בנוסף, בנים בגיל 7 במצב סוציואקונומי נמוך סובלים מרזון כמעט פי 2 מילדים בני גילם המגיעים ממצב סוציואקונומי גבוה (7.2% לעומת 3.5%) בקרב הבנות בגילאים אלה הפער אף גדול עוד יותר (6.2%% לעומת 2.4%).

 

ובעניין הנושא השני אקדים ואשוויץ  ואומר שכתבתי על הנושא כבר בשנת 2009, כאן:

https://www.drbarak.com/2009/life-can-be-bright-in-america%e2%80%a668

https://www.drbarak.com/2009/69-mothers-little-helper

 

  1. שימוש בבנזודיאזפינים בקרב האוכלוסיה המבוגרת בישראל

4.7% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 65 ומעלה משתמשים שימוש יתר בבנזודיאזפינים.

זה אמנם השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2011 (2018 – 4.8%, 2017 – 4.9%, 2016 – 4.8, 2015 – 5.3%, 2014 – 5.2%) אבל שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים בישראל הוא מהגבוהים בעולם.

שיעור השימוש גבוה יותר בקרב נשים (5.5%) מאשר בקרב גברים (3.6%). לתרופות אלו פוטנציאל לפיתוח תלות וכן לבעיה בשיווי משקל.

בנוסף, השימוש בתרופות אלו נפוץ יותר פי 2 בקרב נשים ממעמד סוציואקונומי גבוה (6.3%) לעומת נשים במצב סוציואקונומי נמוך (3.4%) ונראה כי השימוש עולה עם הגיל.

אבל שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים בישראל הוא מהגבוהים בעולם

  • איסלנד 110 בני אדם לאלף נפש,
  • אירלנד – 73
  • פורטוגל – 66
  • ספרד – 56
  • ישראל – 47 (נשים- 55-63)
  • דנמרק – 5
  • קוריאה הדרומית – 10

 

ולהשכלה כללית:

תופעות לוואי של בנזודיאזפינים

תופעות הלוואי וההשפעות הרגילות של הבנזודיאזפינים השונים ניתנות לחיזוי, לדוגמה: ללוראזפאם יש השפעות אמנזטיות (של אובדן זכרון)  חזקות והשפעות מדכאות חלשות יחסית, ולכן אינו מתאים לטיפול ארוך טווח בקשישים הסובלים משכחניות ובלבול ויכול להתאים לטיפול קצר טווח למטופלים צעירים שאינם שותים משקאות חריפים.

נפוצות התופעות: ישנוניות, אטקסיה (אי שליטה בשרירים), בלבול, סחרחורת, שיפוט לקוי ועוד.

בנזודיאזפינים עלולים לפגום ביכולת הנהיגה ברכב והפעלת ציוד ומכונות. הליקוי מוחמר על ידי צריכת אלכוהול או סמים מדכאי מערכת העצבים המרכזית נוספים.

צריכת בנזודיאזפינים יחד עם אלכוהול עלולה להביא למנת יתר קטלנית. ההשפעות השניוניות של בנזודיאזפינים הפועלים למשך זמן ארוך עלולות להימשך מספר ימים לאחר הנטילה.

נזק לכבד: בטיפול ארוך טווח במינון גבוה, יש לערוך למטופל מבדקי תפקוד כבד תקופתיים, ואצל מטופלים עם תפקוד כבד או כליות לקוי צריך לבצע טיטור זהיר לבנזודיאזפינים. בעוד נזק לכבד מוגבל כשמשתמשים במינון המומלץ, האפשרות של נזק כזה צריכה להילקח בחשבון אצל כולם, במיוחד אצל אנשים המשתמשים בתרופות או סמים אחרים כולל תרופות ללא מרשם או אלכוהול.

תגובות פרדוקסליות עלולות להתרחש אצל משתמשים בתחילת הטיפול ובמעקב התחלתי צריך להילקח בחשבון סיכון לגידול בחרדה או מחשבות אובדניות.

סבילות

לעיתים תכופות מתפתחת סבילות  להרבה מן ההשפעות הרפואיות של בנזודיאזפינים אחרי שימוש יומי או תכוף.

ככלל, סבילות להשפעות ההיפנוטיות והמרגיעות מתפתחת תוך ימים ספורים, ולעומת זאת, סבילות להשפעות נוגדות החרדה של הבנזודיאזפינים, מפתחת באופן נדיר אם בכלל כפי שעולה ממחקר בן 20 שנים על אלפראזולאם בטיפול בהפרעת פאניקה.

תלות

שימוש ארוך טווח בבנזודיאזפינים עלול להוביל לתלות גופנית. לפי אומדן משוער ב-עד 50% מהמטופלים בדיאזפאם לשישה חודשים במנות רפואיות תלויים פיזית בסם.

תסמיני גמילה בעקבות ירידה חדה במינון כוללים:

  • נדודי שינה
  • שנת REM חוזרת (Rebound)
  • חרדה, ייתכנו התקפי פאניקה
  • טאכיקארדיה ("דפיקות לב")
  • לחץ דם גבוה
  • דיכאון, עד כדי מחשבות אובדניות
  • רעד
  • הזעה
  • אובדן תיאבון
  • דיספוריה
  • דלוזיה  (הזיות)
  • דפרסונליזציה
  • דריאליזציה
  • בעיות בזיכרון

הפסקה פתאומית מלאה של צריכת בנזודיאזפינים עלולה להוביל לתסמונת גמילה חמורה ולא נעימה שעלולה לגרום ל:

על כן חשוב לזכור שכל אדם הנמצא בטיפול ארוך טווח במינון גבוה של בנזודיאזפין צריך להיגמל לאט ובזהירות מהסם, עדיף תחת השגחה רפואית על ידי רופא המכיר היטב את תסמונת הגמילה מבנזודיאזפינים.

התחלת תסמונת הגמילה מבנזודיאזפנים בעלי זמן מחצית חיים ארוך עלולה להשתהות, ולעומת זאת גמילה מאלה הפועלים למשך זמן קצר מורגשת לרוב מוקדם.

חלק מתסמיני הגמילה זהים לסימפטומים בגינם קיבל המטופל את התרופה. היכולת להבחין בין סימפטומים חוזרים (Rebound) כתוצאה מתסמונת הגמילה והידרדרות חזרה למצב שבגללו היה צריך המטופל את הטיפול (Relapse)  חשובה במיוחד בתהליך הגמילה.

פוטנציאל שימוש לרעה

בנזודיאזפינים נושאים פוטנציאל לשימוש לרעה ועלולים לגרום לתלות גופנית ולהתמכרות.

חשוב להבדיל בין התמכרות ותלות גופנית נורמלית בבנזודיאזפינים. משתמשים הצורכים סמים שלא לצורך רפואי לרוב יצרכו בנזודיאזפינים בתור סמים שניוניים, בעיקר כדי להגביר את השפעתם של סמים אחרים או כדי להקל השפעות שליליות או תסמיני גמילה של סמים אחרים (לדוגמה, הקלת חרדה ב"טריפ רע" של הלוצינוגן, הפחתת תסמיני גמילה מאופיאטים או הקלת ה"דאון" של סמים ממריצים כגון MDMA  קוקאין  ואמפטמינים). גם שימוש חוקי ורפואי בבנזודיאזפינים נושא סיכון להתמכרות.

הרעלה

מנת יתר של בנזודיאזפינים, בייחוד בשילוב עם אלכוהול, עלולה להביא לקומה= תרדמת, אך לא גורמת להפרעות ביוכימיות חמורות ולכן במידה והכמויות שנצרכו לא מספיקות כדי לגרום למוות- יש לבנאדם סיכוי לצאת מזה בסדר. האנטידוט (החומר הסותר) לכל הבנזודיאזפינים הוא פלומאזניל Flumazenil  בו משתמשים בתור ניסיון על מטופלים המופיעים בחדר מיון חסרי הכרה ללא הסבר.

 שמות מסחריים של בנזודיאזפינים הנמכרים בישראל (לפי תת הסוג שלהם):

  • קסנקס, אלפרוקס, אלפרליד, קסנגיס
  • לניטין
  • נירבקסל
  • קלונקס, ריבוטריל
  • טרנקסאל
  • (בחו"ל – ואליום), אסיוול, דיאז, סטסוליד
  • בונדורמין
  • פרוסום
  • היפנודורם
  • לוריוון
  • דורמיקום
  • נומבון
  • ואבן
  • רסטוריל
  • הלציון
  • פריזיום

 

ועוד פרט קטן ו"לא חשוב": לאנשים שנוטלים בנזודיאזפינים יש יותר סיכוי לפתח אלצהיימר, הנה: