זה לא מה שאתם חושבים, תתביישו לכם.

לרבים מאיתנו, כשאנחנו נפצעים, יש תגובה אינסטינקטיבית, והיא ללקק את הפצע, או להכניס את היד או האצבע לפה אם זה אפשרי, זה קיים אצל בעלי חיים, אצל ילדים, ולמשל לא מעט אימהות כשהילדים שלהן נפצעים.

אז מסתבר שהאינסטינקט הזה נכון ובריא, ולא כמו שאמרו לנו.

(ופה אני מסתכן: יש הטוענים שמנהג ה"מציצה" בברית המילה נובע מהתועלת הבריאותית שבו, אותה אפרט מיד)

אז מה כל כך בריא ברוק שלנו?

לפחות שני חומרים המופרשים בו,

אחד נקרא היסטטין Histatin

השני נקרא אופיורפין Opiorphin

היסטטין הוא חלבון אנטימיקרוביאלי (פעיל נגד חיידקים) ואנטיפטרייתי (אנטיפונגלי), הקיים ברוק שלנו, והוא נחשב חלק בלתי נפרד ממערכת החיסון. תפקידו לתת הגנה ראשונית כנגד חיידקים, כמו כן נמצא כי פםעיל כנגד כמה זני פטרייה, ביניהם Candida glabrata, Candida krusei, Saccharomyces cerevisiae Cryptococcus neoformans. וכנגד שמרים.

תיפקוד מעניין אחר שלו הוא ניטרול טאנין  )Tannin, בעברית: עַפְצָן), חומר הקיים ביין, כי מקורו בקליפות ענבים, בחרצניהם ובשריגי הגפן ,ברימון, אפרסמון, בננה, בלוט, תה, תמר ובצמחים נוספים, שלא היה איכפת לנו ממנו לולי הסתבר  שביכולתו להפחית את כמות המינרלים הנספגים במערכת העיכול ועל כן נחשב "אנטי-תזונתי", אז זהו, שההיסטטין מנטרל אותו.

היסטטין

אופיורפין הוא אנלגטי (נוגד כאב) שעוצמתו פי 6 מעוצמת המורפיום. פעילותו היא בכך שהוא מונע התפרקות האנקפלינים enkephalins, שהם אויפיואידים טבעיים המיוצרים בגופנו, על ידי חסימת האנזים enkephalinase enzyme , הקיים בגופנו, שמפרק את האנקפלינים, ובכך מאפשר להם להמשיך לפעול בצורה טבעית וללא תופעות הלוואי של נוגדי כאב חיצוניים/מלאכותיים (בין השאר התמכרות/תלות, שיבוש תיפקוד מערכת העיכול עד עצירות ועוד), אפקט מעניין נוסף שלו שהתגלה- הוא שאופיופין הוא אנטי-דכאוני ואנטי חרדתי anti-depressive and antipanic.

אופיורפין

(מעניין לציין שאופיורפין נמצא לא רק ברוק שלנו, אלא גם בדמעות).

מחקרים שונים מצאו שרמות האופיורפין ברוק מושפעות ממספר גורמים, רמתו גבוהה יותר עם הגיל, והיא גם גבוהה יותר בסובלים מכאב (גם אקוטי ויותר – כאב כרוני) ובמצבי דכאון.

לאופיורפין מיוחסת גם פעילות אנטי-סרטנית, ואכן, בחולים הסובלים מסרטן בחלל הפה נמצאו גם רמות גבוהות יותר,

ובאותו עניין- מעניין לציין שהזרקת נלוקסון  naloxone (שהוא אנטגוניסט אופיואידי) חוסמת את פעילותו של האופיורפין.

מסקנה: אם אתם נפצעים והאינסטינקט הראשוני שלכם הוא ללקק את הפצע- זה טבעי וזה בסדר, אתם נורמלים,

גם אם הילד או הכלב שלכם עושה את זה.