(ספוילר: זה מיותר ואפילו מזיק)

הסינוסים הם חללים הנמצאים במקומות שונים בגלגלת (ראו ציור), המשמשים לסינון האוויר החודר לגופנו, וכתיבת תהודה להגברת הקול. כשאר איברי מערכת הנשימה הם מצופים ברירית, וחשופים לדלקות מאותם גורמים: וירוסים, חיידקים ופטריות.

סינוסיטיס עלולה להתפתח כתוצאה מזיהום בדרכי הנשימה העליונות שבה קיימת נפיחות ובצקת של הרירית. היות ופתחי הניקוז של הסינוסים קטנים ביותר, הם נסתמים עם היווצרות הבצקת, והסינוסים הופכים לחלל סגור ובו מצב של תת-לחץ (ואקום). הדבר גורם לכאב עז ולהתרבות הגורמים המזהמים (חיידקים, וירוסים או פטריות. ניסיונות הגוף להילחם במזהמים מתבטאת בהפרשה מרובה של נוזלים ובהם ריבוי נוגדנים, כדוריות לבנות ועוד, ומתחילה להיווצר מוגלה, אשר לא יכולה להתנקז החוצה. תמונה קלינית זו זהה הן בסינוסיטיס חריפה והן בסינוסיטיס כרונית. במצבים נדירים עלולה סינוסיטיס להתפתח גם מדלקת באזור השיניים בלסת העליונה.

החולה יתלונן בד"כ על כאב באזור הסינוס החולה או בראש. בסינוסיטיס חריפה ייתכנו חום, צמרמורות, חולשה כללית, בחילה ואף הקאה. הפרשה מרובה בעלת ריח רע בצבע צהוב או ירוק, או, אם פתחי הניקוז של הסינוסים סתומים- לא תהיה הפרשה כלל. אופייני כאב המתגבר בעת התכופפות והורדת הראש כלפי מטה.

ולמרות שאין הוכחה ליעילות השימוש באנטיביוטיקה בעת תחלואה בסינוסיטיס, מקובל בקרב ציבור הרופאים לטפל בה כך.

מאמר המתפרסם ב JAMA בפברואר האחרון מתאר ניסוי שנערך בקרב חולים מ-10 מרפאות קהילתיות במדינת מיזורי, ארה"ב., במטרה לבדוק את השפעת הטיפול האנטיביוטי במבוגרים חולי סינוסיטיס.

מדובר במחקר "כמו שצריך": Randomized, Placebo-controlled trial, אקראי, מבוקר פלסיבו. אליו גויסו חולי סינוסיטיס במשך 3 שנים, בין 1/11/2006 עד 1/5/2009.

החולים חולקו לשתי קבוצות. בקבוצת הניסוי קבלו החולים 1500 מ"ג אמוקסיצילין בשלוש מנות ליממה במשך 10 ימים, וקבוצת הבקורת קבלה פלסיבו.

כל הנבדקים קבלו אספקה של נוגדי כאב, תרופות נגד חום, נגד שעול ולהקלה על גודש האף לפי הנדרש.

מדד הבדיקה הראשוני היה שיפור באיכות החיים כעבור 3-4 ימי טיפול, הדבר נמדד באמצעות מבחן הקרוי sinonasal outcome test-16, שהוא שאלון המעריך את מידת התפקוד והתחושה של החולה.

המדד השני היה הערכה רטרוספקטיבית של החולה על השינוי בתסמינים וברמת התפקוד, מידת הישנות המחלה  recurrence) או relapse), ושביעות הרצון/ חוסר שביעות רצון שלו מן הטיפול. מדדים אלה נבדקו בתשאול טלפוני בימים 3, 7, 10 ו-28 של המחלה.

תוצאות:

• 166 חולים נבדקו, 85 קבלו אנטיביוטיקה ו-81 קבלו פלסיבו.
• 92% נזקקו לטיפול סימפטומטי נוסף אחד לפחות. (94% ממקבלי האנטיביוטיקה ו- 90% ממקבלי הפלסיבו).
• ביום 3 לטיפול לא היה הבדל בין קבוצת האנטיביוטיקה לקבוצת הפלסיבו.
• לא היה הבדל בדיווח על שיפור סימפטומטי בין שתי הקבוצות בימים 3 ו-10 ( היתה הקלה זמנית גדולה יותר ביום 7 בקרב מקבלי האנטיביוטיקה). לא היה הבדל בין שתי הקבוצות מבחינת סיבוכים ותופעות לוואי.

מסקנת החוקרים היא שאין הבדל בין טיפול אנטיביוטי בסינוסיטיס לבין טיפול בפלסיבו.

זהו כמובן לא הניסוי הראשון שמוכיח עובדה זו,

כבר בשנת 2003 פרסם המכון לאפידמיולוגיה קלינית בבאזל, שוויץ, ( בגרמנית זה יותר מרשים: Basel Institute for Clinical Epidemiology, medizinische universitäts-poliklinik, and universitätsklinik für hals-, nasen- und ohrenkrankheiten, kantonsspital basel, basel, switzerland. ) תוצאות מחקר גדול (בעל השם המפתיע Basel Sinusitis Study , או בכינוי החיבה שלו basinus) בעיתון היוקרתי archives of internal medicine (arch intern med. 2003 aug 11-25;163(15):1793-8. effect of amoxicillin-clavulanate in clinically diagnosed acute rhinosinusitis: a placebo-controlled, double-blind, randomized trial in general practice basinus (basel sinusitis study) investigators) על פיו לא רק שטיפול באנטיביוטיקה אינו מועיל בטיפול בסינוסיטיס, אלא אף מזיק. ולמרות זאת, כאמור, זהו הטיפול המועדף על ידי רוב הרופאים הקונבנציונליים.

ב- 2007 הם פרסמו את אותן מסקנות ב Antimicrobial Therapy 2007 Sanford Guide, שזה מעין תנ"ך של טיפול אנטימיקרוביאלי לרופאים,

ואילו ב 2008 פורסם ב lancet מעקב של אותו מחקר מ-2003, שהמשיך וטען כי אנטיביוטיקה אינה יעילה בסינוסיטיס. (אם ב-2003 היו להם 252 חולים, אז עכשיו ב 2008 כבר היו 2547 חולים, מסקנתם אז הייתה שאתה צריך לתת ל-15 חולי סינוסיטיס אנטיביוטיקה כדי שאחד מהם יפיק תועלת מכך שזה 6.6%

בקיצור- בסינוסיטיס אנטיביוטיקה מיותרת, לא עוזרת ואף עלולה להזיק.

אז מה כן? מה עושים?

קודם אקדים ואומר שכשמצטננים יותר מפעמיים בשנה סימן שמערכת החיסון של הגוף חלשה. הדרך העיקרית לחיזוק המערכת החיסונית היא באמצעות תזונה נכונה.

רפואה סינית מאוד יעילה לטיפול בסינוסיטיס, הן חריפה והן כרונית,  הטיפול הוא באמצעות דיקור (אקופונקטורה), הנחיות לתזונה, וצמחי מרפא, המצליחים ליבש ולרוקן את הסינוסים מכמויות הליחה והמוגלה הרבות המצטברות שם.

אבל כשאתם לא יודעים מה לעשות אין כמו ללכת ולבדוק בספר שכתבתי יחד עם ענת בת זוגי: "מדריך מפה לרפוי טבעי- הגרך לחיים בריאים". אז הנה מה שכתבנו שם על טיפול בסינוסיטיס:

טיפול במלח לסינוסיטיס

• מחממים מלח בישול (גס) בתבנית בתנור או על מחבת יבשה בכיריים.  מכניסים את המלח לגרב צמר נקייה או מגלגלים בתוך מגבת.
• מניחים מעל לסינוסים עד שהמלח מתקרר. הזהרו מכוויות!
• אפשר לחזור על הטיפול כמה פעמים ביום. אין צורך להחליף מלח, רק לחמם.

כתוצאה מהטיפול תתחיל יציאה של נזלת ומוגלה מהסינוסים.

• עושים שטיפות במי מלח

שטיפת האף והסינוסים במי מלח

שטיפת חלל האף והסינוסים במי מלח יעילה מאוד לסובלים מנזלת כרונית, סינוסיטיס, אסתמה וברונכיטיס כרונית. פעולה זו מונעת גם דלקות חוזרות באוזן ועשויה לעזור בניקוז נוזלים מהאוזניים.

מטרת הטיפול לשטוף את מצבורי הליחה, הווירוסים והחיידקים המשגשגים בסינוסים, להפחית את הבצקת והנפיחות של הריריות ולעזור להן להתחדש, וכן למנוע היווצרות פוליפים – רקמה בצקתית ונפוחה שמקורה ברירית מערכת הנשימה.

את השטיפה מבצעים בתמיסה הפיזיולוגית "סליין" – תמיסת מלח בריכוז 0.85% זוהי תמיסה המשמשת גם לניקוי עדשות מגע ואפשר לרכוש אותה בבתי מרקחת או להכינה בבית.

הוראות להכנה ביתית:

• מערבבים כפית שטוחה של מלח שולחן בספל-שניים של מים פושרים, בטמפרטורת הגוף.
• שומרים בכלי זכוכית או פלסטיק נקי וסגור.
• רצוי להשתמש בכלי הייעודי למטרה זו – Neti Pot, הנראה כמו קומקום חרס קטן בעל פייה המתאימה לפתח הנחיר, אבל אפשר גם להשתמש בצלוחית קטנה שממנה שואפים את המים בכל פעם בנחיר אחד, במזרק גדול (20 סמ"ק) המשמש לקישוט עוגות, או במתקני גומי המשמשים לשאיבת נזלת מאפם של תינוקות.
• בכל אחת מהשיטות  – מחדירים את המים לנחיר אחד בכל פעם  ומניחים להם לצאת דרך הפה או דרך הנחיר השני. לשם כך יש לעשות את הפעולה כשהראש מוטה הצדה, מעל כיור או כלי.
• מדי פעם  עושים הפסקה  ומקנחים  את האף, כדי לעזור בפעולת הניקוי.

מומלץ לבצע שטיפות מי מלח מדי יום ביומו במשך כמה שבועות. לאחר השיפור במצב רצוי להמשיך ולבצע שטיפות לפחות אחת לשבוע, לצורך מניעה.

 

טיפול באדים להקלה בסינוסיטיס ונזלת

מטפטפים למכשיר אדים 4 טיפות שמן, טיפה אחת מכל אחד מן השמנים הבאים: אקליפטוס, סייפרס, מנתה וסנדלווד ומפעילים  למשך הלילה.

או עושים אינהלציה של שמנים אתריים

• בזיל – 2 טיפות.
• אקליפטוס – 7 טיפות.
• מנתה – 1 טיפה.

מוסיפים את החומרים לקערת מים רותחים.

מכסים את הראש והקערה במגבת ו ושואפים את אדי הנוזל.

והנה עוד שילוב שמנים לאינהלציה:

·         אקליפטוס- 5 טיפות

·         סיפרוס- 5 טיפות

·         ניאולי- 3 טיפות

או מטפלים בלחיצות טווינה (להצטננות, אף סתום, סינוסיטיס):

 

 

 

 

 

 

 

עיסוי סימטרי ודו-צדדי

1) לחיצה בקו מהקודקוד לכיוון בסיס האף.

2) לחיצה במרכז, מתחילת הגבה לאורך רכס העצם שמעל ארובת העין ועד לקצה.

3 ) לחיצה לאורך "קמטי החיוך", מבסיס האף ועד לזווית החיצונית של הפה.

4) עיסוי לאורך עצמות הלחיים מהמרכז לצדדים.

5) לחיצה בנקודה הנמצאת קדמית לאפרכסת.

6) לחיצה באזור שבבסיס עצם המסטואיד, הנמצאת בצמוד לאפרכסת ומאחוריה.

7) לחיצה על הנקודה הגבוהה ביותר במרכז שריר הכתף (הדלטואיד).

8) לשיעול: לחיצה על שקע עצם החזה כלפי פנים ומטה.

או שותים חליטת זנגביל וסוכר חום להתקררות ושפעת

• 10 גרם זנגביל טרי חתוך לפרוסות דקות.
• דבש או סוכר חום.
• מים רותחים.
• אפשר להוסיף לפי הטעם: קינמון, הל, ציפורן.

ויש עוד תרופות טבעיות לטיפול בהתקררות

• להתקררות המלווה בחוסר הזעה ובכאבי שרירים – מומלץ לשתות מים שהוסיפו להם לקראת רתיחתם מקלון קינמון עבה ודבש.
• כאשר ההתקררות מלווה בכאבי בטן ובחילות – מומלץ להשרות פרוסות זנגביל בדבש למשך לילה וללעוס אותן או להכין מהן תה (עלול להיות חריף מדי לילדים).
• כאשר ההתקררות מלווה בדלקות בדרכי השתן –   מרתיחים שערות קלח תירס  ומוסיפים פרוסת זנגביל  חי.  משרים 20 דקות ושותים.
• להתקררות המלווה בסתימת חללי האף – משרים במים חמים למשך 20 דקות רסק של החלק הלבן של בצל ירוק עם נענע,  ושותים את הנוזל.
• בעת התקררות, הסינים מחזיקים שום קלוף בפה, בין השיניים ללחי, למשך כחצי שעה מבלי ללעוס אותו.
• אפשר למצוץ מקלות ציפורן.
• מערבבים שתי כפות מחלקו הלבן של הבצל הירוק קצוץ דק עם מקלון קינמון וכפית דבש (או סוכר חום לילדים מעל גיל שנה) בכוס מים רתוחים,  ושותים את המים.

ויש גם טיפולים הומיאופתיים לסינוסיטיס- דלקת מערות האף:

arsenicum: כאב פועם וצורב בסינוסים המוחמר מאור, רעש, תנועה, לאחר חצות ואשר מתעורר לעתים בעקבות מתח, חרדה, מאמץ, והתרגשות. שכיבה בחושך עם ראש מורם מקלה, כך גם חשיפה לאוויר קר. השיניים כואבות ייתכנו בחילה והקאה.

belladonna: כאב פועם במצח המופיע ונעלם לסירוגין.

hepar sulphur: המחלה מתחילה בהתעטשויות ואז מתפתחת סינוסיטס מחשיפה לאוויר קר. ההפרשה מהאף סמיכה וצהובה, היא צורבת את הנחיריים ומעברי האף רגישים למעבר של אוויר קר. ייתכן כאב ראש חד, כאב המצח מוחמר בטלטול הראש, תנועה, נסיעה במכונית, התכופפות, הנעת העיניים, או משקל קל על הראש (כגון כובע) אך מוקל מתחבושת בלחץ מתון סביב המצח והרקות. עור הקרקפת רגיש.

kali bic: מתאים למצב בו יש הפרשה צמיגה מהאף. כאב רב בשורש האף המוקל בלחיצה מקומית. רגישות מעל עצמות הפנים והגלגלת.. בחילה וסחרחורת בעת שקמים מישיבה וכאב עז העלול לגרום לטשטוש ראייה. הכאב מוחמר בקור, אור, רעש, הליכה, התכופפות, ובעיקר בבוקר עם הקימה או בסביבות 09:00 או בלילה. יש העדפה לשכב בחדר חשוך, חם ולשתות משקאות חמים.

mercurius: הראש מרגיש כמו במלחציים. הכאב מוחמר באוויר הפתוח, אחרי שינה, אכילה או שתייה, או בשינויי מזג אוויר קיצוניים. הקרקפת והאף מאוד רגישים למגע, השיניים כואבות וייתכן ריור רב. הנזלת ירוקה וצמיגה מאוד וריחה רע.

pulsatilla: כאב הראש מוחמר בשכיבה ובחום ומוקל באוויר קריר. שינויי תנוחה מחמירים את הכאב, שמיקומו בד"כ בקדמת הראש. לעתים קיימות במקביל הפרעות עיכול.. הנזלת צמיגה וצהובה או ירוקה.

silicea: אנשים אלה סובלים בד"כ מאף סתום. הראש מרגיש כאילו "הולך להתפוצץ", הכאב חמור יותר מצד אחד, לרוב צד ימין, וכולל לעתים קרובות את העין, הכאב מוחמר במצבי לחץ (כמו למשל כשמתכוננים לבחינה), אוויר קר, אור או רעש. ו מוקל על ידי קומפרס חם.

spigella: לסינוסיטיס עם כאב חמור, יותר בצד שמאל, בעיקר אחרי חשיפה לקור או לחות. חום או התכופפות מחמירים את הכאב. קומפרס קר או מים קרים נותנים הקלה מסוימת.

ולאמיצים- יש את הטיפול האולטימטיבי: טיפול מן הרפואה הערבית העממית

ירוקת-החמור ("מלפפון קופץ") Ecballium elaterium (פקוס אל-חמיר), הוא צמח הגדל בר בסמוך לישובים, לרפתות, ללולים ולגינות. הפרי הוא ענבה עסיסית, מכוסה זיפים ורבת-זרעים. מועד האיסוף: מאי-דצמבר. למוהל הפרי שימושים רבים ברפואה העממית של ערביי ארץ-ישראל. והוא יעיל מאוד לטיפול בסינוסיטיס, אך יש לנקוט בו זהירות רבה ביותר,היות ומוהל הפרי רעיל, ואין לסטות מהמינון המקובל.

סוחטים את מוהל הפרי, מטפטפים טיפה אחת בכל נחיר, מיד לאחר הטפטוף יש לשאוף את החומר פנימה, ואז חשים מיד בצריבה עזה באף ובדמעות בעיניים, במשך 3 הימים הבאים יש זליגה מתמדת של כמויות רבות של נזלת וליחה, ולאחריה יש "שקט" מהסינוסיטיס למשך כמה שנים.

 

ותודה לאחי, ד"ר שמעון ברק שהסב את תשומת לבי למאמר מ JAMA