29: ומה יהיה על הסידן?

על הנחיצות או הנזק שבחלב הבקר בתזונת האדם.

(פורסם לראשונה באפוק טיימס ישראל, 19/2/06, במדור מדע/בריאות )

למעשה, חלב בקר הוא מזונם של עגלים ולא של בני אדם, הוא אינו נוח לעיכול בגוף האדם והוא אף מכיל הורמונים, אנטיביוטיקה, וחומרים רבים המזיקים לגוף

חלב בקר הוא מזונם של עגלים ולא של בני אדם. באופן טבעי, תינוקות אמורים לשתות את חלב אמם עד לגמילתם (בסביבות גיל שנתיים). האדם הוא הייצור היחיד בטבע הממשיך לצרוך חלב גם לאחר גיל הינקות ולשם כך הוא משתמש בחלב של יצורים אחרים ומשפיע במידה מכרעת על תהליך ייצורו. כדי להגביר את תפוקת החלב מוחזקות הפרות החולבות בתנאים לא טבעיים – הן ניזונות ממזון לא טרי ומהונדס, שטופל בכימיקלים ובחומרי הדברה, הן מטופלות בהורמונים כדי שתמשכנה להפיק חלב לתועלת האדם (בטבע, פרות ללא עגלים אינן מניבות חלב) והן מקבלות כמויות גדולות של אנטיביוטיקה ותרופות אחרות. כתוצאה מכך, החלב שאנו שותים מכיל הורמונים, אנטיביוטיקה, וחומרים רבים המזיקים לגוף.

גם במצבו הטבעי, החלב הוא מזון שאינו נוח לעיכול בגוף האדם. האנתרופולוג מרווין האריס, מייסד תורת המטריאליזם התרבותי, חקר את הרגלי התזונה בתרבויות שונות והקדיש בספריו פרקים נרחבים לנושא החלב. לפי ממצאיו, בזמנים קדומים היו כל בני האדם הבוגרים רגישים ללקטוז, שהוא סוכר החלב. עם הדורות עברו עמים מסוימים – בעיקר עמי צפון-אירופה, שבטים מסוימים בהודו, שבטי רועים במרכז-אפריקה כמו הזולו, תושבי צפון-אירופה, וצאצאיהם תושבי צפון אמריקה הלבנים – שינויים אבולוציוניים שאפשרו להם לעכל חלב בקר. שאר העמים היו ונשארו רגישים לחלב: העמים השמיים (כ-80%), האסייתים (כמעט 100%), האפריקנים ובני אמריקה המקוריים. צריכת חלב בקר או מוצריו גורמת לבני עמים אלה להתפתחות הפרעות ומחלות שונות.

עמי אגן הים-התיכון שלפני העידן המודרני צרכו מוצרי חלב בקר רק לאחר שעברו החמצה בצורת יוגורט, לבנה וקפיר, תהליך המפרק את מולקולת הלקטוז, או שצרכו מוצרי חלב צאן (עזים וכבשים). בדיאטה הים-תיכונית, המקובלת כיום כאחת הבריאות והמזינות בעולם, אין חלב בקר ניגר או גבינות לבנות. רוב המאכלים העממיים ברחבי העולם לא כוללים מאכלי חלב בקר שאינו מוחמץ.

בעיה נוספת בחלב שאנו צורכים כיום היא תהליך הפיסטור, החיוני לכשעצמו לשם מניעת מחלות זיהומיות שונות, אלא שהפיסטור הורס את האנזימים הטבעיים שבחלב שנועדו להקל על עיכולו. החלב, שאינו מעוכל כראוי, מצטבר במערכת העיכול במצב של ריקבון למחצה וכתוצאה מכך נוצרים פקקי ליחה כמעט בכל המערכות בגוף: במערכת העיכול, מערכת הנשימה, העור, איברי המין וכלי הדם. חלב בקר מזיק במיוחד לילדים ולנשים בשל הכמות הגדולה של הורמוני מין שמקבל בקר לחליבה באופן קבוע. צריכת החלב עלולה לגרום אי סדרים הורמונליים בילדים, ריבוי דלקות באיברי המין, ציסטות בשחלות וירידה בפוריות הכללית, בנשים ובגברים. אחת מהשפעותיה היא ההתבגרות המינית של בנות המתרחשת היום מוקדם בהרבה מבעבר.

סידן וחלב

לטענת המצדדים בצריכת חלב בקר, זהו מזון עשיר בסידן. ואכן, בחלב בקר יש כמות גדולה של סידן, אלא שהוא אינו זמין לגוף ואינו ניתן לניצול. הסידן שבחלב לא נספג היטב בגופנו כמו סידן ממקורות אחרים.:

כדי שהסידן ייספג בעצמות יש צורך בנוכחות של מגנזיום. מוצרי חלב בקר מכילים כמויות זעירות בלבד של מגנזיום, ובהעדר מגנזיום, הגוף סופג רק כ-25% מהסידן שבמזון לתוך העצם. כל השאר מתיישב ברקמות אחרות: בדופן כלי הדם, בכליות (כמשקע ההופך לאבני כליה) ובמפרקים (שם הוא תורם להסתיידות רקמות רכות ולכאבים ומחלות מפרק).

בחלב בקר יש גם רמת זרחן גבוהה (פי חמישה מאשר בחלב אדם). רמת הזרחן הגבוהה גורמת למעשה לחסימה של ספיגת הסידן בגוף. היחס בין הזרחן לסידן בחלב הוא שקובע את מידת ספיגת הסידן בגוף.

חלב מגביר "בריחת סידן"

אוסטיאופורוזיס (דלדול העצם) אינה נובעת בדרך כלל מצריכה בלתי מספקת של סידן אלא מ"בריחת" הסידן מהעצם. אחת הסיבות לתופעה זו היא צריכת יתר של חלבונים מהחי, ובתוכם חלב, המכילים כמות גדולה יותר של מתיונין (אחת מחומצות האמינו החיוניות) מאשר חלבונים מהצומח. המתיונין מכיל גופרית המעלה את רמת החומציות בדם. כדי לאזן חומציות יתר בדם הגוף חייב לשחרר אטומי סידן שמקורם בעצמות. כתוצאה מכך, צריכת חלב מגבירה למעשה אוסטיאופורוזיס במקום למנוע אותה.

חלב בקר מזיק ללב

בתחילת שנות ה-90 זוהה ההומוציסטאין כבעל חשיבות רבה בגרימת מחלות לב. הומוציסטאין הוא תוצר פירוק של מתיונין, הנמצא, כאמור, בריכוז גבוה בחלבונים מהחי, ביניהם חלב.

חלב בקר גורם למחלות

הרפואה הסינית הייתה חלוצה בזיהוי מוצרי חלב בקר כמגבירי ליחה בגוף, וכמגבירי הנטייה למחלות בדרכי הנשימה, כגון סינוסיטיס, נזלת כרונית, ברונכיטיס, אסתמה ובעיות אוזניים כגון צבירת נוזלים ודלקות חוזרות. יוצאים מן הכלל הם יוגורט, קפיר ולבנה שבתהליך ההכנה שלהם עוברים מעין בישול על-ידי חיידק מיוחד, הלקטובצילוס, שהוא ידידותי לגוף.

בשנים האחרונות פורסמו במערב ממצאים העשויים להצביע על קשר בין צריכת חלב בקר ושכיחות מחלות דלקתיות של המעי (קוליטיס ומחלת קרוהן) וסוכרת.

חלב גם משמין: ראו את הפוסט המחכים והכתוב היטב של ד"ר דינה ראלט

מקורות לסידן שלא מחלב בקר

סידן ממקור צמחי זמין נספג ביעילות גדולה בגוף ואינו גורם לתופעות הלוואי הכרוכות בצריכת חלב בקר.

מוצרים שיכולים להיות תחליף למוצרי חלב בקר הם מוצרי חלב צאן (עזים וכבשים), חלב נאקות, ממרח שקדים (שקדייה), טחינה ומוצרי סויה במידה מסוימת.

רשימת מקורות לסידן שאינם מחלב בקר ותכולת הסידן שלהם