אתם לא מדמיינים, זה אמיתי…
אתם נכנסים לבית של אדם מבוגר, או שאתם מטפלים ונכנס אליכם למרפאה אדם מבוגר, ובאפכם עולה משהו, אולי עדין, ובליבכם אתם אומרים לעצמכם "ריח של זקנים"…
אז זהו, שאתם לא מדמיינים, ולא גזענים ולא גֶּרוֹנְטוֹפוֹבִּים (gerontophobe זה אדם ששונא זקנים), ויש מצב שהבנאדם ממש התרחץ טוב לפני שפגשתם אותו, העניין הוא שבאמת יש דבר כזה,
"ריח של זקנים" הוא תופעה ביולוגית אמיתית הנגרמת מפירוק חומצות שומן הנקראות אומגה 7= omega-7 fatty acid בעור על ידי חיידקים, כתוצאה מכך נוצרת תרכובת בשם 2-nonenal. תרכובת זו מצטברת עם הגיל ואינה מסיסה במים.
"ריח הזיקנה" מתעצם לעיתים בשל מספר סיבות עיקריות:
- ירידה בנוגדי החמצון: עם הגיל, הגוף מייצר פחות נוגדי חמצון טבעיים, מה שמוביל לעלייה בחמצון השומנים על העור.
- ירידה בחילוף החומרים: פחות התחדשות תאית התורמת להצטברות של החומר.
- קושי בהיגיינה: לעיתים מבוגרים מתקשים להתקלח בתדירות גבוהה או לאוורר חללים, מה שכולא את הריח בבגדים ובסביבה.
- תרופות ויובש: תרופות קבועות עלולות להשפיע על ריח הגוף, ויובש כללי בגוף מחמיר תופעות של ריח.
התופעה מתחילה בערך בגיל 40, וקיימת בכ 80% מהאוכלוסיה, כלומר- זה כולל/יכלול את רובכם , ככל שמתבגרים מצטבר יותר 2–-nonenal.
החומר מופרש בחֵלֶב (SEBUM): החומר שמנוני ועל כן אינו נמס במים, ויש לו "ניחוח" מיוחד, שמתואר כ- stale, greasy, grassy, , הוא מצטבר על פני העור, וכאמור, עם השנים נוצר יותר ויותר ממנו. אמנם הריח עדין מריח גוף של אנשים צעירים, אבל הוא "נוכח" וקשה להפטר ממנו.
ל חֵלֶב Sebum יש תפקידים בגוף, ועל כן הוא קיים:
- הגנה ושמירה על הלחות: הסבום יוצר שכבת מגן דקה על פני העור, המונעת התאדות מים ושומרת על גמישותו.
- מניעת זיהומים: הוא מכיל חומצות שומן שיוצרות סביבה חומצית קלות על גבי העור, מה שמסייע בעיכוב התפתחות של חיידקים ופטריות.
האזורים בגוף בהם הריח חזק יותר הם בפלג גוף עליון: עורף ומאחורי האוזניים, גב עליון וחזה.
מה עושים:
- היגיינה: להתרחץ לעתים קרובות.
- לכבס בגדים וכלי מיטה/מגבות לעתים קרובות
- מסתבר שקיימים בשוק סבונים העשויים על בסיס פרי האפרסמון Persimmon-based ועל בסיס תה ירוק, גם לגוף וגם לכביסה, שטוענים שהם מצליחים לפרק/להמיס את ה 2-nonenal, לא יודע להגיד לכם כמה זה נכון/יעיל.
- לאוורר, את החדר, את הבית, את האוטו, את מקום העבודה.
- לשתות היטב ומספיק (מים).
- להעדיף מזונות עתירים בנוגדי חימצון (antioxidant-rich foods) כגון: פירות יער (אוכמניות, דומדמניות, תות עץ וכו'), ירקות ירוקי עלה (קייל KALE, תרד) , אגוזים (אגוזי מלך, פקן, גרעיני חמנייה), קטניות (שעועית שחורה, שעועית אדומה, עדשים), שוקולד כהה (70% ומעלה), תבלינים: קינמון, ציפורן, אורגנו.
רפואה סינית:
בניגוד להרגלי, הפעם אכנס לאבחנות ברפואה הסינית, לטובת מי שקצת מתעניין, מתנצל בפני מי שזה זר לו:
ברפואה הסינית מוסבר ריח גוף על פי אבחנות שונות, הקשורות באי יכולת ל"לפרק" מחוללי מחלה, המצטברים בגוף ואז מופרשים בין השאר דרך העור.
אבחנה מבדלת:
- לחות חמה (לחות וחום): Damp-Heat
זהו מצב "דלקתי" כרוני, בו מצטברים בגוף לחות, שומנים, חֵלֶב (SEBUM), ואלה מופרשים דרך העור.
ריח הגוף הוא בדרך כלל חמוץ/חמצמץ.
התופעה קיימת גם אצל צעירים הנוטים להרבות באכילת מזון מתובל, מטוגן/ "על האש", הרבה בשר אדום, ומזונות שטעמם חזק.
לאנשים אלה יש חיפוי לשון עבה, שמנוני,
נוטים להזיע והזיעה שלהם "דביקה"/שמנונית.
ריח גופם לרוב חמוץ והוא עובר לבגדים/כלי מיטה/מגבות.
הטיפול מכוון ל"הוצאת/פתירת לחות", והוא כולל המלצות להגיינה,
צריכת "מרק ארבעת המרכיבים" Si Shen Tang (Four-Ingredient Soup)
ושתיית חליטת צמחים המורכבת מ זרעי קסיה קלויים ותה העשוי מתה ירוק ופרחי יסמין
יש שיגיבו טוב לפורמולת צמחי המרפא הסיניים GAN LU XIAO DU DAN 甘露消毒丹, שמסייעת במצבי חום ולחות, מורידה דלקת ומאזנת את נוזלי הגוף.
עיסוי (דיקור) של נקודות המסעייות לפתירת לחות חמה ובכך להפחית הזעת יתר:
- Ht-3 ים קטן Shǎo Hǎi 少海
- Pc-8 ארמון העמל Láo gōng 勞宮
- Gb-34 מעיין תל היאנג Yáng líng quán 陽陵泉
- "תקיעות דם" Blood stasis
מצב המאופיין בזרימה לקויה של דם ו"צ'י" (בערך אנרגיית חיים), לאנשים אלה נטייה ליתר לחץ דם, הפרעות סוכר ושומנים בדם, ,אולי נטייה לכאבי ראש , כאבי גוף, הווצרות גושים, שפתיים כהות/סגולות, נוקשות בכתפיים ובצוואר, אי נוחות/כאבי פרקים,קור בכפות הידיים והרגליים. הריח שלהם יותר חזק, פחות חמוץ, יותר ריח קלאסי של זקנים.
להם מומלץ להרבות בתנועה, פעילות גופנית, אמבטיות חמות/סאונה כדי לייזע ולהניע,
לוודא שהם צורכים מספיק אלקטרוליטים ואין להם מחסור במלחים.
- חוסר צ'י Qi Deficiency
מצב המאופיין בחוסר אנרגיה, נטייה לעייפות/לאות, בעיות זרימה בגוף, קושי להפטר מעודף לחות, ירידה במטבוליזם, עור יכול להיות שמנוני ועליו הרבה חלב, ייתכן נטייה ללחות/ליחה בדרכי הנשימה, נוטים להמעיט בדיבור, להתעייף מהר, קור בקצות הגפיים, קמים הרבה בלילה לפיפי, חולשה/כאב גב וברכיים. יציאות- רכות או עצירות שאין צורך להתרוקן.
הריח שלהם לא חזק, אבל קשה להיפטר ממנו.
לאלה מומלץ לצרוך מזונות מחזקים כגון בטטה, גלעיני סויה שחורה, מאכלים המשלבים אורז וקטניה.
- תקיעות צ'י של הכבד Liver Qi Stagnation
לא מעט אנשים חווים "ריח גוף של סטרס" או של פחד, כלומר- במצבי מתח, פחד, חרדה, מפריש גופם זיעה עם ריח מסוים. ברפואה הסינית מיוחס הדבר לתקיעות של האנרגיה של הכבד. ההסבר ה"מערבי" לכך הוא שהכבד קשור למערכת הסימפתטית (האחראית לתגובת "הילחם או ברח=(Fight or Flight , וכשמערכת זו מופעלת ביתר, או לזמן ממושך, גורם הדבר להפרשת יתר של זיעה וחֵלֶב.
המלצות:
לעודד לעסוק בטכניקות הרפייה
הקפדה על שעות שינה
שתיית תה וורדים או תה לבנדר הנחשבים כ"מרגיעים את הכבד", מווסתים את הצ'י ויעילים באיזון המערכת האוטונומית.
- חולשה של הכליה והכבד Liver-Kidney Deficiency
גם אלה נוטים לחיים רוויי מתח, ערים עד מאוחר, נוטים לרגזנות, יובש בפה או טעם מר בפה, כאבי גב או ברכיים, השתנה תכופה, יכולים לפתח גם סטגנציה של הכבד.
טיפול: הנעת הצ'י, חיזוק אנרגיית הכליה,
מקורות:
[1] Frigolet, Maria & Gutierrez-Aguilar, Ruth. (2017). Advances in Nutrition: An International Review Journal. 8., p173S-181S. The Role of the Novel Lipokine Palmitoleic Acid in Health and Disease. doi: 10.3945/an.115.011130. [https://www.researchgate.net/publication/312519410_The_Role_of_the_Novel_Lipokine_Palmitoleic_Acid_in_Health_and_Disease]
[2] Yang ZH, Takeo J, Katayama M (2013). Appetite, p. 1-7. Oral administration of omega-7 palmitoleic acid induces satiety and the release of appetite-related hormones in male rats. doi:10.1016/j.appet.2013.01.009 [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23376733/]
[3] Duckett, SK, Volpi-Lagreca, G., Alende, M., & Long, NM (2014). Diabetes, metabolic syndrome and obesity: targets and therapy, p. 553-563. Palmitoleic acid reduces intramuscular lipid and restores insulin sensitivity in obese sheep. https://doi.org/10.2147/DMSO.S72695 [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4243576/]
[4] Nunes EA, Rafacho A (2017). Curr Drug Targets, p 619-628. Implications of Palmitoleic Acid (Palmitoleate) On Glucose Homeostasis, Insulin Resistance and Diabetes. doi:10.2174/1389450117666151209120345 [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26648072/]
[5] Suryakumar G, Gupta A (2011). Journal of Ethnopharmacology, p. 268-278. Medicinal and therapeutic potential of Sea buckthorn (Hippophae rhamnoides L.). doi:10.1016/j.jep.2011.09.024 [https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0378874111006945?via%3Dihub]