La bonne vie- or not :46

• כמה עובדות

• כולסטרול חיוני לקיומנו.

• הוא אבן יסוד בבניית ממברנות של תאים.

• הוא מווסת את מעבר הנוזלים דרכן.

• הוא משמש בתקשורת בין-תאית, פיזית בתהליך הקישור עצמו וגם בבניית מעטפת תאי עצב, שמבודדת ומשפרת העברת אינפורמציה.

• בכבד הוא משמש ליצירת מיצי המרה, שתפקידם בעיכול שומנים, ובכך חיוני בספיגת הויטמינים D.E.K.A. ויש לו גם תפקיד חשוב בסינתזה של ויטמין .D

• הוא חיוני ליצירת ההורמונים של יותרת הכליה: קורטיזול, אלדוסטרון, והורמוני המין: טסטוסטרון (אצל הבנים), ואסטרוגן ופרוגסטרון (אצל הבנות, ועל כך אנו מודים לאלוהים).

• לאחרונה נמצא שכולסטרול פועל כנראה כאנטיאוקסידנט (מוזר, נכון? שהרי כל הזמן מחפשים אנטיאוקסידנטים שימזערו את הנזק שהוא עושה, לכאורה).

• צריכת השומנים (כולסטרול) לא השתנתה ב-100 השנים האחרונות. אבל התמותה ממחלות לב וכלי דם עלתה באותה תקופה באופן דרמטי.

• בשנות ה-80' החלו להטיף (כמובן בארה"ב, "ידידתנו הגדולה מעבר לים") להוריד דרסטית את צריכת השומנים הרוויים (הכולסטרול), ולהעדיף על פניהם פחמימות. באותה עת החלה (ממש, אבל ממש במקרה) מגפת ההשמנה העולמית, תחילה שם, ובהמשכה גם אצלנו. ב"זכות" רעיון נואל זה פיתחה תעשיית התרופות את הסטטינים, וגרפה ועדיין גורפת הון עתק.

• לא נמצא קשר ישיר בין רמות כולסטרול ותמותה ממחלות לב, נהפוך-הוא.

• בבדיקה ב-15 תרבויות "פרימיטיביות", בהן יש צריכה גבוהה של שומנים מהחי לא נמצאה תמותה גבוהה יותר ממחלות לב מאשר במערב.

• אין בנמצא ולו מחקר מדעי אחד המוכיח שהורדת רמות הכולסטרול בדם הורידה שיעורי תמותה.

• בערך למחצית מהמתים מהתקפי לב יש כולסטרול "נורמאלי".

• אכילת כולסטרול (שומן רווי ממקור בעלי חיים) לא מעלה את רמת הכולסטרול בדם.

• רמתו בחלב אם גבוהה ביותר (200 -564 מ"ג ל100 גר' שומן  ) כלומר- אולי הוא חיוני לאדם?.

• אכילת פחמימות (סוכר, קמח, תפו"א) מעלה רמות כולסטרול בדם.

• הפחתה בצריכת הכולסטרול לא מורידה את רמת הכולסטרול בדם.

• ויש כמובן את הפרדוקס הצרפתי:

• 

  chez les francais

• "הפרדוקס הצרפתי" מתייחס לעובדה הבאה:
• בקרב הצרפתים יש יחסית פחות מחלות לב וכלי דם מאשר אצל האמריקאים. זאת למרות תזונה עשירה בשומנים רוויים. לעובדה זו שמו לב לראשונה כבר במאה ה-19, אבל המושג הוטבע רק בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20  כבר אז הועלתה ההשערה כי הגורם לכך הוא צריכת יין אדום.
• הדבר עשה מאז נפלאות לתעשיית היין.
• על פי ארגון המזון והחקלאות האמריקאי (FAO) צורך צרפתי ממוצע 108 גרם שומן ממקור חי ליום, לעומת 72 שצורך האמריקאי, הצרפתים אוכלים פי 4 חמאה, 60% יותר גבינות ופי 3 בשר חזיר (הידוע כשמן) מהאמריקאי הממוצע, אשר צורך הרבה יותר שומנים צמחיים, בעיקר ממקור סויה. אבל כשמשווים תמותה ממחלות לב וכלי דם מוצאים שבצרפת מתים 83 איש על כל 100,000, לעומת 115 בארה"ב (לא פלא שכולם שונאים את הצרפתים).
• מאז נמצא במחקרים שונים שצריכה מתונה של אלכוהול, ובעיקר יין אדום, מפחיתה את הסכנה ללקות בהתקף לב יחסית לבני אותה האוכלוסייה שאינם שותים או שהינם שתיינים כבדים. בעיה עם הנתון הזה היא שבארצות אחרות בהן יש צריכת אלכוהול דומה, כגון לוקסמבורג, צ'כיה, גרמניה, קרואטיה והונגריה לא נמצאו נתונים פרדוקסאליים דומים לקיימים בצרפת. הסבר אחד שניתן לכך הוא המרכיבים של היין האדום, ובעיקר Resveratrol ו- Proanthocyanidin ועל כך בהמשך.
• הסבר אחר טמון בהבדל במבנה התזונה של הצרפתים לעומת האמריקאים (אם עדיין לא שמתם לב- כל עולם הרפואה סובב כיום סביב בריאותם ותחלואיהם של האמריקאים, ומה שלא לא נוגע להם- לא באמת חשוב, ואנחנו, אידיוטים קטנים ושחורים מחייכים בהבנה ואומרים אמן אחריהם).
• מקור השומן הרווי: צרפתים אוכלים יותר דגים וגבינות ופחות בשר שמן.
• הצרפתים אוכלים ארוחות קטנות ומרובות יותר ואוכלים לאט יותר (הכנסו לדיינר בארה"ב ותבינו על מה אני מדבר).
• הצרפתים מפסיקים לאכול כשהם מתחילים להרגיש שובע. האמריקאים מפסיקים לאכול מסיבות "חברתיות": כשהאחרים מפסיקים לאכול, זה לא אני המצאתי, יש מחקר גם על זה)
• הצרפתים צורכים פחות פחמימות, ובעיקר פחות סוכר.
• הצרפתים אוכלים פחות חטיפים, אם בכלל.
• הצרפתים אוכלים פחות "אוכל מוכן" ומסחרי, שעבר לרוב תהליך טיגון כלשהו, ולו חלקי, ולרוב בשומני טראנס, (שבהם יש אשמה גדולה, ומקור השימוש בהם במטבח האמריקאי), והם אוכלים יותר אוכל ביתי, מבושל, טרי.
• הצרפתים מבלים יותר בחוץ, אם בהליכה ואם ברכיבה על אופניים ופחות משתמשים באוטו, ולא, חדר כושר הוא לא תחליף.
• לתדהמת החוקרים מסתבר שאמריקאים שמתגוררים ולו זמנית בצרפת, נוטים לרזות.
• ובאותו שוונג של תדהמה הם מצאו שהצרפתים מעשנים לא פחות, ואולי אף יותר מן האמריקאים (ובינינו, הסיגריות שלהם טעימות יותר) ועדיין זה לא מעלה את התמותה שלהם מאירועי לב.

chez les amercains

אז האמריקאים שמנים יותר, חולים יותר, תרבותיים פחות אבל עשירים וחזקים יותר ועל כן שולטים בעולם בכלל ובעולם הרפואה בפרט (ובעולם הנשק, שעוצמתו כמעט כמו של עולם הרפואה, אבל על כך בפעם אחרת), ובזכות כך אנחנו יכולים ללמוד מצרותיהם של האחרים, קחו למשל את "חגורת השבץ" , Stroke Belt , מושג נחמד שאמור להזכיר את "רצועת הסהר הפורה" עליו למדנו בימי בית הספר, אבל שמסמלת מוות ולא חיים.

חגורת השבץ

זהו כינוי לאזור בדרום מזרח ארה"ב המוכר ומזוהה על ידי רשויות הבריאות כבעל שכיחות חריגה של מחלות לב וכלי דם. מדובר ב-11 מדינות בהן יש הרבה יותר (לפחות ב-10% יותר) אירועי לב ושבץ מוחי מאשר בשאר ארה"ב, והנה הן, כדי שתדעו לאן לא להגר: אלבמה, ארקנזס, גורג'יה, אינדיאנה, קנטקי, לואיזיאנה, מיסיסיפי, צ' קרוליינה, דר' קרוליינה, טנסי, וווירג'יניה. ויש המוסיפים את פלורידה, בגלל שכיחות גבוהה של שבץ מוחי. ובתוך החגורה יש את ה"אבזם", שם הכי כדאי להיות אם רוצים להיות ממש חולים: שתי הקרוליינות וג'ורגיה.

נתון מפחיד לגבי קבוצה זו הוא שגם בקרב הילדים שם יש שכיחות גבוהה יותר של אירועים איסכמיים.

בהתחלה חשבו שהמספרים נובעים מכך שיש שם ריכוז גבוה של שחורים (כושים, אפרו-אמריקאים, כהי עור, אתם יודעים, נו) אשר ידועים בארה"ב כחולים יותר במחלות לב וכלי דם (אף אחד לא חשב אולי שכושים צריכים לאכול כמו כושים ולבנים כמו לבנים?) אבל הסתבר שגם בקרב לבנים יש יותר חולים.

אחר כך חשבו שבאזורים האלה חסר סלניום באדמה וזו הסיבה, אבל הסתבר (כמובן) שזה גם לא נכון.

אחר כך מישהו אמר שזה כי יש הרבה חולי יתר לחץ דם לא מטופל, אבל גם זה נשלל.

ומישהו פרסם מאמר ב-2007 שטען שזה נובע מחוויות ילדות קשות (11 מדינות בהן כנראה יש חוויות ילדות קשות, ולשאר האמריקאים לא? לא מספיק להיות אמריקאי, צריך להיות גם דרומי?)

אבל בסוף (סוף סוף) קבלו את האפשרות שהתזונה שלהם מחורבנת, כי הם נושאי הדגל של התזונה האמריקאית: הכול מטוגן בשומני טראנס, המון סוכר, אוכל מתועש ומעובד וכו' וכו', כאילו קחו צרפתי מתחילת המאמר, תהפכו אותו ותקבלו red neck  דרומי, עני, שמן להחריד, שמצביע לרפובליקנים, אוכל המבורגר או KFC, תוקע בירות, שומע אני לא רוצה לחשוב איזה מוסיקה, וחוטף שבץ או התקף לב בגיל 40.

ואם אתם לא מאמינים תבדקו את המפה המראה נתוני השמנה לפי מדינות, דומה באופן מצמרר למפה של חגורת השבץ. ותנחשו איך ניראית המפה שמצביעה על המדינות בהן יש הכי הרבה עוני? ניחשתם נכון.

מפת ההשמנה

מפת העוני

ציינתי זאת בעבר, ולא המצאתי את זה:

במערב השמנה (והתחלואה הנלווית לה) היא מחלה של העניים, הבורים, המעמד הנמוך.

במזרח – של המעמד הגבוה. (שם להיות שמן זה עדיין סמל סטאטוס).

ואני חושש שאנחנו במזרח…

אז צריך מסקנות, לא?

אבל לפני כן חוב קטן שהשארתי למעלה (אני יודע שלא שמתם לב, אבל אני זוכר: ואפתח בתודה למר ליאור פליישר, שהאיר את עיניי לנושא והיה במידה לא מבוטלת הטריגר למאמר הנוכחי:

מה זה לכל הרוחות Proanthocyanidin?

כשדברתי (כתבתי, אני יודע, אבל זה way of speech) קודם על יין אדום, הזכרתי שיש בו 2 חומרים להם מייחסים תכונות ריפוי מופלאות. על אחד מהם נדבר עכשיו: פואנטוציאנידין, או פיקנוגנול pycnogenol, או OPC, או עוד הרבה שמות. זהו חומר (פלבנואיד או ביופלבנואיד) בעל עוצמה אנטיאוקסידנטית רבה. (הוא כונה פעם ויטמין P, אבל השם לא תפס). החומר נמצא בשימוש כתוסף מזון משנות ה-80 באירופה, אבל רק לאחרונה נכנס לשוק בארה"ב, ועל כן אני מעריך שבקרוב נהיה מוצפים בפרסומים עליו בארץ.

החומר נמצא באופן טבעי במזונות הבאים:

• תפוחי עץ, הכי הרבה בזני דלישס אדום וסמית.
• קליפות עץ האורן
• קינמון
• זרעי ענבים
• קקאו
• קליפות ענבים
• יין אדום (גם בלבן, אבל באדום יותר)
• אוכמניות blueberry
• חמוציות
• ענבי שועל
• תה ירוק
• תה שחור
• ארוניה שחורת-פרי Aronia melanocarpa או באנגלית chokeberry
• החומר הוא כאמור נוגד חימצון רב עוצמה ומכאן ההמלצה לשתות מדי יום כוס יין אדום, או כוס מיץ אוכמניות (אם למזלכם אתם גרים בארץ בה יש את זה) כאמצעי להפחתת הסיכוי לתמותה ממחלות לב וכלי דם. היין המומלץ במחקרים היה (כמובן) מדרום צרפת ומסרדיניה.פואנטוציאנידין נמצא כמדכא יצירת החלבון אנדותלין-1 המכווץ כלי דם. הוא בעל תכונות אנטי-אוקסידנטיות (פעם שלישית שאני כותב את זה) ועל כן מייצב קולאגן ו"מתחזק" אלסטין elastin, שני חלבונים קריטיים בבניית רקמת החיבור הבונה איברים, מפרקים, כלי דם, שרירים, בקיצור הכל. החומר אפילו מוריד בצקת לאחר ניתוחים פלסטיים למתיחת פנים (וכנראה עוד מתיחות והרמות) והוא אפילו כנראה אנטי-סרטני.יכולת זו של החומר חזקה פי 20 מחומרים אנטיאוקסידנטים ידועים אחרים כגון ויטמין C וויטמין E.

רוצים עוד?

• • הוא משפר אספקת חמצן לרקמות
  • מדכא הפרשת היסטמין ולכן אנטי-אלרגי.
  • משפר זרימת דם
  • מחזק דופן כלי דם קטנים ולכן טוב לסובלים מוורידים, אנגינה פקטוריס, לחץ דם, מחלות לב, אירוע מוחי, סוכרתיים, חולי דלקת פרקים, מעשנים, נשים הנוטלות גלולות או מקבלות הורמונים (טיפולי פוריות וגיל המעבר).
  • מעכב אנזימים המפרקים קולאגן ולכן מעכב התפתחות קמטים, משמר את העור צעיר, גמיש, אלסטי, נטול קמטים.
  • מונע נזקי שמש לעור.
  • מגן על כלי הדם של המוח.
  • מעכב התפתחות אלצהיימר וסניליות (מגן על המוח).

נגזרת של החומר נמצאת גם בצמח הפלאי אובליפיחהSALLOW THORN OIL ,SANDDORNOL, OBLEPIKCHA , .Hippophae rhamnoides L הצומח גם בארץ ושמו אשחר רוסי ושנמצא היום בתרופות שונות הנמכרות בארץ כגון משחה טבעית ומצוינת לטחורים רחמנא ליצלן. וכך גם בזרעי ענבים, משני אלה מפיקים כאמור שמנים בעלי תכונות ריפוי נפלאות.

אז תכל'ס:

• לאכול כמה שפחות פחמימות: סוכר, קמח (בכל צורה), תפוחי אדמה.
• כשמטגנים- או בחמאה או בשמן זית.
• למי שלא טבעוני- לא לפחד מביצים ובשר, גם אם הוא מאוד שמן.
• כוסית יין אדום  בערב (לא כשנוהגים אח"כ), לא ג'ריקן, כוסית.
• לאכול דגי ים, רצוי 3 פעמים בשבוע.
• לאכול תפוחי עץ, בעיקר דלישס וסמית.
• לשתות תה
• אפשר להשתמש בשמן זרעי ענבים (תבדקו איך משתמשים בזה) אבל עדיף שמן זית
• להשתמש כמה שפחות באוטו, במעלית, ללכת ברגל, לנסוע באופניים, להזיז את התחת.
• לא להגר ללואיזיאנה.
• להשתדל להנות מהחיים.