ד"ר ראובן ברק | הבלוג – Dr. Reuven Barak

176: עוֹבֵר בָּטֵל

כשהייתי ילד, בארגנטינה, דברו המבוגרים ביניהם כמובן בספרדית, אבל זו הייתה מתובלת בתוספת מלים ביידיש, עברית במבטא אשכנזי ורוסית. זכר להיסטוריה של כולנו, שכללה הגירה ומעבר בין מדינות, תרבויות, שפות ותפיסות עולם. גם ילידי ארגנטינה (כמו סבתא שלי) דברו כך, בני הדור השני, הורינו, במידה פחותה, ואנחנו, הדור השלישי, כמעט ולא, אבל למרות שלא השתמשנו בהם, הבנו את המושגים. מושג אחד שהיה נלחש מפה לאוזן היה "אויווער – באָטל" (יש לבטא  oyver-botl), שכולם ידעו שהכוונה בו היא לסניליות, זה בדרך כלל הלך כך (בספרדית):

-"פגשתי את פלוני" ME ECONTRÉ CON FULANO

-" איך הוא?" COMO ANDA?

-"הוא כבר אויווער – באָטל" ESTA YA OIVER BOTL

והכל היה מובן.

רק כעבור שנים, אחרי שהגענו לארץ והעברית הפכה להיות השפה שלנו, הבנתי ששתי המלים האלה הן בעצם המושג עוֹבֵר בָּטֵל, שמקורו במשנה (סדר נזיקין ,מסכת אבות, פרק ה, משנה כא למי שחשוב לו), ופירושו "זה שעבר זמנו ואין בו עוד תועלת". הפסוק המלא, שבחלקיו מוכר לרובנו, הוא: "בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם". וכיוון שהמשפט בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה הלחיץ אותי באופן אישי (אני מתקרב לשם), אז הלכתי לבדוק, ומצאתי שבפירוש נאמר "זקן – זה שקנה חכמה" אז נרגעתי, יש לי עוד זמן.

ההקדמה היא כי אני הולך לדבר על סניליות, דמנציה, אלצהיימר או שטיון, תקראו לזה איך שבא לכם, זו המגפה העומדת במקום השביעי ברשימת המחלות הפוגעות באנושות. במאמר שהתפרסם בשנת 2005 בעתון הרפואי החשוב לנצט העריכו את מספר חולי השטיון העולמיים בכ- 24.3 מיליון, כשבכל 7 שניות מתווסף חולה חדש. בשנת 2010 היו בעולם כבר 35.6 מיליון שלקו בזה, וההערכה היא שב 2050 יהיו 115 מיליון, הרוב הוא במדינות המתפתחות, (כרגע הם מהווים "רק" 58% מכלל החולים בעולם, אבל ב 2050 הם יהוו 71% מכלל הלוקים, "בזכות" עליית תוחלת החיים בסין, הודו ומזרח אסיה). הגוף המתקראAlzheimer's Disease International)   ADI) , מפרסם כל שנה את דו"ח האלצהיימר העולמי, ממנו ניתן ללמוד ולקבל נתונים רבים. (הנה הדו"חות ל- 2009, ולשנת 2010).

אני בטוח שאף אחד מקוראי לא יופתע מן העובדה שהמדע (או הרפואה, שהיא,כידוע, לא בדיוק מדע) אינו יודע את הגורם להתפתחות מחלת האלצהיימר. אנחנו יודעים רק מהם הממצאים במוח בנתיחה שלאחר המוות, אז מוצאים פלאקים של חלבון, בשם beta-amyloid במרווחים שבין תאי המוח, ומבנים הקרויים Tangles, שהם משקעי חלבון בשם Tau בתוך תאי העצב. החוקרים מנסים להבין את הקשר בין תופעה זו לבין אלצהיימר. ומשערים, בין השאר, כי חלבונים אלה חוסמים ומפריעים לתקשורת הבין-תאית, ובכך משבשים העברת אינפורמציה בתוך המוח. מישקעים אלה קיימים אמנם בכל אדם ככל שהוא מתבגר, אבל אצל חולי אלצהיימר הם מרובים פי 2 מאשר אצל הבריאים. מהם גורמי הסיכון לחלות באלצהיימר? (שימו לב שיש עוד סוגים ומיני דמנציה, אלצהיימר הוא רק מחלה אחת שהופכת אנשים ל"עובר בטל"

יש עוד מלא מחקרים והצהרות, אבל אני מפסיק, כי זה כבר הופך למעיק…

תיהיו בריאים, ותהנו כמה שיותר מהחיים.

Exit mobile version