הערה מקדימה:

המאמר עוסק בכמה נושאים: סטרס, פרוביוטיקה, הפרעות מטבוליות ונפשיות, ולא מעט בחיידק "חדש", חשוב, שהתגלה, ובסוף, ברשימת המקורות יש לינק למאמר עליו, שם החיידק אקרמנסיה מוציניפילה Akkermansia muciniphila , כרגע לא ראיתי שיש להשיג תוסף המכיל את החיידק בארץ, אז מי שרוצה כבר להשתמש- יצטרך להזמין אותו מחו"ל (בטח בקרוב יתחילו למכור בארץ).

אני מתנצל, המאמר ארוך ומפורט מאוד,

אבל האמל"ק שלו פשוט: תצרכו הרבה פרוביוטיקה,

ותמנעו מכל מיני דברים לא בריאים שציינתי.

וזה המאמר:

שנים רבות אני כותב ומדבר על פרוביוטיקה וחשיבותה:

THE GOOD GUYS :72

81 פרוביוטיקה, זה טוב גם לאלרגים

82: השאור שבעיסה

153: הפנצאה של העת החדשה?

277: פרוביוטיקה זה טוב, גם נגד קורונה

269: פרוביוטיקה טובה לאלרגים

231: מתכון למשקה כרוב עתיר פרוביוטיקה

285: המלצות תזונתיות למניעת סרטן מעי גס ורקטום

227: עשית?

323: קפה וחיידקי המעי

 ואף דברתי על חשיבותה בטיפול בהפרעות של הנפש בעיקר בעניין דכאון שלא מגיב לטיפול תרופתי, (ראו ראיון שלי אצל פרופסור רפי קרסו בנושא: https://youtu.be/-CCPb9_Yp5s?feature=shared )

וגם על סטרס (לחץ, עקה) אני מדבר לא מעט,

הנה רק עכשיו פרסמתי מאמר על סטרס כגורם לסרטן: 339: תרגיעו, שלא תהיו חולים

ולמחלות לב: 328: מסתבר שיש דבר כזה לב שבור

ולדכאון: 306: אתם בדיכאון? תעשו סקס ותאכלו כרוב כבוש

אז הנה (כמה נפלא) שילוב שני הנושאים:

כיצד אוכלוסיית חיידקי המעי מסייעת בהתמודדות בסטרס:

חיידקי המעי שלכם משפיעים על האופן שבו אתם מתמודדים עם לחץ

• הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי (המיקרוביום) עשוי להשפיע על עמידות (חוסן) ללחץ. מחקרים מראים קשר בין מערכת המיקרוביום של המוח והמעיים (Brain-Gut Microbiome =BGM) לבריאות הנפש, ומציעים תובנות חדשות לגבי ניהול לחץ והפרעות פסיכיאטריות.
• מחקר מצא כי לאנשים בעלי חוסן גבוה (עמידה בסטרס) היו מאפיינים ייחודיים של חיידקי מעיים, כולל חיידקים פעילים יותר בתחומים מרכזיים כגון הסתגלות סביבתית והפחתת דלקות, וגם דפוסי מבנה מוח שונים.
• דיסביוזה Gut dysbiosis של המעיים (חוסר איזון מיקרוביאלי) קשורה לבעיות בריאות הנפש. רמות נמוכות יותר של חיידקים המייצרים בוטיראט Butyrate נמצאו אצל אנשים עם דיכאון, מה שמדגיש את הקשר בין המעיים למוח בהפרעות פסיכיאטריות.
• חיידקי מעיים שאינם סובלניים לחמצן Oxygen-intolerant gut bacteria ממלאים תפקיד מכריע בשמירה על בריאות המעיים על ידי ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת מועילות. הפרעות באיזון זה יכולות להוביל לחדירות מוגברת של המעיים ולבעיות בריאותיות.
• שיפור בריאות המעיים משפר את הרווחה הנפשית. אסטרטגיות הכוללות הפחתת צריכת חומצה לינולאית Linoleic Acid, שילוב איטי של פחמימות מורכבות וצריכת פירות טריים לתמיכה במיקרוביום מעיים בריא.

יש אנשים שמסוגלים להתמודד טוב יותר עם "סערות החיים" מאחרים. בעוד שגורמים כמו גנטיקה, חינוך ומיומנויות להתמודדות משחקים תפקיד בעמידות בפני לחץ, מדענים חושפים שחקן בלתי צפוי במשוואה מורכבת זו: טריליוני המיקרואורגניזמים השוכנים במעיים שלנו.

למעשה, מחקרים מצביעים על כך שהרכב המיקרוביום של המעיים, הקהילה העצומה של חיידקים, פטריות ומיקרובים אחרים המאכלסים את מערכת העיכול שלנו, עשוי להשפיע על האופן שבו אנחנו מגיבים ללחץ. תחום מחקר מתפתח זה חושף קשרים מורכבים בין חיידקי המעיים שלנו למצבים נפשיים, ומציע תובנות חדשות בנוגע לניהול לחץ ובריאות הנפש.

הקשר בין המוח למעי – חזית חדשה בהבנת עמידות בפני לחץ

מחקר שפורסם בכתב העת Nature Mental Health חשף קשר מרתק בין המוח, המעיים והמיקרובים הזעירים שקוראים למעיים שלנו בית.(1) מערכת מסועפת זו, המכונה מיקרוביום מוח-מעי (BGM= Brain-Gut Microbiome), ממלאת תפקיד מכריע בבריאות הנפש שלכם וביכולתכם להתמודד עם לחץ.

• לחץ גובה מחיר עצום מהבריאות ומהכלכלה – עלויות שירותי הבריאות הקשורות ללחץ והיעדרויות מעבודה מסתכמות ביותר מ-300 מיליארד דולר בהפסדים מדי שנה בארה"ב, בעוד שעמידות מוגברת ללחץ עשויה להגן מפני דיכאון וחרדה הקשורים ללחץ, ומנגנוני התמודדות לא בריאים כמו שימוש לרעה באלכוהול וסמים (2).

אנשים שעמידים יותר בפני לחץ בדרך כלל מסתגלים מהר יותר למצבים מאתגרים ומתאוששים מהר יותר ממכשולים, תוך שמירה על גישה חיובית יותר גם בתקופות קשות.

• חוסן זה מתבטא לעתים קרובות בבריאות גופנית ונפשית טובה יותר – אנשים עמידים נוטים גם יותר לבנות ולתחזק קשרים חברתיים חזקים, נוטים בדרך כלל יותר לפנות לעזרה בעת הצורך ולעתים קרובות רואים במכשולים הזדמנויות לצמיחה ולא בעיות בלתי עבירות, מה שמאפשר להם ללמוד ולהתחזק מאתגרי החיים.
• מחקר חדש חושף את הסמנים הביולוגיים של חוסן – במחקר המוצג, מדענים השתמשו בשילוב של דגימות צואה וטכניקות הדמיה מוחית מתקדמות כדי לחקור כיצד ה-BGM קשור לחוסן. הם מצאו כמה דפוסים מסקרנים, כולל שאנשים עם חוסן גבוה נטו להיות בעלי רמות נמוכות יותר של דיכאון וחרדה (3).
• חוסן קשור לחיידקי מעי פעילים ולתכונות מוח ייחודיות – אנשים עמידים מאוד הראו גם כמה מאפיינים ייחודיים בחיידקי המעיים ובמבנה המוח שלהם. חיידקי המעיים שלהם היו פעילים יותר בכמה תחומים מרכזיים, כולל הסתגלות לסביבה, רבייה, המרת מזון לאנרגיה וסיוע בהפחתת דלקות.
• מטבוליטים ואיזון המיקרוביום משחקים תפקיד בחוסן – החוקרים מצאו גם רמות גבוהות יותר של מטבוליטים מסוימים, מולקולות קטנות המיוצרות במהלך חילוף החומרים, אצל אנשים עמידים. חוסן נקשר גם ל"תפקוד מיקרוביום התומך באוביוזיס Eubiosis ובשלמות מחסום המעי" (4 ). אוביוזיס Eubiosis מתייחס למצב בריא ומאוזן של המיקרוביום במעיים.
• דפוסי קישוריות מוחית שונים אצל אנשים עמידים מאוד – בכל הנוגע למבנה ותפקוד המוח, מעגלי הגמול אצל המשתתפים העמידים היו קשורים חזק יותר לאזורים המעורבים בעיבוד חושי ותנועה. עם זאת, היו להם פחות קשרים של חומר אפור ופחות קשרים של חומר לבן באזורי מוח הקשורים לוויסות רגשות.

"חשבו על החלק הקוגניטיבי, או החלק הקדמי, של המוח שלכם, כעל בלמים", אומרת חוקרת המוח ארפנה צ'רץ' Arpana Church מ-UCLA בהודעה לעיתונות. "לאנשים עמידים מאוד היו בלמים יעילים באמת, ופחות תגובה היפר-לחוצה זו" (5).

• זה מצביע על כך שחוסן אינו רק עניין של קשיחות נפשית – זהו יחסי גומלין מורכבים בין מצב פסיכולוגי, חיידקי מעיים ומבנה ותפקוד המוח שלכם. מעניין לציין שפעילותם של חיידקי המעי הייתה המנבא הטוב ביותר לחוסן נפשי. ממצא זה מרמז שהמיקרוביום שלכם עשוי להיות שחקן מפתח בעיצוב יכולתכם להתמודד עם לחץ. כמו כן, הדבר מרמז לכך שאנו עשויים להיות מסוגלים לחזק את החוסן הנפשי על ידי שינוי חיידקי המעי.

מיקרוביום מעי לא מאוזן תורם להפרעות נוירופסיכיאטריות

כאשר איזון חיידקי המעי שלכם מתערער, מצב המכונה דיסביוזה Dysbiosis, עלול הדבר להפוך אתכם לפגיעים יותר לבעיות בריאות הנפש ולהפרעות פסיכיאטריות. דיסביוזה של המעי קשורה למשל לחרדה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית (6).

דיכאון קשור לרמות נמוכות יותר של חיידקים מועילים המייצרים בוטיראט – מחקר שפורסם ב-Translational Psychiatry מצא כי חיידקי מעיים הידועים ביכולתם לייצר בוטיראט, חומצת שומן קצרת שרשרת עם יתרונות בריאותיים שונים, היו מופחתים אצל אנשים הסובלים מדיכאון (7).

לא רק שחיידקי מעי מסייעים בייצור נוירוטרנסמיטרים, (שליחים כימיים במוח), אלא שהם משפיעים על דלקת וממלאים תפקיד בשמירה על שלמות רירית המעי. על פי סקירה שפורסמה ב -Frontiers in Immunology (8).

"בתנאים רגילים, מיקרוביום בריא מקדם הומאוסטזיס (איזון) בתוך המארח על ידי שמירה על שלמות מחסום המעי -והמוח, ובכך מקל על רווחתו של המארח.

בשל הצלבה רב-כיוונית בין המיקרוביום למערכות הנוירו-אנדוקריניות-חיסוניות, דיסביוזה בתוך המיקרוביום היא גורם עיקרי לדלקת מערכתית ועצבית בתיווך חיסוני שיכולה לקדם התקדמות מחלה ומזיקה לרווחה באופן כללי ולבריאות הנפש בפרט."

• תקשורת בין המעי למוח מתרחשת דרך מספר מסלולים – תקשורת בין המעי למוח מתרחשת דרך מספר ערוצים, כולל לאורך עצב הוואגוס (העצב התועה, העשירי בין עצבי הגלגלת) ובאמצעות הובלת חומצות שומן קצרות שרשרת ( Short-Chain Fatty Acids= SCFAs)) (9).

במחקר שפורסם בכתב העת Cell, חוקרים מאוניברסיטת פלורידה מגלים כי שיבושים בפלורה של המעי בשלב מוקדם מאוד של החיים עשויים למלא תפקיד מפתח בהתפתחות הפרעות נוירו-התפתחותיות, כולל הפרעת מספקטרום האוטיסטי, (ASD) הפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפרעות תקשורת ומוגבלות שכלית (10).

• חיידקי מעיים ספציפיים עשויים להיות קשורים למחלת אלצהיימר – מאמר שפורסם ב-Scientific Reports (11), אף חשף שחיידקי מעיים ספציפיים עשויים להיות קשורים למחלת אלצהיימר, מה שמפעיל תהליכים נוירו-דלקתיים דרך ציר המיקרוביוטה-מעי-מוח.

חיידקים מסוימים עשויים להפריש רעלים ו-SCFAs שהופכים את המעי לחדיר יותר או משנים את תפקוד המערכת החיסונית. כמו כן, נמצא כי לאנשים עם אלצהיימר עשוי להיות פחות גיוון בחיידקי המעיים שלהם, מה שמקדם מחלה. שתי עובדות אלה יחד מהוות תזכורת לעד כמה מערכות הגוף שלנו מקושרות זו לזו, וכיצד טיפול בבריאות המעיים שלכם הוא חלק מרכזי בטיפול בבריאות הנפש שלכם.

התפקיד המכריע של מיקרוביום מאוזן בבריאות המעיים

מגוון המיקרואורגניזמים המאכלסים את המעיים מדגים חוסן והרמוניה, עם אינספור צורות חיים מיקרוסקופיות הפועלות יחד כדי להגן על בריאותנו. על ידי טיפוח חיידקים מועילים שאינם סובלניים לחמצן, כמו אקרמנסיה Akkermansia, שהוא מין מפתח התומך בבריאות אופטימלית – אתם מחזקים את הגנות המעיים שלכם, מנטרלים סיכוני אנדוטוקסין (רעלנים) ומטפחים סביבה פנימית משגשגת המהווה את הבסיס לבריאות כללית.

• שומנים קצרים (SCFAs) כמו בוטיראט עוזרים לחזק את מחסום המעיים – חיידקים מועילים שאינם סובלניים לחמצן מפרקים סיבים תזונתיים, ומייצרים שרשראות שומן קצרות (SCFAs), בעיקר בוטיראט. תרכובת זו משמשת כדלק העיקרי לתאי אפיתל המעי הגס, ומעצימה אותם לחזק את מחסום המעי. Gut Barrier

בנוסף, שומנים קצרים (SCFAs) מעוררים תאי גביע לייצר ריר Mucin, מרכיב מפתח בשכבת הריר המגנה המכסה את המעי הגס. מגן ריר זה מגן על תאי אפיתל מפני חיידקים פתוגניים עמידים בחמצן.

אובדן של חיידקים שאינם סובלניים לחמצן יכול להוביל למעי דליף – כאשר אוכלוסיית החיידקים הלא עמידים לחמצן פוחתת, הדבר יכול להוביל לתסמונת המעי הדליף. במצב זה, רירית המעי הגס נפגעת, מה שמאפשר לרעלים, חלקיקי מזון לא מעוכלים ומיקרובים אופורטוניסטיים להיכנס ולחדור לזרם הדם.

בדרך כלל, צמתים הדוקים בדופן המעי שולטים במה שעובר דרכו, אך כאשר הם ניזוקים, הם אינם מצליחים להכיל חומרים שאמורים להישאר בתוך המעי. זה יכול לגרום לדלקת מערכתית ולמחלות כרוניות שונות.

 

גורמי באורח החיים המודרני עלולים לפגוע בבריאות המעיים על ידי השפעה על ייצור האנרגיה – חיידקי מעיים מועילים משגשגים בסביבה נטולת חמצן, הדורשת אנרגיה תאית מספקת כדי להתקיים. עם זאת, גורמים מודרניים כמו צריכת שמן זרעים וחשיפה לרעלנים עלולים לפגוע בייצור האנרגיה המיטוכונדריאלית, ולהגביל את היכולת לשמור על סביבת מעיים עם מעט מאוד חמצן, אם בכלל.

• המעבר לכיוון חיידקים סבילים לחמצן מגביר את החשיפה לאנדוטוקסינים (רעלים פנימיים) – זה יכול להעביר את אוכלוסיית החיידקים ממינים שאינם סבילים לחמצן למינים סבילים לחמצן שהינם מזיקים יותר. שינוי זה משמעותי מכיוון שחיידקים סבילים לחמצן מייצרים אנדוטוקסינים אלימים יותר מאשר עמיתיהם הלא סבילים לחמצן.

משמעות הדבר היא שאנשים עם שפע של חיידקים סבילים לחמצן במעיים שלהם עלולים לחוות תגובות חמורות יותר לפחמימות צמחיות עקב חשיפה מוגברת לאנדוטוקסינים.

• תמיכה בבריאות המיטוכונדריה מסייעת בשמירה על איזון מיקרוביאלי – הבנת הקשר ההדדי בין ייצור אנרגיה תאית, פיזור חמצן במעיים ומגוון מיקרוביאלי חיונית לבריאות, הן פיזית והן נפשית.

שיפור תפקוד המיטוכונדריה ושימור מערכת אקולוגית מאוזנת במעיים יכולים לטפח את צמיחתם של חיידקים מועילים שאינם סבילים לחמצן תוך הפחתת ההשפעות השליליות של אנדוטוקסינים מזיקים.

עם הבנה זו של האיזון העדין של המיקרוביום של המעי, חשוב לשקול כיצד ניתן לתמוך באופן פעיל בחיידקים מועילים. שחקן מפתח בשמירה על בריאות המעיים הוא החיידק אקרמנסיה מוקיניפילה Akkermansia muciniphila, חיידק מועיל הידוע בהשפעותיו החיוביות על חילוף החומרים ובריאות המעיים.

כיצד תרפאו את המעיים שלכם כדי לעזור לאקרמנסיה לשגשג

בעוד שאקרמנסיה הוא מין חיידקי מפתח לבריאות המעיים, הוא זקוק לסביבה נטולת חמצן כדי לשגשג. זה דורש, כדי לשמור על כך, אנרגיה תאית מספקת. עם זאת, גורמים באורח החיים המודרני, כמו שמני זרעים, העשירים בחומצה לינולאית (Linoleic Acid LA), וחשיפה לרעלים מיטוכונדריאליים אחרים הפוגעים בייצור האנרגיה המיטוכונדריאלית, ומגבילים את היכולת שלנו לשמור על סביבת מעיים עם מעט מאוד חמצן או ללא נוכחות שלו כלל.

• הפחתת החשיפה לרעלנים מיטוכונדריאליים היא קריטית לפני נטילת תוספי תזונה – זו הסיבה שחשוב להפחית את החשיפה שלנו לרעלים מיטוכונדריאליים כמו LA, כימיקלים המשבשים את המערכת האנדוקרינית, כולל קסנואסטרוגנים Xenoestrogens שמקורם בפלסטיק, ושדות אלקטרומגנטיים (ElectroMagnetic Fields =EMF) לפני נטילת תוספי תזונה המכילים אקרמנסיה.

למעשה ההמלצה היא להפסיק לצרוך את כל שמני הזרעים, הנמצאים ברוב המזונות המעובדים במיוחד לפחות שישה חודשים לפני תחילת תוכנית תוספי תזונה המכילים אקרמנסיה.

• הגבלת צריכת חומצה לינולאית מסייעת ביצירת סביבת מעיים תומכת והבהרה: חומצה לינולאית היא חיונית לנו, אבל במינון הנכון. – יהיה חכם לשמור על צריכת LA מתחת ל-5 גרם מכל המקורות. אם אתם מצליחים לרדת למתחת ל-2 גרם, זה אפילו יותר טוב. כדי לעזור לכם לעקוב אחר צריכת החומצה הלינולאית שלכם, אפשר להיעזר בתוכניות מקוונות למעקב תזונה.

טיפים לצריכת פחמימות אופטימלית

החלק השני של המשוואה הוא ויסות קפדני של צריכת הפחמימות. בתחילה, הגבילו את הפחמימות שלכם לאורז לבן ופירות שלמים, מה שנותן לגוף שלכם דלק יעיל למיטוכונדריה שלכם תוך מתן אפשרות למעיים שלכם להחלים.

• פחמימות מורכבות מועילות אך עלולות להוות בעיות למעיים פגועים – פחמימות מורכבות נחשבו זה מכבר כמועילות למיקרוביום המעי, בעוד שפחמימות פשוטות (סוכר, קמח לבן, תפוחי אדמה) נקשרו להזדקנות. עם זאת, לא מומלץ לקפוץ ישר לאכילת מזונות המורכבים מפחמימות מורכבות, מכיוון שזה בעייתי אם בריאות המעיים שלכם נפגעת.

מחקרים מראים שפחמימות מורכבות מזינות את מיקרוביום המעי שלכם, במיוחד את החיידקים החיים במעי הגס. אלה כוללים פוליסכרידים Polysaccharides של דופן תאי צמחים, כמו תאית Cellulose, אשר לאחר מכן מותססים במעיים על ידי המיקרוביוטה שלכם (12).

• חיידקים פתוגניים עשויים להיזון מפחמימות מורכבות במעיים לא בריאים – עם זאת, אם בריאות המעיים שלכם עדיין לא אופטימלית, פחמימות מורכבות גם מזינות חיידקים פתוגניים. הן משגשגות במעיים שלכם כאשר אתם נחשפים לרעלים מטבוליים. כתוצאה מכך, ייצור האנרגיה המיטוכונדריאלי נפגע. חוסר האנרגיה מאפשר לחמצן להיכנס למעי הגס, ויוצר את הסביבה האידיאלית לגדילת חיידקים פתוגניים.

כאשר חיידקים מזיקים ממשיכים להיזון מהפחמימות המורכבות שזה עתה אכלתם, הם מתרבים עוד יותר. ברגע שמספיק מהם מתים, הם משאירים אחריהם אנדוטוקסין Endotoxin בשם ליפופוליסכריד Lipopolysaccharide שפוגע עוד יותר בייצור האנרגיה התאית.

• אי נוחות במערכת העיכול עשויה להצביע על סבילות לקויה לפחמימות מורכבות – סימנים לכך שהמעיים שלכם הם בית לעודף של חיידקים פתוגניים המייצרים אנדוטוקסין כוללים גזים, נפיחות ואי נוחות בבטן בעת צריכת פחמימות מורכבות. אם אתם חווים בעיות מעיים מסוג זה, פירוש הדבר שהמעיים שלכם אינם מצוידים היטב לעכל פחמימות מורכבות.
• התחילו עם הפחמימות העדינות ביותר – אם בריאות המעיים שלכם נפגעת, התמקדו בפחמימות קלות לעיכול כמו אורז לבן ופירות שלמים. במקרה של הפרעות חמורות במערכת העיכול, נסו מים עם דקסטרוז Dextrose, בלגימות איטיות כדי להימנע מקפיצות מהירות ברמת הסוכר בדם.

עם זאת, זה אינו פתרון לטווח ארוך אלא אבן דרך לקראת מעיים בריאים יותר. לאחר שהתרגלתם לאורז ופירות שלמים, הוסיפו פחמימות מורכבות יותר, כגון פסטה בהתאמה אישית, מיץ פירות ללא עיסה וירקות שורש, אך לאט.

• עברו בהדרגה מפחמימות פשוטות למורכבות – הפחמימות המורכבות ביותר, ירקות לא עמילניים, ירקות עמילניים, שעועית וקטניות ודגנים מלאים, הן הצעד האחרון ויש לצרוך אותם בהדרגה ככל שהמעיים מתחילים להחלים. גם אז, יש אנשים שמתקשים להתמודד עם מזונות אלה, ועליכם לשקול היטב שיטות בישול נכונות.

תפוחי אדמה, למשל, מכילים אוקסלטים oxalates מסיסים במים, שיכולים להיות בעייתיים ברגע שהם מצטברים בגוף. לכן, הקפידו להרתיח אותם כדי להוריד את תכולת האוקסלטים שלהם. ניתן גם להגדיל את כמות העמילן העמיד, שאינו מעלה את רמת הסוכר בדם, על ידי בישול, קירור או חימום מחדש של המזון לפני האכילה.

לאחר שהמעיים שלכם בריאים, הוספת תוסף אקרמנסיה איכותי היא לעיתים קרובות מועילה. עם זאת, צריכת אקרמנסיה בלבד אינה מספיקה, עליכם לוודא שהיא תשרוד את המסע למקום בו היא נחוצה ביותר.

אספקת אקרמנסיה חיה היא קריטית

חשוב גם להבין שחיידקי אקרמנסיה צריכים להגיע למעי הגס שלכם לפני שהקפסולה המגנה שלהם תתפרק. אם הקפסולה מתפרקת בטרם עת, החיידקים ייחשפו לריכוזי חמצן גבוהים במערכת העיכול העליונה שלכם וימותו. לכן, חיוני לוודא שתוסף האקרמנסיה שלכם ישרוד את זמן המעבר המינימלי של שעתיים מרגע הבליעה ועד להגעתו למעי הגס שלכם.

נטילת התוסף על קיבה ריקה מסייעת במניעת פירוק מוקדם – הדרך היעילה ביותר להשיג זאת היא על ידי נטילת התוסף על קיבה ריקה לחלוטין. גישה זו מסייעת במניעת התמוססות הקפסולה מוקדם מדי בתהליך העיכול. אם אתם צורכים את התוסף עם אוכל או זמן קצר לאחר האכילה, הקפסולה צפויה להתפרק הרבה לפני שהיא מגיעה למעי הגס, מה שיגרום לרוב החיידקים המועילים להיות ללא יעילים.

• תוספי מזון בשחרור מושהה ותזמון הם המפתח ליעילות – לכן, בבחירת תוסף אקרמנסיה, חפשו מוצרים שתוכננו במיוחד עם טכנולוגיית שחרור מושהה כדי לעמוד במסע דרך מערכת העיכול העליונה.

זכרו, המטרה היא להעביר חיידקי אקרמנסיה חיים ופעילים למעי הגס, שם הם יכולים להתיישב ולספק את השפעותיהם המועילות. תזמון נכון וקיבה ריקה הם גורמים מרכזיים בהשגת מטרה זו ובאופטימיזציה של יעילות התוסף.

קחו בחשבון שישנם מוצרי אקרמנסיה מפוסטרים בשוק, ולמרות שישנם מספר מחקרים המתיימרים להראות את יתרונותיהם,(13,14,15,16,17,18,19,20) השכל הישר אומר לכם שחיידקים מומתים לא יאכלסו מחדש את המעיים שלכם.

• פסטור הורג חיידקים ומבטל פעילות מטבולית – פסטור כרוך בחימום חיידקים לטמפרטורה שהורגת אותם, ומבטיח שהם אינם פעילים עוד מבחינה מטבולית. תהליך זה למעשה הופך את החיידקים למתים. ככאלה, ייתכן שתראו אקרמנסיה מפוסטרת מפורסמת ביחידות פלואורסצנטיות כוללות (Total Fluorescent Units =TFUs), שהן המספר הכולל של תאים בדגימה, כולל חיידקים חיים, פגומים ומתים.

יעילות הפרוביוטיקה קשורה לעתים קרובות ליכולתה ליישב את המעיים ולהפעיל פעילויות מטבוליות מועילות. TFUs אינם מספקים מידע על הפעילות המטבולית או הכדאיות של החיידקים, שהן קריטיות להערכת יעילות פרוביוטיקה. אותו הדבר נכון לגבי יחידות פלואורסצנטיות פעילות או ,AFU= Active Fluorescent Units המודדות פעילות אנזימטית.

צרכנים נוטים בקלות להטעות ולהאמין שספירות TFU או AFU גבוהות יותר מצביעות על מוצר פרוביוטי יעיל יותר, למרות שמדדים אלה אינם מייצגים את מספר החיידקים החיים במוצר.

הסבר על עוצמת הפרוביוטיקה – CFU, AFU ו-TFU

כאשר מעריכים את עוצמת הפרוביוטיקה, שלוש יחידות מידה עולות לעתים קרובות לדיון: יחידות יוצרות מושבות (Colony Forming Units= CFU), יחידות פלואורסצנטיות פעילות ( Active Fluorescent Units = AFU) ויחידות פלואורסצנטיות כוללות (Total Fluorescent Units= TFU). הבנת ההבדל בין יחידות אלה חשובה הן לצרכנים והן לאנשי מקצוע בתחום הבריאות כדי להעריך במדויק את יעילותם ואיכותם של תוספי פרוביוטיקה.

 

יחידות יוצרות מושבות (CFUs) – הנו המדד המוכר והנפוץ ביותר לכימות מספר החיידקים או תאי הפטרייה החיים במוצר פרוביוטי. CFU אחד מייצג מיקרואורגניזם יחיד המסוגל להתחלק וליצור מושבה בתנאי מעבדה ספציפיים. מדד זה חשוב מכיוון שהיתרונות הטיפוליים של פרוביוטיקה קשורים ישירות למספר המיקרואורגניזמים החיים המגיעים למעי.

יצרני פרוביוטיקה בדרך כלל מפרטים ספירת CFU על תוויות המוצר, המציינים את מספר האורגניזמים החיים למנה. ספירת CFU גבוהה יותר משווקת לעתים קרובות כחזקה יותר, אם כי מינון ה-CFU האופטימלי משתנה בהתאם לזנים הספציפיים ולתוצאות הבריאותיות המכוונות.

חשוב לציין שלא כל ה-CFUs שווים; יעילותה של פרוביוטיקה תלויה גם בזנים שבהם נעשה שימוש וביכולתם לשרוד את הסביבה החומצית של הקיבה כדי ליישב את המעיים.

• יחידות פלואורסצנטיות פעילות (AFUs) – יחידה זו היא מדד פחות קונבנציונלי ולא סטנדרטי בהקשר של פרוביוטיקה. בעוד ש-CFU מציג את מספר החיידקים החיים, AFU מתייחס למספר הכולל של חיידקים קיימים, מתים וחיים כאחד. זוהי בעיקר יחידה המשמשת למדידת פעילות אנזימטית.

לדוגמה, ניתן להשתמש ב-AFU כדי להעריך את רמות הפעילות של אנזימים ספציפיים המיוצרים על ידי פרוביוטיקה, אשר תורמים ליתרונות הבריאותיים שלהם, כגון פירוק לקטוז או ייצור ויטמינים. ביישומים מיוחדים מסוימים, AFU משמש גם להערכת הפעילות המטבולית או העוצמה התפקודית של זני פרוביוטיקה מעבר לכדאיות גרידא.

עם זאת, מכיוון ש-AFU אינו מדד סטנדרטי בתעשיית הפרוביוטיקה, השימוש בו עלול להוביל לבלבול וחוסר עקביות בתיוג מוצרים ובטענות יעילות.

• יחידות פלואורסצנטיות כוללות (TFUs) – יחידה זו מודדת את מסת החיידקים הכוללת, כולל תאים חיים ומתים באמצעות סימון פלואורסצנטי, ומשמשת בדרך כלל רק עבור מוצרים מפוסטרים. בדומה ל-AFU, ערכי TFU גבוהים יותר מספירת CFU עבור אותה דגימה מכיוון שהם כוללים תאים חיים ותאים שאינם חיים.

ההבדל העיקרי בין CFU, AFU ו-TFU טמון במה שהם מודדים CFU ,מכמת את מספר המיקרואורגניזמים החיים; AFU מעריך את הפעילות התפקודית של אותם מיקרואורגניזמים; ו-TFU מודד את מסת החיידקים הכוללת, ללא קשר לפעילותם התפקודית.

בעוד ש-CFU מספקים אינדיקציה ברורה לפוטנציאל ההתיישבות וההישרדות של פרוביוטיקה במעיים, AFU יכולים להציע תובנות נוספות לגבי היכולות התפקודיות של זני הפרוביוטיקה.

עם זאת, עקב חוסר סטנדרטיזציה והכרה נרחבת ב-AFU בשוק הפרוביוטיקה, נותרו CFU "תקן הזהב" להערכת עוצמת הפרוביוטיקה. בדרך כלל מומלץ לצרכנים להתמקד בספירת CFU ובזנים הספציפיים הכלולים בתוסף פרוביוטיקה כדי להבטיח שהם בוחרים מוצר בעל יעילות מוכחת לצורכי הבריאות שלהם.

ניסויים קליניים נוכחיים באקרמנסיה – מינונים ויישומים

עם התקדמות המחקר, מתנהלים ניסויים קליניים רבים כדי להעריך את היעילות והבטיחות של התערבויות מבוססות החיידק אקרמנסיה (21). ניסויים קליניים החוקרים את אקרמנסיה מוסיניפילה משתמשים במגוון מינונים כדי לקבוע את ההשפעות הטיפוליות האופטימליות.

 

• הניסויים משתמשים במגוון רחב של מינונים יומיים של CFU – המינונים האופייניים הנבדקים נעים בין 100 מיליון ל-10 מיליארד CFU ליום. טווח רחב זה מאפשר לחוקרים להעריך הן את המינון המינימלי היעיל והן את היתרונות הפוטנציאליים של ריכוזי חיידקים גבוהים יותר.
• מינונים גבוהים יותר נפוצים במחקרי בריאות מטבולית – עבור ניסויים בבני אדם המתמקדים בבריאות מטבולית והשמנת יתר, משתמשים לעתים קרובות במינון של 10 מיליארד ,(22) CFU. לדוגמה, ניסוי שבחן את ההשפעה של אקרמנסיה על רגישות לאינסולין אצל מתנדבים בעלי עודף משקל והשמנת יתר עמידים לאינסולין שקיבלו 10 מיליארד CFU מדי יום (23).

לאחר שלושה חודשים, קבוצת הטיפול השתפרה ברגישות לאינסולין, הפחיתה את האינסולינמיה Insulinemia (רמות אינסולין גבוהות בדם ביחס לרמות הסוכר) והורידה את רמת הכולסטרול הכללית בהשוואה לקבוצת הפלצבו. הם גם איבדו בממוצע 1.37 קילו שומן גוף והפחיתו את היקף הירך ב-2.63 סנטימטרים בהשוואה למדידות הבסיסיות.

תפקודי הכבד וסמני הדלקת השתפרו גם – סמני הדם של תפקוד לקוי של הכבד ודלקת ירדו גם הם, מה שהוביל את החוקרים למסקנה כי "מחקר הוכחת היתכנות זה מראה שההתערבות הייתה בטוחה ונסבלת היטב וכי התוספת עם Akkermansia muciniphila משפרת מספר פרמטרים מטבוליים".

מחקר הבוחן את תפקידה של אקרמנסיה בחיזוק מחסום המעי ובמניעת תסמונת המעי הדליף ושחמת הכבד (24) משתמש לעתים קרובות במינון של מיליארד יחידות מושבות (CFU) ליום.

• ניסויים עתידיים שואפים לחדד את המינון ולשלב טיפולים – ככל שגוף הראיות יגדל, צפויים ניסויים קליניים עתידיים לחדד את המלצות המינון ולחקור טיפולים משולבים הכוללים אקרמנסיה ופרוביוטיקה או פרה-ביוטיקה אחרים. בנוסף, גישות מותאמות אישית המבוססות על הרכב המיקרוביוטה הקיימת של המעי עשויות לשפר את יעילות תוספי האקרמנסיה.

מחקרים אלה חיוניים בביסוס אקרמנסיה כטיפול פרוביוטי בר-קיימא, המציע פתרונות חדשניים לניהול הפרעות מטבוליות, השמנת יתר ומחלות דלקתיות, ושיפור בריאות המעי הכללית.

ניסויים קליניים באקרמנסיה

ניסויים קליניים שפורסמו בשנת 2024 וחקרו את אקרמנסיה הניבו תוצאות מבטיחות (25), והדגישו את הפוטנציאל שלה במגוון מצבים בריאותיים, כולל מחלות זיהומיות (26), מחלות הקשורות למערכת החיסון (27), פיברוזיס בכבד (28), ניהול מתחים (29), מחלות הקשורות למעיים (30), בריאות מטבולית (31) ותפקוד המוח (32).

המינונים במחקרים משתנים בהתאם למצב המטופל – מחקרים אלה, הכוללים ניסויים בבעלי חיים ובבני אדם, השתמשו בעיקר במינונים טיפוליים הנעים בין 100 מיליון ל-10 מיליארד יחידות CFU ליום. המינון שנבחר תואם לעתים קרובות למצב הבריאותי הספציפי שאליו מכוונים, מה שמבטיח השפעות טיפוליות אופטימליות.

• מינונים גבוהים משמשים בדרך כלל למצבים מטבוליים – שוב, עבור מצבים מטבוליים כמו השמנת יתר, סוכרת ותסמונת מטבולית, ניתנו בדרך כלל מינונים של 10 מיליארד יחידות CFU ליום. מינון מוגבר זה נועד להשפיע באופן משמעותי על הרכב המיקרוביוטה של המעיים ולשפר את התפקודים המטבוליים, מה שמוביל לשיפורים ברגישות לאינסולין, מטבוליזם של גלוקוז ובריאות מטבולית כללית. מינונים נמוכים יותר תומכים במצבים ספציפיים לכבד ולמעיים – לעומת זאת, מינונים נמוכים יותר של מיליארד יחידות CFU ליום הוכחו כיעילים למצבים ספציפיים למעיים כמו תסמונת המעי הדליף, כמו גם לבריאות הכבד, על ידי קידום הומאוסטזיס של המעיים והמערכת החיסונית, שיפור תפקוד מחסום המעיים והקלה על דלקות (33).

מינון נמוך יותר זה מספיק כדי למנף את התכונות האנטי-דלקתיות של אקרמנסיה ולתמוך בשלמות מחסום המעיים ללא צורך בריכוזי חיידקים גבוהים יותר.

המחקרים הראו שגם ברמות מופחתות אלו, אקרמנסיה מפחיתה ביעילות דלקת מעיים ומשפרת את רירית הרירית, ותורמת לשיפור בריאות מערכת העיכול.

מדוע תפקוד מיטוכונדריאלי הוא המפתח להצלחה בתוסף אקרמנסיה

מלבד בחירת תוסף איכותי, מפתח נוסף להצלחה בתוסף אקרמנסיה הוא לעבוד בו זמנית על תפקוד המיטוכונדריה. כפי שצוין, כאשר האנרגיה התאית יורדת, הגוף נאבק לסלק ביעילות חמצן מהמעי הגס. לכך יש השלכות חמורות על אוכלוסיית המעי הגס הרגילה, אשר עלולה להיהרג כאשר רמות החמצן עולות. זו הסיבה שתוסף אקרמנסיה לבדו אינו פתרון מלא.

חיוני להתחייב לתוכנית שנועדה להפחית רעלים מיטוכונדריאליים ולמטב את ייצור האנרגיה התאית. הסיבה לכך היא שיש לפצות על תפקוד מיטוכונדריאלי מופחת כדי להבטיח שניתן יהיה להסיר חמצן מהמעי הגס. אם לא תטפלו בבעיה זו, אפילו לתוסף אקרמנסיה הטוב ביותר עם מערכת ההובלה היעילה ביותר יהיו יתרונות מוגבלים. חיידקי אקרמנסיה החדשים ככל הנראה ייהרגו זמן קצר לאחר הגעתם לסביבת המעי הגס העשירה בחמצן.

שוב, זוהי אחת הסיבות העיקריות לכך שחשוב להוציא את כל שמני הזרעים מהתזונה לפחות שישה חודשים לפני תחילת תוכנית תוספי אקרמנסיה. תקופת הכנה זו מאפשרת לגוף שלכם לשקם את תפקוד המיטוכונדריה וליצור סביבה נוחה יותר במעי הגס עבור החיידקים המועילים.

על ידי נקיטת צעדים אלה, ממקסמים את היתרונות של תוסף אקרמנסיה ותומכים בבריאות המעי הכללית. זכרו, התייחסות לשורש הבעיה, תפקוד המיטוכונדריה וחמצון המעי הגס, חיונית להצלחת כל התערבות בריאות המעי.

שאלות נפוצות (FAQs) על חיידקי מעיים

ש: כיצד משפיע המיקרוביום של המעיים על חוסן ללחץ ועל בריאות נפשית?

ת: מערכת המיקרוביום של המעיים במוח (BGM) ממלאת תפקיד קריטי בחוסן ללחץ. מחקרים מראים כי לאנשים עם חוסן גבוה יותר יש חיידקי מעיים פעילים יותר המסייעים בהפחתת דלקות, תמיכה בייצור אנרגיה והסתגלות לשינויים סביבתיים.

אנשים אלה מציגים גם דפוסי מבנה מוחיים שונים, כולל קשרים חזקים יותר במערכת הגמול-וויסות-רגשי טובה יותר. פעילות חיידקי המעיים נמצאה כגורם המנבא החזק ביותר לחוסן, דבר המצביע על כך שתמיכה במיקרוביום יכולה לשפר את תגובת הלחץ ואת הרווחה הנפשית.

ש: מהי דיסביוזה של המעיים וכיצד היא קשורה להפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות?

ת: דיסביוזה של המעיים היא חוסר איזון מיקרוביאלי התורם להפרעות בריאות נפשיות כמו דיכאון, חרדה ואלצהיימר. לאנשים מדוכאים יש לעיתים קרובות רמות נמוכות יותר של חיידקים מייצרי בוטיראט, החיוניים לשלמות המעיים ולשליטה בדלקת.

דיסביוזה משבשת את התקשורת בין המעיים למוח, ומפעילה דלקת חיסונית ועצבית. חוסר איזון זה יכול לפגוע בייצור נוירוטרנסמיטרים ובתפקוד מחסום המוח, ולקדם התקדמות מחלות פסיכיאטריות וניווניות. תמיכה במיקרוביום בריא עשויה להפחית סיכונים אלה.

ש: מדוע תפקוד המיטוכונדריה חשוב לתוספת אקרמנסיה?

ת: אקרמנסיה משגשגת בסביבה דלת חמצן במעי הגס, הדורשת תפקוד מיטוכונדריאלי בריא כדי לשרוד. כאשר אנרגיית המיטוכונדריה נפגעת – עקב גורמים כמו צריכת שמני זרעים – חמצן מצטבר במעי הגס, והורג חיידקים מועילים כמו אקרמנסיה.

מתן התוסף בלבד אינה יעילה אלא אם משחזרים תחילה את בריאות המיטוכונדריה. מניעת שמני זרעים למשך שישה חודשים לפחות יכולה לעזור ליצור את הסביבה הנכונה עבור אקרמנסיה לשרוד, להתיישב ולספק את יתרונותיה לבריאות המעיים.

ש: מהן שיטות העבודה המומלצות לתמיכה בבריאות המעיים באמצעות תזונה ותוספים?

ת: התחילו עם פחמימות קלות לעיכול כמו אורז לבן ופירות כדי לתמוך בריפוי. הימנעו מפחמימות מורכבות בתחילה אם אתם חווים גזים או נפיחות. הכניסו בהדרגה פחמימות מורכבות יותר כמו ירקות שורש וקטניות, תוך שימוש בשיטות בישול נכונות כדי להפחית נוגדי הזנה Antinutrients. בחרו תוספי אקרמנסיה בשחרור מושהה ונטלו אותם על קיבה ריקה כדי להגן על החיידקים במהלך העיכול. הימנעו מפרוביוטיקה מפוסטרת, מכיוון שחיידקים מתים אינם יכולים להתיישב או לשפר את תפקוד המעיים ביעילות.

ש: מה אומרים ניסויים קליניים על יעילותה ומינון של אקרמנסיה?

ת: ניסויים קליניים מראים שאקרמנסיה מועילה לבריאות מטבולית, לשלמות המעיים ולדלקת. המינונים נעים בין 100 מיליון ל-10 מיליארד יחידות CFU ליום. מינונים גבוהים יותר (10 מיליארד יחידות CFU) משפרים את הרגישות לאינסולין, כולסטרול ושומן גוף אצל אנשים עם בעיות מטבוליות.

מינונים נמוכים יותר (מיליארד CFU) תומכים בתפקוד מחסום המעיים ומפחיתים דלקת במצבים של כבד ומעיים. מחקרים עתידיים שואפים להתאים אישית את המינון ולשלב את אקרמנסיה עם פרוביוטיקה אחרת לתוצאות משופרות.

 

מקורות:

מזון פרוביוטי והחיידק החדש שהתגלה

• ^1, 4 Nature Mental Health June 21, 2024
• ² Nature Mental Health June 21, 2024, Introduction
• ³ Nature Mental Health June 21, 2024, Abstract
• ⁵ NPR June 24, 2024
• ⁶ Asian Journal of Psychiatry Volume 97, July 2024, 104068
• ⁷ Translational Psychiatry volume 13, Article number: 139 (2023)
• ⁸ Front. Immunol., May 2, 2024, Sec. Nutritional Immunology, Volume 15
• ^9, 10 Cell, April 11, 2024, Volume 187, Issue 8, Pages 1853-1873.e15
• ¹¹ Scientific Reports, Volume 13, Article number: 5258 (2023)
• ¹² Nutrients. 2022 Sep 15;14(18):3809
• ^13, 17 Heliyon. 2023 Jul 13;9(7):e18196
• ¹⁴ Front Microbiol. 2024 May 9;15:1386428
• ¹⁵ Cell Rep. 2024 Jun 25;43(6):114306
• ¹⁶ Gut Microbes. 2024 Jan 3;16(1):2298026
• ¹⁸ Anim Nutr. 2024 Mar 6;17:110–122
• ¹⁹ bioRxiv [Preprint]. 2024 Jun 2:2024.05.28.596258. [Version 1]
• ²⁰ Front Immunol. 2023 Dec 6;14:1303795
• ^21, 25 NutraIngredients USA Akkermansia in Clinical Trials, March 4, 2024
• ²² Gut Microbes, November 23, 2021;13(1)
• ²³ Nat Med. 2019 Jul 1;25(7):1096–1103
• ^24, 28 npj Biofilms and Microbiomes volume 10, Article number: 81 (2024)
• ²⁶ Front. Microbiol., February 6, 2024, Sec. Infectious Agents and Disease, Volume 15
• ²⁷ Front. Microbiomes, February 5, 2024, Sec. Host and Microbe Associations, Volume 3
• ²⁹ Microbiome Res Rep 2024;3:48
• ³⁰ Microbiome Res Rep 2024;3:47
• ³¹ Microorganisms. 2024 Aug 9;12(8):1627
• ³² Crit Rev Microbiol. 2024 Apr;48(2):244-286
• ³³ Scientific Reports, Volume 11, Article number: 17898 (2021)