על לחץ וסרטן

אבל קודם הערת אזהרה: אני מביא את המאמר, שפורסם ב Knowable Magazine, כמעט כפי שהוא, אבל אני לא מסכים עם חלק ממסקנותיו, בנוגע לחשיבות ויעילות טכניקות הרפייה לתמיכה בנפש, ובראשן מדיטציה. כי אני מאמין וחסיד גדול של עבודה על הנפש כמזור לבעיות רבות, והמאמר הזה רק תומך בדעתי זו. תזכרו שהקהל שאליו המאמר מופנה הוא בעיקרו אמריקאי, ולכן טבעי להם לשים דגש על שימוש בפרופנולול (תרופה להאטת קצב והלב והורדת לחץ דם).

דבר נוסף- ברור לכל בר דעת שאין תמיכה במחקרים על מדיטציה והרגעת הנפש למניעה וטיפול בסרטן כיוון שאין בזה כסף לחברות התרופות.

 המסקנה- קחו את עצמכם בידיים.

לפני כאלפיים שנה, טענו הרופאים היוונים היפוקרטס וגאלנוס שמלנכוליה – דיכאון הנובע מעודף של "מרה שחורה", תורמת להתפתחות סרטן. מאז, חקרו עשרות חוקרים את הקשר בין סרטן לנפש, כאשר חלקם אף רמזו לכך שלחלק מהאנשים יש אישיות הנוטה לסרטן או אישיות "סוג C".  Type C Personality .

רוב החוקרים דוחים כיום את הרעיון של אישיות הנוטה לסרטן. אך הם עדיין לא קבעו מה ההשפעה שיכולה להיות ללחץ נפשי ולגורמים פסיכולוגיים אחרים על התפתחות סרטן והתקדמותו. יותר ממאה מחקרים אפידמיולוגיים – חלקם כללו עשרות אלפי אנשים – קישרו דיכאון, מעמד סוציו-אקונומי נמוך וגורמים אחרים של לחץ פסיכולוגי לעלייה בסיכון לסרטן, ולפרוגנוזה גרועה יותר עבור אנשים שכבר חולים במחלה. עם זאת, הספרות מלאה בסתירות, במיוחד בנושא הדכאון.

בעשורים האחרונים ניגשו מדענים לבעיה מזווית אחרת: ניסויים בתאים ובבעלי חיים. מחקרים אלה חשפו מנגנונים חשובים שבאמצעותם לחץ יכול לשנות גידולים, אומרת ג'וליאן באוור Julienne Bower, פסיכולוגית בריאות בUCLA שהייתה שותפה לכתיבת מאמר משנת 2023 על הקשר בין המוח למערכת החיסון במחלות, כולל סרטן, בסקירה השנתית של פסיכולוגיה קלינית Annual Review of Clinical Psychology. מחקרים כאלה מראים כי "גורמים פסיכולוגיים יכולים להשפיע בפועל על היבטים של הביולוגיה של הגידול ", היא אומרת. מצד שני, מחקרים בבני אדם ובעלי חיים מצביעים על כך שחסימת האותות הכימיים של לחץ עשויה לשפר את תוצאות הסרטן.

כיום, סבור מספר גדל והולך של חוקרים כי גורמים פסיכולוגיים יכולים להשפיע על התקדמות הסרטן לאחר שהאדם חלה בו. "אני לא חושבת שמישהו העריך את גודל ההשפעה שבה, אפילו לחץ קל, אם הוא כרוני, יכול להיות בעל השפעה שלילית כזו על צמיחת סרטן", אומרת אליזבת רפסקי Elizabeth Repasky, אימונולוגית לסרטן במרכז הסרטן המקיף רוזוול פארק בבאפלו, ניו יורק Roswell Park Comprehensive Cancer Center in Buffalo, N.Y..

התחלה ויראלית

עניין חדש בקשר בין לחץ להתפתחות סרטן צץ בין היתר ממחקר על האופן שבו לחץ משפיע על תגובת הגוף לנגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV). (הגורם לאיידס). בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, חוקר הגנומיקה סטיב קול Steve Cole וצוותו ב-UCLA  בדקו מדוע אנשים שנדבקו ב-HIV שהיו תחת לחץ גבוה נטו לתוצאות גרועות יותר, כולל עומסים ויראליים גדולים יותר ותגובות גרועות יותר לתרופות אנטי-רטרוויראליות.

צוותו של קול גילה מספר מסלולים דרכם לחץ יכול להחמיר זיהומים ב-HIV. בקופים, הם גילו כי לבלוטות הלימפה של בעלי חיים לחוצים היו קשרים רבים יותר לסיבים של תאי עצב סימפתטיים – האחראים לתגובת הגוף "הילחם או ברח" – Fight-Or-Flight Response  מאשר לבלוטות הלימפה של קופים שאינם לחוצים. בלוטות הלימפה מכילות תאי חיסון, וסיבי העצב הפחיתו את התפקוד האנטי-ויראלי של תאים אלה, מה שהוביל, בתורו, לעלייה בשכפול של גרסה של HIV שמדביקה קופים וקופי אדם.

בלוטות הלימפה, בנוסף לאחסון תאי מערכת החיסון, משמשות גם כמערכת ניקוז של הגוף, ומסלקות רעלים דרך רשת של רקמות, איברים ובלוטות הנקראות מערכת הלימפה. חשוב לציין: תאי סרטן יכולים "לחטוף" מערכת זו, ולנוע באמצעותה בגוף. אריקה סלואן Erica Sloan, מתמחת פוסט-דוקטורנטית אצל קול Cole , שהייתה מעורבת במחקר על  HIV, תהתה האם לחץ, דרך מערכת העצבים הסימפתטית, עשוי להשפיע גם על בלוטות הלימפה אצל חולות סרטן.

סלואן, כיום חוקרת סרטן באוניברסיטת מונאש באוסטרליה, המשיכה לחקור וגילתה שלחץ כרוני בעכברים מגביר את מספר הקשרים בין מערכת הלימפה לגידולי שד, מה שהופך את תאי הסרטן ל"נוטים יותר" להתפשט. באופן בולט, טיפול בתרופה  חוסמת בטא המקהה את פעילותן של מולקולות מפתח של מערכת העצבים הסימפתטית כמו נוראפינפרין – מנע השפעות אלו.

מחקרים של קבוצות אחרות הראו שלחץ יכול להוביל לשינויים מולקולריים, במיוחד בתוך מערכת החיסון, המשפיעים על אופן התקדמות הסרטן. חלק מהעבודה הזו מצביעה על כך שכאשר לחץ מוביל לדלקת – תגובה חיסונית רחבה הנגרמת בדרך כלל על ידי פציעות וזיהומים – הוא יכול להגביר את צמיחת הגידולים.

לחץ יכול גם לפגוע בפעילותם של תאי מערכת החיסון אשר ממלאים תפקיד פעיל במלחמה בסרטן. בתחילת שנות ה-2000, מחקר של מדענית ההתנהגות מאוניברסיטת איווה, סוזן לוטגנדורף Susan Lutgendorf ועמיתיה, מצא כי אצל חולות סרטן השחלות, דיכאון וחרדה היו קשורים לפגיעה בתאי מערכת החיסון הנלחמים בגידולים. במחקר אחר על חולות סרטן שחלות, מצאו החוקרים כי תמיכה חברתית לקויה הייתה קשורה לרמות גבוהות יותר של גורם גדילה  Growth Factor , המגרה צמיחת כלי דם סביב גידולים. צמיחה זו, הנקראת אנגיוגנזה Angiogenesis, מאפשרת לכלי דם חדשים לספק חומרים מזינים לגידולים, וכמו מערכת הלימפה – לספק מסלולים דרכם תאי סרטן יכולים להתפשט לחלקים אחרים בגוף.

לוטגנדורף ועמיתיה גילו מאז כי למצבים מלחיצים יש השפעה דומה על עכברים עם סרטן שחלות, ומשפרים את התפתחות כלי הדם (האנגיוגנזה) של הגידול ואת התפשטות הסרטן. וחשוב לא פחות, הם גילו שניתן להפוך/לבטל את ההשפעות הללו בעזרת חוסמי בטא. קבוצות אחרות מצאו השפעות דומות של חסימת אותות לחץ על סוגים אחרים של סרטן במכרסמים, כולל סרטן הדם וסרטן הערמונית. בנוסף, חוקרים גילו כי רמות גבוהות יותר של הורמוני לחץ כמו נוראפינפרין  Norepinephrine וקורטיזול   Cortisol בעכברים יכולות להגביר את הסיכוי שתאי סרטן רדומים בעבר יתחלקו ויצרו גידולים חדשים.

מחקרים כמו אלה מגלים כי לחץ יכול לעורר מפל של שינויים ביוכימיים ולשנות את סביבת תא הסרטן באופן שעשוי לקדם את התפשטותו. "איתות לחץ וביולוגיה של לחץ משפיעים באמת על רוב – אם לא על כל – התהליכים הללו", אומרת ג'ניפר נייט Jennifer Knight, פסיכיאטרית לסרטן במכללה לרפואה של ויסקונסין.

חסימת אותות לחץ

אם לחץ יכול להחמיר סרטן, אז איך ניתן לעצור את התהליך? אט אט, צצים טיפולים חדשים.

במשך כחצי מאה, קלינאים השתמשו בחוסמי בטא לטיפול ביתר לחץ דם. באמצעות סריקת נתונים מרישומי חולים, מצאו חוקרים כי אנשים עם סרטן שכבר נטלו סוגים מסוימים של חוסמי בטא בזמן האבחון השיגו לעיתים קרובות תוצאות טובות יותר, כולל זמני הישרדות ארוכים יותר (יענו חיו יותר שנים), בהשוואה למי שלא נטלו את התרופות.

במהלך השנים האחרונות, מספר ניסויים קליניים ,  רובם קטנים ובשלב מוקדם – בדקו ישירות האם חוסמי בטא יכולים להועיל לאנשים עם סרטן. בזוג מחקרים אחד, צוות מחקר בראשות חוקר המוח שמגר בן-אליהו מאוניברסיטת תל אביב, נתן את חוסם הבטא פרופרנולול Propranolol יחד עם תרופה אנטי דלקתית לאנשים עם סרטן המעי הגס או סרטן השד חמישה ימים לפני הניתוח. הצוות בחר בעיתוי זה מכיוון שמחקרים קודמים הראו כי בעוד שניתוח הוא הזדמנות להסיר את הגידול, הוא יכול באופן פרדוקסלי גם לספק את הסיכוי לסרטן להתפשט. לכן, חסימת כל השפעה פוטנציאלית של לחץ על התפשטות הסרטן, הם הניחו, יכולה להיות קריטית לפרוגנוזה ארוכת הטווח של המטופל.

ניסויים אלה, בהם השתתפו עשרות חולים, גילו כי תאי הגידול של אלו שקיבלו את התרופות הראו פחות סימנים מולקולריים של יכולת התפשטות – התהליך המוכר לנו כגרורות – כמו כן פחות דלקת, ועלייה בכמה תאי חיסון הנלחמים בגידול. עבור חולי סרטן המעי הגס, היו גם רמזים לכך שההתערבות עשויה להפחית את הישנות הסרטן: שלוש שנים לאחר ההליך, הסרטן חזר בשניים מתוך 16 החולים שקיבלו את התרופות, בהשוואה לשישה מתוך 18 חולים שלא קיבלו את התרופות הללו.

מחקרים אחרים העריכו את ההשפעה של שימוש בחוסמי בטא בלבד, ללא תרופות נוגדות דלקת. בשנת 2020, סלואן ועמיתיה פרסמו מחקר שכלל 60 חולות סרטן שד, מחציתן חולקו באופן אקראי לקבלת פרופרנולול שבוע לפני הניתוח, בעוד שהמחצית השנייה קיבלה פלצבו (אינבו). גם הם מצאו כי לתאי הגידול של חולים שקיבלו חוסמי בטא היו פחות סמנים ביולוגיים של גרורות.

חוסמי בטא להפחתת לחץ עשויים להועיל גם לטיפולים אחרים בסרטן. במחקר משנת 2020, נייט וצוותה בחנו את השפעת חוסמי בטא ב-25 חולים עם מיאלומה נפוצה Multiple Myeloma  שעברו השתלות תאי גזע מדם של חולים שנטלו חוסמי בטא סבלו מפחות זיהומים והתאוששותם מהירה יותר של תאי דם – למרות שהמחקר היה קטן מדי מכדי להעריך כראוי את התוצאות הקליניות. ובמחקר קטן של תשעה אנשים עם סרטן עור גרורתי, רפסקי ועמיתיה מצאו רמזים לכך שחוסמי בטא עשויים להגביר את יעילותם של טיפולי אימונותרפיה לסרטן.

בעוד שמחקרים על חוסמי בטא נראים כמבטיחים, לא ברור אם תרופות אלו ישפרו את התוצאות בכל סוגי הסרטן, כגון סרטן ריאות ותת-סוגים מסוימים של סרטן השד. חלק מהחולים יכולים להגיב בצורה קשה לנטילת התרופות – במיוחד חולי אסתמה או בעיות לב כגון ברדיקרדיה (Bradycardia), שבה הלב פועם לאט באופן חריג.

אומרת רפסקי: "וחשוב מכל, התרופות חוסמות רק את נקודת הסיום של הלחץ, לא את הגורם לו, לכן, סביר להניח שיהיה צורך לשלב אותן עם מיינדפולנס  Mindfulness (מדיטציה), ייעוץ ושיטות אחרות להפחתת לחץ שמתקרבות לשורש הבעיה".

התערבויות כאלה נמצאות גם הן בתהליכי פיתוח. באואר וצוותה ערכו ניסויים קליניים של התערבויות גוף-נפש כמו יוגה ומדיטציית מיינדפולנס עם ניצולות סרטן השד, כדי לשפר את הבריאות ולקדם הפוגה מתמשכת. הם מצאו שטיפולים אלה יכולים להפחית את הפעילות הדלקתית בתאי החיסון במחזור הדם, והם משערים שזה עשוי לסייע בהפחתת הישנות הגידול.

שבירת מחסומים

בסופו של דבר, יש צורך בניסויים קליניים גדולים יותר כדי לבסס באופן ברור את היתרונות של חוסמי בטא והתערבויות אחרות להפחתת לחץ על תוצאות ההישרדות מסרטן – ולקבוע כמה זמן השפעות כאלה עשויות להימשך. עיתוי הטיפול וסוג הסרטן המטופל עשויים לשחק תפקיד במידת יעילותם של טיפולים כאלה, אומרים חוקרים. אך חוסר מימון היווה מכשול לביצוע מחקרי מעקב גדולים יותר הנדרשים כדי לענות על שאלות כאלה (הערה שלי- כי אין בזה כסף לחברות התרופות) . העבודה עדיין אינה מגובה על ידי חברות תרופות או ארגונים אחרים התומכים במחקרים גדולים באונקולוגיה, אומר נייט.

ולעת עתה, האם לחץ יכול להגביר את הסיכון של אדם לפתח סרטן מלכתחילה, כפי שסברו היוונים הקדמונים, נותר בגדר תעלומה. מחקרי אוכלוסייה המקשרים לחץ לסיכון לסרטן מסתבכים לעתים קרובות עקב גורמים אחרים, כמו עישון, תזונה לקויה וגישה מוגבלת לטיפול רפואי.

"אין לנו דרך חד משמעית לומר, 'אם אתה לחוץ, אתה הולך לפתח סרטן'", אומרת פטרישיה מורנו Patricia Moreno, פסיכולוגית קלינית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מיאמי מילר ושותפה לכתיבת מאמר בסקירה השנתית של הפסיכולוגיה לשנת 2023 על התערבויות בניהול לחץ בסרטן.

אבל עבור אנשים שכבר אובחנו כחולי סרטן, חוקרים רבים טוענים שהראיות חזקות מספיק כדי לכלול ניהול לחץ בפרקטיקה הקלינית. בממוצע, חולי סרטן אינם מקבלים טיפולים פסיכולוגיים שיכולים להפחית לחץ ברמה הנדרשת, אומרת ברברה אנדרסן Barbara Andersen, פסיכולוגית קלינית באוניברסיטת אוהיו סטייט. למרות שהם לא יהיו נחוצים לכל מטופל, רבים יכולים להפיק תועלת מהתערבויות גוף-נפש, היא אומרת. "אני לא אומרת שהם צריכים להיות בראש סדר העדיפויות, אבל הם לא צריכים להיות האחרונים."

אמל"ק: לכו תלמדו מדיטציה, יוגה, או תעשו כל מה שאתם יכולים להרגיע את הנפש, זה עשוי למנוע מכם מחלות.

Knowable magazine: How stress shapes cancer’s course, By Diana Kwon

Annual Review of Clinical Psychology, Volume 19, 2023: Psychoneuroimmunology: An Introduction to Immune-to-Brain Communication and Its Implications for Clinical Psychology, Julienne E. Bower and Kate R. Kuhlman. Vol. 19:331-359 (Volume publication date May 2023)