ארכיון פוסטים עם התג "internal pathogens"

114: ייסורי הנפש, שיחות מן הרפואה הסינית, פרק XV

יום שני, 12 ביולי, 2010
הרהורים ומחשבות

הרהורים ומחשבות

אחד ההיבטים החשובים של הרפואה הסינית, המבדיל אותה ביתר שאת מן הרפואה המערבית, הוא ראייתה את המערכת גוף-נפש-רגש כמקשה אחת, כמבנה בלתי ניתן לחלוקה.
רגשות הם כמובן מרכיב אינטגרלי ויום-יומי של חיינו, אך כשעוצמתם גדולה, משכם ארוך או שהעיתוי שלהם "לא מתאים", הם הופכים להיות מחוללי מחלה. היבט מעניין נוסף שלהם, הוא שהם גם מחוללי מחלה, אך גם סימפטומים, העוזרים לנו להבין את מהות הדיסהרמוניה. לדוגמה: פחד פוגע בכליות ומחליש את הצ'י שלהן, אך נטייה לפחדנות ולחרדות מעידה על כליות חלשות, עודף חשיבה פוגע בטחול, אך חולשה של הטחול עלולה להתבטא בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, וכו'.
קיימים חמישה רגשות "נורמליים", המהווים את ה"נוף הרגשי" שלנו,
אלה Wǔ Zhì 五志 Five aspirations/Emotions/Wills/Minds על פי חמישה איברי צאנג וחמישה אלמנטים. והם: שמחה Joy 喜 Xǐ , כעס Anger  怒 Nù  , חרדה, Anxiety 憂 Yōu  , מחשבות Pensiveness 思 Sī  ופחד Fear 恐 Kǒng .
רגשות אינם "טובים" או "רעים", רגשות הם רגשות,כולנו חווים אותם, ובאופן נורמלי, כשרגש  חולף ודועך - ממשיכים הלאה. הבעיה מתחילה כשהרגש נמשך זמן רב מדי, או שעוצמתו רבה, או שהופעתו מתרחשת בעיתוי לא טוב, אז הופכים רגשות לשליליים, לפתוגנים, אז הם הופכים להיות שבעת האַ‏פֶ‏קְטִים Seven affects Qī Qíng 七情, ואנחנו יודעים לומר למה הם גורמים:

כעס/תסכול  怒 Anger Nù גורם לצ'י לעלות ומשפיע על הכבד,
שמחה 喜 Joy Xǐ מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב,
דאגה/חרדה Anxiety 憂 Yōu ומחשבות    Pensiveness Sī 思 "קושרים" את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות,
צער/אבל 悲 Grief Bēi "ממיס" את הצ'י ומשפיע על הראות,
פחד 恐 Fear Kǒng מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות,
הלם/חרדה 驚 Fright Jīng מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.

למרות האמור לעיל, ומה שאומר בהמשך, יש לזכור כי כל רגש, לאורך זמן, עלול לגרום ל"תקיעת" צ'י, לעימדון, או בשפה שלנו- לסטגנציה Stagnation Zhì 滯, מצב, אשר בסופו של דבר, יביא לאש פנימית, או חום "ריק".

כעס פוגע בכבד וגורם לצ'י לעלות, הכוונה לכעס עצור, רגזנות, תיסכול, עלבון, עוינות ומרירות, נטייה לרטון וסוגים מסוימים של דכאון נחשבים גם כביטויי כעס. לכעס יש תפקיד ומטרה, כשאדם רוצה לבטא את מעמדו, האוטוריטה שלו, להשיג מטרה מסוימת, הוא ייטה לבטא כעס. אבל כעס עודף חוסם את זרימת צ'י הכבד ודם הכבד, מייצר חום פנימי או גורם ליאנג לעלות, הדבר עלול להביא לכאבי ראש, מיגרנות, כאב צוואר או נטייה לצוואר תפוס, צלצולים באוזניים או אוזניים אטומות, סחרחורת, טעם מר בפה, יתר לחץ דם ואף לארוע מוחי. ייתכנו גם בעיות שונות במערכת העיכול, בשל "פלישת" הכבד לטחול או לקיבה, כגון "מעי רגיז", בעיות נשימה מ"העלבת" הראות או הפרעות לב מחדירת החום מהכבד. לפעמים יש תחושה שהנשימה "אינה מספקת", יש רצון להיאנח או לנשום עמוק, או הרגשה של גוש בגרון (מצב המכונה "תסמונת גלעין השזיף"), בגלל שהכבד מזין את הרחם והמרידיאן (המסלול האנרגטי שלו) עובר באיברי המין ומסתיים בשדיים, נראה הרבה פתולוגיות באיברים אלה, כגון תסמונת קדם ווסתית המתבטאת בגודש וכאבים בשדיים, מצבי רוח, שינויים בפעילות המעי ובתאבון ועוד, ובזמן המחזור- כאבי ווסת, לפעמים קשים מנשוא, וקרישי דם, ואף קושי להרות, בגברים אפשר שנראה אימפוטנציה או הפרעות בתפקוד המיני.

כעס ותסכול

כעס ותסכול

שמחה מאטה את הצ'י ומשפיעה על הלב. מדובר בריגוש יתר, אם מאירוע ספציפי ואם מחשיפה לעיסוק כזה, הדבר קיים אצל ילדים המרבים לשחק במשחקי מחשב או לראות טלוויזיה, אך גם במבוגרים שעיסוקם כרוך בריגוש ומתח, כגון אנשי עסקים, סוחרי בורסה, עורכי דין וכו'. הביטוי יכול להיות תחושת חום במרכז החזה ובגפיים, הפרעות שינה, יובש בפה, נטייה לדלקות שתן, הפרעות בתפקוד המיני וקושי בתקשורת "נורמלית" עם הסביבה.

שמחה

שמחה

דאגה ומחשבות קושרים את הצ'י, משפיעים על הטחול והראות.
"חשיבת יתר" היא מושג מאוד סיני, ועוד יותר המושג "העלאת גירה מנטלית" mental rumination 復思 Fù sī, אך למרבה הצער הבעיה דווקא נפוצה מאוד בחברה שלנו, הן כגורם מחלה, והן כסימפטום לחולשה של הטחול, כלומר- של אלמנט האדמה. זה כולל גם התעסקות מוגזמת בענייני חשיבה תוך הזנחת  הגוף, התעסקות כפייתית במחשבות, עד כדי תסמונת אובססיבית-קומפולסיבית. מביא להצטברות לחות וממנה קצרה הדרך לצבירת ליחה, וברובד הראות- לדאגנות יתר, קשיי נשימה, נוקשות בשכמות ובחגורת הכתפיים והעורף, ולתסמונת חרדתית. נזק לטחול יכול שיתבטא בהפרעות אכילה שונות, החל מאנורקסיה ועד בולימיה, אכילת יתר, אכילת לילה, אכילה כפייתית או רגשית. מעי רגיז, מחלות מעי דלקתית (קרוהנ'ס וקוליטיס) כיב קיבה ותריסריון ועוד. כתוצאה מצבירת לחות אפשר לראות מחלות נשימה רבות, החל מ"סתם" נטייה לדלקות חוזרות בדרכי הנשימה, דרך דלקות אוזניים, וכלה באסתמה, ובל נשכח תופעות עור, אשר קשורות מבחינה סינית באופן ישיר למערכת הנשימה והנשמה, כגון אקזמה, המוכרת כאסתמה של העור או אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס וכו'.

צער/אבל ממיס את הצ'י ומשפיע על הראות
תחושת צער ואבל ממיסות ומפרקות את צ'י הראות והלב, הדבר מתבטא בחולשה או לאות כללית, קוצר נשימה עד כדי אסתמה, או מחלת ראות כרונית, תמונת דכאון, חוסר דם שביטוייו רבים:  יובש, אי הזנת רקמות ואיברים ועל כן חולשה ודלדול שרירים, חוסר דם בלב ועל כן הפרעות שינה, כי לנשמה אין עגינה, בהעדר דם שיזין את הצ'י תהיה אי-זרימה של צ'י, העלולה להתפתח לאש בלב, שביטוייה יכולים להיות נפשיים, אך גם מחלות לב מסוגים שונים.

אבל וצער

אבל וצער

פחד מנחית את הצ'י ומשפיע על הכליות
אינסטינקט פחד מינימלי דרוש לנו לשם יצר הקיום הבסיסי שלנו, אך עודף פחד גורם לצ'י לרדת למטה (מנחית אותו) ובכך מחליש את הכליות, הדבר יתבטא בבעיות שתן למיניהן, כגון קושי בשליטה עליו  והשתנת לילה מרובה, עד כדי הרטבת לילה, הן בילדים והן במבוגרים, חרדות, בעיות בתפקוד המיני והפרעות פוריות בשני המינים, ברמה המנטלית- חוסר מוטיבציה וכוח רצון, והדבר ימנע מן האדם להתפתח מבחינה אישית ו/או מקצועית.

הלם/חרדה מפזר את הצ'י, משפיע על הכליות והלב.
במצב זה הנזק הוא בעיקר לכליות וללב, אך גם למעי הדק, ייתכנו הפרעות בקצב הלב, הפרעות נשימה, והפרעות שינה, פגיעה במעי הדק תתבטא בקושי להבדיל בין עיקר ותפל, ומכאן- "התעסקות בשטויות" וקושי לקבל החלטות בחיים.

הלם, SHOCK

הלם, SHOCK

עם כל האמור לעיל חשוב להכיר כלל נוסף, והוא- כי בעת הופעת רגש בעוצמה, ייפגע לא רק האיבר הקשור אליו לפי החלוקה שפורטה לעיל, אלא, ייפגע גם האיבר הפעיל באותו זמן. כך, בשורה מצערת הנמסרת בעת שהאדם אוכל, תפגע לא רק בצ'י ובראות, אלא גם במערכת העיכול, קרי- הטחול והקיבה, על כל המשתמע מכך.
על אותו משקל – ארוע מפחיד בעת קיום יחסי מין ייפגע קשות בעיקר בכליות, אך מעשה של אלימות מינית, כגון אונס, מצב בו מעורבים כמעט כל הרגשות שציינתי לעיל, ייפגע במידה זו או אחרת כמעט בכל מערכת, היות ובזמן שכזה יש פחד, כעס, תסכול, הלם, אבל ודאגה, צאו וחשבו כי אין מערכת או איבר שלא ניזוקים במצב שכזה.

112: למה אנחנו חולים, שיחות מן הרפואה הסינית, פרק 13

יום שישי, 2 ביולי, 2010

התפיסות הסינית והמערבית ביחס לגורמים להתפתחות מחלות שונות מאוד, מהותית. בלב התפיסה הסינית קיימים מרכיבים מיסטיים, פילוסופיים תרבותיים ורפואיים, ובמרכזה העיקרון של שאיפה להרמוניה, בתוך הפרט, בינו לבין החברה ובינו לבין הטבע.
ספר הרפואה הפנימי של הקיסר הצהוב, Huángdì Nèijīng 黃帝內經, מן המאה הראשונה לפני הספירה, המיוחס לדמות אגדית בשם הקיסר הצהוב Huángdì, (2697 – 2597לפנה"ס) מורכב משני חלקים, כל אחד בן 81 פרקים, והוא מהווה עד היום את הבסיס לרפואה הסינית. החלק הראשון, ספר השאלות הפשוטות, 素問 Suwen  , מדבר על הבסיס התיאורטי ושיטות האבחון. החלק השני, ששמו "הציר השמימי" 靈樞 Língshū מפרט שיטות טיפול ובעיקר אקופונקטורה. נהוג לצטט משפטים מתוך ספרים אלה כאקסיומות המתארות במדויק עקרונות רפואיים., וכך אומר ה  Suwen: "אם צ'י ודם לא מאוזנים- מאה המחלות תתחוללנה". ואילו ה  Lingshu: "כשיין רגוע ויאנג איתן, הנפש רגועה ולא מוטרדת".

Huángdì

Huángdì

מה שמזוהה או קרוי ברפואה המערבית כמחלה, נתפס ברפואה הסינית כמצב של חוסר איזון, כדיסהרמוניה, כיציאה מן המצב ההרמוני בו יש איזון בין כל מרכיבי החיים, כל האנרגיות.
על כן, כל מה שמפר איזון זה מוגדר כגורם מחלה, או פתוגן (ביוונית: פָּתוֹס pathos=סבל, מחלה, גֶּן=יצירה, הולדה, יחד פָּתוֹגֶּן =מחולל מחלה). בבואנו לזהות את מחולל המחלה, אנחנו מתייחסים למכלול הגורמים המרכיבים את הקיום: היין והיאנג, העולם החיצוני לנו, והעולם הפנימי שלנו. כיוון שכך, נחשבים גורמי מזג אוויר והאקלים כגורמי מחלה, אך גם אורח החיים שלנו, וחיי הרגש שלנו, כל אלה אינם אבסולוטיים. מידת השפעתם תלויה במידת החוסן שלנו וביכולתנו להתנגד להם ולשינוי שהם מחוללים. פרמטר חשוב בעת תהליך האבחנה, הוא הביטוי הפיזי של המצב החולני, ולאו דווקא התנאים בהם המחלה התפתחה, כך, למשל, "התקררות" עשויה להיות חמה או קרה, על פי סימני החולה, ולא על פי תנאי מזג האוויר שגרמו למחלה. באופן הכללי ביותר קיימים 2 מצבי חולי: מחלות עודף, בהם יש חדירה או הצטברות של אנרגיה שלילית, ומצבי חוסר, בהם קיים מחסור באנרגיה מסוימת, הגוררת כשלון תפקודי, שיתבטא בחולי. מחוללי המחלה מחולקים לשלוש קבוצות. מחוללי מחלה חיצוניים, מחוללי מחלה פנימיים, ומחוללי מחלה אחרים.
שלושה מרכיבים בסיסיים פעילים בתהליך המחלה: הגוף, מחולל המחלה ותסמונת הדיסהרמוניה. אלה קשורים זה בזה בצורה הדוקה כל כך עד שאינם ניתנים להפרדה.

מחולל המחלה הוא הגורם המתחיל או המגרה לתחילת המחלה, התסמונת היא הקומפלקס של השינויים הפתולוגיים הפנימיים והסימנים החיצוניים הקשורים בחוסר האיזון הספציפי הנוצר באינטראקציה בין הגוף לסביבה. הגוף הוא הבסיס לקיום הפיסי, הרגשי, השכלי והרוחני של הפרט, והוא מתבסס על שלד אירגוני של חומרים, מסלולי זרימה של אנרגיה (מרידיאנים וכלי דם), איברים, ורקמות.
הגורם הבסיסי הקיים תמיד בעת התפתחות מחלה הוא פגיעה בזרימת וביחסי בין יין ליאנג. אלא שלעתים קרובות הגרת הבעיה חורגת בהרבה מתחום זה, ומתייחסת לפרמטרים רבים אחרים.
כך, בעת התפתחות "מחלה חיצונית" מתרחשת חדירת מחולל מחלה חיצוני, הקרוי באופן כללי "צ'י רע" Xié Qì 邪氣  ומתרחש קרב בינו לבין ה"צי הנכון" Zhèng qì 正氣, ביטוייו החיצוניים של קרב זה הם חום, צמרמורת, הזעה, ורתיעה מקור. ברוב המקרים מנצח "הצ'י הנכון" והחולה מחלים, אך במקרים מסוימים אין הדבר כך, ואז ייתכנו שתי אפשרויות: באחת- ינצח מחולל המחלה והאדם ימות. אפשרות נוספת, היא שמחולל המחלה יישאר בתוך הגוף, מערכת ההגנה של הגוף תהיה חזקה מספיק כדי למנוע את מות האדם, אך חלשה מכדי לגרש את האויב החוצה, ותתפתח מחלה כרונית.
גם למצב זה ייתכנו התפתחויות: האדם יכול להיחלש בהדרגה ולמות בסופו של דבר, האדם יכול להתחזק ולהחלים, או שהמחלה תימשך לאורך כל חייו של האדם, ותפגע באיכות חייו, עד יומו האחרון, אולי אפילו בשיבה טובה.
ששת מחוללי המחלה החיצוניים. Xié Qì 六邪氣 Liù הם שישה מצבי או גורמי אקלים טבעיים, שכאשר הם מופיעים בעוצמה מוגזמת, או שהם תוקפים אדם שמערכת החיסון שלו חלשה, או שמופיעים "שלא בזמן המתאים" נוצר חוסר איזון (דיסהרמוניה) לה אנו קוראים מחלה. ואלה הם:
•    רוח Wind 風 Fēng
•    קור Cold 寒 Hán
•    חום הקיץ Summer Heat 暑 Shǔ
•    לחות Damp 湿 Shī
•    יובש Dryness 燥 Zào
•    אש  Fire 火 Huǒ
בנוסף לגורמי המחלה החיצוניים יש גורמים פנימיים:
אלה שבעת השדים, או שבעת האַ‏פֶ‏קְטִים  Seven affects Qī Qíng 七情, אלה שבעה רגשות הקיימים בחיינו באופן טבעי, אבל, כאשר הם מוגזמים, או קיצוניים, או מופיעים בזמן ה"לא נכון", גם הם, כמו הגורמים החיצוניים, עלולים לגרום למחלות. ואלה הם:
•    Joy 喜 Xǐ  שמחה
•    Anger 怒 Nù  כעס/תסכול
•    Anxiety 憂 Yōu חרדה
•    Thought 思 Sī  מחשבות/הרהורים
•    Sorrow 悲 Bēi  צער/אובדן
•    Fear 恐 Kǒng  פחד
•    Fright 驚 Jīng  הלם

בנוסף לגורמים הפנימיים והחיצוניים אנו מונים עוד מספר גורמים העלולים להביא למחלות:
•    מבנה מולד ירוד/חלש.
•    הרגלי תזונה לא נכונים
•    עודף עבודה פיזית ומנטלית
•    עודף פעילות מינית
•    טראומה פיזית
•    הרעלה
•    טפילים
•    העדר מנוחה מספקת
•    טיפול לא נכון (נזק יאטרוגני)