קוראי הנאמנים ומי שמכירים אותי אשית יודעים שאני צמחוני (כן, כן, בושה לעדה, ארגנטינאי צמחוני), לא טבעוני, אני אוכל ביצים ומדי פעם דג, אבל לא אוכל חיות עם דם חם, וכיוון שכך אני כותב מדי פעם על נושא החלבון, כי אוכלי הבשר מזדעזעים מן האפשרות שאנחנו, "לא אוכלי הבשר" אולי לא מקבלים מספיק חלבון,
דוגמאות למאמרים שלי בעד צמחונות (אל דאגה, יש לי גם בעד תזונה פליאוליטית ותזונה קטוגנית, תחפשו):
132: והנה עוד סיבה להיות צמחוני
320: אז מה יהיה עם החלבון הזה?
עוד נושא רלוונטי למאמר של היום- הוא המיקרוביום, או המיקרוביוטה שלנו (אוכלוסיית חיידקי המעי שלנו), החשובה בין השאר למצבנו הנפשי (כן כן), והנה ראיון שערך אתי פרופ' רפי קרסו ובו דברתי על טיפול באוכלוסיית חיידקי המעי במקרי דכאון שאינם מגיבים לתרופות פסיכיאטריות
אז היום אני בעד גם וגם
כי מסתבר שחלבונים תזונתיים ממקורות שונים משנים אחרת את סביבת המיקרוביום של המעי
והדבר משפיע על בריאות מערכת העיכול ועל הקשר בין המעי למוח.
על פי מחקר חדש, מסתבר שיש משמעות לאיזה חלבון אתם שמים בצלחת שלכם – אם חלבון ביצה, אורז חום או סויה – כי הדבר מעצב מחדש את המיקרוביום (microbiome= אוכלוסית החיידקים) של המעי שלכם, ועשוי להשפיע על הכל, החל מבריאות העיכול ועד לתפקוד המוח.
"יש משהו לא בסדר במה שאנחנו אוכלים היום, ואנחנו רחוקים מלדעת מה זה", אומר אלפרדו בלייקלי-רואיז Alfredo Blakeley-Ruiz, חוקר ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת-NC State שחיבר המחקר, בהודעה שמסר.
ממצאי המחקר שלו מראים שמקורות חלבון מסוימים עשויים אף לפגוע ברירית המגן של המעי, דבר המאתגר את התפיסה המקובלת לגבי בחירות "מזונות בריאות".
חלבונים שונים- מיקרוביום שונה
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת The ISME Journal התמקד באופן בו יכולים מקורות חלבון שונים להשפיע על המיקרוביום במעי של עכברים.
העכברים ניזונו מדיאטות המכילות בכל פעם מקור חלבון אחד בלבד למשך שבוע אחד – חלבון ביצה, אורז חום, סויה ושמרים.
"הרכב מיקרוביום המעי השתנה באופן משמעותי בכל פעם ששינינו את מקור החלבון", אומר בלייקלי-רואיז בהודעה שמסר. ההשפעות הגדולות ביותר על תפקודם של חיידקים אלה הגיעו מתזונה של אורז חום, שמרים וחלבון ביצה.
"תזונה של אורז חום וחלבון ביצה הגבירה את פירוק חומצות האמינו במיקרוביום של מעי העכברים, כלומר- החיידקים פירקו את החלבונים במקום לייצר את חומצות האמינו שלהם מאפס", הסביר.
לתהליך זה יכולות להיות השלכות בריאותיות מכיוון שחלק מחומצות האמינו עלולות להפוך לרעלנים, ואחרות יכולות להשפיע על הקשר בין המעי למוח, לדברי בלייקלי-רואיז.
החוקרים היו מודאגים במיוחד מההשפעות על רירית המעי המגנה. חיידקים מסוימים, ששגשגו בתזונה של חלבוני ביצה ייצרו אנזימים המפרקים מוצין MUCIN, המשמש כמחסום מגן המצפה את המעי.
בלייקלי-רואיז ציין כי פירוק המוצין עלול לפגוע ברירית המעי ובבריאות המעי על ידי הפיכתו לפגיע יותר לדלקות וזיהומים.
"בדרך כלל אנחנו לא חושבים על חלבון כמשהו שמעצב את המיקרוביום, אבל הסתבר שהוא אכן עושה זאת", אומרת בראיון טלפוני אליסה סימפסון Alyssa Simpson, דיאטנית מפניקס, אריזונה, המתמחה בבריאות מערכת העיכול, שלא הייתה מעורבת במחקר.
יותר חלבון צמחי לעומת חלבון מן החי
מה שהפתיע ביותר את החוקרים היה שהרכב חומצות האמינו של חלבונים לא היה הגורם המרכזי שהניע את השינויים הללו. "תמיד חשבתי על חלבון כעל מחרוזות של חומצות אמינו, אז איך באמת משפיע על המיקרוביום מקור החלבון אנחנו צורכים?" אומר מנואל קליינר, פרופסור חבר לביולוגיה של צמחים ומיקרוביאלים באוניברסיטת צפון קרוליינה Manuel Kleiner, NC State associate professor of plant and microbial biology ואחד מעורכי המחקר.
"גילינו שהרכב חומצות האמינו לא היה רלוונטי להשפעות העצומות שראינו", המשיך. מה שחשוב היה איזה סוג של חלבונים עוכלו פחות או יותר כשהמזון הגיע למעי הגס, ודבר נוסף שחשוב היה – אילו מולקולות היו מחוברות לחלבונים אלה.
"דבר אחד שהממצאים שלנו כן מדגישים הוא שחשיבה על חלבון מן הצומח לעומת חלבון מן החי, כשחושבים על השלכות בריאותיות של מקורות חלבון שונים, עשויה להיות פשטנית מדי", אומר קליינר. "מבחינת השפעות על המיקרוביוטה, ישנם מקורות מצמחים ומבעלי חיים כאחד שמובילים לשינויים משמעותיים במיקרוביוטה, כך שזה באמת יותר קשור למקור החלבון הספציפי."
דיאטת האורז החום הובילה לעלייה משמעותית בחלבונים המסוגלים לייצר אינדול indole, תרכובת שנוצרת לעתים קרובות במעיים במהלך עיכול צמחים. דיאטת חלבון הביצה הביאה לעלייה קלה בחלבונים המעורבים בייצור חומצה גמא-אמינובוטירית (GABA), חומצה אמינית המשמשת כמוליך עצבי.
גם לאינדול וגם ל-GABA יש תכונות אנטי דלקתיות ויכולת להשפיע על תפקוד המעיים והמוח.
בעוד שמערכת העיכול והמיקרוביום של עכברים שונים מזה של בני אדם, מחקרים קודמים הראו "שוב ושוב" כי המגמות הכלליות באופן שבו תזונה ו"התערבויות" אחרות משפיעות על המיקרוביום דומות בין בני אדם לעכברים", אמר קליינר, הוא הוסיף כי כעת הוא עובד על מחקר המשך שבו הם יחקרו אם נצפות השפעות דומות אצל מתנדבים אנושיים הצורכים תוסף חלבון ממקור ספציפי.
איזון צריכת החלבון שלך
דיאטנים טוענים כי ממצאי המחקר החדש מחזקים את חשיבות הגיוון התזונתי.
חלבונים מבוססי צמחים, העשירים בסיבים תזונתיים, הוכחו כמשפרים את בריאות המעיים בבני אדם, אומרת אמילי פייבור Emily Feivor, דיאטנית רשומה בנורת'וול לונג איילנד ג'ואיש פורסט הילס. עם זאת, היא מזהירה כי אצל אלו שכבר חיים עם הפרעה במערכת העיכול, תוספת סיבים ממקור צמחי עלולה לגרום למצוקה נוספת במערכת העיכול.
סימפסון מוסיפה כי באופן כללי, חלבונים ממקור צמחי כגון קטניות, דגנים וזרעים נוטים לתמוך בסביבת מעיים בריאה יותר מכיוון שהם מגיעים עם סיבים ופוליפנולים polyphenols המזינים חיידקים מועילים. "חלבונים מן החי עדיין יכולים להיות חלק מתזונה ידידותית למעי", ציינה. "אבל איזון הוא המפתח".
אנשים עם הפרעות מעי כגון תסמונת המעי הרגיז או מעי דליף עשויים להיות פגיעים יותר לשינויים במיקרוביום שלהם בעקבות סוג החלבון שהם צורכים. סימפסון הסבירה שבמקרים אלה, אכילת יותר מדי חלבונים מן החי, במיוחד ללא מספיק סיבים תזונתיים, יכולה לעודד חיידקים שגורמים לדלקת או נזק לרירית המעי.
"אנשים עם מחלת כליות צריכים גם להיות זהירים, מכיוון שתזונה עשירה בחלבון יכולה לפגוע בתפקוד הכליות", אמרה סימפסון. בעוד שהמחקר מצביע על כך שתזונה עשירה בחלבון ביצה עשויה לקדם חיידקים שעלולים לפגוע ברירית המעי – החוקרים מדגישים שתזונה אמיתית כוללת שילובים של מזונות עם שומנים, סיבים וחומרים מזינים אחרים שיכולים להשפיע על תגובות מיקרוביאליות אלו.
ההשלכה הרחבה יותר של המחקר ברורה: גיוון מקורות החלבון חשוב, והבנת השינויים התפקודיים בחיידקי המעי – לא רק אילו מינים קיימים – היא קריטית לפיתוח אסטרטגיות תזונתיות המקדמות את בריאות המעי.
אמל"ק: המחקר הזה מחזק את העובדה שאנחנו אומניוורים
(אוכלי כל = Omnivores)
נכון לנו לאכול את כל סוגי החלבון, צריך לגוון במקורות החלבון, וaצריך גם ירקות.
בתאבון
מקורות:
Protein Sources Change the Gut Microbiome – Some Drastically
השאר תגובה