כבד נורמלי לעומת כבד שומני
מאמר חשוב, תהיו סבלניים ותקראו עד הסוף.
(לא נעים לי, אבל אמרתי לכם)
יש מחלה, שכשלמדתי רפואה (שנות השבעים של המאה העשרים) לא הייתה קיימת, והיום היא הגורם המוביל למחלות כבד ברחבי העולם,
קוראים לה מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD= Non Alcoholic Fatty Liver Disease).
שיעור השכיחות העולמי המשוער של NAFLD הוא 47 מקרים לכל 1,000 בני אדם, שיעור השכיחות העולמי המשוער של NAFLD בקרב מבוגרים הוא 32%, והוא גבוה יותר בקרב גברים (42%-40%) בהשוואה לנשים (26%). שיעור השכיחות העולמי של NAFLD עלה עם הזמן, מ-26% במחקרים משנת 2005 או קודם לכן ל-38% במחקרים משנת 2016 או אחריה.
שיעור השכיחות של NAFLD משתנה באופן משמעותי בהתאם לאזור בעולם, כתוצאה משיעורי השמנת יתר שונים, וגורמים גנטיים וסוציו-אקונומיים. שיעור השכיחות של NAFLD עולה על 42% באמריקה ובדרום מזרח אסיה. שיעור השכיחות שלה צפוי לעלות משמעותית באזורים רבים בעולם עד שנת 2030 אם המגמות הנוכחיות לא יטופלו.
שכיחות מחלת הכבד השומני בישראל, כמו במדינות המערב, היא גבוהה, ומגיעה לכ-30% מהאוכלוסייה הכללית. אבל בקרב אנשים הסובלים מהשמנת יתר, סוכרת או תנגודת לאינסולין, השכיחות יכולה להגיע ל-50%-90%.
זוהי הפרעה מטבולית שגוברת והולכת, שלעתים קרובות מתפתחת בשקט עד שנגרם נזק חמור.
המחלת נגרמת בעיקר מהצטברות שומן בכבד, שקשורה לעתים קרובות לעודף משקל או השמנת יתר. עם זאת, מספר גורמים נוספים יכולים לתרום להתפתחותה, כולל עמידות לאינסולין, סוכרת מסוג 2, גורמי אורח חיים מסוימים, כמו תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית.
בקיצור- זה ביחס ישיר למה שאתם אוכלים ואיך אתם חיים.
- גורמים עיקריים וגורמי סיכון:
- השמנת יתר ועודף משקל, במיוחד השמנה סביב הבטן, היא גורם סיכון עיקרי.
- עמידות לאינסולין וסוכרת מסוג 2: הפוגעים ביכולת הגוף לווסת את רמת הסוכר בדם, דבר המוביל להצטברות שומן בכבד.
- תסמונת מטבולית: אוסף מצבים הכולל בין השאר לחץ דם גבוה וסוכר גבוה בדם
- תזונה עשירה בסוכרים, כגון פרוקטוז.
- תרופות מסוימות ורעלים כגון מתכות כבדות (קדמיום, עופרת, כספית), וכימיקלים תעשייתיים כגון ויניל כלוריד vinyl chloride, פחמן טטרהכלוריד Carbon tetrachloride, ממיסים כגון טריכלורואתילן Trichloroethylene. תרופות כגון סטרואידים, אנטיביוטיקות מסוימות, תרופות נגד פרכוסים (אפילפסיה) ותרופות מסוימות לסרטן, כל אלה עלולות להגביר את הסיכון, כך גם חשיפה לרעלים מסוימים.
- נטייה גנטית: לחלק מהאנשים עשויה להיות רגישות גנטית לפתח NAFLD.
- גיל: NAFLD שכיח יותר בקרב מבוגרים בגיל העמידה ומעלה, אך הדבר ייתכן גם אצל ילדים עם השמנת יתר. דום נשימה בשינה: דום נשימה בשינה חסימתי, מצב המאופיין בהפסקות נשימה במהלך השינה, זוהה גם הוא כגורם סיכון, על פי מחקר של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH).
- והנה מסתבר, שמחסור בוויטמין D קשור קשר הדוק למחלת כבד שומני לא אלכוהולית
כי מחקרים מראים שוויטמין D שולט בתפקוד הכבד ברמה הגנטית, ומפעיל גנים של שריפת שומן תוך דיכוי של אחסון שומן, מה שהופך אותו לבעל תפקיד מפתח למניעה והיפוך נזקי כבד.
מחקרים הראו שתוספת ויטמין D הפחיתה משמעותית את השומן בכבד, הפחיתה דלקות ושיקמה את מבנה ותפקוד המיטוכונדריה התקינים, במיוחד בקרב נבדקים מבוגרים, חומרים מזינים חיוניים אחרים לבריאות הכבד כוללים ויטמינים E, B12 וחומצה פולית, הפועלים יחד כדי לווסת את חילוף החומרים של השומן, להפחית דלקות ולתמוך בניקוי רעלים.
המדע המודרני מגלה משהו חשוב עוד יותר: ויטמין D לא רק תומך בתפקוד הכבד; הוא גם שולט בו ברמה הגנטית. לתגלית זו השלכות משמעותיות על אופן המניעה, ניהול ואף היפוך של מחלות כבד הקשורות להזדקנות ולעקה מטבולית (Metabolic stress.).
ויטמין D מפעיל שינוי מפתח שעוצר את רמות השומן בכבד
מחקר על עכברים שפורסם ב-Experimental & Molecular Medicine חקר כיצד תוספי ויטמין D3 משפיעים על NAFLD הקשור לגיל. החוקרים התמקדו בתפקידו של חלבון מיטוכונדריאלי המסייע לשמור על תפקוד מערכות האנרגיה של תאי הכבד. המטרה הייתה להבין כיצד הזדקנות משבשת תהליך זה וכיצד ויטמין D משקם אותו.
לבעלי חיים מבוגרים יותר עם רמות נמוכות של ויטמין D היה יותר שומן בכבד – המחקר בחן עכברים בני 22 חודשים, (בערך כמו בני אדם בשנות ה-70 לחייהם), בהשוואה לעכברים בוגרים צעירים יותר. עכברים מבוגרים יותר עם רמות נמוכות יותר של ויטמין D הראו הצטברות שומן גבוהה בהרבה בכבד שלהם, בעוד שאלו שקיבלו מינון גבוה של ויטמין D3 (20,000 יחב"ל/ק"ג) הראו שיפור ניכר. שומן הכבד ירד, משקל הכבד התנרמל והדלקת ירדה משמעותית.
גנים שתפקידם שריפת שומן, שכבו באופן טבעי עם הגיל בבעלי חיים מבוגרים יותר, הופעלו מחדש על ידי ה-ויטמין D , גנים המפרקים שומן שדוכאו באופן משמעותי. (אלה הגנים שבהם הכבד משתמש כדי להמיר שומן לאנרגיה)- תוספי ויטמין D הפעילו אותם בחזרה. הדבר גם הוריד את תיפקודם של הגנים שמניעים אחסון שומן. פעולה כפולה זו עוזרת לכבד להפסיק לאגור שומן ולחזור ל"שריפת" שומן.
רמות חומצות שומן בדם ירדו עם ויטמין D – עכברים מבוגרים שקיבלו תוספת ויטמין D היו בעלי רמות נמוכות בהרבה של חומצות שומן חופשיות (Free Fatty Acids) במחזור הדם, מה שאומר שהכבד לא היה מוצף על ידי שומן נכנס. זה גם הצביע על שיפור באיזון בין ספיגת שומן לפירוק שומן, שלעתים קרובות אובד אצל מבוגרים עם בעיות מטבוליות.
ויטמין D קיבע חלבון מיטוכונדריאלי המסייע בארגון המבנה הפנימי של המיטוכונדריה שאבד כמעט לחלוטין בכבד של עכברים מבוגרים. בלעדיו, המיטוכונדריה מאבדת את יכולתה לייצר אנרגיה ולשרוף שומן. ויטמין D הגביר את הרמות שלו ישירות, דבר שעזר למיטוכונדריה לשקם את המבנה והתפקוד הרגילים שלה. ממצא זה אושר באמצעות הדמיה ובדיקות מולקולריות.
תאים מזדקנים אוגרים שומן, אך ויטמין D הופך את המצב – כדי לבדוק האם אובדן החלבון המיטוכונדריאלי הספציפי לבדו גרם להזדקנות, נתנו חוקרים לתאי כבד בריאים מנה של התרופה דוקסורוביצין Doxorubicin (זה סוג של כמותרפיה) כדי לדמות הזדקנות. החלבון המיטוכונדריאלי קרס, והתאים החלו במהירות לאגור שומן ולהראות סימני הזדקנות תאית. ויטמין D עזר לתקן את הנזק על ידי ניקוי שומן ו"כיבוי" סימני הזדקנות התאים.
ויטמינים מווסתים את תפקוד הכבד ברמה מולקולרית עמוקה
במחקר אחר שפורסם ב-,Liver Research בחנו מדענים כיצד ויטמינים מרכזיים משפיעים על התקדמות NAFLD, הם חקרו כיצד ליקויים בוויטמינים, במיוחד בויטמינים D, E, B9 ו-B12 ממלאים תפקיד בשיבוש חילוף החומרים בכבד. המחקר הדגיש את העובדה כי ללא רמות מספקות של חומרים מזינים אלה, יכולתו של הכבד לנהל את השומן נעצרת, מה שגורם לשרשרת של דלקות, עמידות לאינסולין ועקה חמצונית Oxidative Stress) המאיצה את התקדמות המחלה.
קיימים קשרים בין רמות ויטמינים לחומרת הנזק לכבד – החוקרים מצאו כי אנשים עם רמות נמוכות יותר של ויטמינים D ו-B12 סבלו מנזק כבדי מתקדם יותר, וחסר בוויטמין E נקשר לסיכון גבוה יותר לדלקת וצלקות ברקמת הכבד.
ויטמינים שונים משפיעים על הכבד בדרכים שונות – ויטמין E התגלה כנוגד חמצון רב עוצמה, המסייע להרגיע דלקות, לעצור הצטברות שומן ואף למנוע מוות של תאים.
במקביל, ויטמין D עוזר לווסת את התגובות החיסוניות ואת הרגישות לאינסולין, בעוד חומצה פולית ו-B12 משפיעים על מתילציה (Methylation) – תהליך המסייע לכבד לנטרל ולעבד חומרים מזינים. לכל אחד מהוויטמינים הללו תפקיד ברור בהחמרת או בשיפור המצב של ,NAFLD ותיפקודם נקבע בהתאם למינון שלהם.
מחסור בוויטמין D נקשר באופן הדוק לעמידות לאינסולין ולתפקוד כבד לקוי – החוקרים הסבירו כי מחסור בוויטמין D מופיע ב-55% מהאנשים עם ,NAFLD וכי רמות נמוכות שלו מחמירות את העמידות לאינסולין, אחד הגורמים העיקריים להצטברות שומן בכבד.
נמצא כי ויטמין D משפר את האופן שבו הלבלב מפריש אינסולין ואת האופן שבו תאים בכל הגוף מגיבים אליו. ללא מספיק ויטמין ,D הכבד הופך עמיד יותר לאינסולין, כלומר הוא אוגר יותר שומן במקום לשרוף אותו.
ויטמין D גם מווסת את פעילות מערכת החיסון בכבד – הכבד מעורב עמוקות בתפקוד החיסוני. המחקר הראה כי ויטמין D מסייע בוויסות תאי מערכת החיסון בכבד, במיוחד באמצעות משפחה של קולטנים המופעלים לעתים קרובות על ידי רעלים ושברי חיידקים בדם. כאשר קולטנים אלה מגורים יתר על המידה, כפי שקורה לעתים קרובות במחסור בוויטמין ,D הם מייצרים שטף של מולקולות דלקתיות הפוגעות בתאי הכבד.
מחסור בוויטמינים אלה משבש את תיקון הכבד ומחמיר את הנזק המטבולי – כשאין מספיק מחומרים מזינים אלה, הכבד מתקשה להתחדש, לנקות רעלים ולאזן את חילוף החומרים של השומן. שיבושים אלה מוחמרים על ידי התזונה המודרנית וגורמי לחץ סביבתיים, מה שהופך תזונה בריאה ותמיכה בוויטמינים למועילה וחשובה עבור אלה המתמודדים עם בעיות בריאותיות של הכבד.
אם יש לכם כבד שומני או אתם חוששים ממנו, הנה כמה פתרונות מעשיים:
- תזונה: נסו להימנע (או לצמצם דרסטית) צריכת פחמימות פשוטות, הדוגמאות הבולטות הם סוכר (בכל צורה) קמח, תפוחי אדמה, להמעיט באורז, ללכת על אוכל "מלא", ירקות, חלבון, דגנים מלאים (לא חיטה), קינואה, מעט פירות (לא מיץ, את הפרי עצמו\ אבל תזכרו שזה גם סוכר, אז בזהירות). קחו בחשבון שירידה מהירה/דרסטית במשקל היא גם גורם מזיק לכבד, אז לרדת במתינות.
- תבחרו מזונות עם מדד גליקמי נמוך.
- הימנעות משמנים צמחיים (שמן זרעי ענבים, שמן סובין אורז, שמן סויה, שמן חמניות, שמן תירס, שמן קנולה, שמן שומשום, שמן בוטנים, שמן דקלים), העשירים בחומצה לינולאית Linoleic Acid,
- עדיף לטגן בחמאה או בשמן זית.
- שתו מים ולא "משקאות קלים (ודיאט זה לא פתרון, אסביר בהזדמנות), ואם המים שלכם מגיעים מהקיר, כלומר מהתפלת מי ים, תוסיפו קצת מלח הימאליה.
- וותרו על האלכוהול, שתיתם מספיק.
- תתחילו לעשות פעילות גופנית: הליכה (לא ריצה), שחיה, עליית מדרגות, טאי צ'י, ריקוד.
- דאגו לויטמינים שלכם:
- ויטמין D על ידי חשיפה לשמש או נטילת תוסף 3D
- ויטמין E
- ויטמין B12
- ויטמין K2
- חומצה פולית
- מגנזיום
- אולי גם B9
מקורות:
Younossi ZM, Koenig AB, Abdelatif D, Fazel Y, Henry L, Wymer M. Global epidemiology of nonalcoholic fatty liver disease-metaanalytic assessment of prevalence, incidence, and outcomes. Hepatology. 2016;64:73–84. doi: 10.1002/hep.28431. [DOI] [PubMed] [Google Scholar]
השאר תגובה