The Wanderer Above the Sea of Fog by David Friedrich

הערה:

הטקסט נכתב בלשון זכר, אבל הפניה זהה לבני כל (שני) המינים.

אתה מופנם –Introvert?

אתה מוחצן- Extrovert?

אם אתה לא זה ולא זה יש מצב שאתה אחר, וקוראים לזה Otrovert (אם תחפשו בגוגל קרוב לוודאי שלא תמצאו על זה כלום)

הכל באשמתו של יונג, קרל יונג, שהגדיר את בני האדם למופנמים או מוחצנים, אבל חלק מאיתנו לא מתאימים לא להגדרה הזו ולא להגדרה הזו (מוזמנים לעשות גוגל על הנושא. יש אינסוף, הנה ויקיפדיה)

אבל יש מצב שאם אתה אוטרווורט- זכית…

מדובר באנשים שמרגישים שהם "לא שייכים", משתוקקים ל"עצמאות רגשית", יש להם צורת מחשבה ורעיונות מקוריים, שונים, אחרים, דוגמאות מההיסטוריה של האנושות: הציירת פרידה קאלו, הסופרים פרנק קאפקה, ג'ורג' אורוול, הפיסיקאי אלברט איינשטיין.

שם המושג נגזר משתי מלים : Otro, פירושו אחר, שונה, והמילה Vert שפירושה פונה (to turn to) כלומר- אדם שאישיותו מופנית אל האחר/השונה. (בשונה מאינטרווורט Introvert- שפונה פנימה או אקסטרוורט Extrovert – שפונה החוצה.)

מי שתבע את המושג ועוסק בו רבות, ואף כתב ספר בנושא הוא פסיכיאטר אמריקאי בשם רמי קמינסקי Rami Kaminski (ניסיתי לברר אם יש לו רקע ישראלי אבל לא הצלחתי), שזיהה את מבנה האישיות הזה בעצמו ובמטופלים שלו וקבע את המונח.

הוא מתאר את החוויה בצורה די פשוטה: "כשהייתי ילד, הצטרפתי לצופים, לבשתי את המדים, ישבנו במעגל, דקלמנו את שבועת הצופים, כל הילדים סביבי היו נרגשים ומלאי השראה, ואני לא הרגשתי כלום" (בראיון ב New Scientist.)

מדובר בתחושת אי שייכות, אי התאמה, ובחברות בהן אתה אמור "להתאים" הדבר יכול להיתפס כבעיה הדורשת טיפול, הדבר יכול להתבטא בלחץ סביבתי על ילד כזה, להתאים, להשתייך, כשהאישיות שלו היא בעצם של חיצוני, שונה, לא מתאים.

לדעת קמינסקי כולנו נולדים כאוטרווורטים, הרוב "מסתגלים" או מסגלים עצמם לחברה, והופכים לאינורוורטים או אקסטרוורטים, אבל יש מיעוט שנשאר תמיד אחר, אוטרוורט. אנשים אלה הם בעלי מחשבה מקורית, ולרוב "עצמאיים רגשית" Original and emotionally independent, הוא מרחיב על הנושא בספרו The Gift of Not Belonging: How Outsiders Thrive in a World of Joiners.. ואף פתח מכון המכונה "מכון השונות" The Otherness Institute, בניו יורק.

לדבריו, לאוטרטוורטים קשה עם מה שמוכר כ"מוח כוורת" hive mind, מצב בו לכולם (להרבה) יש ראייה/תובנה/תפיסת מציאות דומה או זהה, והם (האוטרטוורטים) מתקוממים כנגד זה, כבר בשלב מוקדם בחייהם.

לאוטרווורטים כל יום זה יום העצמאות,

זה מועדון חברים לאנשים שלא רוצים להיות חברים בשום מועדון.

אלה אנשים שמאז ומתמיד הרגישו שהם לא ממש שייכים.

יש מצב שהסביבה לא תזהה או תרגיש שהבנאדם אוטרווורט, אבל הוא יידע, גם אם יצליח להסתיר (חלקית לפחות) את הדבר, כי הם יכולים לשתף פעולה, מתוך בחירה, לפחות עם חלק מהתהליכים או המצבים החברתיים (חברה, עבודה, צבא, משפחה) אבל לעתים ההתנהגות שלהם באירוע חברתי תהיה שונה,(יתבודדו בצד במסיבה או ארוחה רבת משתתפים, למשל) אבל הם גם יכולים לבצע "שלום אירי" Irish goodbye, (כשאתה קם והולך פתאום באמצע האירוע בלי להגיד שלום).

לפעמים אוטרווורטים נתפסים כמתנשאים, שוויצרים, או ביישנים, מתבודדים, עם פוביה חברתית, או סתם מוזרים חברתית, לחלקם הרגלים "מוזרים", כמו למשל לבחור בקולנוע או בתיאטרון או באוטובוס לשבת תמיד בשורה האחרונה, כדי לא להיות בתוך הקהל, באירוע המוני (אם יבחרו להשתתף) כגון משחק כדורגל, או הפגנה, יעמדו בשוליים ולא במרכז, למי שעובדים במשרד פתוח- ייבחרו לשבת ליד הקיר, או ליד חלון או קרוב לכניסה/יציאה ולא באמצע, חברתית יעדיפו להיפגש "אחד על אחד" ולא במסיבות, ולא "לערבב" מכרים מתחומים שונים בחייהם (עבודה עם משפחה או חברות אישית למשל), ספורט- כמובן של יחידים ולא קבוצתי, בהרבה מצבים יהיו בעמדת צופה ולא משתתף, בעיסוקם המקצועי הם נוטים לעמדת/תפקיד ה"מומחה" ולא ה"כללי", במצבי עימות/וויכוח לרוב יהיו ידידותיים/וותרנים, גם אם דעתם שונה בעליל, כדי להימנע מעימות. יש להם ממש צורך בפרטיות/התבודדות, בזמן המוקדש לעצמם ועם עצמם, ורתיעה מכל מה שבעיניהם הוא "כללי", "ציבורי", "המוני"

מישהו הגדיר את התחושה כמו "לחיות על אי כשהשאר גרים על היבשת"

(עם כל הצניעות, זה המקום אולי לספר לכם שהכינוי שלי, אצלי במשפחה, מילדות, היה, והנו עד היום, "ראובן דווקא", מעניין למה).