Dwight Eisenhower

 

זה מאמר שלי שפורסם במגפון, עיתון עצמאי ישראלי, שעלה ברשת, ועורר הרבה תגובות, אז החלטתי לשתף אתכם גם, קוראי הבלוג שלי הנאמנים.

 

כולסטרול, מתברר, הוא לא האויב הגדול כפי שגרמו לנו לחשוב, אלא רק סמן לכך שקיימת בעיה, שצריך לחפש את הגורם האמיתי למחלה ולתקן אותו. לחסל אותו זה כמו להרוג את השליח

 

נשיא ארה"ב ה-34, דוויט אייזנהאור, קיבל את התקף הלב הראשון שלו בשנת 1955, בגיל 64. לא היה לו רקע משפחתי של מחלות לב, הוא לא עישן, משקל גופו היה אידיאלי לגובהו, לחץ הדם והכולסטרול שלו היו תקינים והוא נהג להתעמל באופן קבוע.

מובן שהיה לו רופא צמוד ואישי שעקב אחריו באדיקות, והוא עבר בדיקות קבועות וסדירות, ביניהן זו של רמת הכולסטרול, שהייתה בזמן התקף הלב רק 165. תחת פיקוחו של הרופא פתח מיד אייזנהאור בדיאטה קפדנית ודלת כולסטרול. הוא אכל מעט מאוד שומנים, ולבישול מזונו השתמשו בשמן סויה, או מרגרינה, שרק כמה עשרות שנים מאוחר יותר התגלו כמזיקים לבריאות.

עם סיום כהונתו השנייה כנשיא, ב- 1961, עלתה רמת  הכולסטרול שלו בדם ל-259. התזונה שלו אמנם הייתה דלת שומנים ועשירה בפחמימות מורכבות, אבל עד מותו ב-1969 הוא עבר עוד חמישה התקפי לב.

כולסטרול חיוני לקיומנו

את "תיאוריית הליפידים", על פיה כולסטרול גבוה הוא הבעיה וכדי להוריד את רמתו בדם יש להימנע מאכילת שומנים, הגה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, תזונאי אמריקאי בשם אנסל קיז (Ancel Keys). אלא שלמחצית מן הלוקים בהתקפי לב יש בכלל רמות כולסטרול תקינות, והרבה בעלי כולסטרול גבוה לא סובלים כלל ממחלות לב. ועל כן כל הסטטינים שבעולם (תרופות להורדת כולסטרול) לא יבטיחו, גם אם הכולסטרול שלכם ירד, שלא יהיה לכם התקף לב. לעומת זאת הם עלולים לגרום לנזק לכבד ולתופעות לוואי שונות.

מה שהכי משמעותי כנראה הוא התזונה שלכם. מזונות שמעלים את רמות האינסולין הם אלה ששמים אתכם בקבוצת סיכון למחלות שונות, ביניהן מחלות לב וכלי דם. כי רמות אינסולין גבוהות גורמות לחסימת כלי הדם, ללא קשר לרמות הכולסטרול.

יתרה מכך, אנחנו זקוקים לכולסטרול ולא נוכל להתקיים בלעדיו. הוא נמצא בכל תא בגופנו, הוא בונה את קירות התאים, אנחנו מייצרים ממנו הורמונים, הוא חיוני למטבוליזם של ויטמין D, וממנו אנחנו מייצרים את מיצי המרה החיוניים לעיכול. כולסטרול חיוני ביותר גם לתפקוד תקין של מערכת העצבים.

כולנו מורגלים בחלוקת הכולסטרול לשני סוגים: הטוב HDL, והרע LDL, אבל האמת היא שאין דבר כזה טוב או רע, וההתייחסות לרמת הכולסטרול הכללי, או לאחד מסוגיו, חסרת משמעות בבואנו לנסות ולנבא מי נמצא בקבוצת סיכון למחלות לב.

תרופות להורדת כולסטרול טובות בעיקר לחברות התרופות

בשנים האחרונות מובילה ארה"ב קו לוחמני ונוקשה מאוד בנושא, ורמות הכולסטרול ה"אידיאליות" בהצהרות המגיעות משם יורדות כל הזמן, לא רק ביחס למבוגרים אלא גם בילדים. התוצאה של גישה זו היא רווחים עצומים לתעשיית התרופות ונזק בריאותי לציבור, לא רק מתופעות הלוואי השונות של הסטטינים, אלא גם מרמות נמוכות מדי של כולסטרול.

כולסטרול הוא ליפופרוטאין LIPOPROTEIN, כלומר, תרכובת של חלבון ושומן. הכולסטרול מתחבר עם שומנים וחלבונים אחרים בזרם הדם וכך הוא מובל אל הרקמות, שם הוא ממלא תפקיד חיוני בבניית מעטפת התאים, ביצירת כל ההורמונים הסטרואידיים, כגון הורמוני המין אסטרוגן וטסטוסטרון, קורטיזון ועוד, וחיוני ביצירת ויטמין D בעור מחשיפה לשמש.

גופנו לא רק מייצר כולסטרול, אלא אף עובד קשה מאוד כדי לשמר אותו, כי הוא חיוני לקיומנו.

לא הכולסטרול גורם למחלות לב וכלי דם, הוא חלק מניסיון הגוף לרפא דלקת קיימת

הגוף שלנו עובר כל הזמן תהליכים דלקתיים. בעקבות טראומה, או חדירת גורמי מחלה, מגיב גופנו ביצירת מצב של מגננה, שאנחנו קוראים לו דלקת: כלי דם מתכווצים, למנוע אובדן דם. הדם הופך סמיך יותר, כדי שיוכלו להיווצר קרישי דם שתפקידם לסתום חורים ופרצות בכלי הדם וברקמות אחרות. מערכת החיסון שולחת תאים שונים וכימיקלים להילחם בזיהום. תאים משתכפלים ומתרבים כדי לתקן את הנזק, ובמקום נוצר קריש ובהמשך רקמה צלקתית. אותו תהליך מתרחש גם על פני אזורים חיצוניים, כגון העור, וגם באזורים פנימיים, כגון עורקים וכלי דם, שם זה נקרא "פלאקים".

כשהפלאקים עבים, הם יכולים לסתום עורק ולגרום להתקף לב או לאירוע מוחי. כאן מתגלה תפקידו החשוב של הכולסטרול: הוא מובל על ידי זרם הדם למקום המודלק, כדי לשקם ולבנות את הרקמה הפגועה. כלומר – לא הכולסטרול הוא הגורם למחלות כלי דם ולב, אלא הוא חלק מניסיון הגוף לתקן ולרפא דלקת קיימת!

זו הסיבה שכיום יש יותר ויותר חוקרים ורופאים המדברים על "בעיית הכולסטרול" כעל "מחלה מומצאת". רמת כולסטרול גבוהה מעידה על מצב דלקתי בגוף, והכולסטרול שם כדי לרפא. הוא הסמן, לא הגורם.

על פי תפיסה מודרנית זו – הורדת כולסטרול היא שטות גמורה, מה שצריך זה לחפש את הגורם האמיתי למחלה ולתקן אותו. כך הרפואה המודרנית בעצם "משתינה מחוץ לאסלה".

כדי לדעת אם אתם בקבוצת סיכון ללקות במחלת לב עליכם לבדוק את רמת החלבון הקרוי CRP, שרמה גבוהה שלו מעידה על מצב דלקתי בגוף ועל הסכנה לחלות.

כולסטרול נמוך, זה מסוכן

לא רק שהורדת הכולסטרול לא עוזרת, היא אפילו מזיקה. עלינו לזכור שכולסטרול חיוני לתהליכים פיזיולוגיים נורמלים כמעט בכל רקמה בגופנו. מחקרים שונים מראים שבעלי כולסטרול נמוך נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון ויש להם יותר נטיות אובדניות. לבעלי כולסטרול נמוך יש תפקודים קוגניטיביים נמוכים יותר, תפקוד אינטלקטואלי נמוך יותר והם מגיבים מנטלית לאט יותר. נרקומנים עם כולסטרול נמוך חוזרים יותר לסמים לאחר שנגמלו. בעלי כולסטרול נמוך כנראה גם מגיבים יותר באלימות. כל זה קשור כנראה לרמות סרוטונין נמוכות, כי סרוטונין, כמו הורמונים אחרים, נוצר גם הוא  מכולסטרול.

מחקר מדאיג במיוחד, שנערך באוניברסיטת מסצ'וסטס בבוסטון על 41,000 חולים, הראה ששימוש בסטטינים המורידים כולסטרול, מעלה את הסיכון ללקות בסרטן. מחקר נוסף, על 60,709 איש, הראה קשר בין רמות נמוכות של כולסטרול ומחלת פרקינסון.

עד 2004 נחשבה רמה של 130 מ"ג LDL לרמה תקינה. עם הזמן עדכנו את ההמלצות לרמה של 100 מ"ג, ואפילו ל-70 מ"ג בקבוצת "חולים בסיכון גבוה".

אלו רמות שכמעט ולא ניתנות להשגה ללא נטילת תרופות, הלוא הם הסטטינים, שהם היום אחת התרופות הכי נמכרות במערב.

סטטינים מדכאים אנזים בכבד שתפקידו מייצר כולסטרול (ליתר דיוק מדובר ב HMG-CoA  reductase שמייצר  mevalonate, ממנו נוצר הכולסטרול), אבל יחד עם פעולה זו הם גם משפיעים על תהליכים פיזיולוגיים רבים נוספים: הם מרוקנים את הגוף מאנטיאוקסידנט (נוגד חמצון) חשוב, הלוא הוא קו אנזים 10Q, שמחסור שלו גורם לעייפות, לחולשת שרירים ולכאבי שרירים, ויכול להגיע עד אי ספיקת לב. החלבון המשתחרר מפירוק שריר גם עלול לגרום לאי ספיקה כלייתית.

הסטטינים פוגעים במערכת העצבים וגורמים לדלקת עצבים המתבטאת בנמלול, כאבים וקשיי הליכה. הם מעלים את הסכנה לירידה בתפקוד מערכת החיסון ועל כן לתחלואה גבוהה יותר. מעלים את הסיכון להתפתחות סרטן, לפגיעה בתפקודי כבד, לפגיעה בזיכרון, ולאחרונה גם נמצא קשר בין סטטינים ו-ALS (מחלת ניוון שרירים חשוכת מרפא).

שומן רווי, דווקא בריא לנו

עד לאחרונה הייתה מקובלת בעולם הרפואה גישתו של אנסל קיז, על פיה יש להימנע מאכילת אוכל שמן, כמו ביצים, חמאה, וסוגי שומן רווי למיניהם. כעת מתברר שמסקנותיו התבססו על מידע לקוי. הוא בחר נתונים רפואיים בצורה לא תקינה (השתמש באופן סלקטיבי בנתונים רק משש מדינות מתוך 22 בהן נערך הסקר), ועל סמך פרסומיו אימצה הרפואה המודרנית את הרעיון המוטעה, על פיו שומן רווי אינו בריא.

היום, יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך ששומן רווי בריא לנו, ולא רק שהכולסטרול בדם לא יעלה כתוצאה מכך, אלא אף ירד עד לערכים נורמליים. ומי שאוכל חמאה יש לו סיכוי נמוך יותר לפתח מחלת לב מזה שאוכל מרגרינה.

פחמימות יותר מסוכנות לבריאות משומנים

המזונות המזיקים הם פחמימות ועמילנים: סוכרים (אם כסוכר שולחני לבן ואם כסוכר הפירות פרוקטוז, אותו מוסיפים למזון מתועש ולמשקאות קלים) ומוצרי חיטה, כולל מלאה.

מסוכנים גם שומני טראנס (שומנים צמחיים שעברו עיבוד), עודף משקל, חוסר תנועה מספקת, עישון, וכמובן מתח ולחץ.

מי שרוצה להוציא עצמו מקבוצת סיכון למחלות לב וכלי דם צריך להימנע מהמזונות האמורים, לעסוק באופן קבוע בפעילות גופנית, להפסיק לעשן, ולנסות ולהירגע. (יוגה, מדיטציה).

מי שאין לו אומץ להפסיק (או לא רוצה להתחיל) לקחת סטטינים – מומלץ לו שייקח קו אנזים 10Q בכמויות גדולות, על מנת למזער את הנזק.

 

אוכל כולסטרול