וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, וּלְבֹנָה זַכָּה:

בַּד בְּבַד, יִהְיֶה. לה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח, טָהוֹר קֹדֶשׁ

ספר שמות ,פרק ל, פסוק ל"ד

 אפתח בווידוי: נכון שכבר שנים רבות שאני עוסק ברפואה סינית מסורתית (יש שיקראו לה אלטרנטיבית, יש שיקראו לה משלימה) ובמקום תרופות קונבנציונליות אני מתווה למטופליי בעיקר תוספים טבעיים, צמחי מרפא, וטיפולים "אחרים" כגון דיקור, ונכון שביליתי לא מעט במזרח, ונחשפתי ללא מעט שיטות טיפול אחרות מן המקובל במערב, אבל אני מודה, מעולם לא ייחסתי חשיבות גדולה לנושא הבשמים, הקטורות ודומיהם. למרות שאני משתמש רבות בקטורת, אבל בעיניי זה היה תמיד בשביל הריח והאווירה.

עד שנתקלתי בחומר המדעי שאביא היום לפניכם, והעוסק בלבונה.

בוסווליה Boswellia  הוא העץ שממנו מפיקים את שרף הלבונה, הקרויה באנגלית Frankincense, והמוכרת לנו מכתבי הקודש.

העץ הקטן הזה נמצא במקומות יבשים וחמים כמו עומאן, אתיופיה וסומליה. הוא מפריש שרף בעת חיתוך הקליפה שלו, לאורך ההיסטוריה אנשים גירדו, הרתיחו ומרחו את החומר הזה על כל דבר, לטיפול במגוון תחלואים ובעיות, החל מחבורות ומכות ועד מצבי רוח רעים, המצרים הקדמונים קראו לו "דמעות הורוס" (Horus, אל חשוב שבין השאר היה קשור גם לריפוי מחלות'תמונה שלו בסוף המאמר) והשתמשו בו בחניטת המתים וכקטורת שהודלקה במהלך טקסים דתיים. היוונים שרפו אותו במקדשים. הרומאים סחרו בו כאילו היה זהב ריחני., ולפי הנצרות הביאו במנחה שלושה חכמים מהמזרח כשבאו לבקר איזה ילד שנולד בבית לחם.

אז עכשיו מסתבר גם למדע, שלא סתם העריכו את שוויו כמו זהב, כי מחקרים מראים שהשימוש בלבונה רלוונטי לטיפול בבעיות מפרקים מודלקים, למצבי חרדה, להפרעות במערכת העיכול, לאסתמה, ונמצא אפילו שלבונה עדיפה על כימותרפיה בקטילת תאי סרטן שחלות בשלב מאוחר.

כי חוקרים מאוניברסיטת לסטר הדגימו לראשונה את הפוטנציאל של טיפול בסרטן השחלות.

בזכות התרכובת AKBA (אצטיל-11-קטו-בטא-חומצה בוסוולית Acetyl–keto-beta-boswellic acid ) שמקורה בשרף, המחקר הראה בהצלחה את יעילותה של AKBA בהתמקדות בתאי סרטן השחלות.

החוקרת הראשית קמלה אל-סלמני Kamla Al-Salmani, דוקטורנטית מהמחלקה ללימודי סרטן ורפואה מולקולרית באוניברסיטה University’s Department of Cancer Studies and Molecular Medicine, הסבירה: "לאחר שנה של חקירת תרכובת AKBA עם שורות תאי סרטן שחלות במבחנה, הצלחנו להראות שהיא יעילה בהריגת תאי הסרטן. לבונה נלקחת על ידי אנשים רבים ללא תופעות לוואי ידועות. לממצא זה פוטנציאל עצום להיבחן בניסוי קליני בעתיד ולפתחו לטיפול נוסף לסרטן השחלות."

לבונה משמשת כתרופה עממית במשך מאות שנים בשל תכונותיה האנטי-דלקתיות, מה שהופך אותה לטיפול בר-קיימא לאסתמה, בעיות עור ודלקת במערכת העיכול, בין היתר. מחקרים קודמים קישרו בהצלחה גם את AKBA כטיפול פוטנציאלי לסוגי סרטן רבים אחרים, כולל סרטן המעי הגס, השד וסרטן הערמונית – עם זאת, זהו המחקר הראשון המדגים את הפוטנציאל שלה במאבק בסרטן השחלות.

החוקרים הראו כי תרכובת לבונה זו יעילה בהריגת תאי סרטן השחלות בריכוזים מציאותיים.

"מה שהפתיע ביותר הוא שהתאים שבדקנו, שהיו עמידים לכימותרפיה, הראו יותר רגישות לתרכובת זו, דבר המצביע על כך שלבונה אכן עשויה לסייע בהתגברות על מצבי עמידות לתרופות ולהוביל לשיעור הישרדות משופר עבור חולות עם סרטן שחלות בשלב מאוחר", אמר ד"ר מארק אוונס Dr. Mark Evans, המנחה לדוקטורט של אל-סלמני ומרצה במחלקה ללימודי סרטן ורפואה מולקולרית באוניברסיטה.

אם זה לא היה משמש קטורת, חניטת גופות ותחושות רוחניות מעורפלות. הלבונה הייתה כבר מזמן תרופה.

המולטי-טאסקינג המקורי

היא טיפלה בדימומים, חבורות, זיהומים, טירוף (כן, שגעון), ואם ערבבו אותה עם מיץ כרישה, גם במצבי "דימום פנימי",.

אבן סינא, הרופא הפרסי הידוע בן המאה ה-11, נשבע שלבונה עוזרת בדלקות בדרכי השתן, אובדן זכרון ובשיגעון,

במסורת האיורוודית של הודו, הלבונה שימשה לטיפול בדלקת פרקים, אסטתה, כיבים (אולקוס), וכנראה גם בדרמות משפחתיות כלליות.

הרפואה הסינית מרחה אותה על פצעים והשתמשה בה בשמה הסיני 乳香 Rǔ Xiāng בשיקויים שונים לטיפול במצבים דלקתיים, כולל אסתמה, דלקת פרקים, בצקת מוחית, מצבי כאב כרוניים, מחלת מעי דלקתית, סרטן ועוד.

באתיופיה, היא שימשה כתרופת הרגעה. בקניה, לעצירת דימומים פנימיים.

המדע המודרני מאחר כרגיל

לאחר מאות שנים של ביטול כל דבר שמכיל צמח כ"אלטרנטיבי" או " היפי", אנשי המעבדה סוף סוף מנסים להדביק את הפער. ומה שהם גילו הוא שלבונה היא בעצם צמח בוטני בעל הישגים מדהימים.

המרכיב המפורסם ביותר שלה הוא כאמור חומצה בוסוולית Boswellic Acid, שמתנהגת כמו נינג'ה אנטי-דלקתית זעירה.

היא חוסמת מולקולה בשם 5-ליפוקסיגנאז (5-lipoxygenase), הגורמת לדלקת במצבים כמו אסטמה, דלקת פרקים, מחלת קרוהן, ונותנת מצב כללי של "פריכות רגשית" (זה לא הגדרה רפואית, אבל אני בטוח שלפחות חלקכם/ן יבינו למה הכוונה).

אבל יש לא רק חומצה בוסוולית, יש גם אינסנסול אצטט Incensole Acetate, שיש לו השפעות מרגיעות, נוגדות חרדה ונוגדות דיכאון. לפחות לפי מחקרים בעכברים: במחקר אחד על עכברים, אינסנסול אצטט הפחית דלקות, ושיפר נזק מפגיעות מוחיות, .

עובדה מעניינת: השרף ה"מלא" יעיל לעתים קרובות טוב יותר מן החומצה הבוסוולית המטוהרת.

כימיה ומרכיבים פעילים

שרף לבונה מכיל 65%-85% מקטע שרפי (resin) מסיס בכוהל, 5%-9% מקטע נדיף שמכיל מונוטרפנים Monoterpenes וססקויטרפנים  Sesquiterpenes (שמסיס בממיסים אורגניים) ועוד מקטע פוליסכרידי Polysaccharide שנמס במים

מחקרים רבים נעשו בקשר להרכב הכימי של מיני לבונה שונים. מסתבר שהרכב השרף הריחני והרכב השמן האתרי משתנים בהתאם לאקלים, לאזור הגיאוגרפי שבו גדל הצמח ולתנאי ההפקה. כמובן שיש השפעה גם למין הצמח עצמו . השמן האתרי מופק מהשרף ומכיל, כאמור, מונוטרפנים וססקיטרפנים. המרכיב החשוב ביותר מבחינת הפעילות הביולוגית הן חומצות בוסווליות (Boswellic  Acids)  הנמצאות במקטע השרפי .

בודדו מספר רב של חומצות שונות ממיני לבונה הודית, סומלית, וערבית. סוג החומצות וכמותן היחסית תלויות במין הצמח, וניתן לאפיין את הצמח לפי הרכב החומצות. בחפירות ארכיאולוגיות במפרץ הפרסי, זוהו חומצות בוסווליות בשרף של לבונה המתוארך למאה הרביעית לספירה!

פעילות ביולוגית של שרף לבונה

מחקרים לא מעטים נערכו על הפעילויות הפרמקולוגיות של תמצית המופקת מן השרף, של השמן האתרי המופק ממנו ושל תרכובות מבודדות. השמן הראה פעילות נוגדת חיידקים, נוגדת פטריות ומעוררת חיסון.

אצל הנזירים הפרנציסקנים בירושלים הייתה מקובלת תרופה מסורתית מהמאה ה-17, בשם הבלזם הירושלמי. התרופה נחקרה    (Moussaieff, 2005).  ומסתבר שהיא מכילה ארבעה מרכיבים: מור myrrh (Commiphora spp.),, לבונה olibanum (Boswellia spp.),, אלוי aloe (Aloe sp.)  ואלה mastic (Pistacia lentiscus L.). מחקרים פרמקולוגיים (שנערכו על מיצוי אתנולי של השרפים) הראו פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון ובעלת יכולת חיטוי חזקה, כך שפרסומה עתיק היומין של התרופה היה מוצדק.

תשומת לב מחקרית מיוחדת הוענקה לפעילות השמן האתרי של לבונה הודית (Boswellia serrata), בעקבות שימושיה ברפואה ההודית לטיפול במחלות דלקתיות. ובאמת נמצא כי החומצות הבוסווליות שבמיצוי הן בעלות פעילות נוגדת דלקת ויעילות לטיפול בדלקות מפרקים., הפעילות מיוחסת ליכולתן של החומצות לעכב את האנזים 5 ליפוגנאז 5-lipoxygenase , אנזים מפתח בשרשרת הביוסינתזה של לויקוטריאנים leukotriene , וע”י כך לעכב תהליכים דלקתיים. הוכחה פעילות נוגדת דלקת בניסויים בחיות ניסויים קליניים הראו יעילות הטיפול בכמה מחלות אוטואימוניות, כגון דלקת מפרקים, דלקת מעי כיבית (מחלת קרוהן)  ואסתמה ברונכיאלית. החוקרים ציינו את הפוטנציאל הרפואי הרב של השרף, בייחוד לאור היותו בטוח לשימוש (השפעות לוואי אפסיות).

מחקרים וממצאים שונים על היעילות הרפואית של הלבונה:

  • דלקות ותאים סרטניים (במיוחד תאים של סרטן המוח, הדם והמעי הגס).

בניסוי משנת 2002 התברר ששני סוגים של חומצה בוסוולית מעודדים "התאבדות" של תאי סרטניים במעי הגס ועוצרים את התרבותם.

  • קוצר נשימה (אסתמה):

במחקר משנת ,1998 23 גברים ו -17 נשים בני 18 עד 75, שסבלו מקוצר נשימה בעוצמה בינונית, טופלו במשך 6 שבועות ב-300 מ"ג של שרף לבונה, 3 פעמים ביום. בקבוצת הביקורת היו 40 גברים ו 24 נשים בני 14 עד 58, שטופלו במשך הניסוי באותה כמות של לקטוז באותה תדירות. אצל 70% מחברי קבוצת הניסוי נרשמה ירידה ניכרת ברמות האינסולין, ה-HDL ובשאר סימני המחלה, לעומת זאת רק אצל 27%  חברי קבוצת הביקורת חל שיפור.

  • דלקת מפרקים ניוונית:

במחקר משנת 2018, התברר שסוגים שונים של חומצה בוסוולית מסוגלים לרסן תופעות דלקתיות כגון דלקת פרקים ודלקת מפרקים ניוונית.

במחקר אחר מאותה שנה, 179 מטופלים בני 40 עד 70 , שסבלו מדלקת מפרקים ניוונית, טופלו בתערובת של תמצית כרכומין (350 מ"ג) וחומצה בוזוולית (150מ"ג) שהופקה מלבונה הודית, במשך 12 שבועות, שלוש פעמים ביום. אצל חברי קבוצת הניסוי נרשם שיפור ניכר בתפקוד וירידה במדד כאבי הפרקים.

בניסוי משנת 2019, 24 מתוך 48 חולים בדלקת מפרקים ניוונית בברכיים, בני 35 עד 75, טופלו ב 170 מ"ג חומצה בוזוולית במשך 120 יום. שאר החולים טופלו בתרופת דמה במשך אותה תקופה. בסוף תקופת הניסוי נרשמה אצל חברי קבוצת הניסוי ירידה ניכרת בעוצמת הכאב ובנוקשות המפרקים, ועליה בכושר ההליכה ובאיכות החיים.

  • תסמונת המעי הרגיז, חרדה ודיכאון: 

בניסוי משנת 2017 על 62 חולים בתסמונת המעי הרגיז, חולקו הנבדקים ל 2 קבוצות, קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. חברי קבוצת הניסוי טופלו בתערובת של לבונה, זנגביל, ואכילאה. אצל חברי קבוצות הניסוי נרשמה ירידה ניכרת בעוצמת כאבי הבטן, בתדירותם, במידת הנפיחות, וכן ברמת החרדה והדיכאון בעקבות המחלה.

  •  חיידקי פה (באמצעות לעיסת שרף הלבונה):

בניסוי משנת 2014, חמש נשים בנות 25 עד 35 טופלו בלעיסת גרם אחד של שרף לבונה במשך 5 שעות. הנבדקות עברו ספירת חיידקים מדי שעה. מספר החיידקים ברוק של הנבדקות ירדה מ 13000 בערך ברגע תחילת הניסוי ל 730 בערך בסוף הניסוי.

  • שיפור הזיכרון המוטורי:

בניסוי משנת 2019, 12 מתוך 20 גברים בני כ-60 שנה קיבלו 400 מ"ג לבונה בגלולות פעמיים ביום במשך 4 שבועות. 4 חברי קבוצת הביקורת לא קיבלו כל טיפול תרופתי. אצל חברי קבוצת הניסוי נרשם שיפור ניכר ברכישת זיכרון מוטורי (היכולת לבצע פעולות כגון כתיבה, ציור, השלכה, חיתוך במספריים ובסכין, טאטוא, שימוש בגפרורים, ופתיחת צנצנת, באחת מהידיים ובשתיהן) ובשמירה עליו, וההשפעה גדלה והלכה עם הזמן.

  • סוכרת:

בניסוי משנת 2014, 71 חולים בסוכרת סוג 2 טופלו במשך 12 שבועות בגלולות של שרף לבונה (400 מ"ג) שלוש פעמים ביום ובתרופת דמה, באותה כמות ובאותה תדירות. בתום הניסוי נרשמה אצל חברי קבוצת הניסוי ירידה ניכרת ברמות האינסולין, ה HDL, ושאר סימני הסוכרת בדם. כמו כן התגלתה אצלם ירידה בחימצון, ללא שום תופעות לוואי מזיקות.

  • דלקת חניכיים:

בניסוי בן חצי שנה בשנת 2011, 74 נערות בנות 15 עד 18 שסבלו מרובד (פלאק) בשיניים (Plaque) שהתפתח לדלקת חניכיים  (Gingivitis),  חולקו ל-3 קבוצות: 25 טופלו ב-100 מ"ג תזקיק לבונה; 24 טופלו ב-200 מ"ג אבקת לבונה, ו- 25 לא קיבלו כל טיפול תרופתי. הירידה הניכרת ביותר במדדי הדלקת נרשמה בשתי הקבוצות הראשונות.

למי שרוצה להעמיק עוד: סיכום מאמר של אריק מוסיוף ורפי משולם

Moussaieff A. Mechoulam R. Boswellia resin from religious ceremonies tp medical uses: a review of in-vitro, in-vivo and clinical trials. J. Pharm Pharmacol. Oct. 2009, 61 (10): 1281-1293.

במשך אלפי שנים משמש שרף הלבונה כקטורת בטקסים דתיים. הוא היה מרכיב חשוב בקטורת שהקטירו בבית המקדש, ובשמן המשחה ששימש למשיחת מלכים וכוהנים גדולים.

לשרף הלבונה יש שימוש רפואי פנימי וחיצוני. הוא נוגד דלקת , ומרפא פצעים (1). בודדו למעלה מ-200 מרכיבים מהשרף של הלבונה. ייחסו את הפעילות נוגדת הדלקת של שרף הלבונה ל- boswellic acidולנגזרות שלהן, Acetyl-beta-boswellic acid, 11-keto-beta-boswellic acid,acetyl-11-keto-boswellic acid. כמה מחקרים הראו שהפעילות האנטי דלקתית של השרף כולו עולה על זו של החומצות המבודדות. החוקרים בודדו מרכיבים רבים מהשרף, ומצאו שהמרכיבים  Acetate, Incensole  והנגזרות שלו הם כנראה המרכיבים העיקריים הפועלים כנוגדי דלקת בשרף של מין נוסף של לבונה  Boswellia carterii.  הוא מעכב in   vitro  (במבחנה) של  ציטוקינים (Cytokines), כגון, אינטרלויקינים 1-בטא  Interleukin ו-IL-6, ו וכן Tumor Necrotic Factor alpha – ופרוסטגלנדיניםE2.

מיצוי אלכוהולי של Boswellia serrata מעכב cyclooxygenase-1 ופחות יעיל בעיכוב של cyclooxygenase-2, ואילו Incensole Acetate מעכב, COX-2 מיצויים של מיני לבונה והחומצות המבודדות מעכבים Cytochrome P450

הנגזרות של החומצות משרות אפופטוזיס Apoptosis (התאבדות של התא)  בתרביות רקמה של תאי סרטן. מחקרים שנעשו על חיות מעבדה הראו פעילות נוגדת דלקת של שרף הלבונה במקרים של דלקות חריפות וכרוניות. כמו כן הראו פעילות נוגדת דלקת מפרקים בארנבות. החוקרים של עבודה זו הראו פעילות מרגיעה, אנטי דכאונית ומשככת כאב של  incensole acetate. מחקרים קליניים קטנים הראו ששרף הלבונה הוא בעל השפעה חיובית במצבי דלקת, כגון, אסתמה ודלקת כרונית של המעי הגס. שרף הלבונה אינו גורם לתופעות לוואי בשימוש חיצוני. בשימוש פנימי הוא נספג טוב יותר אם לוקחים אותו עם ארוחה שומנית. החוקרים מראים שלשרף הלבונה פעילות המאזנת את מערכת החיסון. המחקרים הקליניים נעשו על מדגמים קטנים,

פעילות אנטי דלקתית של מיני Boswellia

נבדקה השפעה של לבונה על חולים עם סרטן במוח. במקרים של סרטן במוח נוצרים נוזלים סביב הגידול, בגלל פעילות של לויקוטריאנים  (leukotriene) ומתווכי דלקת נוספים. הנוזלים גורמים להרס של תאי עצב בריאים. נערכו כמה מחקרים ראשוניים שבדקו השפעה של Boswellia serrata על דלקת המלווה גידול סרטני במוח. במחקר הראשון שנערך נבדקו 12 חולים בסרטן ממאיר במוח. הם קבלו 3600 מ"ג ליום של מיצוי של לבונה, מכויל ל-60% חומצות בוסווליות, במשך שבעה ימים לפני ניתוח. אצל 10 מהמשתתפים הייתה ירידה בנוזל שמסביב לגידול. כמו כן פחתו הסימנים להרס במוח. אצל מטופל אחד הייתה החמרה. אצל משתתף אחר היו תופעות לוואי בצורת הקאות. במחקר נוסף נבדקו 19 ילדים ומבוגרים עם סרטן בגולגולת. הם קבלו מיצוי של לבונה, מינון מקסימלי 126 מ"ג ל-ק"ג ליום. המחקר נמשך 26 חודשים. פעילות אנטי בצקתית נראתה ב- MRI אצל משתתף אחד. חמישה מתוך 19 הנבדקים טענו לשיפור בהרגשה הכללית שלהם. שיפור בא וחולף היה אצל שבעה משתתפים. במחקר אחר קבלו 12 מטופלים עם סרטן במוח ובצקת מתקדמת 3600 מ"ג של מיצוי לבונה ליום במשך ארבעה שבועות. נראתה ירידה בבצקת אצל 5 מטופלים. השיפור נשמר במשך מספר חודשים. 44 מטופלים עם גידול סרטני במוח קבלו טיפול בהקרנות וב-4200 מ"ג ליום של מיצוי לבונה או פלצבו במחקר עם סמיות כפולה. בבדיקה שנערכה מיד לאחר סיום ההקרנות מצאו ירידה בבצקת של יותר מ-75% אצל 60% מהמטופלים שקבלו לבונה, בהשוואה ל-26% אצל אלה שקבלו פלצבו. באופן בלתי צפוי ראו תגובה יותר טובה להקרנות בקבוצה שקבלה לבונה. בנוסף הייתה אצלם ירידה ביחס בין הגידול והבצקת, וזה יכול להצביע על פעילות אנטי סרטנית מסוימת של הלבונה. אבל לא היה הבדל בהישרדות בין שתי הקבוצות. אי נוחות במערכת העיכול התקבלה אצל רוב המשתתפים שקבלו כולם הקרנות, אבל בקבוצה שקבלה מיצוי של לבונה היו יותר מקרים של הקאות.

הפעילות נוגדת הדלקת של הלבונה הוכחה במחקרים רבים. הוכח ששרף הלבונה מעכב את האנזים 5-lipoxygenase ומפחית ייצור של לויקוטריאנים שמגבירים ומנציחים את הדלקת. מאז התגלו תכונות אנטי דלקתיות נוספות של השרף. במחקרים in vitro (במעבדה) הראו עיכוב של ציטוקינים Cytokines הגורמים לדלקת.

כמה מהחומצות הבוסווליות עכבו Tumor Necrosis Factor alpha (TNF-alpha). במין נוסף של לבונה  שהוזכר כבר,Carterii  Boswellia  עיכב in vitro  ציטוקינים נוספים. חומצות בוסבליות עכבו  in vitro  את האנזים הפרו-דלקתי Human Leukocyte Elastase. , העיכוב הכפול של ליפוקסיגנאז וHuman Leukocyte Elastase  הוא כנראה ייחודי לחומצות הבוסבליות, שמעכבות גם פעילות במערכת המשלים. מערכת זו כוללת אנזימים המגבירים או משלימים תהליכים דלקתיים. היא קשורה במיוחד לדלקת במקרים של ארטריטיס שגרוני.Cathepsin G (catG) הוא  Serine Protease נוסף המצוי בתאים ניוטרופילים. הוא משתתף בפירוק של הפתוגנים שנבלעו על ידי התאים הלבנים, ובתגובות נוספות של מערכת החיסון. מעכבים של האנזים  catG  יכולים לסייע בטיפול במצבי דלקת הקשורים לאסתמה, קוצר נשימה, פסוריאזיס וארטריטיס שגרוני. הראו אצל החומצות הבוסבליות אפיניות (נטייה להתקשר) לקשירה של  catG  במבחנה. הן עכבו את הפעילות הפרוטאוליטית שלו באופן תחרותי והפיך. נתנו מיצוי של לבונה ל- 12 מתנדבים בריאים ול-5 חולים במחלת קרוהן. הם קבלו 800 מ"ג מיצוי לבונה שלוש פעמים ביום, בסה"כ 2400 מ"ג ליום. נצפתה ירידה משמעותית בפעילות של catG בדם של המשתתפים. שרף הלבונה אינו רעיל, ויש לו תופעות לוואי מעטות. הוא מוכח כצמח אנטי דלקתי יעיל, בלי הסיכונים שבסטרואידים ובאנטי דלקתיים בלתי סטרואידיים.

תכל'ס, איך משתמשים?

תלוי לאיזו מטרה, כמה אפשרויות:

  • שתייה: להכניס רבע כפית שרף לבונה כתוש/מרוסק לכוס מים רותחים, לערבב עד להמסה ולשתות פעם ביום למשך מספר שבועות. יש הממליצים להוסיף למים גם חצי כפית כורכום.
  • אפשר להכניס בין 3 ל 4 גרגרי לבונה לבקבוק מים מינרליים של 1.5 ליטר למשך שלוש -ארבע שעות או למשך הלילה, ואז לשתות את המשרה. עדיף לשתות את המשרה לפני האוכל, ואחר כך להמשיך לשתות ממנה במשך היממה. את המים ניתן להחליף במי ברז, עד שהלבונה מתמוססת לגמרי.
  • אידוי: יש לטפטף 3-4 טיפות לתוך דיפיוזר שמנים אתריים ולתת לריח להתפזר בחדר שבו אתם שוהים. שימוש באופן זה מחזק את מערכת העצבים ומעודד איזון פנימי.
  • מריחה על העור: לשחרור ורגיעה, ניתן לטפטף 2-3 טיפות על כפות הידיים ולשפשף אותן בעדינות.
  • לשיקום נזק בעור, לטפטף עד 8 טיפות ביום על האזור הבעייתי.
  • למראה עור צעיר ורענן: מריחת 2-3 טיפות על עור הפנים והצוואר תעזור לשמור על.
  • *הבערת השרף: ניתן להבעיר את השרף על גחל או רשת מבער מתכוונן.
  • לעיסה: ניתן גם ללעוס אותה כמו גומי לעיסה.

היזהרו עם המינונים, לבעלי עור רגיש מומלץ לדלל

את השמן בתוך 3-5 טיפות שמן קוקוס או כל שמן בסיס אחר.

תופעות לוואי:

ניתן לבלוע בלי חשש תזקיק לבונה או אבקת שרף לבונה בכמות של עד גרם אחד ביום, למשך חצי שנה לכל היותר.

שימו לב: היו מקרים נדירים של כאבי בטן, בחילה, שלשול, כאבי ראש, צרבת, וגירויים בעקבות בליעתו.

אחסון:

לשמור בצנצנת  זכוכית במקרר.

חלק נכבד מהשרף הוא החומצה הבוזוולית, שכנראה נמצאת רק בשרף ולא בתזקיקיו (שמנים והידרוסולים).

אמל"ק: סליחה שחפרתי לכם, יש המון לינקים וסימוכין למידע שהבאתי,

המסקנה שלי: זה כנראה מאוד בריא ועוזר בהמון בעיות רפואיות, מומלץ לנסות, ואולי אפילו לאמץ בקבוע.

האל הורוסHORUS

HORUS

 מקורות