Houston we have a problem
מחקר שפורסם לאחרונה מראה שטיפול כימותרפי גורם ומקבע שינויים גנטיים בתאים בריאים של המטופל שנים רבות אחרי שהוא סיים לקבל את הטיפול.
בדיקות בדמו של ילד בן 3 שטופל בכימותרפיה הראו שינויים בכדוריות הדם שלו המתאימים לאדם בן 80.
כימותרפיה גורמת לנזק קבוע ב DNA של כדוריות דם ותאי גזע בריאים, ובכך גורמת להם להזדקנות הנמשכת עשרות שנים לאחר תום הטיפול.
"הנזק ל DNA נמשך לכל החיים" אומר ד"ר דניאל לנדאו Dr. Daniel Landau, אונקולוג והמטולוג במרכז לטיפול במזותליומה (מחלה הנגרמת מאסבסט) The Mesothelioma Center at Asbestos.com, ממחברי המאמר. "האספקט המדאיג ביותר של הדבר הוא הסכנה להתפתחות גידולים (סרטן) אחרים/נוספים הנובעים מן הטיפול בכימותרפיה"
המחקר היה אמנם קטן, כלל רק 23 מטופלים, בגילאים 3 עד 80 אשר טופלו בכימותרפיה, והממצאים הושוו לדמם של 9 שלא קבלו כימותרפיה מעולם (לא היו חולי סרטן), קבוצת מטופלי הכימותרפיה קבלו בממוצע 21 טיפולים שונים, ביניהם פלטינום platinum, וחומרים מאלקלים alkylating agents, אלה סוגי כימותרפיה שהורגים תאי סרטן על ידי כך שהם פוגעים ב DNA שלהם.
במקרה של הילד בן ה-3 נמצאו מוטציות בתאי הדם שלו ברמה של פי 10 יותר מאשר אצל בני גילו שלא קבלו כימו. תאי הדם שלו היו כמו של זקן בן 80 שלא קיבל כימו.
אומר ד"ר ג'ון אורטל, רופא ראשי במרכז הרפואי אנוויטה John Oertle, chief medical officer at Envita Medical Centers: "אמנם הכימותרפיה ה"המסורתית" יכולה להקטין את מידותיו של הגידול, אבל היא גוררת עמה סכנה של מוטציות, שינויים גנטיים, והתפתחות של עמידות לטיפול אצל תאים סרטניים (כלומר- עצם הטיפול "מחזק ומקשיח את הגידול, והופך אותו לעמיד יותר כנגד טיפולים בעתיד). המחקר הנוכחי מצא בתאי הדם ותאי גזע של מטופלי הכימותרפיה מה שהם קראו לו "צלקות גנטיות", אשר מסבירות, לדעתם, למה חולים אונקולוגיים מפתחים בהמשך מחלות לב, סוכרת, אירועים מוחיים, דמנציה (שיטיון) ועוד תחלואים, שנים אחרי שטופלו בכימותרפיה.
החוקרים טוענים שלא כל סוגי הכימותרפיה גורמים לאותם סיבוכים, למשל ציקלופוספמיד cyclophosphamide, המשמשת לטיפול במיאלומה נפוצה multiple myeloma ולסרטן שד "גורמת לפחות מוטציות" (ועל זה נאמר "שמחת זקנתי")אבל הם מודים שיש תרופות כימותרפיות חזקות שגורמות לנזק גנטי נרחב, כגון מלפלן melphalan, או כלוראמבוציל chlorambucil, שמשמשים לטיפול בגידולים של מוח העצם, שהינם אגרסיביים ותוקפים את הDNA של תאי הסרטן בעוצמה.
במקרה של פרוקארבאזין Procarbazine, ששימש בטיפול בלימפומה מסוג הודג'קין בילדים pediatric Hodgkin lymphoma הופסק השימוש (במקרים אלה) בגלל שהוא גרם לעקרות וסרטן במטופלים שקבלו אותו.
החוקרים פונים לקהילה הרפואית לחפש פתרונות יעילים לטיפול בסרטן ללא הנזקים הנובעים מן הכימותרפיה הנמצאת כיום בשימוש, היות ובשלב זה אין להם דרך להגן על תאי הדם או רקמות בריאות אחרות בגוף מן הנזקים של הכימותרפיה.
תוך כדי קריאת החומר וכתיבת המאמר, נזכרתי שכבר שנים רבות ידוע בתוך המקצוע (וזה לא כל כך דולף לאוכלוסייה ה"רגילה" אבל ידוע בקרב רופאים, שאחת האוכלוסיות שהכי פחות מסכימה/מוכנה לקבל טיפולים כימותרפיים היא צוותים במחלקות אונקולגיות, רופאים אונקולוגיים, אחיות ומי שמטפלים או עוסקים בנושא.
בסקר שנערך עוד ב 1991, רק כ-70% מהאונקולוגים שנשאלו הביעו הסכמה עקרונית לקבל טיפולי כימותרפיה, הקרנות וכו', תעשו עם המידע הזה מה שאתם רוצים.
אמל"ק: אם מי מכם או מיקיריכם יגיע חס וחלילה למצב בו יעלה הצורך בקבלת כימותרפיה- תלחצו טוב טוב את הרופא, לדעת מה התועלת לעומת הנזק האפשרי.
- מקורות:
- The long-term effects of chemotherapy on normal blood cells: Emily Mitchell et al, Nature Genetics volume 57, pages1684–1694 (2025)
- Br J Cancer 1991 Aug;64(2):391-5. doi: 10.1038/bjc.1991.315. Oncologists vary in their willingness to undertake anti-cancer therapies, S E Lind, et al, PMCID: PMC1977523, DOI: 10.1038/bjc.1991.315
- A population-based study of the prevalence and influence of gifts to radiation oncologists from pharmaceutical companies and medical equipment manufacturers. Halperin EC, Hutchison P, Barrier RC Jr.Int J Radiat Oncol Biol Phys. 2004 Aug 1;59(5):1477-83. doi: 10.1016/j.ijrobp.2004.01.052.PMID: 15275735
- Oncologists' and physiatrists' attitudes regarding rehabilitation for patients with advanced cancer. Spill GR, Hlubocky FJ, Daugherty CK.PM R. 2012 Feb;4(2):96-108. doi: 10.1016/j.pmrj.2011.08.539.PMID: 22373458
- Attitudes to chemotherapy: comparing views of patients with cancer with those of doctors, nurses, and general public. Slevin ML, Stubbs L, Plant HJ, Wilson P, Gregory WM, Armes PJ, Downer SM.BMJ. 1990 Jun 2;300(6737):1458-60. doi: 10.1136/bmj.300.6737.1458.PMID: 2379006 Free PMC article.
- Cancer patients, doctors and nurses vary in their willingness to undertake cancer chemotherapy. Bremnes RM, Andersen K, Wist EA.Eur J Cancer. 1995 Nov;31A(12):1955-9. doi: 10.1016/0959-8049(95)00513-7.PMID: 8562147
- What the Oncologist Needs From the Pathologist for Immune Therapies. Bernicker EH.Arch Pathol Lab Med. 2019 Dec;143(12):1513-1516. doi: 10.5858/arpa.2019-0340-SA. Epub 2019 Aug 12.PMID: 31403333 Review. No abstract available.
- JAMA. 1986 Dec 12;256(22):3117-24 – PubMed
- Cancer. 1989 Jan 15;63(2):295-301 – PubMed
- Cancer Treat Rep. 1987 Jun;71(6):559-65 – PubMed
- JAMA. 1987 May 22-29;257(20):2766-70 – PubMed
- N Engl J Med. 1986 Sep 18;315(12):740-4 – PubMed
- JAMA. 1986 Jun 27;255(24):3385-90 – PubMed
- N Engl J Med. 1986 Jan 30;314(5):310-1 – PubMed
- J Am Geriatr Soc. 1985 Sep;33(9):585-9 – PubMed
- N Engl J Med. 1984 May 24;310(21):1363-7 – PubMed
- N Engl J Med. 1974 May 9;290(19):1051-5 – PubMed
- N Engl J Med. 1988 Mar 10;318(10):612-7 – PubMed
- Int J Radiat Oncol Biol Phys. 1987 Jun;13(6):929-34 – PubMed
- J Clin Oncol. 1988 Nov;6(11):1736-45 – PubMed
- JAMA. 1988 May 27;259(20):3027-30 – PubMed
- Am J Med. 1989 Feb;86(2):151-7 – PubMed
- N Engl J Med. 1987 Jul 16;317(3):141-5 – PubMed
השאר תגובה