כמה זמן ייקח לשקית הניילון מהסופר להתפרק? 20 שנה.

כמה זמן ייקח לבקבוק המים ששתיתם ממנו להתפרק? 450 שנים

כמה זמן ייקח לחוט דיג שמצאתם זרוק בחוף להתפרק? 600 שנה.

אצלי במשפחה צוחקים עליי, שאני אובססיבי לצנצנות זכוכית, כל צנצנת שנפח תכולתה הגיוני-נרחצת, נשטפת ונשמרת, וכל פיסת מזון שמגיעה בפלסטיק וניתנת להעברה לכלי זכוכית- זוכה לאחסון מחודש, בכלי זכוכית.

למה?  כי יש לי רתיעה מפלסטיק, ואני משתדל ככל יכולתי להימנע ממגע עימו או ממגע האוכל שאנו צורכים עמו.

פלסטיק זה רע, מסיבות רבות, כבר כתבתי על זה בעבר, ואני ממש מבקש שתקראו, הנה:

והיום ארחיב על הנושא קצת יותר.

בשנים האחרונות צפה ועולה מודעות לנושא בעייתי ביותר, הן לסביבה והן לבריאות האדם, והיא- הנזק העצום שבפלסטיק.

מיקרופלסטיק או ננופלסטיק, כלומר חלקיקי פלסטיק זעירים (פחות מ-5 מ"מ) פשטו ונוכחים בכל מקום: מים, (מלוחים=ים ומתוקים), אדמה, אוכל, האוויר שאנו נושמים. הנוכחות שלהם גוררת נזקים עצומים לסביבה, לבעלי חיים, לבני האדם, לבריאות שלהם, לפוריות שלהם, בקיצור- לכל אספקט בחיינו.

אנחנו אוכלים, שותים ונושמים פלסטיק בים, באוויר וביבשה.

ניקח לדוגמא מלח בישול, שבהיות המקור שלו בים, מעביר, למי שצורך אותו סדר גודל ממוצע של 2000 חלקיקי מיקרופלסטיק בשנה לאדם.

לכן, בלי שאעשה פרסומת כלשהי, אני לא ממליץ על מלח אטלנטי או מלח שולחני לבן, אלא על מלח הימאליה (שמגיע בכלל מפקיסטן 🙂  )

האדם המודרני מוקף, עטוף, וניזון יום יום, בכל רגע בחייו בפלסטיק, האוכל שלנו, המים שאנחנו שותים, התרופות שאנחנו נוטלים, הכלים איתם אנחנו עובדים ומעבדים אוכל, מים, בגדים, הסבון אתו מתרחצים, הקרמים, הקוסמטיקה שאנחנו או בנות ביתנו מורחים על הגוף, בקיצור- אין תחום או רגע בחיינו ללא פלסטיק, הנה המקלדת, העכבר, המחשב בו אני כותב לכם כעת- עשויים פלסטיק.

והפלסטיק הזה מקושר, היום כבר ידוע, להפרעות אנדוקרינולוגיות/הורמונליות של האדם המודרני ושל בעלי חיים, ירידה דרמטית בפריון ובתיפקוד המיני, גם אצל בני אדם וגם אצל בעלי חיים, גם לגברים וגם לנשים, לצבירת משקל, עמידות לאינסולין (=סוכרת), התפתחות גידולים (כן, סרטן).

אחת התכונות של פלסטיק, גדול וקשה ככל שיהיה, היא שעם הזמן הוא מתפורר ונשבר, מגיע למימדים זעירים, מיקרוסקופים, ואז מתפזר לכל עבר. כיום מוצאים חלקיקי מיקרופלסטיק או ננפלסטיק במי הים (ועל כן במלח שמקורו בים), בשלג, בחול במדבריות נידחים, בחלב, בבשר ובביצים שמגיעים אלינו לצריכה, בתוך גופם של דגים, צבי ים ובפירות ים, בקיצור- בכל מקום, גם באנטרקטיקה ועל פסגת האוורסט מצאו כבר פלסטיק.

וגם בתוך הריאות ובדם של אנשים חיים ואף בשליה של נשים הרות

לאחרונה מצטברות עדויות לכך שגם חלקיקי פלסטיק הנישאים באוויר (ומסתבר שיש המון כאלה)- כשאנחנו נושמים אותם- זה עושה נזק לריאות. כבר כמה עשרות שנים ניתן למצוא פלסטיק בריאותיהם של חולי סרטן ריאות וחולים במחלות נשימה כרוניות.

מחקרים נוספים מראים שחלקיקי פלסטיק זעירים המצטברים בגוף מקושרים עם יותר ארועי לב ("התקפי לב" בשפת העם) ואירועים מוחיים (שבץ מוחי).

מחקר שפורסם השנה ב New England Journal of Medicine, הראה קשר בין נוכחות חלקיקי פלסטיק בעורק הצוואר של נבדקים לבין סיכון מוגבר (פי 2) להתקפי לב, אירועים מוחיים ובכלל למוות מוקדם.

לדברי ד"ר אינס צוקר, ראש המעבדה לננו טכנולוגית סביבתית הפקולטה להנדסה ולמדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, מדובר בפלסטיק מסוג פוליאתילן, שהוא סוג הפלסטיק הנפוץ ביותר שנמצא בסביבה החל מהשקיות של הסופר ועד למוצרים רבים אחרים שנמצאים בשימוש יומיומי וגורם לזיהומים סביבתיים, בישראל ובעולם כולו.

אותו מחקר שהזכרתי למעלה, בראשות פרופ' Raffaele Marfella מאוניברסיטת קמפניה לואיג'י ונוויטלי שבאיטליה, עקב אחרי מאות נחקרים במשך 34 חודשים לאחר שעברו ניתוח לפתיחת היצרויות וחסימות בעורק התרדמה (Carotid Artery), העורק הראשי בצוואר, שמזין את המוח). עקבו אחרי המנותחים ומצאו שאלה שהצטברה בעורקיהם כמות פלסטיק גדולה יותר סבלו יותר מבעיות בריאותיות לעומת אלו שלא.

מיקרו-פלסטיק הוא אוסף של פיסות פלסטיק זעירות שגודלן מעשרות מיקרונים ועד למילימטרים בודדים. גודלם של חלקיקי הננו פלסטיק נעים בין ננומטר למיקרומטר, הם משתחררים ישירות לסביבה או נובעים מהתפוררות פלסטית בסביבה. בגלל גודלן המזערי, אותן פיסות פלסטיק יכולות ביתר קלות להיכנס לגוף בעלי החיים והאדם דרך בליעה, נשימה ודרך העור.

באותו מחקר מציינים שננו פלסטיק הוא המדאיג ביותר בהקשר של בריאות בני האדם. החלקיק הזעיר ברוחב ממוצע של אלפית שערה אנושית יכול להיכנס בקלות למערכת העיכול, הריאות וזרם הדם, לפלוש לתאים ולרקמות באיברים מרכזיים ולהפריע לתהליכים תאיים רבים ושונים כגון ויסות דם בין איברים בגוף או חילוף חומרים.

יש הוכחה שהדבר מגביר תחלואה גם אצל בני אדם ומגביר את הסיכון לבעיות רבות.

הדבר גרוע, ולכל אחד מאתנו יש שליטה עליו ושאפשר להפסיק מיד- זה השימוש בכלים חד-פעמיים. מדובר על פלסטיק באיכות ירודה, שנועד לשימוש חד-פעמי, הפלסטיק הזה מתפרק ומשתמשים בו לרגע ומייצרים ערימות זבל. זאת בעיה גדולה בארץ וזה לא מפתיע שאחר כך הוא נמצא בעורקים שלנו.

מה לעשות?

  • להמעיט ככל האפשר בשימוש בכלים חד פעמיים.

  • בבית להשתמש כמה שפחות בכלי פלסטיק, בטח ובטח לא להשתמש בהם לשמירת מזון.

  • כל מה שמגיע בפלסטיק ואפשר להעביר לכלי זכוכית, חרס, חרסינה- להעביר.

  • לא לחמם כלי פלסטיק, גם אם הם (לכאורה) עמידים, לא בתנור, לא במיקרו.

  • להשתדל כמה שפחות לצרוך שקיות ניילון, או לפחות למחזר אותן.

  • אם אתם מנסים להביא ילדים לעולם- ממש להתרחק מפלסטיק כמו מהשטן.

מקורות:

https://www.undp.org/kosovo/blog/microplastics-human-health-how-much-do-they-harm-us

https://www.lung.org/blog/plastic-waste-your-health

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2309822