טוב, הוא הגזים

 

כל כמה זמן צריך להתקלח? ומתי לחפוף?

כבר ב-2008 כתבתי על הבעיתיות של עודף נקיון (יש בעיה: אנחנו נקיים מדי), אבל למרות מה שכתבתי- לא נשמעתם לי והבעיה ממשיכה.

רוב האנשם יגידו שהם מתקלחים פעם ביום- זה התקין והנורמלי, אבל יש לא מעט הטוענים שזה יותר מדי, ולא בריא.

אם אתם לא מרבים להתקלח אבל נוטים לשמור את המידע הזה לעצמכם, אז תדעו לכם שאתם לא לבד.

 

לאחרונה מתרחשת מהפכת האנטי-חפיפה, הטוענת שלחפוף זה לא בריא לשיער, ודוגלת באמצעים אחרים, לא כימיקליים, שהם בעצם מעין חזרה לטבע: ההמלצות בעניין השיער הן (יבחר כל אחד את מה שמתאים לו):

א) לשטוף רק במים.

ב) להשתמש רק במרכך שיער, פעם בשבוע.

ג) לשטוף את השיער עם סודה לשתיה (כפית אבקה על ספל מים) אחת לשבוע.

ד) לשטוף עם בירה.

ה) יש העושים זאת עם מיץ לימון.

ו) לעסות את השיער והקרקפת עם כמה טיפות שמן: שמן זית, שמן קוקוס, שמן שקדים, להודים יש שמנים רבים מיוחדים לשיער המורכבים על בסיס הרפואה האיורוודית, כגון Emami / Himani Navratna Ayurvedic Herbal Hair.)

ז) לסרק/להבריש את השיער לעתים תכופות, לפחות פעמיים בשבוע.

 

הסיבה לכך היא שרוב הסבונים והשמפואים מכילים כימיקלים, סודיום לאוריל sodium   lauryl  או לאורת סולפאט laureth sulfate, שתפקידם לגרום לקצף, ופאראבנים Parabens  אלה דטרגנטים, ממיסי שומן, ועל כן "מקלפים" ומנקים את השיער ועור הקרקפת משמנים טבעיים ו-חֵלֶב שתפקידם להגן על השיער והעור. התוצאה היא שבעקבות השימוש בשאמפו נוצר יובש וצורך מלאכותי בחומרי סיכה ולחות שרק השמפו והמרככים מעניקים, ואנחנו הופכים להיות תלויים בהם. תוצאה נוספת היא הנזק לעור ולשיער מן הכימיקלים. דוגמא קלאסית היא שמפואים נגד קַשְׂקֶשֶׂת, שהמשתמש בהם הופך לתלוי בהם, והדרך היחידה לשבור את מעגל התלות הזה היא פשוט להפסיק לעשות בהם שימוש (ברפואה הסינית והיפנית הטיפול בקשקשת הוא שמן ביצים egg oil).

 

הדיווח מאלה שהחליטו לא לחפוף בשמפו ובחרו באופציות האחרות הוא כי השיער שלהם נראה מבריק ובריא יותר.

 

רעיון דומה עומד מאחרי התנועה נגד מקלחות תכופות.

תחשבו על זה: רעיון המקלחות התכופות, היום-יומיות הוא א) מערבי בעיקרו ב) בן 100 שנה בערך בסה"כ,

במשך רוב ההיסטוריה של האנושות נהגו להתרחץ מעט מאוד, אם בכלל, ואם כבר באירועים מיוחדים: חתונה, חג חשוב, יום שישי במקווה אצל היהודים ובימי ראשון אצל הנוצרים.

יש סיכוי לא מבוטל שרחצה יומיומית היא לאו דווקא בריאה יותר.

העור שלנו מפריש שמנים וחלב שתפקידם לשמש הגנה, שימוש תכוף בסבון ובמים חמים שוטף שומנים אלה, ולכך יש כמה תוצאות:

א) העור פגיע וחדיר יותר לחיידקים, פטריות ווירוסים.

ב) ויטמין D, הנוצר בעור מחשיפה לשמש מסיס בשומן, שימוש בסבון ובמים חמים ממיס אותו ולא מאפשר לו להיספג לתוך מחזור הדם.

ג) לדוגמה-חולי אקזמה (אטופיק דרמטיטיס, אסתמה של העור) יודעים לרוב שוויתור על מקלחת מיטיב עם מצבם.

 

רחצה תכופה "מקלפת" את שכבת השומן הטבעית ואז העור חייב לייצר חדשה, כשמתרחצים פחות העור "נרגע" ומפריש פחות, שומן, וחֵלֶב, ואז צריך פחות להתרחץ, וחוזר חלילה.

 

כמובן שמה שקובע את תדירות הרחצה הוא מזג האויר, מידת וסוג הפעילות הגופנית, מידת הבריאות של האדם (יש מחלות שגורמות לריח גוף), התזונה שלו (עמבה ושום ידועים בהשפעתם) וכו'.

אז יש סיכוי שאתם לא חייבים להתרחץ ו/או לחפוף כל יום, וגם כשאתם עושים זאת- רצוי במים פושרים ופחות מזה, ולפעמים אפשר רק במים.

 

כמו עם החפיפה יש כאלה שמתרחצים בשמן, בעיקר שמן קוקוס אורגני, שאפשר להוסיף לו טיפת שמן אתרי (תפוז, רוזמרין, לבנדר ועוד)

 

מה שכן כדאי- זה לרחוץ את אזורי הגוף הקריטיים: ידיים (כדאי תמיד), בתי שחי, האזור ש"מתחת לחגורה" וכפות הרגליים, ואת שאר הגוף רק לשטוף במים.

עוד משהו שתורם מאוד הן להיגיינה והן לבריאות זה לשטוף "שמה" אחרי יציאה, במקום נייר טואלט.