Munch The Scream
(מתוך כנס ה-ADAA 2020)
מדי פעם אני כותב על תחום עיסוקי העיקרי, רפואה סינית, ובעיקר דיקור (אקופונקטורה) והשפעותיו המיטיבות, לא רק על הגוף, אלא די הרבה על הנפש.
לדוגמא:
- https://www.drbarak.com/2014/213-acupuncture-and-your-joint
- https://www.drbarak.com/2013/191-stressed-come-for-acupuncture
וזה מתחבר גם למגפת הקורונה הנוכחית, שאחד מהמאפיינים במקרים הקשים שלה הוא "סערת ציטוקינים", שהם חומרים מעוררי דלקת.
וכמובן על הנזק הבריאותי שבמתח וחרדה, למשל כאן:
- https://www.drbarak.com/2011/154-buterflies-in-your-belly
- https://www.drbarak.com/2020/254-your-state-of-mind-influences-your-babies-health
- https://www.drbarak.com/2020/250-for-depression-or-the-flu-burn-incense-and-herbs
ועל למה מדיטציה זה בריא:
https://www.drbarak.com/2014/207-meditation-is-healthy
ואם כבר, אולי יעניין אתכם להבין איך הרפואה הסינית רואה את עולם הרגש והשפעתו על הבריאות- תקראו כאן:
https://www.drbarak.com/2010/114-chinese-mental-suffering
אז גם הרפואה ה"קונבנציונלית" מוכנה כבר להודות בכך שחרדות ודאגות קשורות באופן הדוק עם שינויים בסמני דלקת, והדבר עלול לפגוע בפעילות מערכת החיסון ולהביא לעליה בסיכון לתחלואה, והנה מתפרסם מחקר חדש שהיה מיועד להתפרסם במהלך כנס מטעם ה-Anxiety and Depression Association of America.
מדגם המחקר כלל 85 מבוגרים בריאים, שלקחו חלק במפגש אחד בו התבקשו לבחור את הנושא ממנו חששו ביותר ולהתעסק בו במחשבתם (לדאוג בנוגע לנושא) ככל האפשר למשך 10 דקות. לאחר תרגיל זה התקיים מפגש הרפיה בן 10 דקות, בו בוצע תרגול נשימתי של נשימות עמוקות.
תוצאות דגימות דם, אשר נלקחו באופן עוקב, הצביעו על שינויים משמעותיים ברמות ציטוקינים דלקתיים IL-6 ו-IFN-γ. החוקרים לא זיהו שינויים משמעותיים ברמות TNF-α לאורך תקופת המחקר.
החוקרים מסבירים כי רמות IFN-γ עלו משמעותית במהלך התרגיל בו התבקשו המשתתפים לחשוב על הנושא המדאיג אותם ביותר, בהשוואה לרמות בתחילת המחקר. רמות IFN-γ ירדו במהלך תרגיל ההרפיה, ממצאים המדגישים את ההשפעה המשמעותית של דאגה על רמות IFN-γ. הם מוסיפים כי רמות גבוהות של סמני דלקת, דוגמת IFN-γ, נקשרו עם מגוון מחלות כרוניות. בנוסף, רמות IL-6 גבוהות אינן נחשבות לממצא חיובי וייתכן כי מדובר בסמן מחלה או בריאות לקויה.
מעניין לציין כי רמות IL-6 לא השתנו משמעותית מתחילת המחקר במהלך תרגיל הדאגה, אך הרמות עלו משמעותית כאשר המשתתפים עברו מתרגיל הדאגה לתרגיל ההרפיה והמשיכו לעלות לאורך תרגיל ההרפיה.
בקרב משתתפים עם תסמיני דיכאון בולטים יותר תועדו שינויים ברמות IL-6 ושינויים שוליים ברמות TNF-α. באלו עם תסמיני דיכאון קלים, העלייה בסמני דלקת הייתה פחות גדולה במהלך התרגיל בו התבקשו המשתתפים לחשוב על נושא המטריד אותם, בעוד שבאלו עם תסמיני דיכאון בולטים יותר, סמני הדלקת היו גבוהים יותר במהלך שני התרגילים.
מסקנת המחברים:
ממצאי המחקר תומכים בקשר החשוב בין גוף ונפש, עם השפעה רבה של מצבי דחק ודאגה על חלק מסמני הדלקת.
הפרסום במדסקייפ : Worry, Anxiety Tied to Increased Inflammation
השאר תגובה